גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החובות נחשפים: המפלגות חייבות לכנסת 197 מיליון שקל

הליכוד מובילה עם חוב בגובה 76.4 מיליון שקל, וחוסן לישראל חייבת 17.6 מיליון שקל ●  חד"ש ותע"ל לא לקחו כלל הלוואות מהכנסת ● פריסת התשלומים היא ל-52 חודשים, בעוד הכנסת אמורה להתפזר אחרי 36 חודשים

הצהרת אמונים במליאת הכנסת הריקה בצל הקורונה / צילום: גדעון שרון, דוברות הכנסת
הצהרת אמונים במליאת הכנסת הריקה בצל הקורונה / צילום: גדעון שרון, דוברות הכנסת

החובות של המפלגות לכנסת נחשפים: המפלגות חייבות לכנסת 197 מיליון שקל. פריסת התשלומים היא ל-52 חודשים, אך לפי ההסכמים הקואליציוניים הכנסת תתפזר אחרי 36 חודשים  - הרבה לפני שיסיימו להחזיר. 

בבחירות לכנסת ה-21, באפריל 2019, שימשה כנסת ישראל בפעם הראשונה כגורם מלווה, כאילו הייתה בנק. חוק מימון המפלגות שונה לפני היציאה לבחירות מועד א', לאחר שהמפלגות התקשו במשך השנים לקבל הלוואות מבנקים מסחריים. באותה העת, כאשר הוענקו ההלוואות, לא תיארו לעצמם בהנהלת הכנסת, שהמדינה תיכנס לסחרור של שלוש מערכות בחירות וכתוצאה מכך, יוענקו הלוואות על הלוואות על הלוואות.

חוק מימון המפלגות נוסח כך, שמפלגות המלוות כספים, יצטרכו להחזיר את ההלוואות באמצעות קיזוז עתידי מכספי המימון השוטף. יחידת מימון פר מנדט עמדה על סך של 1.38 מיליון שקל ולקראת בחירות לכנסת ה-22 הועלתה כל יחידת מימון לסך של 1.9 מיליון שקל. סיעת ישראל ביתנו הייתה היחידה שהצביעה נגד העלאת יחידות המימון.

במסגרת ההחלטה על יציאה למערכת בחירות שנייה, לכנסת ה-22, החליטו חברי הכנסת לשנות בחוק את תנאי המימון ואפשרו לעצמם לדחות את החזר ההלוואות למועד שאחרי השבעת הכנסת ה-22. בהמשך יצאו לבחירות שלישיות ודחו את החזר ההלוואות פעם נוספת.

סידור ההלוואות החדש הזה, כאשר הכנסת משמשת כבנק, יוצר בעיות רבות ופוטנציאל לאובדן כספים. כל המפלגות אמורות להחזיר את ההלוואות באמצעות קיזוז מתוך המימון השוטף. אולם כפי שזה קורה במציאות, יש מפלגות שלא נכנסות לכנסת, כמו מפלגת העצמאות ולכן אין מתוך מה לקזז. בנוסף, כאמור, פריסת החובות היא למשך 52 חודשים, בעוד הכנסת ה-23 עשויה לכהן רק 36 חודשים וחלק מן המפלגות המכהנות בכנסת ה-23, עשויות שלא להצליח להיבחר לכנסת ה-24 וגם אז, יוותרו חובות גבוהים, שלא ניתן יהיה לקזזם.

ליכוד מובילה את טבלת החובות

הליכוד מובילים את הטבלה עם חוב בגובה 76.4 מיליון שקל. מאחר והם המפלגה הגדולה ביותר עם 36 מנדטים הם מקבלים מימון חודשי של כ-2.99 מיליון שקל, אך החזר ההלוואה יעשה על פני 52 חודשים, כשבכל חודש הם מחזירים 1.5 מיליון שקל.  אם המדינה תצא למערכת בחירות רביעית, כבר בזמן הקרוב, הרי שהם לא יספיקו להחזיר את ההלוואה ויתרתה תיפרע מן המקדמה למימון מערכת הבחירות לכנסת ה-24.

סיעת כולנו שנמצאת בתוך הליכוד, חייבת סך של 4.2 מיליון שקל, אולם על נציגיה בכנסת - יפעת שאשא ביטון, אלי כהן וטלי פלוסקוב, לשלם את חובותיהם בנפרד מן הליכוד.

כחול לבן (חוסן לישראל) חייבים לכנסת סך של 17.6 מיליון שקל. סיעת יש עתיד חייבת סכום דומה של 17.9 מיליון שקל ותל"ם של משה יעלון חייבת 4.7 מיליון שקל.

סיעת דרך ארץ, שעדיין לא הקימה מפלגה, אינה זכאית למימון שוטף ואינה זכאית להלוואות. לאחר שחברי הכנסת יועז הנדל וצביקה האוזר יקימו מפלגה הם יהיו זכאים למימון כעבור שנתיים מתחילת כהונת הכנסת ה-23. אולם בימים האלה מונחת הצעת חוק לתיקון סעיף זה כך שהאוזר והנדל יתחילו לקבל את המימון באופן מיידי וזאת על אף שבעת פרישתם מתל"ם החוק קבע שהם אינם זכאים למימון.

מפלגת העצמאות והמפלגה הירוקה, בראשות אהוד ברק ובהמשך סתיו שפיר, נותרו חייבות סכומים מהתמודדות לכנסת ה-22 בסך 3.9 מיליון שקל. בכנסת מציינים שהם פועלים לגבות את החובות הללו, כיוון שהעצמאות והירוקה לא נבחרו לכנסת ה-22.

מפלגת גשר של ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, שנכנסה בתור סיעה עם מפלגת העבודה בכנסת ה-22 וה-23, נטלה הלוואה בנפרד והיא חייבת 1.9 מיליון שקל, אותם היא צפויה להחזיר תוך 24 חודשים.

מפלגת העבודה, עם 3 ח"כים, חייבת סך של 4.2 מיליון שקל, ישראל ביתנו, עם 7 ח"כים חייבת סך של 6.2 מיליון שקל, ש"ס, עם 9 ח"כים, חייבת 9.6 מיליון שקל. מרצ, עם 3 ח"כים, נותרה חייבת 8.4 מיליון שקל.

יהדות התורה, עם 7 ח"כים, מורכבת משתי מפלגות: דגל התורה חייבת סך של 9.2 מיליון שקל ואגודת ישראל חייבת סך של 5.6 מיליון שקל (וביחד 14.8 מיליון שקל אם כי החזר התשלומים מתבצע בנפרד).

ימינה, 6 ח"כים, מורכבת משלוש מפלגות: צל"ש של בנט ושקד, הבית היהודי של רפי פרץ והאיחוד הלאומי-תקומה של סמוטריץ'. הראשונה חייבת 6.3 מיליון שקל, השנייה חייבת 4.2 מיליון שקל והשלישית חייבת 3.2 מיליון שקל. ביחד הסיעה חייבת סכום של 13.7 מיליון שקל.

החריגות הגדולות במצעד ההלוואות הן 4 המפלגות המרכיבות יחד את הרשימה המשותפת. חד"ש של איימן עודה ותע"ל של אחמד טיבי, לא נטלו כלל הלוואות מן הכנסת. בל"ד חייבת 1.6 מיליון שקל ורע"ם (התנועה האיסלמית) פחות ממיליון שקל.

עוד כתבות

בית זיקוק לנפט בדרום־מערב איראן / צילום: Reuters, WANA

יצוא הנפט האיראני גדל, אבל השוק מנצל את מצוקת המשטר - והרווחים יורדים

על אף שיאי יצוא מאז 2018, איראן מרוויחה פחות מנפט ● סנקציות אמריקאיות, צי צללים יקר, מתווכים שגוזרים עמלות גבוהות וקונים סינים הדורשים הנחות עמוקות שוחקים את הכנסות המשטר ומעמיקים את המשבר הכלכלי בטהרן ● גם הסיכון לשוק האנרגיה העולמי עולה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

טראמפ הודיע רשמית: זה יהיה יו"ר הפד הבא

הנשיא דונלנד טראמפ הודיע רשמית שקווין וורש, חבר פד לשעבר שהפך במרוצת השנים לאחד ממבקריו המרכזיים, יהיה יו"ר הפד הבא ● יחליף את ג'רום פאוול שיסיים את תפקידו במאי

האינפלציה שוחקת את הכסף שבעו''ש. אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

כך "מתאדה" הכסף שלכם בעו"ש: "הסיכון האמיתי הוא מזומן ולא מניות"

1.5 טריליון שקל מכספי הציבור מונחים בחשבונות עו"ש ובפיקדונות ● בשוק מסבירים כי "להשאיר את הכסף בבנק" היא החלטה על הפסד בטווח הארוך, ומייעצים כיצד לשמור על ערכו ואף להרוויח ● מתן שטרית, הפניקס: "הסיכון המרכזי למשקי הבית הוא לאבד כוח קנייה"

נכס יוקרתי בסביון / צילום: מרים חג'ג'

"תמחור שמרני": 17.5 מיליון שקל עבור נכס יוקרתי בסביון

הנכס כולל שני מבנים עם רמת גימור גבוהה הכוללת חיפוי של אבן ירושלמית ייחודית ● "הרוכשים הם תושבי חוץ - מה שמדגיש את המשך העניין הבינלאומי בנכסי פרימיום בישראל, גם בתקופה שבה הפעילות בשוק מצומצמת", אמר המתווך ● וכמה זה יקר ביחס להרצליה פיתוח?

 

אתר בנייה בישראל / צילום: שלומי יוסף

אף אחד לא רוצה ללכלך את הידיים: הכשל שמותיר את ענפי הבנייה והתעשייה עם מחסור בעובדים

העדפת השכלה אקדמית על פני הכשרה מקצועית, לצד צמיחת ההייטק והיעדר עובדים פלסטינים בעקבות המלחמה, יצרו מחסור חריג בעובדי כפיים בישראל ● גם כשהמעסיקים בשטח מציעים שכר יותר גבוה ותנאים משופרים, הבעיה נותרת ללא שינוי ● בכירים במשק מזהירים: "כל עוד לא יהיה שינוי עמוק יותר, המחסור יהפוך לבעיה אסטרטגית לכלכלה"

התקנת פאנלים סולאריים בבית מגורים / צילום: Shutterstock

בדרך ל-2040: כך ייראה פיילוט הקולטים הסולאריים בבאר שבע

המטרה של פרויקט "שכונת אנרגיה חכמה" הוא לדמות את מדינת ישראל בשנת 2040, כשחלק ניכר מייצור החשמל יגיע מגגות סולאריים ● לשם כך, התושבים מקבלים הנחה, הדרכה וגם סיוע במימון

נשיא חברת טבע העולמית, ריצ'רד פרנסיס / צילום: סיון פרג'

מניות בעשרות מיליוני דולרים: התגמול לבכירי טבע על הקפיצה הגדולה

מניית טבע קפצה בקרוב ל-60% בשנה החולפת ובכירי החברה זוכים לתגמול על הביצועים החזקים ● חמישה בכירים יזכו לתגמול בסך 68 מיליון דולר

איור: Shutterstock

עורך הדין שהפך את התביעות הייצוגיות לפס ייצור של שכר טרחה

עמותת "היבה" הוקמה כדי לסייע למשפחות במצוקה, אך בית המשפט העליון קבע כי נעשה בה "שימוש פיקטיבי" לתביעות ייצוגיות של עו"ד מוחמד ספורי ● כעת מתנהלת נגדו קובלנה משמעתית של ועדת האתיקה ● מודל הפעולה: הגשת עשרות הליכים, הסתלקות שיטתית מוסכמת וקבלת שכר טרחה - בלי דיון מהותי ובלי פיצוי לציבור ● ספורי בתגובה: "אין שחר לטענות, זה ניסיון ניגוח"

פינוי פסולת. מסתמכים על הטמנה / צילום: גלעד קוולרצ'יק

הקטסטרופה כבר כאן: משבר התשתיות שאפילו הפקקים מתגמדים לידו

יש מצב לא רע שאוטוטו לא יהיה לנו לאן לפנות את הזבל ● המשבר בניהול משק הפסולת מאיים על היציבות התברואתית, הכלכלית והסביבתית של המרחב הציבורי כולו, אבל מי רוצה לטפל בסירחון הזה בחצר האחורית שלו

אסדת הגז לוויתן / צילום: Lev Radin/Si

החשמל בנוהל חירום: מאגרי לוויתן ואנרג'יאן הושבתו בזמן שתמר בתחזוקה

בלוויתן מדובר בחיישן תקול, ובאנרג'יאן מקור התקלה עוד לא ברור ● כמה שעות אחרי תחילת התקלה, בלוויתן מדווחים על סיומה

אילוסטרציה: Shutterstock

יותר מ־20 שנה לא הייתה פריצת דרך בטיפול בכאב כרוני. האם זה עומד להשתנות?

תרופה אחת שנמצאת בניסויים קליניים מתקדמים כבר הוכרזה כזן חדש לגמרי של משכך כאבים ● האם היא תעשה לשוק הכאב הכרוני מה שעשו תרופות ההרזיה לשוק הטיפול בהשמנה? ומה הסיכוי שהבשורה האמיתית תגיע דווקא מישראל? ● מומחים לכאב מספרים על המוצרים החדשים שבדרך וגם מה יכול לעזור בלי לקחת תרופות

מיכאל קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים ביטוח / צילום: נטי לוי

חברת הביטוח מנורה שילמה שכר גבוה לבכירים - ולא תיהנה מקיזוז המס

בית המשפט דחה את ערעור מנורה ושומרה וקבע כי שכר בכירים מעבר לתקרה של 2.5 מיליון שקל אינו מוכר לצורכי מס ● נקבע כי בקיזוז הפסדים יש להביא בחשבון גם החזרי מס צפויים, ולא רק את המס ששולם בפועל

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

הגורמים מאחורי הצניחה של הדולר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

קרנות הנאמנות הממונפות הן השקעת אקסטרים: מי השיגה תשואה של 870% ומה קרה למי שהימר נגד השוק ● מנהל ההשקעות שמסמן מניות בארה"ב, ישראל וגרמניה ●  האינטרס של דונלד טראמפ מאחורי הדולר החלש, והמפסידים הגדולים ● וגם: המניות האירופיות שעשויות לנצוץ השנה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ: "האיראנים מנהלים משא ומתן ברצינות"

מהדיווחים על פיצוצים מסתוריים - ועד המגעים להתקדמות במו"מ: הסופ"ש המתוח באיראן, והדריכות בישראל ● חמאס מגנה את המשך התקיפות של צה"ל ברצועה וטוען כי ישראל נושאת באחריות לאי-הגעה לפתרון בסוגיית המחבלים שנצורים ברפיח ● עדכונים שוטפים

אביעד מייזלס / צילום: צילום מסך יוטיוב

לקרוא שפתיים, להבין כוונות, לחוש את הרגש: המכשיר הישראלי שיהפוך את אפל לקוראת מחשבות

Q.ai עשויה להביא לאפל יכולות הרבה יותר משוכללות מאשר כל חברת בינה מלאכותית אחרת שהיא אי פעם רכשה ● בארבע שנות קיומה הספיקו מייסדי החברה - אביעד מייזלס, ד"ר אבי ברליה וד"ר יונתן וכסלר לרשום לפחות ארבע פטנטים שמציתים את הדמיון

מוזגת בבית קפה בברלין. רוב העבודות החלקיות הן במגזר השירותים / צילום: Reuters, IMAGO/photothek.de

גרמניה נגד הטרנד: "לא נצליח לשגשג עם שבוע עבודה של ארבעה ימים"

הקנצלר פרידריך מרץ יוצא למלחמה בטרנד ה"איזון–בין–חיים–לעבודה" ובמודל התעסוקה החלקי שהפך לסימן ההיכר של הכלכלה הגרמנית ● עם שוק עבודה קשיח, אוכלוסייה מזדקנת וגירעון אקטוארי בפנסיות, בברלין דורשים מהאזרחים: "מי שיכול לעבוד יותר - חייב לעבוד יותר"

כוכבית בליתי לוי / צילום: יוני רייף/אוני' בר-אילן

הישראלית שמונתה באמצע המלחמה לתפקיד בכיר במפעל השבבים הטייוואני

בענקית השבבים TSMC מבינים כנראה שהחדשנות הישראלית היא דלק קריטי בשרשרת הייצור העולמית של התחום ● זו הסיבה לכך שלצד מנהל הפעילות במזרח התיכון ובאירופה מינו בחברה לראשונה מנהלת ייעודית לחיזוק הקשרים הישראליים - כוכבית בליתי–לוי

טסלה מודל 3 RWD לונג ריינג' / צילום: יח''צ

טסלה 3 החדשה: טווח הנסיעה השתפר, ומה לגבי המחיר?

טסלה מודל 3 המחודש מציג טווח מרשים, קפיצה באיכות הייצור והתנהגות שלא תבייש מכונית ספורט ● שמרנות בהנדסת האנוש והאבזור פוגעת בתחרותיות שלו

אדן שוחט - קרן '' אלף '' / צילום: איל יצהר

התגלית ברשם החברות, ההימור, ו"תחרות היופי": מאחורי ההשקעה בחברה הישראלית שנמכרה לאפל

מייסדי Q.ai יצאו לסיבוב גיוס ענק של 200 מיליון דולר שנכשל, לכן שכרו בית השקעות וחיפשו רוכשת, ומצאו ● אדן שוחט, שותף מנהל בקרן אלף שהימר פעם נגד מייזלס המייסד והפעם השקיע בחברה: "הוא הדבר האמיתי, הפעם לא הימרתי נגדו"

דני בריקמן / צילום: בן יצחקי

הוא שירת 11 שנה ביחידה מסווגת וסירב להפוך לאל"מ. היום יש לו חברת סייבר

בגיל 8 הוא כבר שיווק מוצרי תוכנה, את הבגרות במתמטיקה סיים בכיתה י', ובצבא הוא שירת 11 שנה - אך סירב להמשיך לאל"מ ● חברת הסייבר שהקים עם השחרור מכניסה היום עשרות מיליוני דולרים, אבל הוא בכלל חולם להקים בית ספר למוזיקה: "רוצה להוריד את המחסומים" ● שיחה קצרה עם דני בריקמן, מנכ"ל Oasis Security