הפגנת האפודים הצהובים בפריז ב-14 במרץ / צילום: רויטרס
נחילי האדם בשדרה, הקריאות הקצובות, השלטים ל"פלאס ד’איטלי", ובעיקר הצפיפות והמחנק, לא משאירים מקום לספק. אנחנו צופים בסרטון מהפגנה פריזאית: הניגוד המוחלט להוראות הבידוד בימי מגפת הקורונה, שהכתה בצרפת בעוצמה חזקה במיוחד. ואכן, לישראלים ששיתפו את הקטע בפייסבוק לפני כשבוע היה ברור מה הם רואים. "מחאות בצרפת, גרמניה, ארה"ב, ועוד כמה מדינות נגד הסגר", כתב מישהו בכותרת, והוסיף בתקווה: "מתי גם פה נצא לרחובות?"
האמת היא שהמפגינות והמפגינים בסרטון לא יצאו למחות על תקנות החירום. הצעדה אכן התקיימה ב-14 במרץ, אבל היא הייתה חלק ממחאת האפודים הזוהרים, שנולדה ב-2018 בעקבות העלאת המס על הדלק. בדקנו את הפוסט במסגרת שיתוף הפעולה של המשרוקית עם פייסבוק (ראו גילוי מלא).
מכל מקום, גם אם המוחים לא ביקרו את תקנות הריחוק החברתי, עצם ההפגנה הייתה התרסה נגדן: ארבעה ימים קודם נאסרו בצרפת התקהלויות של אלף נפש, ויום לפני ההפגנה צומצם המספר למאה. מספר הצועדים חרג בבירור מהמכסה המותרת.
חיכוך כזה בין מאבק אזרחי לצעדים לבלימת הקורונה הוא כמעט בלתי נמנע. הוראות הבידוד שוללות את הכלי העיקרי של תנועות מחאה - היציאה לרחובות בכוחות משותפים. ישראל היא לא היחידה שמתנסה בהתנגשות; היא גם לא היחידה שבה הממשלה מואשמת בניצול ההזדמנות להשתקת ביקורת.
מוצאים פתרונות יצירתיים
פה ושם אכן נערכו בעולם הפגנות בתביעה לבטל את תקנות החירום. במדינת וושינגטון בארה"ב נערכה עצרת המונים נגד מדיניות המושל, שאוסרת למשל על יציאה לדיג. שני חברים רפובליקאים מבית הנבחרים המקומי השתתפו בה. בברלין צעדו כ-40 איש במחאה על הסגר, באירוע שיזם ארגון "התנגדות דמוקרטית תקשורתית". 17 מהם נעצרו על הפרת תקנות ההתקהלות. עצורים היו גם באירוע אחר בעיר, שביקר את "ההגבלה של זכויות יסוד".
בהתחשב באופי הדרקוני של הגבלות התנועה והמפגשים, אולי מפתיע שלא נתקלנו בהרבה דוגמאות דומות. אדרבה, לפעמים ההפגנה משמשת דווקא לתבוע מהממשלה לעשות יותר. הצייתנות היחסית של הציבור באה לידי ביטוי גם בפתרונות היצירתיים שהמפגינים מאמצים המפגינים כדי לרבע את המעגל, וליישב בין התכנסות לריחוק. שיטה אחת היא שיירות ממונעות, שדוגמה מוקדמת שלה ראינו במחאת ה"דגלים השחורים" בישראל. שיירה דומה בת מאות מכוניות הקיפה ביום ג’ את הפרלמנט הלבנוני, שהתכנס באולם מופעים בביירות כדי להקפיד על ריחוק. הם מחו על המשבר הכלכלי במדינה.
עוד שיטה שהישראלים אימצו מוקדם היא הפגנות וירטואליות, "מחאות זום". עצרת וירטואלית של תנועת "דרכנו" רשמה לפני חודש מאות אלפי צפיות. ב"רויטרס" מדווחים שהפטנט נכנס לאופנה בארצות הברית. לדוגמה, צעדה שנועדה להיערך בוושינגטון ב-20 ביוני, בדרישה להפנות את "חבילת החילוץ" של טראמפ לטובת העניים, תתקיים בסופו של דבר באינטרנט.
הזדמנות לאכיפה סלקטיבית
את הציות האזרחי אפשר גם לנצל לרעה. רוב המדינות שבדקנו כלל לא התייחסו לחופש ההפגנה בתקנות החירום. בבריטניה, בצרפת, בהולנד ובמדינת ניו יורק מצאנו היתרים מפורשים לצאת מהבית לקניות, לצרכים רפואיים, להבאת ילדים - לא להפגנה.
בגרמניה, בית המשפט לחוקה נאלץ לפסוק בשבוע שעבר שמניעת הפגנות מנוגדת לחוקה. זה קרה אחרי שרשויות העיר גיסן סירבו לאשר הפגנה בנימוק שההנחיות אוסרות התקהלות של יותר משניים. שני בתי משפט מקומיים במדינת הסן הכשירו את האיסור לפני שהגיע לערכאה העליונה.
"דיכוי של הפגנות בזמן קורונה הוא דבר שבשגרה", סיפר פעיל סוציאליסטי שמתגורר בגרמניה. "הפגנת שמאל בסיסמה ‘בריאות לפני רווחים’ בקלן נאסרה, אבל הפגנה נאצית ליום ההולדת של היטלר בדרזדן אושרה. לא לכולם יש משאבים לערער לבית המשפט לחוקה".
ישראל היא לכאורה מקרה שונה: תקנות החירום שפורסמו ב-21 במרץ קבעו מפורשות שמותר להפגין. כשהממשלה דנה בעדכון התקנות ביום ראשון, השר לביטחון הפנים מחה על היחס המיוחד למפגינים. ראש הממשלה בנימין נתניהו ענה: "אני מתנגד להחרגה של הפגנות, אבל לא יוצא נגדה, כי בדרך כלל ההפגנות הן נגדי". את הדיאלוג אנחנו מכירים בזכות דיווח של כתב "כאן" מיכאל שמש. למרות זאת עלו טענות שהמשטרה השתמשה בתקנות הקורונה כדי "לצנן" כמה אירועי מחאה. צו של משרד הבריאות עדיין אוסר על התקהלויות של יותר מ-10 אנשים, ומחייב מפגינים לעמוד במרחק שני מטר זה מזה. שוטר מוסמך להטיל קנס מנהלי של 5,000 שקל על מי שמסרב לפזר התקהלות אסורה, קנסות גבוהים כאלה אכן הוטלו לפני כשבוע על מפגינים מול ביתו של גבי אשכנזי. לפי האגודה לזכויות האזרח, המשטרה גם פיזרה בשבת הפגנה בשיח ג’ראח בדרישה לא-מבוססת למרחק של 10 מטר בין קבוצות המפגינים.
לקורונה יש אפקט מצנן מחאה
שאלת האפקט המצנן של הקורונה עולה בחריפות במקרה של הונג קונג, שהפגנות הרחוב שהתקיימו בה מאז הקיץ שעבר זכו להד בכל העולם. המחאות פרצו בשל חשש לפגיעה בזכויות הפרט עם התהדקות הזיקה של הונג קונג לסין, וצברו תאוצה לקראת הבחירות למועצת הרובעים בנובמבר, שבהן רשם המחנה הפרו דמוקרטי ניצחון גדול. ההפגנות היו קטנות ושקטות יחסית אחרי הבחירות, אבל בינואר 2020 התקיימה הפגנה שלפי המארגנים משכה יותר ממיליון איש.
אבל המגפה הגיעה גם להונג קונג, ובעקבותיה ההסגר הכללי. שיא ההתפרצות היה במרץ. ככל שהוחמרו הגבלות התנועה וההנחיות לסגירת בתי עסק, ההפגנות נחלשו, נותרה הפגנה שבועית באחת מתחנות המטרו. בתחילת השבוע עצרה המשטרה במפתיע 15 פעילים פרו דמוקרטים בולטים, ובהם מייסד המפלגה הדמוקרטית; אם כי עילת המעצר הייתה ארגון התאספויות לא חוקיות באוגוסט ובאוקטובר. חלקם שוחררו בערבות. בתקשורת דווח שהמפגינים מתכוונים לחדש את ההפגנות אחרי מיגור המגפה.
הפגנות בעולם על רקע משבר הקורונה
גרמניה
התקיימו לפחות שתי הפגנות בהן מחו על הסגר, בטענה שבעקבות המשבר מוטלות "מגבלות על זכויות בסיסיות"
הולנד
נעצרה הפגנה של נהגי מוניות שחסמו את התנועה, במחאה על כך שלא זכו לפיצוי עקב המגפה
צרפת
מהומות והפגנות פרצו בפרבר של פריז במחאה על יחס אלים וגזעני, לאחר שהמשטרה אכפה את הוראות הסגר בכוח
ארה"ב
במדינת וושינגטון השתתפו שני מחוקקים רפובליקאים, בהפגנה שהפרה את תנאי הריחוק בדרישה לפתוח מקומות עבודה
לבנון
מאות נהגים נסעו בשיירה ברחובות ביירות ומחו על המשבר הכלכלי ועל שחיתות
טורקיה
עובדי עיריית בנדירמה מחו על ניכוי ימי חופשה, ועובדי עיריית איזמיר מחו על כך שהם עובדים ללא ציוד מגן
הונג קונג
גל המחאה נפסק כמעט לגמרי. בצל הגבלות התנועה נעצרו כמה ממובילי המחאה על ארגון הפגנות לא חוקיות בשנה שעברה
לקריאה נוספת:
"לא, ההפגנה בסרטון אינה במחאה נגד הסגר בצרפת" - המשרוקית של גלובס
"זכויות האדם בימי קורונה: דמוקרטיה ושלטון החוק" - האגודה לזכויות האזרח
"השרים אישרו: 30% עובדים במשק, קנס על אי חבישת מסכה. ואילו חנויות ייפתחו?", גלובס
"הקורונה דוחקת את המחאות הפוליטיות בארה"ב מהרחוב אל הפורומים המקוונים", רויטרס
המשרוקית משתפת פעולה עם פייסבוק באיתור פוסטים כוזבים ברשת, לצד עוד ארגוני בדיקת עובדות מהעולם שהוסמכו ואושר בתקן IFCN (הרשת העולמית של בודקי עובדות). השת"פ כולל תגמול.