גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פגיעה בהפרדת הרשויות, סתירת הלכות עליון ושינוי חוקי יסוד: משפטנים בכירים מסמנים את הסכנות בממשלה החדשה

ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן כולל סעיפים שמשנים את כללי המשחק בדמוקרטיה הישראלית, בהם סעיפים היוצרים שינוי בנורמות חוקתיות ובנוהג בכנסת • משפטנים בכירים משרטטים את המוקשים המשפטיים והחוקתיים בהסכמות שעלולים להתגלגל לפתחו של בג"ץ

הוועדה למינוי שופטים / צילום: רפי קוץ
הוועדה למינוי שופטים / צילום: רפי קוץ

שינוי חוקי היסוד בצל ההסכם הקואליציוני - מה הסעיפים הבעייתים והאם בג"צ יתערב? הצטרפו לשידור החי של דסק המשפט של גלובס

ההסכם הקואליציוני שאליו הגיעו מפלגות כחול לבן והליכוד, מונע סבב בחירות רביעי ברצף ומאפשר כינון ממשלה בתקופה שבה המדינה מתמודדת עם משבר בריאותי וכלכלי קשה מאוד. עם זאת, ההסכם כולל סעיפים רבים שכדי לקיימם יש לבצע שינויי חקיקה, כולל שינוי חוקי יסוד. 

חלק ממה שנקבע בהסכם, עומד לכאורה בסתירה לפסיקות עקרוניות שנתן בעבר בית המשפט העליון, ולא מוגזם לומר שהוא משנה את כללי המשחק בדמוקרטיה הישראלית. בסיועם של משפטנים בכירים, ניסינו לעמוד על הקשיים המרכזיים בהסכמות בין מפלגתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מפלגתו של הרמטכ"ל לשעבר, ח"כ בני גנץ.

1. סעיף המניעה ופיזור הכנסת


סעיף 8 להסכם כחול לבן והליכוד קובע כי הכנסת תפוזר אם תהיה מניעה מנתניהו לכהן כראש ממשלה או בתפקיד החדש שיצרו שתי המפלגות של "ראש הממשלה החלופי". זאת, בשל כתב האישום העומד נגדו בעבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים. לפי ההסכם, במשך 18 החודשים הראשונים לכהונתה של הממשלה יעמוד בראשה ראש הממשלה נתניהו, וראש הממשלה החלופי גנץ ימונה כממלא מקום ראש הממשלה. לאחר שנה וחצי הם יתחלפו.  

ד"ר מתן גוטמן, מומחה למשפט חוקתי ומינהלי מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, אומר שהסעיף זה מעורר מכשול משפטי משמעותי בדמות הפרת עקרון הפרדת הרשויות ועצמאות הרשות השופטת. 

"ההסכמה לפיזור הכנסת במקרה שגנץ או נתניהו לא יוכלו לכהן בשני התפקידים הבכירים טומנת בחובה את האפשרות של השפעה על שיקול הדעת השיפוטי. יש בה מעין ‘איום מוסווה’ על בית המשפט לבל יפסוק בסוגיה, לאור השלכות כבדות המשקל של פירוק הממשלה והליכה לבחירות חדשות באופן אוטומטי". נזכיר בהקשר הזה כי השבוע הוגשו לבג"ץ שלוש עתירות בדרישה שנתניהו לא יוכל לכהן כראש הממשלה עקב כתב האישום שהוגש נגדו בגין עבירות שוחד ומרמה והפרת אמונים, עבירות שיש עמן קלון.

ד"ר גוטמן מוסיף כי ההסכמה לפזר את הכנסת אם נתניהו או גנץ לא יוכלו לכהן כראש הממשלה או כ"ראש הממשלה החלופי", מעוררת חשש שהציבור יחשוב שהכרעות שיפוטיות בענייניו של ראש הממשלה מושפעות "מהאיום" על הרשות השופטת, באופן שההכרעה השיפוטית לא נעשתה באופן הגון. לדבריו, "דרישה זו הורסת את הגשר בין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת לרשות השופטת, ומציבה למעשה ‘תג מחיר’ יקר לכל פסיקה של בג"ץ נגד נתניהו".

2. צמצום הלכת דרעי-פנחסי


ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן גם מבטל דה-פקטו חלק מהלכת דרעי-פנחסי של בג"ץ, כדי לאפשר לנתניהו להמשיך לכהן בממשלה כשר (בחלקה השני של הרוטציה, שבה אמור נתניהו לכהן כמ"מ ראש הממשלה), למרות המשפט הפלילי שמנוהל נגדו בגין שוחד והפרת אמונים, או לכל הפחות מצמצם את ההלכה. 

בפסקי הדין הידועים משנות ה-90 נקבע כי מי שהוגש נגדו כתב אישום אינו יכול להמשיך לכהן כחבר הממשלה - שר או סגן שר - וראש הממשלה מחויב להעביר אותו מכהונתו. ההלכה חלה גם על שרים שכיהנו כממלאי מקום ראש הממשלה. בשנת 2013, אומצה הלכת דרעי-פנחסי גם באשר לכהונת ראשי ערים שמואשמים בפלילים. 

אולם לפי ההסכם בין שתי המפלגות, ראש הממשלה יוכל להדיח מתפקידם רק שרים ממפלגתו שלו. כלומר, בעוד שנה וחצי, כשנתניהו יהיה ממלא מקומו של גנץ, אם זה יקרה, גנץ לא יוכל להדיח אותו.

3. יצירת תפקיד של "ראש ממשלה חלופי"


כאמור, הסכם הרוטציה קובע כי בעת השבעת הממשלה ימונו ראש ממשלה וראש ממשלה חלופי, שכעבור 18 חודשים יתחלפו בתפקידיהם. ד"ר גוטמן מציין שסעיף זה בהסכם עורך שינוי מהותי במשטר החוקתי של מדינת ישראל. מושג חדש נולד - "ממשלת חילופים", שבראשה למעשה עומדים שני ראשי ממשלה - ראש ממשלה וראש ממשלה חלופי - ולשם כך עתידים לערוך תוך מספר ימים שינוי עמוק ויסודי ב"חוק יסוד: הממשלה". 

לדברי ד"ר גוטמן, "אין זו פעם ראשונה בתולדות המדינה שבה יש ממשלת אחדות, אולם לראשונה נעשה שינוי במבנה החוקתי-משטרי רק בשל חוסר אמון אישי בין הצדדים. בהינף הסכם, נעשה שינוי משמעותי בנורמה החוקתית שלנו ובחוקי המשחק המשטריים".

4. שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים


לפי ההסכם בין הליכוד לכחול לבן, במקום מצב שהיה נהוג בעבר, ובו בוועדה לבחירת שופטים יישבו חבר כנסת-נציג קואליציה וחבר כנסת-נציג אופוזיציה, שני נציגי הכנסת בוועדה יהיו מטעם סיעות הקואליציה. (בוועדה חברים עוד שני שרים, בהם שר המשפטים, שלושה שופטי עליון ושני נציגי לשכת עורכי הדין). 

ד"ר גוטמן אומר שיש ספק בדבר תוקפה המשפטי של הסכמה כזו. ד"ר גוטמן מציין כי בבג"ץ אבירם משנת 2017, שהוגש משום שהנוהג של נציגות האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים הופר, נקבע כי חברותו של נציג אופוזיציה בוועדה משרתת עקרונות יסוד חוקתיים ומהווה נוהג חוקתי מושרש. לכן, קבע בג"ץ כי "היה ותחליט הכנסת בבחירות הבאות לוועדה לבחירת שופטים שלא למנות מטעמה בעת הבחירות לוועדה נציג מסיעות האופוזיציה - תעמוד בפניה משוכה משפטית רצינית".

5. החזרת התקציב הדו-שנתי


בספטמבר 2017, הוציא בג"ץ "כרטיס אדום" לכנסת ולממשלה ואסר עליהן לכונן בעתיד תקציב דו-שנתי במסגרת הוראת שעה - כפי שנעשה בשנים שקדמו לפסיקה. בג"ץ נימק את החלטתו בכך שהדבר עומד בניגוד להוראת "חוק יסוד: משק המדינה" המחייבת אישור התקציב מדי שנה בנפרד. 

אולם בסעיף 30 להסכם הליכוד וכחול לבן נקבע כי יקוים תקציב דו-שנתי לשנים 2020-2021 ו-2021-2022.

6. חלוקת השליטה בוועדות הכנסת


מאז הקמת המדינה היה מקובל שבכנסת הוועדות מחולקות בין קואליציה לאופוזיציה על-פי משקלן היחסי. ישנן 12 ועדות כנסת קבועות, והחלוקה בעבר הייתה כזו: אם לקואליציה היו עד 70 מנדטים, היא הייתה מקבלת שליטה בשבע ועדות והאופוזיציה בחמש; כאשר לקואליציה היו מעל 70 מנדטים, היא הייתה שולטת בשמונה ועדות והאופוזיציה בארבע. בנוסף, הקואליציה קיבלה את הוועדות החשובות יותר (כספים, חוץ וביטחון וחוקה), והאופוזיציה קיבלה תמיד את הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ובדרך כלל את ועדות הכלכלה, הפנים, איכות הסביבה, העבודה והרווחה וכו’. 

בהסכם הנוכחי, כפי שפרסמה הכתבת הפוליטית של "גלובס", טל שניידר, מבקשות הליכוד וכחול לבן לקחת לרשותן את כל ועדות הכנסת פרט לאחת - כלומר להותיר לאופוזיציה, שבה צפויים להיות לפחות 41 ח"כים, רק את הוועדה לענייני ביקורת המדינה.

ד"ר רועי פלד, מרצה וחוקר בתחומי המשפט המנהלי והחוקתי, אומר ש"את הכללים הדמוקרטיים הבסיסיים הללו שהכנסת נהגה על-פיהם עד היום, מבקשות הליכוד וכחול לבן לרמוס באמצעות כוחן הפוליטי".

7. הרחבת החוק הנורבגי


עוד סעיף בהסכם הקואליציוני שהוא בעייתי מאוד בעיני ד"ר פלד הוא זה שבו מבקשות כחול לבן והליכוד לקבוע, כהגדרתו, "חוק נורבגי מורחב". "החוק הנורבגי" מאפשר לחברי ממשלה (שרים) להתפטר מהכנסת ולפנות את מקומם לבא בתור ברשימה לכנסת. כך יכולה מפלגה להכניס יותר נציגים לממשלה ולכנסת. הליכוד וכחול לבן רוצות ללכת רחוק ולהכניס במקומם של כל השרים (ולא רק חלק), חברי כנסת חדשים. 

אולם לדברי ד"ר פלד, יש חריג אחד, "במקרה של רשימת העבודה-מרצ-גשר, שבה התפטרות של השרים המיועדים ממפלגת העבודה, עמיר פרץ או איציק שמולי, עלולה להכניס לכנסת את אילן גילאון (מרצ) שונו החוקים רטרואקטיבית - נקבע בהסכם שלא רשימת המועמדים לכנסת שהוצגה לבוחרים תקבע, אלא השיוך הסיעתי של החברים ברשימה". פלד אומר "שבאופן הזה מבקשים לדלג על גילאון ולהכניס לכנסת את ח"כ רויטל סוויד מהעבודה. את זה אני לא רואה איך בג"ץ מכשיר".

8. הקפאת מינויי בכירים


מערכת המשפט ואכיפת החוק תושפע מסעיף נוסף בהסכם הקואליציוני - הסעיף שקובע כי "בתקופת החירום" שתימשך חצי שנה, "לא יבוצעו מינויים בכירים בשירות הציבורי הטעונים אישור הממשלה. כל המינויים יוארכו לתקופה כאמור".

המשמעות של הסעיף היא שממלא מקום מפכ"ל המשטרה מזה שנה וחצי, מוטי כהן, ימשיך לשמש כמפכ"ל בפועל לפחות חצי שנה נוספת. גם ממלא מקום פרקליט המדינה, עו"ד דן אלדד, שמונה על-ידי שר המשפטים, אמיר אוחנה, למרות התנגדות עזה של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, עשוי להמשיך למלא את התפקיד במשך ששת החודשים הבאים.

עם זאת, הסמכות להאריך את כהונתו של אלדד, שמסתיימת בעוד תשעה ימים, היא בידי מנדלבליט. היועמ"ש לא שש להאריך את המינוי וצריך יהיה לראות אם הסעיף המדובר בהסכם הקואליציוני יגבר על עמדתו. 

עוד כתבות

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

עסקת ענק: משרד עורכי הדין שעובר למגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חדשות ההייטק / צילום: ap, Michael Perez

החברה הישראלית שתספק נחילי רחפנים חמושים לארה"ב

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: Base44 של היזם מאור שלמה נמכרה לוויקס ב-80 מיליון דולר בעסקה יוצאת דופן, ענקית המחשוב שמאמינה בחברת הקוונטום הישראלית, חברת הרחפנים הישראלית, אקסטנד, זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים חמושים משוטטים שפרסם משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של 10 מיליון דולר, וגם סערה סביב מתכנת הודי שמואשם בהונאה סדרתית ● חדשות ההייטק

השבוע בעולם / צילום: רויטרס - PA Images

האם ארה"ב נוטשת את אוקראינה והאם חייזרים מתקרבים על גבו של אסטרואיד

אוקראינה חוששת שהפעם ארה"ב מתכוונת ברצינות לנטוש אותה ● פצצת המכסים מתקתקת - וטראמפ עושה עסקים עם קומוניסטים מכובדים מאוד ● שרת האוצר הבריטית מוחה דמעות ● ביבשת אמריקה הבוחרים מחפשים שמאל קיצוני ● עצם בין כוכבי סר לביקור ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע טיפס לכמעט 14 אלף שקל באפריל. מה קרה בהייטק?

מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל בחודש אפריל הגיע ל-13,905, עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024 ● מספר משרות השכיר של ישראלים עמד על כ-4.1 מיליון, עלייה של 2.1% לעומת אפריל אשתקד ● בהייטק, השכר הריאלי דווקא נמצא בירידה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בשיאים חדשים בעקבות דוח התעסוקה שהפתיע לטובה

נאסד"ק עלה ב-1% ● הנשיא טראמפ אמר שג'רום פאוול "צריך להתפטר מיד" בפוסט שפרסם אתמול בלילה ברשת Truth Social ● תשואות האג"ח עולות והדולר מתחזק ● הסיכויים להורדת ריבית בקרוב ירדו דרמתית ● דרמה כלכלית בבריטניה: שרת האוצר, רייצ'ל ריבס, פרצה בבכי בפרלמנט ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מחר לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום העצמאות במדינה

לידיעת המתווכים / איור: Shutterstock

לידיעת המתווכים: חובת הדיווח החדשה שבדרך

הצעת חוק חדשה שהפיץ משרד המשפטים תחייב מתווכי מקרקעין לזהות את הלקוחות, לדווח ולנהל רישומים בכל העברת כספים ● לחוק יהיו כמה השלכות משמעותיות, בהן הפחתת היכולת לבצע עסקאות פיקטיביות או להסוות את זהות הנהנים האמיתיים בעסקאות נדל"ן

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

שטפון בטקסס / צילום: ap, Eric Gay

יותר מ-20 הרוגים בשיטפונות בטקסס, עשרות ילדות נעדרות

כ-20 ילדות ממחנה קיץ על גדות נהר הגוואדלופה נעדרות בשל הצפה של הנהר • הרשויות במדינה ציינו כי "אנחנו לא יודעים מתי הגשם ייפסק" • מושל טקסס פרסם סרטון של חילוץ באמצעות מסוק: "מחלצים מסביב לשעון"

התחדשות עירונית בת''א. התחום תופס יותר משליש מהתחלות הבנייה / צילום: דיויד לוין

אופטימיות על סטרואידים: 13 חברות נדל"ן חדשות הגיעו לבורסה מאז ינואר

13 חברות נדל"ן הצטרפו לבורסת תל אביב במחצית הראשונה של השנה, חלקן אפילו לא מסרו פרויקט עדיין ● במקום שהריבית הגבוהה תנקה את השוק, רק צצים עוד ועוד יזמים - וההוצאות שלהם דווקא גדלות

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

נעילה אדומה באירופה; טראמפ: מדינות יתחילו לשלם מכסים ב-1 באוגוסט

טראמפ הודיע כי 10 עד 12 מדינות יקבלו הודעה היום בנוגע לשיעור המכס שיוטל עליהן, וכי מכסים בטווח שנע בין 10% ל-70% ייכנסו לתוקף בתחילת אוגוסט ● דאקס מאבד 0.7%, קאק נסוג ב-0.9% והפוטסי נחלש ב-0.2% ● הביטקוין ירד ביממה האחרונה ב-0.6%, וכעת ערכו של מטבע אחד עומד על כ-108,870 דולר ● היום יום העצמאות בארה"ב - לא יערך מסחר בוול סטריט

קרן מור בקמפיין קופת חולים לאומית / צילום: צילום מסך יוטיוב

זו קופה, לא חופה: כוכבה שולחת את קופ"ח לאומית למקום הראשון באהדה

המקום השני באהדה שייך למתחרה, קופת חולים מאוחדת, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת למותג המזגנים טורנדו, שגם אחראי להשקעה הגבוהה ביותר השבוע, לפי נתוני יפעת בקרת פרסום

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון