גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בשל משבר הקורונה: הבנקים דחו החזרי הלוואות בהיקף 4.65 מיליארד שקל לכ-358 אלף איש

הדחייה הממוצעת להלוואה צרכנית עומדת על כ-4,116 שקל, במשכנתאות היא 13,546 שקל, ובעסקים הקטנים היא 17,866 שקל ● לקרן הסיוע לעסקים קטנים בערבות המדינה כבר הוגשו 46.6 אלף בקשות, מהן אושרו 9.4 אלף הלוואות בהיקף כולל של 3.9 מיליארד שקל

מתוך ישיבת ועדת הכספים / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת
מתוך ישיבת ועדת הכספים / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

150 אלף לווים פרטיים של הבנקים דחו בגלל משבר הקורונה החזרי הלוואות צרכניות בהיקף של 613 מיליון שקל, וזאת במקביל לדחיית תשלומים בכ-121 אלף משכנתאות שהיוו דחיה של תשלומים בהיקף של 1.64 מיליארד שקל. במקביל, כמעט 84 אלף עסקים קטנים נדרשו לדחייה מצרפית של החזרי הלוואות בהיקף 1.5 מיליארד שקל. דברים אלה נמסרו היום במסגרת דיון שערכה ועדת הכספים הזמנית בכנסת בראשות ח"כ עודד פורר, בעניין "התנהלות הבנקים והמדיניות בשל התפשטות נגיף הקורונה".

את הנתונים הציג בנק ישראל, שמפקח על הבנקים, ושנציגו בדיון מסר כי "משבר הקורונה הוא משבר חריף שלא כדוגמתו ועיקר הנפגעים זה העסקים הקטנים ומשקי הבית... בשונה מהמשבר בשנת 2008 שלא פגע במשק הישראלי, המשבר הנוכחי מכה גם בנו". את בנק ישראל ייצג בדיון סגן המפקחת דני חחיאשווילי שהסביר כי בשל כך "נדרש סיוע ממשלתי מאסיבי יחד עם הצעדים של בנק ישראל".

במסגרת הדיון בוועדה נמסרו מטעם החשכ"ל הנתונים העדכניים בנוגע למספר הבקשות שהוגשו לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה. לפי הנתונים הללו עד כה הוגשו 46,625 פניות לקרן לעסקים קטנים ובינוניים, שמתוכן נדונו כ-12.5 אלף פניות, שהן כמעט 27% מהפניות. מתוך סכומים אלה אושרו כ-9,400 פניות, שהן קצת יותר מחמישית (20%) מכל הבקשות שאושרו וכ-75% מהבקשות שנדונו לפי שעה.

בגלל הקורונה חלק גדול מהציבור נזקק להקפאת החזרי ההלוואות לבנקים

"זו התקדמות יפה", אמר יו"ר הוועדה, שציין עם זה כי "שיעור הבקשות שאושרו הוא הרבה פחות ממה שהיינו רוצים לראות". מהנתונים עולה בנוסף כי סך הבקשות שהוגשו לוועדה הן בהיקף כספי של 31 מיליארד שקל, ומתוכן אושרו הלוואות בגובה מצרפי של כ-3.9 מיליארד שקל. בוועדה רוצים הגדלת ערבות המדינה בקרן ולדברי פורר "אין ספק שצריך להגדיל את הקרן". נציין כי בקרן יש 4 מיליארד שקל חדשים, ועוד 2 מיליארד שקל שנותרו מהקרן הקודמת, כשיש בקנה עוד 4 מיליארד שקל נוספים.

מי שאמונים על ההחלטה למי לאשר הלוואות בהתאם לקרן, ובאיזה היקף, הם הבנקים, שזוכים לביקורת רבה מצד בעלי עסקים וח"כים, שגורסים כי הם שמרנים מדי במדיניות האשראי שלהם. בהקשר זה חחיאשווילי נותן גיבוי לבנקים באומרו כי "הבנקים אמנם נותנים את האשראי אבל הכסף שהם מנהלים הוא הפקדונות של הציבור ולכן חשוב גם לשמור על היציבות שלהם". עוד אמר כי "היה חשוב לדאוג לפתרונות אשראי ולמנוע מחנק אשראי. עם תחילת המשבר השוק החוץ בנקאי עצר".

במסגרת דבריו הציג חחיאשווילי נתונים חדשים שמעידים על גידול בריביות על המשכנתאות מסוף מרץ ועד היום, למול ירידה בריביות "באשראי העסקי והמסחרי", "באשראי הצרכני" ו"באשראי לעסקים קטנים". עם זאת, נתונים אלה מוטים, כפי שהודה גם חחיאשווילי וזאת משום שהנתונים הללו כוללים את האשראי שניתן במסגרת קרן הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים שהינה ריבית נמוכה בשל ערבות המדינה.

מנגד, כאמור, במשכנתאות הריבית עולה בימים האחרונים, הן בריבית הצמודה והן בריבית הלא צמודה. בבנק המרכזי מציינים בהקשר זה כי "העלייה שנרשמה במחירי המשכנתאות הצמודות משקפת עסקאות שבוצעו לפני כשבועיים, בשיא הטלטלה בשווקי ההון שהובילה להתייקרות עלויות הגיוס. לאור ירידת התנודתיות בשוק ההון והצעדים השונים שננקטו על ידי בנק ישראל והפיקוח על הבנקים הריביות צפויות לרדת. אנו מעריכים שנראה ירידה במשכנתאות בעוד כשבועיים, בגלל הצעדים שעשה בנק ישראל".

ככלל, אמר חחיאשווילי, "המערכת הבנקאית יכולה להעניק סיוע תזרימי, אולם היא אינה יכולה להחליף את הסיוע הממשלתי לעסקים למשקי בית (בכלל התחומים, ובפרט בסיוע לעסקים בענפים בסיכון ואי ודאות גבוהים)" תוך שציין כי "אשראי צריך להחזיר... ועל הבנקים להמשיך לנהל את הסיכונים שלהם" וש"יכול להיווצר פה כשל שוק".

עוד אמרו בפיקוח על הבנקים כי "עובדי הבנקים נוטלים סיכון בריאותי כדי לתת שירות לציבור", כשחחיאשווילי אמר כי הבנקים נתנו דחיות כמעט לכל לקוח שביקש, כשסכום התשלומים הכולל שנדחה הוא בהיקף של כ-4.65 מיליארד שקל לכ-358 אלף לקוחות.

ניתוח הנתונים שמסר בנק ישראל מעלה כי 1.3% מההלוואות שההחזרים בגינן נדחו עבור העסקים הגדולים, אך חלקם מסכומי ההלוואות שנדחו עמד על 19.5%. שיעור המשכנתאות שנדחו כאמור מעלה מסך החזרי ההלוואות שנדחו עמד על 35.2% בעוד שהחזרי ההלוואות שנדחו לעסקים הקטנים היוו 32.2% מסך ההלוואות שנדחו.

עוד עולה מנתוני בנק ישראל כי היקף הדחייה הממוצע להלוואה צרכנית עומד על כ-4,116 שקל, בעוד שהדחיה הממוצעת במשכנתאות היא 13,546 שקל, כשהדחיה הממוצעת בהלוואות לעסקים קטנים היא בגובה 17,866 שקל. בעסקים גדולים היקף הדחיה בממוצע להלוואה גבוה בהרבה כשהם "נהנו" מדחיה ממוצעת של תשלומי החזר בגובה 194,546 שקל להלוואה.

בהקשר זה אמר חחיאשווילי "הבנקים לא גבוה עמלות על הדחיה והריבית שגבו בגין דחיית ההלוואות לא גבוהה מהריבית על ההלוואות הללו, וצריך לזכור שאשראי יש לו מחיר כמו לכל מוצר - והמחיר הוא ריבית".

על פי נתוני הבנק המרכזי בחודש מרץ היה גידול של כ-28% בסך האשראי במשק. אבל הגידול האמור מסווה תמונה מורכבת ואולי אף בעייתית וזאת משום שהאשראי לעסקים מסחריים וגדולים צמחו ב-67% בעוד שהאשראי לעסקים קטנים ירד במרץ ב-10% "בשל כך שהם העדיפו לחכות לקרן הסיוע שיצאה לדרך בתחילת אפריל", לדברי חחיאשווילי. גם האשראי הצרכני קטן במרץ בכ-8%, כשעדיין אין את נתוני אפריל.

את המצגת אמורה הייתה להציג בפני הוועדה המפקחת על הבנקים, ד״ר חדוה בר, אך בשל מות אביה נבצר ממנה מלהשתתף בדיון. בשל כך הציג אותה ואת הנתונים סגן המפקחת חחיאשווילי​​.​

בדיון השתתפו גם נציגי הבנקים, כאשר נציגי הבנק הבינלאומי, בנק דיסקונט, בנק הפועלים ובנק לאומי ציינו נענו לכל הבקשות לדחיית החזרי הלוואות ושהם עובדים מסביב לשעון על מנת לטפל בבקשות לאשראי תוך שקראו למדינה להגדיל את המכסה שלהם בקרן ואת היקפי הקרן והערבות בה. כך למשל, נציג הבינלאומי, בנצי אדירי, אמר כי "אנו מאשרים שעות נוספות על מנת לסייע לציבור. אנו מבקשים מכסה יותר גדולה מהקרן בסיוע המדינה. חלק קטן מהבקשות נדחה מטעמים ענייניים. דחינו הלוואות לכל מי שפנה בבקשה והקפאנו משכנתאות בהיקף של קרוב ל-20% מהתיק שלנו, וזה מראה את ההירתמות שלנו לעזרה במצב הזה".

כאמור, הוא לא היחיד: "הקרן בערבות המדינה חייבת לגדול, ומיד", כדברי נציגת בנק הפועלים, דלית רביב, שציינה כי "הכסף בקרן נגמר" וקראה גם להגדלת שיעור הערבות מהמדינה, כך ש"הערבות תהיה הרבה יותר גדולה ממה שיש היום". גם בבנק לאומי ציינו כי ביקשו עוד מכסה להלוואות מהמדינה כשגילו כי אישרו כ-2,000 הלוואות במסגרת הקרן, שהם כ-70% מהבקשות שהוגשו ושנדונו על ידי הבנק.

מבנק מזרחי טפחות נמסר כי התקבלו אצלו כ-10,400 בקשות להלוואות שמהן אושרו כ-3,130 הלוואות, כאשר "בהתחלה קיבלנו הקצאה של 350 מיליון שקל, שעלתה ל-700 מיליון שקל ועכשיו אנחנו כבר על 1.2 מיליארד שקל".

עוד כתבות

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 30% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה חיובית באירופה; חברת הפינטק הישראלית קופצת ביותר מ-20% במסחר המוקדם בוול סטריט

הפוטסי עולה בכ-1%, הדאקס מטפס בכ-0.8% ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● מניית גלובל אי קופצת בשיעור דו ספרתי במסחר המוקדם ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה ● עדכונים שוטפים

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו