דעה: מערך התשלומים הישראלי עמיד למשבר הקורונה
בשבועות האחרונים אנו עדים למשבר הכלכלי שפוקד את העולם וישראל בעקבות מגפת הקורונה. לניסיון לבלום את התפשטות הקורונה השפעה אדירה על הכלכלה העולמית והמקומית. זה מתבטא, בין היתר, בהאטה דרמטית של המשק, תנודתיות בשוק הפיננסי ועליה באבטלה. כל אלה מותירים את הציבור בחוסר ודאות, גם בתחום הפיננסי.
במקרי משבר כאלה חשובה נקודת הפתיחה והמשבר הזה תפס את ישראל בנקודת פתיחה טובה יחסית: משק במצב צמיחה, מספר מובטלים נמוך, יחס חוב-תוצר טוב ומערכת בנקאית עמידה ובעיקר ערוכה לתרחישי קיצון, כמו משבר הקורונה. למעשה חלק מעבודתו השוטפת של בנק ישראל כולל ההיערכות לתרחישי חירום שונים וגם עכשיו אנו ערוכים. דוגמה לכך ניתן לראות גם בתחום הביקוש למזומן.
מן הידועים שמצבי משבר מובילים לחוסר ודאות ולא פעם תגובתו המיידית של הציבור תתבטא באופן טבעי בעלייה בביקוש למזומן. הסיבה לכך הגיונית ופשוטה: החשש מהיקלעות למחסור מזרז אגירת מזומן. בדיוק לשם כך מחזיק בנק ישראל באופן קבוע מלאים שביכולתם לתת מענה לביקוש מוגבר לאורך זמן. הנחת העבודה רואה במזומן את התשתית הלאומית האסטרטגית שמאפשרת למשק תפקוד רציף ותקין, בשוטף ובחירום.
בישראל תפקיד המזומן בשוק חשוב משום שהוא מהווה אמצעי תשלום מרכזי לביצוע תשלומים ביומיום, לצד מערכת תשלומים ואמצעי תשלום דיגיטליים. לאורך השנים ניתן להבחין בעלייה במחזור המזומן בישראל. לכן, תפקידו בשמירה על רציפות הפעילות המסחרית במשק ומתן מענה לצרכים הבסיסיים ביותר של כלל הציבור, בכלל ולאוכלוסיות מיוחדות בפרט, גם בשגרה ובוודאי בתקופות משבר, הוא חשוב.
מחזור המזומן גדל ב-4 מיליארד שקל
אחד הנתונים הברורים שעלו במהלך ההתמודדות עם מגפת הקורונה בישראל וההשבתה הכמעט מלאה של המשק הוא גידול משמעותי בביקוש למזומן. נכון ל-19 למרץ גדל מחזור המזומן ב-4 מיליארד שקל. זהו גידול של 4.5% בהשוואה לגידול השנתי שעמד בסוף פברואר על 2.7%. את הגידול יש לייחס לשתי סיבות: עלייה בביקוש למזומן על ידי הציבור ועלייה במשיכות המזומן של התאגידים הבנקאיים שנועדה להצטיידות בעקבות עליית הביקוש למזומן של הציבור ולהיערכות עתידית להתמשכות המשבר. זו תגובה צפויה שמצאה את בנק ישראל מוכן. הביקוש הזה למזומן, התמתן מאז, ככל שהציבור הצטייד במזומנים ונכנס למעין "שגרת חירום". נדגיש כי בשום שלב לא נרשם מחסור במזומנים או חשש להיקלעות למצב כזה.
בנק ישראל ערוך בדיוק לתרחיש של מצבי חירום כחלק מהשגרה ופועל על מנת לאפשר זמינות מלאה של הציבור למזומן. זמינות זו מתאפשרת באמצעות מלאי מזומנים מספיק שמחזיק בנק ישראל וגם באמצעות שמירה על שרשרת האספקה של המזומן מבנק ישראל והלאה, כלומר: באמצעות התאגידים הבנקאיים וחברות הבלדרות המספקים אותו לסניפי הבנקים ולמכשירי המשיכה האוטומטיים, הבנקאיים והחוץ-בנקאיים. עובדים אלה הוגדרו בדיוק לשם כך כעובדים חיוניים.
מחלקת המטבע, האמונה על פי חוק על הנפקת המטבע בישראל, מבצעת גם כעת את תפקידה בהנפקת, הסדרת והכוונת מערכת המטבע. זאת בהתבסס על מודלים סטטיסטיים מתקדמים שהבנק מפעיל לצורך חיזוי הביקוש למזומן ולאבטחת אספקת מזומנים לסניפים ולמכשירי המשיכה של השטרות. כמו כן מפעיל הבנק טכנולוגיה מהשורה הראשונה לבחינת איכותם ומיונם של השטרות. כל זאת תחת סטנדרטים קפדניים ביותר של בטחון ואבטחה.
בנוסף מוצעים לאזרחים אמצעי תשלום ומערכות תשלום דיגיטליים המייתרים מפגש עם פקידי הבנק ומאפשרים גמישות בזמני הפעילות. אזרחי ישראל יכולים להיות סמוכים ובטוחים כי הרציפות העסקית בתחום אמצעי התשלום, כמו בכל יתר התחומים עליהם אמון הבנק, נשמרת גם כעת.
הכותב הוא מנכ"ל בנק ישראל
