גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בשל משבר הקורונה: הבנקים דחו החזרי הלוואות בהיקף 4.65 מיליארד שקל לכ-358 אלף איש

הדחייה הממוצעת להלוואה צרכנית עומדת על כ-4,116 שקל, במשכנתאות היא 13,546 שקל, ובעסקים הקטנים היא 17,866 שקל ● לקרן הסיוע לעסקים קטנים בערבות המדינה כבר הוגשו 46.6 אלף בקשות, מהן אושרו 9.4 אלף הלוואות בהיקף כולל של 3.9 מיליארד שקל

מתוך ישיבת ועדת הכספים / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת
מתוך ישיבת ועדת הכספים / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

150 אלף לווים פרטיים של הבנקים דחו בגלל משבר הקורונה החזרי הלוואות צרכניות בהיקף של 613 מיליון שקל, וזאת במקביל לדחיית תשלומים בכ-121 אלף משכנתאות שהיוו דחיה של תשלומים בהיקף של 1.64 מיליארד שקל. במקביל, כמעט 84 אלף עסקים קטנים נדרשו לדחייה מצרפית של החזרי הלוואות בהיקף 1.5 מיליארד שקל. דברים אלה נמסרו היום במסגרת דיון שערכה ועדת הכספים הזמנית בכנסת בראשות ח"כ עודד פורר, בעניין "התנהלות הבנקים והמדיניות בשל התפשטות נגיף הקורונה".

את הנתונים הציג בנק ישראל, שמפקח על הבנקים, ושנציגו בדיון מסר כי "משבר הקורונה הוא משבר חריף שלא כדוגמתו ועיקר הנפגעים זה העסקים הקטנים ומשקי הבית... בשונה מהמשבר בשנת 2008 שלא פגע במשק הישראלי, המשבר הנוכחי מכה גם בנו". את בנק ישראל ייצג בדיון סגן המפקחת דני חחיאשווילי שהסביר כי בשל כך "נדרש סיוע ממשלתי מאסיבי יחד עם הצעדים של בנק ישראל".

במסגרת הדיון בוועדה נמסרו מטעם החשכ"ל הנתונים העדכניים בנוגע למספר הבקשות שהוגשו לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה. לפי הנתונים הללו עד כה הוגשו 46,625 פניות לקרן לעסקים קטנים ובינוניים, שמתוכן נדונו כ-12.5 אלף פניות, שהן כמעט 27% מהפניות. מתוך סכומים אלה אושרו כ-9,400 פניות, שהן קצת יותר מחמישית (20%) מכל הבקשות שאושרו וכ-75% מהבקשות שנדונו לפי שעה.

בגלל הקורונה חלק גדול מהציבור נזקק להקפאת החזרי ההלוואות לבנקים

"זו התקדמות יפה", אמר יו"ר הוועדה, שציין עם זה כי "שיעור הבקשות שאושרו הוא הרבה פחות ממה שהיינו רוצים לראות". מהנתונים עולה בנוסף כי סך הבקשות שהוגשו לוועדה הן בהיקף כספי של 31 מיליארד שקל, ומתוכן אושרו הלוואות בגובה מצרפי של כ-3.9 מיליארד שקל. בוועדה רוצים הגדלת ערבות המדינה בקרן ולדברי פורר "אין ספק שצריך להגדיל את הקרן". נציין כי בקרן יש 4 מיליארד שקל חדשים, ועוד 2 מיליארד שקל שנותרו מהקרן הקודמת, כשיש בקנה עוד 4 מיליארד שקל נוספים.

מי שאמונים על ההחלטה למי לאשר הלוואות בהתאם לקרן, ובאיזה היקף, הם הבנקים, שזוכים לביקורת רבה מצד בעלי עסקים וח"כים, שגורסים כי הם שמרנים מדי במדיניות האשראי שלהם. בהקשר זה חחיאשווילי נותן גיבוי לבנקים באומרו כי "הבנקים אמנם נותנים את האשראי אבל הכסף שהם מנהלים הוא הפקדונות של הציבור ולכן חשוב גם לשמור על היציבות שלהם". עוד אמר כי "היה חשוב לדאוג לפתרונות אשראי ולמנוע מחנק אשראי. עם תחילת המשבר השוק החוץ בנקאי עצר".

במסגרת דבריו הציג חחיאשווילי נתונים חדשים שמעידים על גידול בריביות על המשכנתאות מסוף מרץ ועד היום, למול ירידה בריביות "באשראי העסקי והמסחרי", "באשראי הצרכני" ו"באשראי לעסקים קטנים". עם זאת, נתונים אלה מוטים, כפי שהודה גם חחיאשווילי וזאת משום שהנתונים הללו כוללים את האשראי שניתן במסגרת קרן הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים שהינה ריבית נמוכה בשל ערבות המדינה.

מנגד, כאמור, במשכנתאות הריבית עולה בימים האחרונים, הן בריבית הצמודה והן בריבית הלא צמודה. בבנק המרכזי מציינים בהקשר זה כי "העלייה שנרשמה במחירי המשכנתאות הצמודות משקפת עסקאות שבוצעו לפני כשבועיים, בשיא הטלטלה בשווקי ההון שהובילה להתייקרות עלויות הגיוס. לאור ירידת התנודתיות בשוק ההון והצעדים השונים שננקטו על ידי בנק ישראל והפיקוח על הבנקים הריביות צפויות לרדת. אנו מעריכים שנראה ירידה במשכנתאות בעוד כשבועיים, בגלל הצעדים שעשה בנק ישראל".

ככלל, אמר חחיאשווילי, "המערכת הבנקאית יכולה להעניק סיוע תזרימי, אולם היא אינה יכולה להחליף את הסיוע הממשלתי לעסקים למשקי בית (בכלל התחומים, ובפרט בסיוע לעסקים בענפים בסיכון ואי ודאות גבוהים)" תוך שציין כי "אשראי צריך להחזיר... ועל הבנקים להמשיך לנהל את הסיכונים שלהם" וש"יכול להיווצר פה כשל שוק".

עוד אמרו בפיקוח על הבנקים כי "עובדי הבנקים נוטלים סיכון בריאותי כדי לתת שירות לציבור", כשחחיאשווילי אמר כי הבנקים נתנו דחיות כמעט לכל לקוח שביקש, כשסכום התשלומים הכולל שנדחה הוא בהיקף של כ-4.65 מיליארד שקל לכ-358 אלף לקוחות.

ניתוח הנתונים שמסר בנק ישראל מעלה כי 1.3% מההלוואות שההחזרים בגינן נדחו עבור העסקים הגדולים, אך חלקם מסכומי ההלוואות שנדחו עמד על 19.5%. שיעור המשכנתאות שנדחו כאמור מעלה מסך החזרי ההלוואות שנדחו עמד על 35.2% בעוד שהחזרי ההלוואות שנדחו לעסקים הקטנים היוו 32.2% מסך ההלוואות שנדחו.

עוד עולה מנתוני בנק ישראל כי היקף הדחייה הממוצע להלוואה צרכנית עומד על כ-4,116 שקל, בעוד שהדחיה הממוצעת במשכנתאות היא 13,546 שקל, כשהדחיה הממוצעת בהלוואות לעסקים קטנים היא בגובה 17,866 שקל. בעסקים גדולים היקף הדחיה בממוצע להלוואה גבוה בהרבה כשהם "נהנו" מדחיה ממוצעת של תשלומי החזר בגובה 194,546 שקל להלוואה.

בהקשר זה אמר חחיאשווילי "הבנקים לא גבוה עמלות על הדחיה והריבית שגבו בגין דחיית ההלוואות לא גבוהה מהריבית על ההלוואות הללו, וצריך לזכור שאשראי יש לו מחיר כמו לכל מוצר - והמחיר הוא ריבית".

על פי נתוני הבנק המרכזי בחודש מרץ היה גידול של כ-28% בסך האשראי במשק. אבל הגידול האמור מסווה תמונה מורכבת ואולי אף בעייתית וזאת משום שהאשראי לעסקים מסחריים וגדולים צמחו ב-67% בעוד שהאשראי לעסקים קטנים ירד במרץ ב-10% "בשל כך שהם העדיפו לחכות לקרן הסיוע שיצאה לדרך בתחילת אפריל", לדברי חחיאשווילי. גם האשראי הצרכני קטן במרץ בכ-8%, כשעדיין אין את נתוני אפריל.

את המצגת אמורה הייתה להציג בפני הוועדה המפקחת על הבנקים, ד״ר חדוה בר, אך בשל מות אביה נבצר ממנה מלהשתתף בדיון. בשל כך הציג אותה ואת הנתונים סגן המפקחת חחיאשווילי​​.​

בדיון השתתפו גם נציגי הבנקים, כאשר נציגי הבנק הבינלאומי, בנק דיסקונט, בנק הפועלים ובנק לאומי ציינו נענו לכל הבקשות לדחיית החזרי הלוואות ושהם עובדים מסביב לשעון על מנת לטפל בבקשות לאשראי תוך שקראו למדינה להגדיל את המכסה שלהם בקרן ואת היקפי הקרן והערבות בה. כך למשל, נציג הבינלאומי, בנצי אדירי, אמר כי "אנו מאשרים שעות נוספות על מנת לסייע לציבור. אנו מבקשים מכסה יותר גדולה מהקרן בסיוע המדינה. חלק קטן מהבקשות נדחה מטעמים ענייניים. דחינו הלוואות לכל מי שפנה בבקשה והקפאנו משכנתאות בהיקף של קרוב ל-20% מהתיק שלנו, וזה מראה את ההירתמות שלנו לעזרה במצב הזה".

כאמור, הוא לא היחיד: "הקרן בערבות המדינה חייבת לגדול, ומיד", כדברי נציגת בנק הפועלים, דלית רביב, שציינה כי "הכסף בקרן נגמר" וקראה גם להגדלת שיעור הערבות מהמדינה, כך ש"הערבות תהיה הרבה יותר גדולה ממה שיש היום". גם בבנק לאומי ציינו כי ביקשו עוד מכסה להלוואות מהמדינה כשגילו כי אישרו כ-2,000 הלוואות במסגרת הקרן, שהם כ-70% מהבקשות שהוגשו ושנדונו על ידי הבנק.

מבנק מזרחי טפחות נמסר כי התקבלו אצלו כ-10,400 בקשות להלוואות שמהן אושרו כ-3,130 הלוואות, כאשר "בהתחלה קיבלנו הקצאה של 350 מיליון שקל, שעלתה ל-700 מיליון שקל ועכשיו אנחנו כבר על 1.2 מיליארד שקל".

עוד כתבות

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש