אולם בית המשפט / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
כמעט מיליון תיקים נפתחים בבתי המשפט בישראל מדי שנה. במסגרתם, ניתנות בכל שנה מאות אלפי החלטות מהותיות ופסקי דין, ומתקיימים עשרות אלפי דיונים. ובכל זאת, רק הליך אחד שנפתח השנה, שבו עד היום התקבלו שתי החלטות לא מהותיות בלבד, ואפילו דיון אחד לא התקיים בו - היה זה שנתן את הטון בשיח הציבורי הער סביב תפקוד בתי המשפט במהלך משבר הקורונה. כך, עם כניסתה של הרשות השופטת למתכונת חירום לפני כחמישה שבועות, היה זה ת"פ 67104-01-20 מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו ואחרים, שעיצב את הנרטיב שבלט בהצהרותיהם של נבחרי ציבור ומובילי דעת קהל.
"בחסות הקורונה דוחים את משפט נתניהו, מישהו ער?"; "אי-אפשר לבטוח בשיקוליו של ראש הממשלה הנאשם בפלילים ולסמוך על כך שהוא מקבל החלטות בהתאם לאינטרס הציבורי. אסור להשעות את פעולת בתי המשפט והכנסת, גם לא במצבי חירום" - היו רק חלק מהציוצים והפוסטים ששיגרו פוליטיקאים ועיתונאים שהציפו את השיח הציבורי עם כניסת המערכת למצב חירום. התנועה לאיכות השלטון אף עתרה לבג"ץ נגד התקנות שאפשרו זאת, וטענה כי "שימוש בתקנות החדשות על-מנת לחלץ את נתניהו מהמשפט, הוא חמור ומהווה עליית מדרגה ברמיסת רשויות אכיפת החוק במדינת ישראל".
על רקע העיסוק הנרחב בענייניו המשפטיים של נתניהו כסיבה לכניסת בתי המשפט למצב חירום, קל יותר להבין כיצד בקרב רבים השתרשה התחושה כאילו פעילות בתי המשפט נעצרה כליל. ברשות השופטת הבינו כי מבחינת התודעה הציבורית שערי בתי המשפט נעולים. לכן, פרסמה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, הודעה שבה נאמר: "בהמשך לפרסומים שנפוצו בימים האחרונים, אני מבקשת להבהיר כי בתי המשפט ממשיכים לפעול". בהמשך לכך, פרסמה דוברות הרשות השופטת נתונים על מספר הדיונים המתקיימים וההחלטות המתקבלות, וביקשה לשרש את התפיסה שכבר פשטה בציבור.
אבל נרטיב, כמו נרטיב, לא באמת זקוק לעובדות כדי לתפוס, ובטח שלא כדי להישאר. הניסיון של הרשות השופטת לעקור את התפיסה השגויה שלפיה בתי המשפט נצורים, נחל הצלחה חלקית, אם בכלל.
רוב הציבור אינו יודע, למשל, כי בית המשפט העליון ממשיך לדון בעתירות לבג"ץ. גם דיוני מעצרים ובקשות הנוגעות לענייני עצורים ממשיכים להישמע, רובם באמצעות שיחות וידאו קונפרנס. בנוסף, כל ההליכים והערעורים המוגדרים דחופים - כמו בקשות לצווי מניעה ועיכוב יציאה מהארץ, הליכים לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת וצווי איסור פרסום - מתנהלים כסדרם. דיונים הנוגעים לעבירות שקשורות למצב החירום נשמעים גם כן.
וכך, מאז הוכרז מצב החירום כבר התקיימו בבתי המשפט השונים בישראל 15,953 דיונים, נפתחו 47,517 הליכים וניתנו 292,459 החלטות - מתוכן 12,571 פסקי דין.
ובכל זאת, מספיק מבט חטוף על רשימת ההליכים שכרגע לא מתקיימים בהם דיונים כדי ללמוד שמתכונת החירום הורידה את היקף העבודה בבתי המשפט לשפל חסר תקדים, אפילו ביחס לתקופות הפגרה השנתיות של בתי המשפט, שבדומה למצב החירום גם בהן אמורים להתקיים רק דיונים דחופים.
"השבתה דרסטית וחסרת מידתיות"
במספרים אבסולוטיים, יש מי שיסתכלו על הנתונים שמקפידה הרשות השופטת להפיץ בכל שבוע כ"עסקים כמעט כרגיל". המספרים האלה, המשקפים ממוצע של כ-15 אלף דיונים, 12 אלף פסקי דין ועשרות אלפי הליכים שנפתחו במהלך התקופה הזאת, יכולים להטעות.
אולם בעוד מאז שהוכרז מצב החירום ניתנו בבתי המשפט 292,459 החלטות, בתקופה המקבילה אשתקד התקבלו 470,689 כאלה - כלומר, מדובר כיום על כמעט 38% פחות החלטות. גם מספר הבקשות שהוגשו מאז החל מצב החירום משקף ירידה תלולה בהיקף הפעילות, שמן הסתם קשורה גם בזמינות עורכי הדין: בתקופה המקבילה אשתקד הוגשו 224,846 בקשות, בעוד מאז שהוכרז מצב החירום הוגשו רק 131,323 בקשות - 58% בלבד.
אבל מעל כל הנתונים האלה, בולט מספר הדיונים שלא התקיימו. 15,953 הדיונים שהתקיימו מאז החל מצב החירום בבתי המשפט, הם 19% בלבד ממספר הדיונים שהתקיימו בתקופה המקבילה אשתקד. נתון זה גם מספר מדוע מקבלים בתי המשפט פחות החלטות: בעוד הליכים שונים - בעיקר הליכים אזרחיים, המהווים כ-50% מפעילותם השוטפת של בתי המשפט - ניתן להמשיך ולקדם, הרי שהליכים רבים כלל לא נפתחו בגלל המצב ולכן גם ירד מספר ההחלטות.
הנתונים האלה נמוכים הרבה יותר מאלו המאפיינים את בתי המשפט בתקופות פגרה. מהנתונים שהגיעו לידינו עולה, שאפילו בהשוואה לתקופה הראשונה בפגרת הקיץ, שבה מתקיים מספר מצומצם של דיונים, תפקוד מערכת המשפט נמצא בשפל חסר תקדים. כך, למשל, בחלקה הראשון של הפגרה אשתקד ניתנו 20,237 פסקי דין, לעומת 12,571 בלבד מאז הוכרז מצב החירום (כ-38%). גם במספר הדיונים ניכר פער גדול - 33,318 דיונים נערכו בחלקה הראשון של פגרת הקיץ האחרונה, 52% יותר ממספר הדיונים שהתקיימו מאז נכנסה המערכת לחירום.
עורכי הדין הבכירים בישראל מתקשים להסתיר את תסכולם מה"כמעט שיתוק" שנוצר בבתי המשפט מכוח צו החירום של שר המשפטים אמיר אוחנה, שלפי הצהרת נשיאת העליון היה על דעתה, והנחיות מנהל מערכת בתי המשפט בעקבותיו.
ביום רביעי השבוע שלחו למעלה מ-100 עורכי דין בכירים מכתב ליו"ר הלשכה, אבי חימי, שבו הם מבקשים ממנו להפעיל לחץ על המערכת, לחדש כמה שיותר דיונים.
עו"ד רם ז'אן, ראש מחלקת ליטיגציה במשרד AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', סבור כי "אין שום סיבה שלא לקיים דיונים 'רגילים', כמו לדוגמה קדמי משפט ודיונים בבקשות שאינן דחופות, ויש מקום לאפשר שיקול-דעת לשופטים אילו דיונים ניתן לקיים בכל זאת. בתקופה האחרונה קיימנו מספר דיונים בצווי מניעה זמניים, לרבות חקירות נגדיות, בלי שהתעוררה בעיה מיוחדת. הצדדים, עורכי הדין, השופטת והקלדנית עטו מסכות במהלך רוב הדיון ונשמר מרחק. זו אומנם לא הדרך המיטבית, אבל הרחבה של זה עדיפה בהרבה על המצב שקרוב להשבתה בפועל, כפי שקורה כרגע".
גם לדעתו של עו"ד יוחאי שלף, שותף במחלקת הליטיגציה של משרד איתן מהולל שדות, המצב שנוצר אינו מחויב המציאות. לדבריו, "מדובר במהלך בלתי מידתי לחלוטין. כך למשל, רוב ההליך האזרחי אינו מתקיים פיזית בין כותלי בית המשפט, אלא בכתב, כך שאין חשש כי קיומו יגביר את שיעור התחלואה. הקפאת כלל ההליכים באופן דרסטי וללא הבחנה - בלי להחריג הליכים שיכולים להתנהל בכתב וללא התייצבות של הצדדים בבית המשפט - היוותה מכה קשה מדי, ובלתי מידתית, הגורמת נזק רב למתדיינים הממתינים זמן ממושך על-מנת לקבל סעד מבית המשפט, מערכת שגם כך סובלת מאיטיות".
לא רק עורכי הדין מתרעמים על המצב שנוצר. פרופ' גילה שטופלר, דיקנית הפקולטה למשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים בר"ג, סבורה כי מדובר במהלך בעייתי, והיא גם מזכירה שהוא סותר מהלך אחר שנקטה הנהלת בתי המשפט שעות ספורות קודם להוצאת הצו של אוחנה לאחר השעה 1:00 בלילה: "בלילה שלפני הכרזת אוחנה על הצמצום הדרסטי בפעילות בתי המשפט נשלחו על-ידי הנהלת בתי המשפט כללים לריחוק חברתי בבתי המשפט שהשיגו את המטרה הבריאותית תוך הותרת הפעילות הסדירה על כנה. באופן בלתי מוסבר הכללים הללו נעלמו ומערכת בתי המשפט יישרה קו עם ההכרזה של אוחנה באופן כזה שנוצר הרושם שהיא מעדיפה את דחיית משפטו של ראש הממשלה על פני המשך פעילות סדירה שתבטיח את זכות הציבור לפנות לערכאות, שהיא זכות יסוד".
אך גם בהתעלם מכך, סבורה שטופלר כי "השבתת המערכת הייתה דרסטית מדי וחסרת מידתיות. ישנם נושאים דחופים רבים אשר משוועים לטיפולה של מערכת המשפט אך נותרו תקועים בשל צמצום הפעילות. בוודאי שעכשיו, לאור ההקלות במגבלות שהוטלו על המשק, אין כל הצדקה להמשיך במגבלות החמורות על בתי המשפט".
וידאו קונפרנס לא מספיק
ומה עושים שופטי ישראל בזמן שמצב החירום לא מאפשר להם לערוך דיונים כמו בשגרה? קודם כול, נעזרים בטכנולוגיה. הגשות מרחוק של הליכים ובקשות הן דבר שאפשרי בכל ימי השנה באמצעות מערכת "נט המשפט". אין ספק שבימי משבר המונע הגעה פיזית למזכירויות בתי המשפט, יש לזה חשיבות עצומה.
בעקבות משבר הקורונה, החלו במערכת המשפט גם לעשות שימוש סדיר ותדיר בווידאו קונפרנס. השימוש בכלי זה נעשה כדי לערוך דיוני מעצרים ודיונים בפני ועדות שחרורים, אך לאחרונה החלו בבתי משפט השלום של מחוז מרכז בניסוי של עריכת דיונים לאישור הסכמים בדיני משפחה, בכפוף להסכמת הצדדים להליך. ככל שהפיילוט ינחל הצלחה ויימשך מצב החירום המונע קיומם של דיונים שאינם דחופים - מתכוונים במערכת המשפט להרחיב את השימוש בכלי גם לתחומים אזרחיים נוספים, אבל בכל מקרה הם יהיו כפופים להסכמת הצדדים שיוכלו גם להתעקש על דחיית מועד הדיון עד למועד שבו תתאפשר נוכחותם באולם בית המשפט.
ועדיין, ברור שליבת פעילותה של מערכת המשפט לא יכולה להתקיים דרך אמצעים טכנולוגיים. התקנות מאפשרות למנהל בתי המשפט, השופט ד"ר יגאל מרזל, להוסיף הליכים שיידונו בווידאו קונפרנס גם בתקופת חירום, והוא אכן עושה שימוש בסמכותו זאת במשורה. אבל הליכים משפטיים, בעיקר פליליים, לא יכולים להתקיים בשלט רחוק: שמיעת ראיות, הקראת כתבי אישום, מסירת הכרעות וגזרי דין הם שלבים קריטיים שהמצב החקיקתי לא מאפשר את קיומם שלא באולם בית המשפט, ובנוכחות הנאשם, עורכי הדין והשופט. וכל זאת בלי לדבר בכלל על עבודת עורכי הדין בפרקליטות, שצומצמה מאוד.
גם הליכים אזרחיים ומנהליים רבים נפגעים בעקבות משבר הקורונה, אף שחלק מרכזי בהם מתנהל בכתב ולא דורש דיונים תכופים. זאת, גם בגלל שמייצגי המדינה בערכאות השונות לא עובדים כמו בימים כתיקונם, וגם בגלל שהמשק כולו נמצא בתקופה שבה תפוקתו נמוכה מאוד. כך, למשל, חוות-דעת של מומחים נאלצות לחכות לחזרתם לעבודה סדירה.
בנוסף, לכל השופטים והרשמים, כ-800 במספר, מחשבים המאפשרים חיבור מאובטח ועבודה גם מרחוק. לכן, בשעה שעוסקים בבתי המשפט בקיומם של הליכים משפטיים דחופים בלבד, מקדישים השופטים והרשמים את זמנם כדי לצמצם פערים ו"לנקות שולחן" אל מול העומס העצום שמוטל עליהם בשגרה. בשבועות האחרונים ניתנו כמה פסקי דין והחלטות בהליכים שהמתינו להכרעה זמן רב. בין היתר, אושר בבית המשפט הכלכלי בת"א הסדר הפשרה בתביעה הנגזרת נגד טבע, שהביא לסיומה את פרשת השוחד שנתנה החברה במקססיקו ובאוקראינה. לצד זאת, רק מספר מועט מבין כ-3,000 העובדים במערכת שאינם נושאים בתפקיד שיפוטי אך עבודתם נדרשת כדי לקדם הליכים, כמו עוזרים משפטיים, למשל, יכולים להתחבר לעבודה מרחוק, עובדה שמעיבה על האפשרות לקדם החלטות בהליכים רבים.
ואחרי שנתנו כבוד למאמצי הרשות השופטת להתייעל גם בזמן המשבר החמור ביותר בתולדותיה שעמו נאלצה להתמודד, חייבים להודות שניקוי שולחן, יסודי ככל שיהיה, או עריכת כמה דיונים בווידאו קונפרנס - לא קרובים אפילו לדגדג את העומס העצום שצפוי לנחות על בתי המשפט השונים עם חזרתם לשגרה.
אין תרופה לעומס
אין זה סוד שמערכת המשפט בישראל היא אחת העמוסות ביותר מבין מדינות ה-OECD. לפי דוח הרשות השופטת לסיכום שנת 2018, מתוך 84,202 התיקים המתנהלים במחוזי, כ־7.8% "תקועים" במערכת 4 שנים ויותר - נתון מדאיג בפני עצמו, אך גם בשל העובדה שבמהלך שנת 2018 הכפיל את עצמו; ו־4.8% מ־338,771 התיקים המתנהלים בשלום תקועים שלוש שנים ויותר.
ובחזרה להווה, לירידה החדה במספר ההליכים שנפתחו מאז הוכרז מצב החירום, כ-32%, ולהליכים התקועים שממתינים לחזרה לשגרה. ההערכה במערכת המשפט היא שרוב ההליכים שלא נפתחו לא ייעלמו, ויחד עם ההליכים שייפתחו עם סיום המשבר ואלה שבתי המשפט יידרשו לטפל בהם - ייווצר עומס עצום.
אין ספק שמערכת המשפט צריכה תוכנית ברורה למבול התיקים שיגיע מיד עם סיום מצב החירום. עם זאת, גורמים במערכת שעמם דיברנו מסרו שעוד מוקדם לדבר על תוכנית כלשהי. הסטת תקנים, עיבוי ערכאות שצפויות להיות מוצפות עם החזרה לשגרה מלאה - הם עניינים שטרם הבשילו לכדי מהלך אופרטיבי.
בינתיים, במערכת מחלקים את התיקים האלה לשלוש קבוצות עיקריות, כל אחת מוגדרת כחזית מאבק קריטית: תיקים שלא טופלו בתקופת הקורונה ודורשים המשך טיפול; הליכים שלא הוגשו במהלך המשבר ויוגשו מיד בסיומו; ותיקים שייווצרו בעקבות המשבר, כמו סכסוכים חוזיים, תביעות נגד ביטוח לאומי ותיקי חדלות פירעון של עסקים שלא יעמדו בנטל הכלכלי שיצר המצב.
"השאלה מה יהיה ביום שאחרי תלויה במצב הבריאותי והכללי במדינה", אומר מנהל בתי המשפט, השופט מרזל. "המציאות תכתיב את הפתרונות שהרשות השופטת תוכל לאמץ. תהיה חשיבות רבה לאימוץ פרוצדורות עדכניות שמתאימות לימינו בימי שגרה וביתר שאת בימי משבר, וכן לשימוש גובר בטכנולוגיות חדשות בהליכים משפטיים שמתאימים לכך. ייתכן כי בענפים מסוימים תידרש חשיבה מחוץ לקופסה".
מרזל, יש להניח, רומז בדבריו לצורך האקוטי של מערכת המשפט בהחלפת תקנות סדר הדין האזרחי בתקנות החדשות שכבר הותקנו לפני כשנתיים, אך מועד כניסתן לתוקף נדחה שוב ושוב. מרזל, הנשיאה חיות והשופט שמונה לשמש כנציגה בוועדה שהקים משרד המשפטים לבחינת התקנות, יצחק עמית, סבורים כי כל יום שעובר ובו המערכת לא מתנהלת לפי התקנות החדשות והמהפכניות שלקליטתן היא כבר ערוכה כשנה - הוא יום שבו המערכת ממשיכה להתנהל בחוסר יעילות ובאופן שאינו מותאם למאה ה-21.
מי שמובילים את הקו נגד כניסת התקנות לתוקף הם לשכת עורכי הדין והעומד בראשה עו"ד אבי חימי, שסבורים כי מדובר באסון של ממש. השר אוחנה הלך עם הלשכה בעניין הזה, והתקנות נותרו על המדף, ממתינות ליום פקודה.
כעת, כפי שיותר מרומז מרזל, הצורך לאמצן רק הולך וגובר, בעיקר נוכח הצפי להצפת המערכת בסכסוכים חוזיים רבים בצל המשבר. מרזל מאמין כי התקנות - המגבילות בין היתר את היקף העמודים המותרים להגשה, מפשטות את סוגי ההליכים האזרחיים שניתן לנקוט ומאפשרות שימוש נרחב יותר בווידאו קונפרנס - הן התרופה הטובה ביותר לעומס על בתי המשפט. עם זאת, קשה להאמין שאפילו משבר הקורונה יצליח לקדם את תחילת השימוש בהן. התקנות, שהוקפאו עד לחודש ספטמבר הקרוב, לא צפויות להיכנס לתוקפן יום קודם לכן, וסביר להניח כי הלשכה תמשיך לנהל מאבק סביבן גם בהמשך.
בנוסף, קיימת האפשרות שגם בדין המהותי ייעשה שינוי חקיקתי, כמו למשל במסגרת הוועדה שהקים היועץ המשפטי לממשלה לבחינת סוגיית הכרת הקורונה ככוח עליון המצדיק הפרת חוזים ללא מתן פיצויים. ההלכה כיום רחוקה שנות אור מאפשרות זו, ואם הכנסת תחליט לאמץ את דעתם של משפטנים בכירים רבים, ישונה הדין וגם לכך ייאלצו להסתגל במערכת, ובמהרה. ייתכן גם שתהיה זו שעת כושר ליישם הצעות נוספות שעלו כבר בעבר בעקבות הסחבת בבתי המשפט, כמו הפניית יותר תיקים לבוררות או לגישור. בנושא זה תלויה מערכת המשפט במשרד המשפטים, שכדי להוציא לפועל אפשרויות כאלה יצטרך לעגן זאת בחקיקה.
המשבר - כר פורה לתביעות
עו"ד אורי שורק, שותף ומנהל מחלקת הליטיגציה במשרד אגמון ושות', סבור כי המצב שייווצר בעקבות משבר הקורונה "רק יקצין את בעיית המשאבים בבתי המשפט, ויביא לכך שחלק מהדיונים שבוטלו, יידחו בפרקי זמן לא מבוטלים. כמובן, ככל שמצב החירום יתארך, כך החזרה לשגרה צפויה להיות איטית ומדורגת יותר". בהקשר זה מזכיר גם שורק את תקנות סדר הדין האזרחי, ובניגוד למה שרמז מרזל, לדעתו "לא יהיה נבון להחיל מהלך כל-כך דרמטי דווקא בתקופה שבה הן מערכת המשפט והן עורכי הדין מתמודדים עם נסיבות חדשות ומגבילות".
לשורק יש הצעה שיכולה להקל על העומס באופן מיידי: "יש לשקול את קיצור פגרת הקיץ, או אף את ביטולה, באופן שימי הפגרה - מאמצע יולי ועד תחילת ספטמבר - 'יחליפו' את מועדי הדיונים שבוטלו עקב הקורונה".
מבחינת ההליכים החדשים שצפויים להפציע עם החזרה לשגרה, מצביע שורק על כמה תחומים עיקריים. לדבריו, "אנחנו עדים להתעוררות של מחלוקות רבות לגבי חיובים חוזיים שהתעורר קושי לקיימם בשל המצב החדש ולנוכח תקנות שעת חירום שתוקנו בתחומים שונים. הרבה מהמחלוקות הן בתחום הצרכני, ובמיוחד בתחום התיירות והתעופה. תחום 'חם' במיוחד הוא חוזי השכירות. במקרים רבים, שוכרים אינם יכולים לעשות שימוש בנכסים ששכרו, ועולה השאלה כיצד להתייחס למצבים האלה".
שורק מצביע על תחומים נוספים שבהם צפויות תביעות רבות: "התחום התאגידי והמסחרי, תחום יחסי העבודה ותחום חדלות הפירעון. תחומים אלה צפויים לעורר שאלות ומחלוקות שידרשו התייחסות של בתי המשפט, וניתן להניח שכך יהיה גם לגבי תחום הביטוח, שכן חברות הביטוח תצטרכנה להתמודד עם תביעות לכיסוי נזקי המשבר. רוב התחומים שבהם צפויה ליטיגציה 'מכוסים' על-ידי חוק תובענות ייצוגיות וסביר להניח שהמשבר הנוכחי ישמש כר פורה לתביעות מהסוג הזה".
ואילו לעו"ד בועז אדלשטיין, שותף בכיר ומנהל מחלקת הליטיגציה בפירמת עורכי הדין GEE - גולדמן, ארליך, אדלשטין אביגד ושות', יש הצעה מסקרנת שתכליתה להתמודד עם העומס שייווצר במערכת לאחר המשבר. לשיטתו, יש "לשקול הקמה של ערכאה מיוחדת לטיפול ב'תביעות קורונה' בכל מחוז, או לחלופין, לייעד שופט בכל אחד מבתי המשפט, שאליו ינותבו תיקי הקשורים או נובעים מנגיף הקורונה. התמחות מובילה ליעילות".
לדעתו, "יש להחיש ככל הניתן את הטיפול בתביעות קורונה. בדרך זו הן תגענה להכרעה מהירה, לרבות בערכאות ערעור, שפסיקתן תוכל להוות תקדים מחייב או מנחה אשר יקטין את אי הוודאות, ובכך יצומצמו מספר המקרים שיגיעו לדיון משפטי - או לכל הפחות יסתיימו בפשרה בשלב מוקדם".
ואל תשכחו את משפט נתניהו
עוד לפני שפרץ משבר הקורונה, היה ברור כי 2020 תהיה שנה מורכבת עבור מערכת המשפט, בין היתר, בשל משפטם של רה"מ בנימין נתניהו, מו"ל ידיעות אחרונות ארנון (נוני) מוזס ובעלי השליטה בבזק לשעבר שאול ואיריס אלוביץ, והעתירות לבג"ץ בנוגע לאפשרות שנתניהו ירכיב את הממשלה הבאה.
בסיבובים הקודמים של הפרשות המרכיבות את ההליך המשפטי בעניינו של נתניהו, ספגו המשטרה ולאחר מכן הפרקליטות מהלומות רבות. כעת הגיעה תורה של מערכת המשפט להיכנס למערכה, וסביר להניח כי גם היא תספוג מתקפות שתכליתן להוריד בה את האמון. שאלו את שי ניצן, פרקליט המדינה לשעבר, רוני אלשיך, המפכ"ל לשעבר, וליאת בן ארי, הפרקליטה הראשית במשפט נתניהו - כמה מאתגרת היא ההתמודדות עם ההכפשות והמתקפות שעד מהרה יופנו כנראה גם כלפי בתי המשפט. זה נכון לא רק בזמן שצריך לאסוף את השברים ממשבר כמו זה שפוקד בימים אלה את ישראל, ועל אחת כמה וכמה כיום.
ככל שמערכת המשפט תיכנס למצב של כאוס ובלבול, כך היא תתקשה יותר לעמוד מול התותחים הכבדים שכבר פגעו קשות באמון הציבור בפרקליטות ובמשטרה.