חדר כושר של רשת SPACE / צילום: שי בן נפתלי
ענף הכושר בישראל היה בין הראשונים להיסגר בעקבות משבר הקורונה, אך כנראה יהיה האחרון להיפתח. המנויים הוקפאו, התזרים נעצר, ולמעלה מ-110 אלף עובדים הוצאו לחל"ת כפוי. בינתיים, בשעה שההנחיות של משרד הבריאות רואות בחדרי הכושר איום בריאותי, ומסתמן שהאוכלוסיה של בני 65 מעלה, שהיוותה כחמישית מהלקוחות של החברות הללו תישאר הרחק מהם לזמן ארוך, בשטח מתפתחים מודלים חלופיים של אימון מרחוק. "גלובס" ממפה כיצד משפיעה מגפת הקורונה על הענף, שעד לפני רגע נחשב "בריא", והיום מסומן כמוקד הדבקה.
בניגוד לענפים שהפגינו חולשה עוד טרם משבר הקורונה דוגמת ענף האופנה, המשבר הנוכחי פוגש את ענף הכושר בישראל כשהוא נמצא בשיא פריחתו. מפעילות שהתאפיינה בחדרי כושר קטנים המיועדים בעיקר לגברים צעירים, ספורטאים ומפתחי גוף, ענף הכושר התפתח בשני העשורים האחרונים לקהלים חדשים.
בשנים האחרונות החלה מגמת התעוררות משמעותית בענף, על רקע הגברת המודעות לחשיבות של פעילות גופנית באופן שבא לידי ביטוי הן בגידול בביקושים, בעליית היקפי המכירות, והן בענפים המשלימים לו ובראשם הלבשת הספורט.
לפי נתונים שהציגה הולמס פלייס במצגת למשקיעים ב-2019, שוק הכושר הישראלי נאמד בכ-4 מיליארד שקל וצמח ב-8%-6% מדי שנה מאז 2013, והוא כולל כ-2,000 מועדונים, מחצית מהם חדרי כושר והיתר חדרי סטודיו לחיטוב או מרכזי קאנטרי קלאב. כמות המתאמנים במועדוני כושר ובריאות בישראל בשנת 2018 נאמדה בכ-1.33 מיליון איש.
גם בארה"ב סוגרים
כמה מהמתאמנים הללו עשויים להיות מורחקים מחדרי הכושר לפרק זמן ארוך או נמצאים בקבוצת סיכון בשל גילם? מנתונים שהוצגו בדוחות הולמס פלייס, עולה שרוב המתאמנים (52%) מהמנויים במועדוני הכושר הם בגילאי 25-50, אך קרוב לרבע (24%) מהמנויים ב-2018 היו בגילאי 51 ומעלה, כשלא קיים פילוח מפורט לגבי החלוקה הפנימית. עם זאת, הולמס פלייס מציינת כי "בישראל נראה שמרבית המועדונים אינם מגדירים קבוצת גיל זו כקהל המטרה ואינם מתאימים את הפעילויות והשיווק לפלח שוק זה".
אלא שכעת הענף כולו נכנס להקפאה, ונראה שזו רק ההתחלה. מוקדם יותר השבוע דווח ב-CNBC כי רשת חדרי הכושר 24Hour Fitness האמריקאית שוקלת להגיש בקשה לפשיטת רגל בחודשים הקרובים. זאת, לאחר שווירוס הקורונה דחף את ענף הכושר כולו לקצה. הרשת מתמודדת עם חובות מכבידים, התדרדרות בביצועים ונגיף שאילץ אותה לסגור ב-16 במרץ את 450 מועדני הכושר שהיא מפעילה.
"אם מועדוני הכושר לא ייפתחו, הענף כולו בסכנת קריסה, שתגרום להתווספות של 150 אלף איש למעגלי האבטלה", אומר ל"גלובס" חיים פרנקל, מנכ"ל ובעלים רשת מועדוני הכושר SPACE, המפעילה כ-20 מועדונים ומעסיקה למעלה מ-700 עובדים.
פרנקל חבר לחברות גדולות ולעסקי סטודיו פרטיים בתחום הכושר, כדי להוביל את המאבק להחזרת הענף לפעילות. לדבריו, הוא מייצג יחד עם הרשת שבבעלותו כ-200 עסקים, בהם רשת הולמס פלייס, גו אקטיב, סטודיו סי ואחרות.
"הירידה בתנועת המתאמנים התחילה עוד לפני ההסגר - כבר בתחילת מרץ. אני כל יום מקווה לגלות שהתעוררתי מה'קומה' שהשוק נמצא בה, שזה היה חלום רע", הוא אומר ומוסיף: "כל יום שהתעשייה הזו משותקת מגדיל את הסיכויים לפגיעה אקוטית ביכולת של מכוני הכושר להחזיר חלק מהעובדים. פוטנציאל הנזק יכול להגיע אף ל-70%".
גם מנכ"לית חברת הולמס פלייס, קרן שתוי, יצאה בסוף השבוע האחרון בקריאה למשרד הבריאות לפתוח את המכונים. "היום כבר אין מחלוקת לגבי החשיבות של הכושר והספורט כרפואה מונעת. אני קוראת למקבלי ההחלטות להחליט בפעימה הראשונה על פתיחת מועדוני הכושר, החזרת עם ישראל לכושר היא מרכיב מרכזי בשמירה על בריאות הציבור".
איבדו את המבוגרים?
חדרי הכושר לא חזרו לפעילות בפעימה הראשונה, ולפי התמונה המסתמנת כיום נראה כי החזרה שלהם לפעילות עדיין רחוקה מלהתרחש. אלא שבניגוד למגזרי ההסעדה וההלבשה, בתחום מועדוני הספורט המודל העסקי מתבסס על לקוחות קבועים ועל מנויים. לדברי פרנקל, "אנחנו מאבדים כל הזמן בצורה אורגנית לקוחות, אנחנו מאבדים לקוחות שעוזבים - הם פונים לביטולי עסק, ואומרים - אני לא יודע מתי אתם חוזרים, וההפחדות של גורמי הבריאות גורמות להם בראש ובראשונה לבטל מנויים. אני גם לא יודע מתי נחזור, אין כרגע שום צפי לחזרה". פרנקל חושש גם לגבי קהלים ספציפיים שלא יחזרו - "אני מעריך את כל לקוחות ה-65 כנראה לא נראה עד ינואר. ברגע שהקהל הזה יצא מהמעגל שלנו לתקופה - איבדנו הכנסה".
כך למשל, חברת מועדוני הכושר הציבורית הולמס פלייס ישראל, שבבעלותה 30 מועדוני כושר ונחשבת לאחת הגדולות והמבוססות בתחום, דיווחה בחודש שעבר כי בעקבות הנחיות הממשלה לסגור את מועדוני הכושר, היא נאלצה להוציא לחופשה ללא תשלום את כל עובדיה ומנהליה וכן את אלו המועסקים בחברות הבנות.
אם ניתן להשליך מהדיווחים של הולמס פלייס גם על רשתות גדולות נוספות בענף - היות והחברות בענף עובדות על בסיס של מינויים חודשיים, משמעות ההסגר עבורן היא הקפאה מלאה של ההכנסות.
הולמס פלייס פרטה בדיווחיה, כי "היות והחברה עובדת על בסיס של מינויים חודשיים, בשל הפסקת פעילות המועדונים לחברה לא תהיינה הכנסות והשלכות יישום הנחיות הממשלה על תוצאות החברה עלולות להיות בעלות השפעה שלילית מהותית, כאשר מידת מהותיות ההשפעה תיגזר, באופן טבעי, ממשך תקופת הסגירה". במקביל, היא מגלה כי שלחה מכתב לכלל בעלי הנכסים בו הודיעה כי היא מפסיקה לשלם שכר דירה ודמי ניהול בתקופת הסגירה.
בהמשך, הולמס פלייס עדכנה ב-19 במרץ 2020 כי עקב השלכות משבר הקורונה היא ניצלה את מלוא מסגרת האשראי לזמן קצר העומדת לרשותה בהיקף של 20 מיליון שקל בריבית בשיעור של 5.2%-10.4% בתלות במדרגת ניצול המסגרת. מדובר בצעד שנועד להזרים לחברה מזומנים על מנת לצלוח את התקופה הנוכחית. עם זאת, מציינת הולמס פלייס כי לאור רמת הנזילות הנוכחית שלה ויחס חוב ל-EBITDA שהוא נמוך מ-1, היא מעריכה כי יש לה יכולת פיננסית להתמודדות עם השלכות סגירת המועדונים ותהיה מוכנה לחזרה לפעילות מלאה מיד כשיותר לה.
הבעיה באימונים מקוונים
אלא שמתוך הכאוס, פורצת גם היצירתיות של היחידים. מתאמני ספורט שביקשו לשמר את השגרה שלהם מיהרו לרכוש ציוד ספורט הביתה - משקולות, מזרונים ואפילו אופני כושר, עד כדי חיסול המלאי של מוצרים פופולריים ברשתות, כמו דקטלון או מגה ספורט.
במקביל, בעוד שרשתות גדולות פרסמו אימונים מוקלטים ללא תשלום, שלא מספקים להם הכנסה, יותר ויותר מאמנים פרטיים ובעלי סטודיו לפילאטיס או אירובי החלו למצוא חלופות בדמות אימון מקוון בתשלום. המאמנים משתמשים באפליקציה לשיחות הוידיאו זום ומעביר אימון בשידור חי שיכול לנוע ממתאמן אחד, ולעיתים גם לכלול עשרות רבות של מתאמנים. בינתיים נראה שדווקא עצמאים בעלי סטודיו לפילאטיס ולאירובי מצליחים לשמר הכנסה גם בימים אלה.
ואולם, לדברי פרנקל, שמוביל את המאבק הענפי, הפתרון הזה הרבה פחות רלוונטי למי שנהגו להתאמן בחדרי כושר. "אנחנו נותנים פעילות אונליין - כל הפעילויות האלה מצולמות ומועלות בחינם כדי לתת מענה ללקוחות שלי פעילות ספורטיבית. אין ספק שנפתחה פה נישה חדשה, שכנראה חלקם ימשיכו בפעילות הזו, ועדיין זה לא תחליף לרשתות הגדולות. איך אני יכול לעשות זום של 70 אלף לקוחות? איך אפשר לתת מרחוק אימון של מכון כושר? הפעילות הזו היא פלסטר, היא לא תחליף אמיתי".
למעשה, בניגוד למגזרי פעילות אחרים שמקווים לחזור לשגרה ביום שאחרי המשבר, החשש בענף נוגע לא רק לתקופת ההסגר, כי אם גם הרבה מעבר אליו - חשש מהידבקות שילווה את המתאמנים גם שנה קדימה, וגרוע מכך - מיתון שיגרום לירידה בהכנסה הממוצעת, ולקיטון במעגל הצרכנים שיוכלו להרשות לעצמם הוצאה על פעילות ספורטיבית.
"אנשים עלולים להתייחס לזה כאל מותרות, ולא יעשו מנוי כי מצבם הכלכלי ייחלש", חוששים בענף. בענף הספורט גורסים כי האוויר הכלכלי והמצב של הלקוחות יאפשר "שלושה שבועות עד חודש עד שיתחילו בעיות כלכליות מצד הרשתות והמועדונים הפרטיים", וטוענים כי כבר כרגע הבעלים לא מצליחים למשוך שכר ונעזרים בכספים של חסכונות. "אם הקהל לא יראה שינוי תהיה מגפה של ביטולי מנוי, ונצטרך לבנות את התעשייה הזו מחדש" הם חותמים.