גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"80% מהמבוגרים לא חייבים להישאר בסגר. זה יותר מסוכן מהקורונה"

ד”ר יורם מערבי, מומחה בגריאטריה מבית החולים הדסה, יוצא נגד אפליה של מבוגרים בגילאי +65, קורא לבודד רק את מי שנמצא בסיכון, ומזהיר מפני התוצאות הקשות של הבידוד החברתי - מדמנציה, דרך סוכרת ועד לעלייה בתמותה • "המחיר הזה עולה על הסיכון של הקורונה"

קשישה עם מסיכה בתל אביב בצל הקורונה / צילום: שלומי יוסף, גלובס
קשישה עם מסיכה בתל אביב בצל הקורונה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

בימים שאחרי ראש השנה זעמו רבים על צילום של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שחצה את גיל 70, מסב אל ליל הסדר עם בנו אבנר, בניגוד להנחיות שאותן פרסם ולפיהן התבקשו האזרחים לקיים את החג בחברת המשפחה הגרעינית ולא להתקרב להוריהם המבוגרים, זאת אחרי שבועות שבהם נדרשו שלא לבקרם. מיד לאחר מכן התברר שגם הנשיא רובי ריבלין, שכבר מלאו לו 80, חגג את החג בחברת בתו וכך גם ח"כ אביגדור ליברמן והשר לשעבר יואב גלנט.

מדוע אם כן המנהיגים המבוגרים שלנו אינם חוששים לבצע את מה שהם מזהירים אותנו מפניו? האם זה רק בגלל שיש להם נגישות לבדיקות קורונה עבור ילדיהם או ש"המבוגרים" אינם באמת מקשה אחת, אוכלוסייה שאפשר למיין על פי גיל ולקבוע שהיא כולה בסיכון?

עצומה שמופצת בפייסבוק בימים האחרונים מוחה על הכוונה של הממשלה להשאיר אזרחים ותיקים בסגר למשך מספר חודשים גם אחרי שחרור כלל האוכלוסייה, על פי קריטריון אחיד של גיל כרונולוגי. החותמים קוראים לממשלה לבצע מיון של האזרחים הוותיקים ולא להכניס את כולם לסגר באופן גורף. כותבי העצומה טוענים שמקבלי ההחלטות אינם מביאים בחשבון את השונות בקרב בני הגיל השלישי, מזהירים מפני ההשלכות על בריאותם הנפשית והפיזית וקוראים להקים ועדת מומחים שתגבש תוכנית לשחרור אזרחים ותיקים בריאים, שאינם בסיכון מוגבר, לצאת לשגרה כמו שאר האוכלוסייה.

גיל אינו קריטריון יחיד

ד"ר יורם מערבי, מומחה בגריאטריה מבית החולים הדסה ומי שליווה את התוכנית "שמונים וארבע" בכאן 11, שהפגישה בין מבוגרים בבית אבות לגן ילדים, מסביר שאנשים מעל גיל 65 אינם מקשה אחת ושהגיל אינו קריטריון מתאים למיון אנשים בסיכון. "השאלה מתחילה באיך אנחנו מגדירים זקן, וזו סוגיה מורכבת", הוא אומר, "והעקרונות הבסיסיים אומרים שתהליך ההזדקנות הוא מאוד אינדיבידואלי.

"אם את לוקחת פגישת מחזור של חבר'ה מהתיכון בגיל 40, ותעשי בדיקה מעמיקה של היכולות שלהם, תראי שונות מסוימת אבל לא קיצונית. אבל אם תקחי אותם בגיל 90, בין אלה שישרדו ההבדלים יהיו דרמטיים. אתה לא יכול להתייחס לאנשים בני 65 ומעלה כאל אוכלוסייה אחת".

מערבי מציג את מסקנותיו של דוח חדש של ה-CDC, המרכז לבקרת מחלות בארה"ב, שניתח את מקרי הקורונה בארה"ב עד 28 במרץ ומפרט את מקרי האשפוז בבית החולים בכלל והאשפוז בטיפול נמרץ בכלל לפי גיל ולפי מחלות רקע. חשוב לציין שהנתונים חלקיים, מכיוון שיש דיווח על מחלות רקע רק ב-7,162 (5.8%) מתוך 122,653 מקרי קורונה בארה"ב נכון לאותו תאריך.

לפי הדוח, 18%-20% מהחולים בני 19-64 עם מחלות רקע אושפזו; בקרב בני 19-64 ללא מחלות רקע כ-6% אושפזו; בקרב בני 65 ומעלה עם מחלות רקע 42%-44% אושפזו ובקרב בני 65 ומעלה ללא מחלות רקע 17%-18% אושפזו. המסקנה היא שלצעירים עם מחלות רקע סיכון דומה או אף גבוה מעט מזקנים ללא מחלות רקע.

"למרות הנתונים האלה", אומר מערבי, "אני לא רואים שמגבילים אוכלוסיות עם מחלות רקע. אני מצפה שיגנו על הזקנים עם הסיכון הגבוה כראוי, אבל שלא יורו לאלה שהם בסיכון לא גבוה יותר מהצעירים להישאר בבתים. כשאנחנו סוגרים זקנים בריאים אנחנו עושים בו-זמנית שתי טעויות: לא מגינים על אלה שבאמת בסיכון - ואנחנו נראה תמותה גבוהה בבתי אבות, כי לא בודקים את כולם ולא עושים את מה שצריך לעשות. הטעות השנייה היא שלוקחים את כל הזקנים וסוגרים אותם. את מחיר הסגר אנשים לא מכירים ומדברים בססמאות. אבל הסיכון במספרים של השלכות הסגר עולה על הסיכון של הקורונה".

הנזקים העקיפים של הבידוד

ההשלכות שמערבי מציג דרמטיות: לפי מטא-אנליזה שפורסמה ב-2015 עבור APS (אגודה למדעי הפסיכולוגיה), שלושה מדדים של בידוד חברתי, בדידות וחיים לבד מובילים לעלייה בתמותה של 30% בממוצע. בדידות גם מחמירה מחלות לב, במיוחד אצל נשים.

השלכה נוספת של הסגר היא ירידה בתפקוד, שהיא דרמטית עבור אנשים מבוגרים. הירידה בתפקוד נמדדת בין השאר במהירות ההליכה, מדד אמין שמידרדר כאשר זקנים הופכים פחות פעילים ויורדים בתנועה, כפי שקורה בבידוד בבית. "ירידה תפקודית היא אחד ממנבאי הסיכון לתמותה בזקנה, יותר ממחלות לב, יותר מכולסטרול", אומר מערבי.

מחקר שפורסם ב-2017 ב-BMC Health Services Research ובחן השפעה של ניידות על תמותה בקרב מבוגרים, השתמשו החוקרים בממד אובייקטיבי לתפקוד הנקרא TUG (Time up go), המייצג את רמת התפקוד ויורד ככל שזקנים מרותקים ומתניידים פחות. המחקר בדק את הקשר בין תוצאת ה-TUG לבין תמותה והראה עלייה של 79% בשיעור התמותה עם ירידה בתפקוד. במאמר שפורסם ב-BMJ open ב-2016 נמצאה עלייה של 99% (!) בתמותה עקב ירידה בפעילות פנאי.

"בקרב אנשים זקנים יותר קשה לשמור על המוטיבציה לעשות פעילות גופנית. עצם היכולת לצאת מהבית, לרדת במדרגות וללכת ברחוב היא פעילות מאוד נפוצה בקרב אנשים ובעיקר בקרב זקנים. הליכה כרגע לא מתקיימת. הרבה מאוד אנשים מאבדים מהחוזק והתפקוד. גם הסוכרת מחמירה, ההשמנה עולה ובזה הזקנים יותר בסיכון מצעירים", מוסיף מערבי. "אם מדברים על מיליון זקנים, מי יעמוד בעומס להחזיר אותם לתפקוד"?

השלכה נוספת היא הדמנציה, שמערבי מגדיר כאחת המגפות הגדולות בזקנה. דמנציה הוא עוד אחד ממנבאי המוות הגדולים ביותר: מחקר של אגודת מחלות הלב האמריקאית ואגודת מחלות השבץ האמריקאית מצא כי כל ירידה של חמש נקודות במבחן הקוגנטיבי MMSE, המבחן המקובל לקוגניציה, הובילה לעלייה של 35% בתמותה הכללית ושל 56% בתמותה ממחלות לב.

"בדידות, ירידה תפקודית, דמנציה - המחיר הזה עולה על הסיכון של הקורונה בוודאי ובוודאי אצל אנשים שהם זקנים, אבל בסיכון נמוך, גם אצל 'זקנים צעירים'. אם אני מחבר את הדברים האלה ביחד ושם אותם על מאזניים מול הסיכון של התחלואה בקורונה - המספרים של הסיכונים של בדידות, ירידה תפקודית וקוגנטיבית עולים על הסיכונים של הקורונה".

איך אפשר לקבוע מי בסיכון ומי לא בסיכון?

"ישנן ארבע מחלות הרקע שמי שחולה בהן נמצא בסיכון: מחלות לב, סוכרת, סרטן ומחלות ריאה. בנוסף בתחום שלנו יש מדד שנקרא 'שבריריות' - תסמונת פיזיולוגית ביולוגית שמאפיינת חלק מהזקנים, שהיא בעצם צומת בין זקנה בריאה לזקנה החולנית. הדאטה בייס לגבי כל אחד מבני ה-65 ומעלה נמצא בקופות החולים ומדינת ישראל יכולה לשלוף את הנתונים האלה בקלות ולייצר רשימה של האנשים בסיכון. בנוסף אלה שסובלים ממחלות הרקע גם הם יצטרכו להישאר בבית".

כמה זקנים להערכתך כלולים במדד השבריריות?

"בהערכה גסה מדובר בכ-200 אלף מתוך מיליון הזקנים, כ-20%. בנוסף יש גם אלה שסובלים ממחלות רקע וכמובן שגם עליהם צריך לשמור. הטענה שלי שאם מוציאים מאוכלוסיית הזקנים מקרים של שבריריות, מחלות רקע, מצב סיעודי ואנשים עם דמנציה, השאר אינם בסיכון מוגבר. ולא יעזור לכל אלה שמנפנפים בסטטיסטיקה, עד שלא יציגו את הנתונים לסיכון לתמותה לפי גיל ולפי תפקוד".

אז אתה קורא לשחרר מהסגר כ-20% מהזקנים. זה נראה כמו הימור.

"כל ההתנהלות כרגע היא על סמך הערכות, וכל פעולה נבחנת. גם השבוע, עם התחלת שחרור המשק, יעקבו אחר עלייה בתחלואה ותמותה, וייתכן ויחזירו חלק מהאיסורים. כך גם לגבי הזקנים ה'צעירים', שלטענתי מצויים כיום בסיכון גבוה יותר בשל הבידוד מהסיכון של הקורונה".

שאלה מוסרית ולא רק בריאותית

ויש כמובן גם העניין המוסרי: לזקנים כמו לכולם יש זכויות יסוד. אנחנו דוחפים מאחורי הדלת דווקא את הזקנים, עתירי הניסיון שיכולים ללמד את הצעירים ומגיע להם הרבה כבוד.

קצת על כך על זה כתב הפרופ' חיים עומר בפוסט ב-6 באפריל: "אתם לא שמים לב לכך. אבל התוכניות שמתפרסמות על שחרור הדרגתי של הסגר יוצרות מעמד עשוק ייחודי: אנחנו הזקנים, הסבים, הפנסיונרים... את הזקנים צריך לסגור כי הם גורם הסיכון העיקרי להצפת בתי החולים והתמוטטות מערכת הבריאות. אנו סבורים שאנו צריכים להעז ולהגיד למתכננים ולאחראים על מדיניות הסגר: תודה רבה! אנחנו נקבע בעצמנו את תנאי השחרור שלנו! אנחנו נהיה אחראים לעצמנו ולא נאפשר שיכלאו אותנו בשמה של אידאולוגיה פטרנליסטית, שמפקיעה מאיתנו את החירות והזכות לקבוע את נהלי חיינו! אנחנו צריכים להחליט מתי ובאילו תנאים לבקר ולקבל ביקורים משפחתיים ואל המחוקקים רבי התבונה... אנחנו אמורים להישאר מבודדים כדי שלא נמות חלילה. רק באופן זמני. אומרים לנו, עד שיהיה חיסון. באמת יש לנו זמן לחכות שנה וחצי עד שיהיה חיסון... צעירים יכולים לחכות... האופק שלנו קצר הרבה יותר...".   

עוד כתבות

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

היקב עם המיתוג המוזר שמוכר 10,000 בקבוקים בשנה

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

עד 450 דולר ליום: דיון בכנסת לפיצוי מי שנתקעו בחו"ל במלחמה

ועדת הכלכלה תדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● בנוסף: מתגבש מתווה מטעמם של משרד הכלכלה והתחבורה, שיכלול גם את ההוצאות שהתווספו על הטיסה חזרה לישראל

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

קרן הגידור של אנשי השוק הוותיקים שמככבת עם תשואה של 31% מתחילת השנה. ומה עשו המתחרות?

הבורסה טסה במחצית הראשונה של השנה, וחלק מקרנות הגידור המקומיות התקשו להדביק את הפער ● מי בכל זאת כיכבה, מה מגלות התשואות של השנתיים האחרונות ומה צפוי בהמשך? ● "הסרנו איום של עשרות שנים שהלך והתעצם בשנתיים האחרונות"

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

מחנה אוהלים בח'אן יונס / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

ראש המיליציה העזתית: "אין מניעה מעימות עם חמאס וממלחמת אחים"

טיסת רה"מ לארצות הברית נדחתה לשעה 17:00, לפני העלייה למטוס נתניהו צפוי לשאת דברים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● דיווח: איראן הצליחה לפגוע ב-5 בסיסים של צה"ל ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק