תחנת כוח של OPC / צילום: רפי קוץ
אחד החוסנים הכלכליים החשובים ביותר שיש לכל מדינה הוא התשתיות הפיזיות שלה: כבישים, נמלי ים ותעופה, תשתיות תקשורת, מים וחשמל. על מנת להבחין בין הסוגים השונים שקיימים בתחום התשתיות, נחקק בישראל ב-1965 חוק התכנון והבניה, שמגדיר, בין היתר, מה נחשב ל"תשתית לאומית".
בחלוף יותר מיובל שנים מאז חקיקתו, עבר החוק מספר תמורות משמעותיות ובמסגרתן נוספו פעילויות נוספות להגדרה זו. נכון להיום ישנן 15 קטגוריות שונות המוגדרות בישראל כ"תשתיות לאומיות": מתקני תשתית, שדה תעופה, נמל, מעגן, מתקן להתפלת מים, מתקני מים וביוב לרבות מאגרים, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מתקני תקשורת, תחנת כוח, מתקן אחסון נפט, גז ודלק, מתקני גז ומתקני גט"ן כהגדרתם בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי, אתרי כרייה וחציבה, חניון לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית, תשתית תיירות ובית סוהר.
בין אותם סוגי תשתיות אפשר למצוא כאלה שמאפשרות לכולנו לחיות את החיים שלנו בבית כפי שאנו רגילים, גם בתקופת הקורונה. אותן תשתיות אחראיות למים שזורמים אצלנו בברזים ולסילוק הביוב והפסולת שלנו, לחשמל שמפעיל את כל המכשירים החיוניים בביתנו ולשימוש השוטף שלנו בתשתיות תקשורת, כמו אינטרנט וסלולר.
מחוץ לבית, התשתיות הלאומיות העיקריות שבהן אנו עושים שימוש תכוף הן כבישים וגשרים, אמצעי תחבורה המוניים כמו רכבת ישראל, הרכבת הקלה בירושלים ובעתיד המטרו בתל-אביב. עד לאחרונה, גם היינו עושים שימוש די קבוע בנמל התעופה בנתב"ג, שהוא כמובן תשתית לאומית קריטית.
פרויקטי תשתיות לאומית
בשנים האחרונות לא ניתן לפספס את כל אותם פרויקטי תשתית ענקיים שמציפים את המדינה; בצפון היינו עדים לכריית ובניית מנהרות הכרמל ולסלילת רשת כבישים ענפה שמחברת את הגליל למרכז. מדובר בפרויקטים בעלות של מיליארדי שקלים.
בדרום הארץ מוקמות גם כן תשתיות משמעותיות שמשרתות הן את הצרכים האזרחיים שלנו והן את הביטחוניים. למשל, הקמת שדה התעופה החדש רמון ובמקביל, הקמת עיר הבה"דים בנגב ומרכזי האספקה החדשים של צה"ל, פרויקטים של יותר מ-5 מיליארד שקל, שחברות כמו שפיר הנדסה ואוריין שותפות בהם. בנוסף, חברת OPC הקימה את תחנת הכח רותם בדרום בעלות מוערכת של 1.8 מיליארד שקל ואנרג'יקס מפעילה חווה לייצור אנרגיה סולארית בנגב.
גם במרכז לא חסרים פרויקטים של תשתיות לאומיות; מפרויקט של מנרב להקמת מתקני טיהור שפכים, דרך חפירת קו המים ה-5 לירושלים שביצעה מנדלסון תשתיות, הקמת הרכבת הקלה בירושלים (אשטרום קבוצה) ועד לחפירת המנהרה לצורך סלילת המסילה של הרכבת המהירה לירושלים (מנרב).
תחום תשתיות חדש שנכנס לפני מספר שנים לחוק תכנון ובנייה הוא עידוד תחבורה ציבורית, ובמסגרתו מבוצעים פרויקטים חשובים כמו הרחבת הנתיב המהיר בכניסה לנתיבי איילון והקמת ותפעול חניוני "חנה וסע" במחלף שפירים ובמקומות נוספים במרכז הארץ.
הקורונה והתשתיות שלנו
עוד לפני שנחשפנו לאחרונה לנגיף ששינה את שגרת החיים שלנו, משרד האוצר שם לו למטרה להגדיל משמעותית את תקציב התשתיות הלאומיות של ישראל.
מנכ"ל האוצר שי באב"ד דיבר על הגדלה בשיעור של 23% בהשקעה של המדינה בתחום בשנה הקרובה והממונה על התקציבים באוצר הציב את תחום הסעת ההמונים בגוש דן כפרויקט תשתיות אסטרטגי במדינה.
מעבר למילים ולתוכניות העתידיות, בנק ישראל פעל להגדלת האשראי שבאפשרות הבנקים להעניק לטובת פרויקטי תשתיות לאומיות בהיקף נוסף של 43 מיליארד שקלים.
כעת, לאור המצב הקשה שהמשק נקלע אליו בעקבות הקורונה, סביר להניח שכל התוכניות הללו יקבלו משנה תוקף מאחר וקידום תשתיות לאומיות משרת נאמנה את מטרת הממשלה ליישם אסטרטגית יציאה שתחזיר את המשק כמה שיותר מהר לפסי צמיחה.
בניגוד לעיקר הביקושים במשק, שנגזרים מהיכולת הכלכלית שלנו כצרכנים או של החברות הפרטיות, פה מדובר בביקוש שהמדינה מייצרת ולכן יותר קל "לשלוט" בו ולהכווין אותו מלמעלה.
אילו חברות מתמחות בתשתיות לאומיות בישראל?
חשוב להבחין בין המונח "תשתיות לאומיות" המוגדר בחוק התכנון והבניה בישראל לבין סקטור התשתיות, המוכר לנו במדדי המניות בחו"ל. בזמן שהסקטור עצמו מאגד חברות העוסקות בעיקר בייצור והולכת חשמל ומים וחברות הנותנות שירותים נלווים לפעילות זו, תחום התשתיות הלאומיות בארץ הוא רחב ומקיף יותר.
לאור העובדה שסיווג רשמי לתחום זה עבור החברות הנסחרות בבורסה, פיתחנו באינדקס מתודולוגיה ייחודית שתבחין בין חברות שהפעילות העסקית שלהן עולה בקנה אחד עם ההתמחויות הרלוונטיות של תשתיות לאומיות.
למשל, תחום אחד הינו תחנות כח ומערכות להפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת, בו ניתן למצוא בבורסה בתל-אביב מניות של חברות כדוגמת או.פי.סי., אנרג'יקס, אנלייט, אלמור חשמל ואלומיי (כנראה ששם החברה חייב להתחיל באות "א" על מנת להיכלל ברשימה...).
תחום תשתיות לאומיות נוסף הינו הפעלת פעילויות לוגיסטיקה במתקנים אסטרטגיים כמו שדה תעופה או נמל ים. אוברסיז, איי.אי.אס וממן הן חברות בעלות פעילות קבועה בנתב"ג ובנמלי הים באשדוד ובחיפה.
גם תשתיות תקשורת נחשבות לתשתית לאומית קריטית במדינה ושלוש החברות הנסחרות בבורסה בתחום זה הן בזק, סלקום ופרטנר. כל השלוש הן בעלות תשתיות סלולר, אינטרנט וטלפוניה נייחת, שנחשבים תשתית לאומית (שידורי טלוויזיה ורדיו לא).
החוק בישראל רואה חשיבות אסטרטגית בתשתיות אנרגיה ומשאבי טבע נדירים. על כן, חברות הפועלות בתחום הפקת גז ונפט והולכתו, וכן חברות בתחום אחסון חומר הגלם עצמו ובייצור מוצרי אנרגיה קריטיים כמו דלק (בתי הזיקוק פז ובזן), מסווגות גם הן כחברות "תשתיות לאומיות".
תחום התשתיות הלאומיות שמכיל את המספר הרב ביותר של חברות ציבוריות הינו תחום מתקני התשתית. זהו למעשה התחום שאחראי על פיתוח והקמת התשתיות הלאומיות הגלויות ביותר בעינינו, כמו סלילת כבישים ובניית גשרים, הפעלת מתקני התפלה, הולכת מים וסילוק שפכים וביוב, ולא פחות חשוב, הקמת תשתיות ביטחוניות ממשרדי ממשלה ועד לבסיסי צה"ל.
כאן ניתן למצוא חברות כדוגמת אשטרום, שפיר הנדסה, מנרב ומנדלסון תשתיות, אשר כל אחת מהן משמשת כקבלן מבצע עבור המדינה בפרויקטים של תשתיות לאומיות.
אין ספק כי בעידן של פוסט-קורונה, אחת הדרכים היעילות והבטוחות ביותר להעלות את שיעור הצמיחה במשק ואת רמת החיים שלנו, היא המשך קידום פרויקטים של תשתיות לאומיות והחברות העיקריות שפועלות בתחום צפויות ליהנות ממגמה זו.
הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה. לכותב יש אינטרס אישי באמור לעיל וכן, יובהר כי חלק מהמדדים המצוינים לעיל מוצעים כמוצר השקעה על ידי לקוחות החברה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו