גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: הזיכרונות מהראיון עם בני גנץ לימדו - לפעמים לא כדאי להצטרף לחגיגה

בלב הביקורת על בני גנץ, העיתונאי יקיר אלקריב פרסם פוסט ובו סיפר על מאחורי הקלעים של הראיון המפורסם עם גנץ ב"ידיעות אחרונות" ● במישור האישי יש פה סיפור מעניין; במישור של המותג "ידיעות אחרונות" יש לפוסט משמעות אחרת ודי בעייתית ● המשבריסט

בנימין נתניהו ובני גנץ / צילום: יוסי זמיר ואמיל סלמן, "הארץ"
בנימין נתניהו ובני גנץ / צילום: יוסי זמיר ואמיל סלמן, "הארץ"

מאז שבני גנץ חצה את הרוביקון וחבר לבנימין נתניהו, הרשת סוערת - בעיקר משמאל אבל גם מימין. הביקורת מימין מתנקזת לוויתור שמתבטא בשבירת הגוש מצד נתניהו ובוויתור על ערכים שנתפסים כחשובים לימין, כגון ויתור על תיק המשפטים לכחול לבן ותיקי הכלכלה והרווחה לעמיר פרץ ואיציק שמולי שנתפשים סוציאליים מדי. למעשה, חלקים הולכים וגדלים בפיד מבטאים שגם בימין מסכימים עם הטענה של השמאל: נתניהו מעוניין יותר בנתניהו ופחות בימין.

אבל עם כל הכבוד לימין, השיח המעניין יותר נמצא בשמאל. אותו שמאל, שלמרות הסכינים והפוליטיקה שמאפיינת אותו, הציג חזית אחידה במשך שתי מערכות בחירות. אבל החזית הזו התפרקה כמו אטב כביסה שבילה יותר מדי זמן בשמש והעניק את הקולות שלו לנתניהו.

את הביוש המבטל כלפי הצמד צביקה האוזר ויועז הנדל (ששכח מי נשכבו עבורו על הגדר אחרי ראיון הדרבוקות) החליף שיימינג חריף יותר נגד אורלי לוי (שעבר אסקלציה בהמשך והפך לבריונות רשת), המשיך לשיימינג רפה נגד עמיר פרץ (שכנראה מראש ציפיות המחנה ממנו לא היו גבוהות) ושיימינג דל נגד איציק שמולי.

אבל כשגנץ חצה את הרוביקון, מחנה השמאל התפצל (שוב). היו מי שתמכו בצעד מנימוקים פרגמטיים של חוסר ברירה והיו מי שראו במהלך טעות פטאלית. בבסיס השיח הזה עמדו שתי נורמות: פרגמטיות (מניעת בחירות נוספות) ומעילה באמון.

בהתאם לתיאוריית ספירלת השתיקה של אליזבת נואלה-ניומן, השיח הפרגמטי מצומצם יחסית משום שהביקורת נגדו פופולרית יותר והתומכים בו לא רוצים לחשוף את עצמם לשיימינג המתלווה אליו - במיוחד כשחלקם תומכים בצעד בלב כבד ולא ב-100%. לעומתו, השיח הביקורתי מתרומם לגבהים חדשים.

מבחינה של עיצוב נורמות, קורה כאן משהו מעניין. ייתכן שדווקא הסטירה הזו היא מה שהיה נחוץ למחנה השמאל כדי לחדד את הערכים שלו, לחדול מהעמימות שלו ולבוא חשבון עם הפוליטיקאים שמייצגים אותו. מצד אחד, השמאל מוכיח שהוא מקבל את הביקורת שהוטחה מימין בגנץ על היותו לא ראוי, אבל מצד שני, הוא מוכיח שכמו הימין גם הוא יודע ברגע האמת להצטופף מאחורי המנהיג (לשעבר).

במסגרת פריקת עול המנהיג, מתפרסמים אט אט פוסטים שחושפים מצד אחד את עומק ההתייצבות ומצד שני את המועמדות המהונדסת של גנץ - זו שהתבססה על הנכונות של ציבור להצביע לו ולאו דווקא על המסוגלות הפוליטית והמנהיגותית שלו. למגמה זו הצטרף לפני יומיים העיתונאי יקיר אלקריב.

בפוסט שפרסם תחת הכותרת: "נמנמת, קשקשת, פטפטת - זכרונות מבית בני גנץ", סיפר אלקריב על המאמץ שעשו ב"ידיעות אחרונות" להוציא מבני גנץ כותרת באותו ראיון מפורסם, שהיה יריית הפתיחה שלו בקמפיין. בראיון הוא מספר על הגמגום, השתיקה, ההימנעות מנקיטת עמדה בכל מה שנוגע לעתידה ולמציאות הגיאו-אסטרטגית והכלכלית-חברתית בה נמצאת מדינת ישראל. ההצלחה היחידה הייתה, איך לא, בכותרת: "בשום פנים ואופן לא אשב עם ביבי תחת כתב אישום".

בסוף הפוסט מספק אלקריב שתי תובנות, האחת שצפה בו מיד בתום הריאיון והיא ש"ביבי יאכל את גנץ בלי מלח". השנייה נכונה להיום, ובמסגרתה יאיר לפיד הוא האופציה היחידה הראויה משום שהוא "ישר וחרוץ" ושהוא "בשל להיות ראש ממשלה".

במישור האישי, יש פה חשיפה של סיפור מעניין על ההתגייסות של אלקריב וחבריו למען מועמד שלא אומר כלום, במטרה להשפיע על ציבור מסוים לתמוך בו לראשות הממשלה. יש פה הכאה על חטא, ניסיון התנקות וניסיון התפכחות מהקסם (שלא היה), קסם שפג ברגע שגנץ שבר את המחנה והעניק את המפתחות שקיבל לנתניהו.

אבל במישור הארגוני, במישור של המותג שבו כותב אלקריב, "ידיעות אחרונות", יש כאן משמעות אחרת. החשיפה שהוא סיפק חושפת לדעתי שלושה דברים מאוד בעייתיים עבור העיתון.

-         יש כאן עדות מבפנים להתגייסות של "ידיעות אחרונות" נגד נתניהו - כאילו לא נלמד כלום מהאירוע ההוא ב-2015, שבו הניח העיתון את כל הז'יטונים על יצחק הרצוג, תוך דריסת נורמות עיתונאיות.

-         יש כאן הוכחה לתיאוריה של נתניהו, לכך שהיריב האמיתי שלו הוא מו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, ולא המועמדים נגדו.

-           הוא אולי רצה להלל את יאיר לפיד, אבל למעשה פגע בו, כי הוא סימן אותו כמועמד הנחשק הבא (חוזר) של "ידיעות".

מחקר של מספר שנים הביא אותי למסקנה שבבסיס כל משבר רשת עומד שיימינג, שאומץ על-ידי קהל היעד של המותג. באופן אירוני, המדריך הראשון להתמודדות עם שיימינג נכתב בפרקי אבות בציטוט "דע מאין באת ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן את הדין".

בעידן הרשת האקאונטביליות היא כבר לא בלבדית מול אלוהים, אלא מול קהל הבוחרים, קהל הלקוחות וקהל המנויים וקוראי העיתון. היום, כשלכל דבר יש תיעוד, כשההפצה חוצה מגזרים ופלטפורמות וכשהפרשנות לדברים פתוחה בפני כל, כדאי לחשוב טוב על משמעות דברים שאנחנו עושים. לפעמים יש בחיים אילוצים ולכן, כדאי לחשוב טוב יותר על משמעות הדברים שאנחנו מפרסמים.

אסף שמואלי הוא מומחה לשיימינג ומשברי רשת ובעל הבלוג "המשבריסט".

גילוי מלא: אסף שמואלי עבד בקבוצת "ידיעות אחרונות" לפני למעלה מעשר שנים.

עוד כתבות

האם רגולציית הסייבר לרכב תחסום יבוא דגמים מסוימים? / אילוסטרציה: Shutterstock

המהלך הדרמטי של הממשלה: התקנה שעשויה לעצור את יבוא הרכבים הפופולריים

יבוא רכבים לישראל יחוייב השנה באישורי סייבר, לפי תקנות משרד התחבורה ● ב-2025, ישראל הובילה ביבוא רכבים סיניים מופחתי זיהום ודורגה 14 בעולם ביצוא מוחלט ● וגם: עודפים מוזלים של "אפס ק"מ" גם בחודש פברואר ● השבוע בענף הרכב

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

תשובה חושף את עסקיו בניו יורק ופלורידה לקראת גיוס אג״ח של 100 מיליון דולר

ארבע שנים אחרי שהגיע להסכמות עם מחזיקי האג"ח, איש העסקים יצחק תשובה רוצה להחזיר את פעילות הנדל"ן שלו בארה"ב לבורסה המקומית ● החברה, המחזיקה בארבעה נכסי נדל"ן למגורים בהקמה, תבקש לגייס מהמוסדיים 100 מיליון דולר

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ

חומרים: Shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

התמכרנו ל-AI: מנוע הצמיחה של וול סטריט הפך למשקולת

וול סטריט בפאניקה ● תחנת הרדיו שרק רוצה לעשות נעים ● והחוק שגוזר עלינו ביצים יקרות ל–17 שנה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

שליש מהשטח מזוהם: מה עומד לקרות כעת בפרויקט שדה דב?

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי? ● גלובס עושה סדר

רשות המסים / צילום: איל יצהר

מכה לרשות המסים: פסק דין חדש קובע כי תשיב מאות מיליוני שקלים לקבלנים

ועדת הערר למיסוי מקרקעין קבעה כי על רשות המסים להשיב לקבלנים שזכו במכרזי מחיר למשתכן את מס הרכישה ששילמו ● זאת, לאחר שהתקבלה עמדת הקבלנים לפיה זכייתם במכרז אינה מהווה רכישה של זכות במקרקעין, אלא הסכם למתן שירותי בנייה למדינה, שאינו מחייב במס רכישה

סטיב וויטקוף / צילום: ap, Evelyn Hockstein

סבב השיחות בין ארה"ב לאיראן הסתיים; סבב נוסף יתקיים בימים הקרובים

בוול סטריט ג'ורנל מצטטים דיווחים בתקשורת באיראן על כך שהיא הבהירה בשיחות היום עם ארה"ב כי היא מסרבת להפסיק את העשרת האורניום ● דוברת הבית הלבן: "טראמפ רוצה עסקה עם איראן, אבל אני רוצה להזכיר לאיראנים שיש לנשיא גם אופציות אחרות" ● בלבנון מדווחים על תקיפה ישראלית בדרום המדינה ● עדכונים שוטפים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

הבקבוקים של יקב ליבנה / צילום: בני גם זו לטובה

בר ליבנה לקח את הכרם המשפחתי ולא הפסיק לנסות עד שהוציא ממנו את היין הכי טוב שאפשר

נתוני הפתיחה של יקב ליבנה היו מאתגרים, אך על הטרואר הצנוע חיפו מסירות ומגוון מרהיב של זנים ● עם כישרון ניכר, סבלנות לתהליך למידה, ויכולת מקצועית לא מבוטלת, הגיע הנכד לבית ליבנה ליינות ייחודיים ומוצלחים

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: איראן מוכנה לדון גם בטילים - וגם בתמיכתה בארגוני טרור

הניו יורק טיימס דיווח: באיראן מוכנים להעלות נושאים נוספים, מעבר לגרעין, בשיחות המו"מ שייפתחו מחר ● כמעט שנתיים וחצי עברו מתחילת המלחמה ולקראת המעבר המתוכנן לשלב ב' של הסכם הפסקת האש - צה"ל טיפל רק בכמחצית מהמנהרות ברצועת עזה ● לפחות תשע מדינות מהאזור העבירו מסרים לבית הלבן וביקשו - אל תבטלו את הפגישה עם האיראנים ● סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די ואנס: "לאיראן לא יכול להיות נשק גרעיני - זה המטרה העיקרית של טראמפ" ● עדכונים שוטפים

מרטין שלגל, נגיד הבנק המרכזי השוויצרי / צילום: Reuters, Maximilian Schwarz

הדילמה השוויצרית: איך להגן על הכלכלה, לשמור על הפרנק ולא לעצבן את טראמפ

בעוד שהדולר מוסיף ונחלש, והעולם מחפש יציבות, שווייץ ניצבת בפני "צרות של עשירים": המטבע המקומי בשיא של עשור, האינפלציה במדינה אפסית, והחשש מפגיעה ביצוא גובר ● האם הנגיד מרטין שלגל יחזור לריבית שלילית ויסתכן בעימות חזיתי מול ממשל טראמפ?

BYD ATTO 2

ישאיר לכם עודף מ-150 אלף שקל: קרוס-אובר חשמלי מאובזר במיוחד

BYD ATTO 2, הקרוס־אובר הקומפקטי החשמלי החדש של BYD, שומר על ממדים חיצוניים מותאמים היטב לעיר ● יש לו תא נוסעים מרווח ומאובזר, נוחות נסיעה טובה וטווח חשמלי מכובד ● המחיר נגיש אבל הפלח צפוף

הדמיית הפרויקט של חג'ג' בשדה דב. יאושר ברישוי עצמי / הדמיה: FIRST

עשרה היתרים כבר ניתנו במסלול רישוי עצמי: "מקצר 3 שנים לפחות מהתהליך"

מתחילת השנה ניתן להגיש היתרים במסלול הרישוי העצמי גם עבור בניינים גבוהים. לשניים כאלו, ברובע שדה דב, כבר הוגשו בקשות להיתר ● עד היום אושרו רק היתרים בודדים, והבניין הגבוה ביותר בן 4 קומות ● היזמים מרוצים: "סכומים אדירים שנחסכים"

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

מרחיבה את המשרדים ביקנעם: עסקת הענק של אנבידיה ומליסרון

ענקית השבבים חתמה על הסכם שכירות חדש מול מליסרון, ובכך ממשיכה במגמת ההתרחבות בישראל ובצפון בפרט ● מדובר בבניין חדש בעל 11 קומות, סמוך למטה הקיים של אנבידיה ביקנעם ולקמפוס הענק שיוקם בטבעון במרחק כמה דקות נסיעה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מגמה שלילית בתל אביב; מדדי הקלינטק והביטחוניות ירדו ב-3%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.9% ● טאואר זינקה לאחר שהודיעה על שת"פ עם אנבידיה, אך מחקה את העליות זמן קצר לאחר מכן ● מג'יק ומטריקס התאוששו מעט לאחר הצניחה במניות ה-IT אתמול ● הביטקוין יורד לשפל של כשנה וחצי ● וגם: בבנק אוף אמריקה מצפים שהטלטלה בתחום הטכנולוגיה תייצר הזדמנויות במניות השבבים

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

גיוס הענק בוואסט דאטה: המשקיעים והעובדים צפויים לקבל מאות מיליוני דולרים

חברת ניהול אחסון הנתונים הישראלית צפויה להכריז על שווי של כ־30 מיליארד דולר, אך לפי מקורות בשוק, עיקר העסקה הוא סקנדרי, לפי שווי אפקטיבי של כ־25-27 מיליארד דולר ● המשמעות: עובדים ומשקיעים צפויים ליהנות ממאות מיליוני דולרים

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; הביטקוין צלל ב-10% לשפל של כמעט שנתיים

נאסד"ק ירד בכ-1.5% ● הביטקוין ירד ל-65 אלף דולר, חצי מהשיא שנקבע באוקטובר ● זינוק של 118% בהודעות הפיטורים בארה"ב, בינואר הגיעו לרמתם הגבוהה ביותר מאז 2009 ● דו"חות אמזון אחרי נעילת המסחר: ההכנסות צפויות לעלות לראשונה על 200 מיליארד דולר ● מחירי המתכות היקרות יורדים

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

המשקיע האמריקאי מעולמות הבריאות שלוטש עיניים לארקיע

האחים נקש מנהלים מגעים למכירת השליטה בחברת התעופה לפי שווי של כ-50 מיליון דולר ● המשקיע שנמצא במשא ומתן סופי הוא אליוט זמל, אמריקאי עם פעילות בענפי הבריאות וההשקעות