גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החובות נחשפים: המפלגות חייבות לכנסת 197 מיליון שקל

הליכוד מובילה עם חוב בגובה 76.4 מיליון שקל, וחוסן לישראל חייבת 17.6 מיליון שקל ●  חד"ש ותע"ל לא לקחו כלל הלוואות מהכנסת ● פריסת התשלומים היא ל-52 חודשים, בעוד הכנסת אמורה להתפזר אחרי 36 חודשים

הצהרת אמונים במליאת הכנסת הריקה בצל הקורונה / צילום: גדעון שרון, דוברות הכנסת
הצהרת אמונים במליאת הכנסת הריקה בצל הקורונה / צילום: גדעון שרון, דוברות הכנסת

החובות של המפלגות לכנסת נחשפים: המפלגות חייבות לכנסת 197 מיליון שקל. פריסת התשלומים היא ל-52 חודשים, אך לפי ההסכמים הקואליציוניים הכנסת תתפזר אחרי 36 חודשים  - הרבה לפני שיסיימו להחזיר. 

בבחירות לכנסת ה-21, באפריל 2019, שימשה כנסת ישראל בפעם הראשונה כגורם מלווה, כאילו הייתה בנק. חוק מימון המפלגות שונה לפני היציאה לבחירות מועד א', לאחר שהמפלגות התקשו במשך השנים לקבל הלוואות מבנקים מסחריים. באותה העת, כאשר הוענקו ההלוואות, לא תיארו לעצמם בהנהלת הכנסת, שהמדינה תיכנס לסחרור של שלוש מערכות בחירות וכתוצאה מכך, יוענקו הלוואות על הלוואות על הלוואות.

חוק מימון המפלגות נוסח כך, שמפלגות המלוות כספים, יצטרכו להחזיר את ההלוואות באמצעות קיזוז עתידי מכספי המימון השוטף. יחידת מימון פר מנדט עמדה על סך של 1.38 מיליון שקל ולקראת בחירות לכנסת ה-22 הועלתה כל יחידת מימון לסך של 1.9 מיליון שקל. סיעת ישראל ביתנו הייתה היחידה שהצביעה נגד העלאת יחידות המימון.

במסגרת ההחלטה על יציאה למערכת בחירות שנייה, לכנסת ה-22, החליטו חברי הכנסת לשנות בחוק את תנאי המימון ואפשרו לעצמם לדחות את החזר ההלוואות למועד שאחרי השבעת הכנסת ה-22. בהמשך יצאו לבחירות שלישיות ודחו את החזר ההלוואות פעם נוספת.

סידור ההלוואות החדש הזה, כאשר הכנסת משמשת כבנק, יוצר בעיות רבות ופוטנציאל לאובדן כספים. כל המפלגות אמורות להחזיר את ההלוואות באמצעות קיזוז מתוך המימון השוטף. אולם כפי שזה קורה במציאות, יש מפלגות שלא נכנסות לכנסת, כמו מפלגת העצמאות ולכן אין מתוך מה לקזז. בנוסף, כאמור, פריסת החובות היא למשך 52 חודשים, בעוד הכנסת ה-23 עשויה לכהן רק 36 חודשים וחלק מן המפלגות המכהנות בכנסת ה-23, עשויות שלא להצליח להיבחר לכנסת ה-24 וגם אז, יוותרו חובות גבוהים, שלא ניתן יהיה לקזזם.

ליכוד מובילה את טבלת החובות

הליכוד מובילים את הטבלה עם חוב בגובה 76.4 מיליון שקל. מאחר והם המפלגה הגדולה ביותר עם 36 מנדטים הם מקבלים מימון חודשי של כ-2.99 מיליון שקל, אך החזר ההלוואה יעשה על פני 52 חודשים, כשבכל חודש הם מחזירים 1.5 מיליון שקל.  אם המדינה תצא למערכת בחירות רביעית, כבר בזמן הקרוב, הרי שהם לא יספיקו להחזיר את ההלוואה ויתרתה תיפרע מן המקדמה למימון מערכת הבחירות לכנסת ה-24.

סיעת כולנו שנמצאת בתוך הליכוד, חייבת סך של 4.2 מיליון שקל, אולם על נציגיה בכנסת - יפעת שאשא ביטון, אלי כהן וטלי פלוסקוב, לשלם את חובותיהם בנפרד מן הליכוד.

כחול לבן (חוסן לישראל) חייבים לכנסת סך של 17.6 מיליון שקל. סיעת יש עתיד חייבת סכום דומה של 17.9 מיליון שקל ותל"ם של משה יעלון חייבת 4.7 מיליון שקל.

סיעת דרך ארץ, שעדיין לא הקימה מפלגה, אינה זכאית למימון שוטף ואינה זכאית להלוואות. לאחר שחברי הכנסת יועז הנדל וצביקה האוזר יקימו מפלגה הם יהיו זכאים למימון כעבור שנתיים מתחילת כהונת הכנסת ה-23. אולם בימים האלה מונחת הצעת חוק לתיקון סעיף זה כך שהאוזר והנדל יתחילו לקבל את המימון באופן מיידי וזאת על אף שבעת פרישתם מתל"ם החוק קבע שהם אינם זכאים למימון.

מפלגת העצמאות והמפלגה הירוקה, בראשות אהוד ברק ובהמשך סתיו שפיר, נותרו חייבות סכומים מהתמודדות לכנסת ה-22 בסך 3.9 מיליון שקל. בכנסת מציינים שהם פועלים לגבות את החובות הללו, כיוון שהעצמאות והירוקה לא נבחרו לכנסת ה-22.

מפלגת גשר של ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, שנכנסה בתור סיעה עם מפלגת העבודה בכנסת ה-22 וה-23, נטלה הלוואה בנפרד והיא חייבת 1.9 מיליון שקל, אותם היא צפויה להחזיר תוך 24 חודשים.

מפלגת העבודה, עם 3 ח"כים, חייבת סך של 4.2 מיליון שקל, ישראל ביתנו, עם 7 ח"כים חייבת סך של 6.2 מיליון שקל, ש"ס, עם 9 ח"כים, חייבת 9.6 מיליון שקל. מרצ, עם 3 ח"כים, נותרה חייבת 8.4 מיליון שקל.

יהדות התורה, עם 7 ח"כים, מורכבת משתי מפלגות: דגל התורה חייבת סך של 9.2 מיליון שקל ואגודת ישראל חייבת סך של 5.6 מיליון שקל (וביחד 14.8 מיליון שקל אם כי החזר התשלומים מתבצע בנפרד).

ימינה, 6 ח"כים, מורכבת משלוש מפלגות: צל"ש של בנט ושקד, הבית היהודי של רפי פרץ והאיחוד הלאומי-תקומה של סמוטריץ'. הראשונה חייבת 6.3 מיליון שקל, השנייה חייבת 4.2 מיליון שקל והשלישית חייבת 3.2 מיליון שקל. ביחד הסיעה חייבת סכום של 13.7 מיליון שקל.

החריגות הגדולות במצעד ההלוואות הן 4 המפלגות המרכיבות יחד את הרשימה המשותפת. חד"ש של איימן עודה ותע"ל של אחמד טיבי, לא נטלו כלל הלוואות מן הכנסת. בל"ד חייבת 1.6 מיליון שקל ורע"ם (התנועה האיסלמית) פחות ממיליון שקל.

עוד כתבות

עגבניות / צילום: Shutterstock

העגבנייה לא יכולה לחכות: הדבר החשוב שחסר לחקלאות בישראל

כשמחירי המזון שוברים שיאים, המדינה חייבת להגדיל גם את היקף הייצור והעיבוד המקומי - אחרת נמצא עצמנו תלויים לחלוטין ביבוא ● הדרך היחידה לשנות כיוון היא לראות בחקלאות ובנדל"ן החקלאי תחום מניב וכלכלי - ולא רק ייעוד לאומי שעולה כצורך

חומרי בנייה, משאית הובלה בקירור של Trane Technologies, גם טכנולוגיות ביטחוניות של BAE SYSTEMS ברשימה / צילום: ap, Business Wire

חוששים מבועה, תגדרו עם השקעה: בנק אוף אמריקה עם המלצות AI "אחרות"

סקירה שפרסם האסטרטג הגלובלי הראשי של הבנק, מציעה לבחון השקעות בפריפריה של תחום הבינה המלאכותית, כגידור לחששות מבועה במניות המובילות בטרנד ● בבנק הרכיבו רשימה של קרוב ל-30 מניות, שהקורלציה שלהן למניות ה-AI "הטהורות" היא פחות מ-50%

מיכל עבאדי-בויאנג'ו / צילום: איליה מלינקוב

עוד לפני שנכנסה לתפקיד החשכ"לית: אדלטק במכתב חריף נגד עבאדי-בויאנג'ו

לטענת אדלטק, כהונתה הקודמת של עבאדי-בויאנג'ו כיו"ר קצא"א וכיו"ר דוראד יצרה עימות אישי ועסקי עמוק, שמצדיק הסדר ניגוד עניינים רחב עם מינויה מחדש לתפקיד החשבת הכללית ● עבאדי: "ניסיונות שיטתיים להלך אימים, דוחה על הסף"

נטפליקס / צילום: Shutterstock

נטפליקס עקפה את הציפיות, אך המניה יורדת במסחר המאוחר. אלה הסיבות

נטפליקס דיווחה על הכנסות של 12.05 מיליארד דולר ועל רווח של 0.56 דולר למניה ברבעון הרביעי - שניהם מעט מעל הצפי ● מספר המנויים צמח ב־8% ל־325 מיליון ● היום שינתה נטפליקס את הצעתה לרכישת וורנר ברדרס באופן התשלום, וכעת היא מציעה שכל הסכום ישולם במזומן, וזאת כדי לסגור את הדלת להצעת פרמאונט

מנכ''ל נטפליקס, טד סרנדוס / צילום: צילום מסך

הדוחות מראים: כדי להמשיך להוביל, נטפליקס חייבת את עסקת וורנר ברדרס

ענקית הסטרימינג רשמה ברבעון הרביעי של 2025 גידול בהכנסות וברווחים, אולם בוול סטריט ציפו ליותר ● בשוק מסבירים כי המשקיעים ממוקדים בין היתר בשאלה האם היא מסוגלת לשמור על צמיחה יציבה ובת קיימא, במיוחד על רקע ניסיון הרכישה השאפתני בתולדותיה

המחירים עולים? אביב מליסרון מחזירה עד 300 אלף שקל על דירה חדשה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המחירים עולים? אביב מליסרון מחזירה עד 300 אלף שקל על דירה חדשה

אביב מליסרון מציעה לרוכשים תשלום של 6,000 שקל לחודש למשך ארבע שנים - אחרי האכלוס ● נוסף לכך המבצע מבטיח פטור מהצמדה למדד, אולם חבות המס מוטלת על הקונים ● מאחורי המבצעים, מדור חדש 

שליח וולט

האפשרויות שעומדות בפני וולט, אחרי האולטימטום של רשות התחרות

בוולט פועלים להפיג את חששות רשות התחרות, בזמן שמתנהל מו"מ בין הצדדים על התנאים שיאפשרו את חידוש הפטור מהסדר כובל ● מומחים מעריכים כי רשות התחרות תדרוש בין היתר הגבלות על איסוף המידע על התנהגות הצרכנים באפליקציה, ופיקוח על העמלות שוולט גובה מהסופרים המתחרים של הזרוע הקמעונאית שלה

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

קנס של 8 מיליון שקל לשופרסל מרשות התחרות: העבירה נתונים באיחור

רשות התחרות שלחה דרישת נתונים לשופרסל כחלק ממחקר על מחירי המזון, אולם לטענת הרשות, למרות פניות חוזרות ונשנות - שופרסל עמדה על כך שהמידע שנדרש אינו בנמצא; עם זאת, לבסוף התברר כי הנתונים קיימים, והם נמסרו לרשות ● טענות החברה בשימוע שנערך לה נדחו ● שופרסל בתגובה: נערער על ההחלטה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ נואם בדאבוס / צילום: Reuters, Denis Balibouse

טראמפ בדאבוס: "רוצה לפתוח במו"מ מיידי לרכישת גרינלנד. לא אפעיל כוח"

נשיא ארה"ב נאם בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, והתייחס לגרינלנד: "אנחנו נותנים המון, ומקבלים כל כך מעט בחזרה. כל מה שאנחנו רוצים חזרה זה גרינלנד" ● הצפי הוא כי מחר ישיק טראמפ את "מועצת השלום" שיזם בנוגע להסכם הפסקת האש בעזה, למרות ששורת מדינות אירופיות דחו את ההזמנה להצטרף אליה

אילוסטרציה: איל יצהר

איש קש וחברה פיקטיבית: כתב אישום נגד מקורבו של אורן קובי

ג'ון קנדלר מואשם ששימש כאיש הקש של אורן קובי במסגרת פעילות שנועדה להוציא במרמה 2.3 מיליון שקל מלקוחות, תוך עקיפת איסור שיפוטי מוחלט שהוטל על קובי לעסוק בתחום הנדל"ן

מפלגת כחול לבן פרסום ברשת איקס, 14.01.26 / צילום: איל יצהר

גנץ נגד עבאס: רע"ם הכשילה את המלגות ללוחמים?

למה גנץ ישב עם רע"ם ועכשיו הוא כל־כך מתנגד לרעיון? הוא ומפלגתו סיפקו הסבר - אלא שהוא לא ממש מתיישב עם העובדות • המשרוקית של גלובס

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: ap, Gil Cohen-Magen

היועצת המשפטית לממשלה: סגירת גל"צ אינה חוקית ונועדה להשתיק כלי תקשורת מרכזי

בייעוץ המשפטי קובעים כי החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל מחייבת חקיקה ראשית ● זאת, בייחוד בהקשר הרחב של מהלכים קואליציוניים נוספים שלדברי היועמ"שית מחלישים את התקשורת החופשית, ובשנת בחירות ● זאת ועוד, היועצת מפרטת שורה של פגמים שנפלו בעבודת הוועדה המייעצת לשר הביטחון לבחינת עתידה של התחנה

לאיזה כיוון ילך השקל? / איור: גיל ג'יבלי

"הקשר לוול סטריט פחות מובהק": הגורמים החדשים מאחורי התחזקות השקל

באופן מסורתי, היה מתאם גבוה בין ביצועי מדדי המניות המובילים בארה"ב לשער הדולר־שקל ● מומחים מצביעים על כך שהקשר נחלש, וכי שורה של גורמים אחרים דוחפים להתחזקות השקל ● להערכתם: המוסדיים מפחיתים חשיפה למט"ח ופיזור השקעות גלובלי נרחב יותר מבעבר

הפרויקט של רנט איט בשכונת הפרחים בקריית גת / צילום: מצגת החברה

למרות השוק הרותח: למה בוטלה הנפקת קרן הנדל"ן למגורים של נבחרת כוכבים

חרף הגאות בשוק ההנפקות ומעורבותם של אהרון פוגל, יובל כהן, משפחת יסלזון, כלל והפועלים, נסוגה רנט איט ממהלך לגיוס הון בבורסה ● בשוק תולים את הכישלון בעיתוי ההנפקה אבל גם בתחום השכרת הדירות שבו היא פועלת, הסובל מהריבית הגבוהה ● וגם: ההצלחה של צחי אבו

רשות המסים / צילום: איל יצהר

חשד: מכרו 8 דירות ב-11 מיליון שקל - וחמקו ממסי שבח ורכישה

מוכרי ורוכשי מקרקעין חשודים בדיווח כוזב על מכירת 4 דירות בבניין בתמורה לכ-6 מיליון שקל - כאשר בפועל נמכרו 8 דירות בשווי של כ-11 מיליון שקל ● עפ"י החשד, המוכרים התחמקו מתשלום מס שבח בסכום כולל של כ-1.9 מיליון שקל, והרוכשים התחמקו מתשלום מס רכישה של 400 אלף שקל

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

מכה נוספת לאיחוד: הפרלמנט האירופי השעה הסכם הסחר עם אמריקה הלטינית

ההסכם היה אמור לסלול את הדרך להגדלת היצוא האירופי לברזיל, ארגנטינה, פרגוואי ואורוגוואי ● המשמעות של ההשעיה היא עיכוב אפשרי של שנים בכניסתו לפועל של ההסכם, ומכה קשה לתדמית האיחוד האירופי כשותף סחר אמין

אופטימיות זהירה בשוק האג''ח / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסה ללא הסדרי חוב: האופוריה בשוק האג"ח שוברת שיאים

מרווח התשואות בין אג"ח ממשלתיות לקונצרניות צנח לרמת שפל, ובשוק מתריעים: "הפיצוי שמקבלים משקיעים בגין תוספת הסיכון הצטמצם דרמטית" ● במקביל, הסדרי החוב נעלמו כמעט לחלוטין ואג"ח זבל מהוות פחות מ–1% מהשוק — לעומת חמישית ממנו עם פרוץ המלחמה

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בתי המשפט כבר מתחילים להטמיע את התיקון להלכת אפרופים

בתוך שבוע ניתנו שני פסקי דין ברוח התיקון להלכת אפרופים, הקובע כי ברירת המחדל בחוזים עסקיים היא כי הם יפורשו לפי לשונם ● באחד מהם נקבע כי "ללשון החוזה שמורה בכורה בהליך הפרשני"

בית חולים יוספטל, אילת / צילום: שלומי יוסף

המל"ג אישרה, בן גוריון נסוגה: אוניברסיטה זרה בדרך לאילת

בהחלטה חריגה המל"ג אישרה שתי תוכניות להקמת בית ספר לרפואה באילת: של אוניברסיטת בן גוריון ושל קבוצה פרטית בהובלת ד"ר משה כהן ובשיתוף אוניברסיטת דברצן מהונגריה ● בבן גוריון הודיעו: אם הם בפנים, אנחנו לא מעוניינים

חנות של קרטייה בשאנז אליזה בפריז / צילום: Shutterstock

מחירי העתק, מכסי טראמפ וסדנאות היזע: האם מותגי היוקרה ייצאו מהבוץ ב-2026?

אחרי שנה של בלימה במכירות וסקפטיות מצד המשקיעים, סקטור אופנת העילית מחשב מסלול מחדש ● בזמן שמותגי ה-Ready-to-Wear הופכים נגישים יותר, וה"עשירים החדשים" מההייטק מחפשים יוקרה שקטה, מותגים כמו ברונלו קוצ'ינלי מוכיחים שהסוד טמון בשמרנות