מיכל סלע טרבלסי מפגינה / צילום: סוזי קסטיאל
כשמיכל סלע-טרבלסי ראתה את שיירת העצמאיים מתכנסת בתל אביב ועושה דרכה להפגנה גדולה בירושלים, היא החליטה ליזום הפגנה דומה בצפון, לאחר ימים ארוכים שבהם היא וחבריה יושבים בבית ללא הכנסה. כ-360 מפגינים הגיעו למחות יחד איתה על זכויותיהם, וכעת הם מחכים לשלב הבא, כשברור להם שהמאבק על עתיד העסקים שלהם יימשך גם לאחר משבר הקורונה. "אני יושבת בבית בלי עבודה בכלל 38 ימים. אנחנו מאכילים חמש נפשות בבית, גם בן הזוג שלי עצמאי והעסק שלו סגור לחלוטין", היא מספרת.
לסלע-טרבלסי עסק קטן של הנחיית קבוצות בגיל התבגרות; בני נוער בסיכון - בין אם בשל בעיות אלכוהול, סמים, אלימות, וזנות במסגרות ייעודיות. בנוסף, היא מנחה קבוצות הורים לילדים בגיל ההתבגרות, ברשויות מקומיות ובתי ספר, בהן ההורים רוכשים ידע ופרקטיקות להתמודדות עם מתבגרים, ומשתפים את הקשיים שלהם עם הקבוצה התומכת. הפגיעה בעסק שלה החלה כבר בעקבות המשבר הפוליטי שעיכב את העברת תקציב המדינה. המהלך הזה דילל כמעט לחלוטין את תקציב הרשות הלאומית למאבק בסמים, אלכוהול ובאלימות. "עכשיו 'יובשה' העבודה לחלוטין. אין בכלל מה לדבר על סדנאות פיזית. יש לי 15 קבוצות קבועות בשבוע, שפשוט לא מתקיימות".
הצלחת לקבל הלוואה או מענק מהמדינה?
"המדינה? היא לא נתנה לי כלום ושום דבר. כששאלתי את רואה החשבון שלי הוא אמר שאני לא זכאית לכלום - לא להלוואות ולא למענקים. בפעימה הראשונה זה היה כי עברנו את ההכנסה הממוצעת למשק בית, ובפעימה השנייה בגלל שהמחזור שלי היה קטן ב-2018 ביחס ל-2019. לגבי הלוואה? זה לזרות חול בעיניים. הלוואה צריך להחזיר, אני רוצה להרים את הראש, לא לשקוע עוד יותר בעקבות המשבר הזה. יש כאן הרבה ביורוקרטיה, מערימים קשיים ואתר רשות המיסים קורס. בניגוד למדינות אחרות, כאן יש מלחמת התשה של המדינה נגד העצמאיים. הבנו שלמרות שביום יום אנחנו לבד, כאן אנחנו צריכים להתאחד ולהשמיע את קולנו".
איך אתם מתמודדים כמשפחה עם המשבר הזה?
"יש הרבה מאוד לחץ. יש לנו בבית שלושה מתבגרים ויש לנו המון חרדה דווקא מהיום שאחר'. לשנינו יש הלוואות - הן הוקפאו לשלושה חודשים, אבל לא ברור איך נחזיר אותן אחר כך. הדברים הברורים, הקבועים, שהעסק שלי נשען עליהם - לא בטוח שיתקיימו. גם כשיהיו לימודים, עד שישחררו תקציבים לטובת בני נוער בהתנהגויות סיכוניות, מקור ההכנסה הראשי שלי הלך לאיבוד. לא ברור גם אם בזמן הקרוב יחזירו את מסגרות הלימוד. זה לא שמישהו ייפתח את השערים ומיכל תחזור לעבוד.
"הילדים שלי שיושבים בבית ותוהים האם בכלל צריך לגור פה, בישראל. כל הדברים שמבחינתנו בעבר היו הבסיס, היום מוטלים בספק. בניו זילנד נתנו מיד פיצויים לעסקים. אנחנו רואים את החבילות שנתנו בעולם, והרבה שאלות עולות. אנחנו בית שמדבר ציונות, בן הזוג שלי היה איש קבע. הילד שלנו צריך ללכת לצו ראשון, אחרי שהפגנו כאן בצפון על המצב, הוא שאל למה הוא צריך לעצור למשך שלוש שנים את החיים שלו לטובת המדינה, כשאנחנו עכשיו ולא מקבלים כלום. אני מודה שאין לי תשובות טובות עבורו, וסבא שלי פלמ"חניק, הוא עשה את הכול כדי שתהיה פה מדינה. אנחנו משפחה מאוד ציונית. לא רק הכלכלה מתערערת עכשיו".
מסתבר שהטלטלה הזו מאיימת על לא מעט עסקים. לא השארתם כסף בצד לימים כאלו?
"עסקים עובדים בשוטף פלוס 60. עכשיו, לא מעט לקוחות בגלל המשבר פשוט החליטו לא לשלם על עבודות שעשיתי במהלך השנה, ולא מדובר באנשים פרטיים, אלא בגופים שתלויים בממשלה ומצפים מאיתנו להבנה. זה סכום של יותר מ-40 אלף שקל, ואומרים לי" 'העבודה שלך היא שליחות, תראי איך עזרת לבני הנוער שלנו, מה זה חשוב הכסף'. עד סוף מאי אנחנו יכולים לסחוב, אבל לא ברור מה יהיו עם ההוצאות שלנו בהמשך. אנחנו מוציאים, למשל, המון כסף על חוגים. אני לא יודעת אם יהיה לנו את הכסף הזה בשנה הבאה.
"הרבה מאוד עסקים בצפון פשוט יסגרו את הדלתות שלהם. זה אומר שאנשים ייצרכו פחות חינוך ופחות סדנאות שהן לכאורה מותרות. הם לא יוציאו כסף על התפתחות אישית כשהם צריכים לדאוג ללחם ולחלב שלהם. הם לא יישבו בסדנת הורים. מה יהיה עם הפרנסה שלי? זו שאלה מפחידה. התחלתי לחשוב על מצב קיצון שבו אצטרך לחפש חלופות, בזמן שברור שהמשק במצב רע. אם לא תהיה לי פרנסה, אצטרך לעשות כול דבר. גם עבודות ניקיון. זה עלול להיות המצב, כשאין לך מה לאכול".
כבר בחודש ספטמבר, עוד לפני פרוץ המשבר, החלטנו כאן ב"גלובס" לייחד מדור יומי לקשיים של עסקים קטנים ושל מגזר העצמאים בישראל. חשבנו אז כפי שאנחנו סבורים גם היום שמדובר במגזר שיש לו חלק משמעותי בהנעת גלגלי הכלכלה אך אינו מקבל די הכרה וסיוע ביחס לחלקו. כעת, בחסות הקורונה הוסת חלק מהזרקור הציבורי לבעיה, אולם ככל שמתברר עומק הבור אליו נקלעים עצמאים ועסקים קטנים מתחוור בהתאם עד כמה המדינה לא ערוכה לסייע. בנסיבות הללו החלטנו להרחיב את המדור ולהקדיש מעתה ומדי יום חלק ניכר מהשער האחורי שלנו, כדי להביא את האנשים ואת הקולות שמאחורי הקשיים, בניסיון להניע עיתונות פתרונית, להציף פערים של שנים ובתקווה שזה יהיה חלקנו הצנוע בחזרה לשגרה, אבל אחרת.
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il