משה בר סימן טוב. משרד הבריאות היה צריך לשתף את עובדי המעבדות בהליך קבלת ההחלטות \ צילום: איל יצהר
יו"ר הסתדרות המיקרוביולוגים, הביוכימאים ועובדי המעבדות, אסתר אדמון, פנתה היום (ו') במכתב תקיף למנכ"ל משרד הבריאות, ובו טענה כי ישנם "כשלים בניהול מערך המעבדות ואי שיתוף אנשי מקצוע". זאת, רק מספר שעות לאחר שהתגלה כי דגימות שנבדקו במעבדת מכון ויצמן, שאיננו שייך לארגון, הוחזרו כתשובות חיוביות, והתגלו לאחר מספר ימים כשליליות.
"היעדר שיתוף פעולה עם המומחים במעבדות, והדרתם מתהליך קבלת ההחלטות ותכנון מערך ההתמודדות עם הנגיף, גרם כבר לשרשרת כשלים בכל השלבים, בתהליך ביצוע הבדיקה, משלב הדיגום, ועד שלב הדיווח", כתבה אדמון למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, והעלתה שרשרת ארוכה של כשלים, אותם היא מזהה לדבריה נוכח ההתנהלות בתקופת המשבר.
לדברי אדמון, נוצר נתק בין מקבלי ההחלטות לבין נציגי המקצוע, ואין נוכחות של נציג מעבדות מקצועי במוקד קבלת ההחלטות. "מי שאמורה לייצג את המעבדות סביב שולחן קבלת ההחלטות, שנחשבת, שלא בצדק, 'כיועצת הבכירה לנושא המעבדות משבר הקורונה', כלל אינה שייכת לסגל הבכיר". בנוסף, לטענתה, משרד הבריאות לא מצא לנכון לקיים דיונים ולהיעזר ב"מועצה למעבדות רפואיות" בגיבוש תוכנית למאבק במגפה, "או כדי לבחון סוגיות מערכתיות, רוחביות ומקצועיות, כפי שגם דו"ח מבקר המדינה בעבר הנחה ודרש".
עוד טוענת אדמון כי "בוזבז זמן יקר מידי עד מתן ההוראה להרחיב את אישורי המעבדות לביצוע הבדיקות", כאשר תחילה בוצעו הבדיקות באופן ריכוזי במעבדה המרכזית בשיבא. כאשר החלו הבדיקות להתבצע במעבדות השונות, "נאלצו העובדים, בשלבים הראשונים, לעבוד עם נגיף חי, ללא ציוד מיגון מתאים". לדברי הארגון, גם כעת ישנו מחסור בציוד במעבדות. באשר למחסור בריאגנטים לבדיקת הדגימות, אשר הובילו להאטה בקצב הבדיקות, טוענת כלפי משרד הבריאות אדמון כי "חוסר הידע בניהול שוטף של המלאים במעבדות, והיעדר ראייה רוחבית לאספקה שוטפת של ריאגנטים, גרמה למדינת ישראל להאטה של כשבועיים בביצוע הבדיקות".
עוד טוענת אדמון כי משרד הבריאות לא מצא לנכון לממש את הפוטנציאל הטמון במעבדות הרפואיות הקיימות, ולא העריך נכונה את היכולת והקיבולת שלהן, לבצע בדיקות בהספק הנדרש, ובחר לבנות מערכת עקיפה. לפי החוק בישראל, אסור למעבדה לא מורשית ממשלתית לעסוק בדגימות מגוף האדם. אך לאחרונה, החליטו מקבלי ההחלטות בכל זאת, להכניס את האקדמיה למערך הבדיקות, כאשר לדברי ארגון המעבדות, צעד זה נעשה למרות שכוח האדם באקדמיה לא מיומן דיו ולא עוסק באופן שוטף בבדיקת דגימות. זאת, בזמן שלמעבדות הממשלתיות יש יכולת לדגום מדי יום בשגרה יותר מ-100 אלף בדיקות.
עוד לפי אדמון, מד"א הופקדו על לקיחת דגימות שעה שמדובר בתפקיד שמוטב היה אילו היו מבצעות קופות החולים, וכך גם הייתה נחסך פער בין העבודה הידנית של מד"א לדיגיטציה הנדרשת במעבדות. "ההחלטה של 'המטה למלחמה בקרונה' להקים מערך עוקף למערך הקיים היא תמוהה. המערך האלטרנטיבי, ה"פרימיטיבי" הזה, שאינו מיומן, ממוחשב וחסר ניסיון, גרם לפסילות אלפי דגימות", כותבת אדמון, ומסבירה שזוהי תוצאה של דיגום לא נכון, כאשר לאופן הדיגום יש חשיבות מכרעת. כאשר דוגמים לשון במקום לוע, ונזלת במקום רירית האף". בנוסף, טוענת אדמון לבעיות בזמני השינוע והיעדר תקשורת עם המעבדות באופן שמנע זרימה בביצוע הבדיקות, היעדר נתונים מזהים ונתונים שגויים שהובילו לפסילת דגימות, ועוד. "הכשלים הללו עודם קורים, בעוד שהמערכות הקיימות במערכת הבריאות, מסוגלות לתת מענה מצוין, מקצועי וממוחשב ישירות לתיק הנבדק".