גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החובות נחשפים: המפלגות חייבות לכנסת 197 מיליון שקל

הליכוד מובילה עם חוב בגובה 76.4 מיליון שקל, וחוסן לישראל חייבת 17.6 מיליון שקל ●  חד"ש ותע"ל לא לקחו כלל הלוואות מהכנסת ● פריסת התשלומים היא ל-52 חודשים, בעוד הכנסת אמורה להתפזר אחרי 36 חודשים

הצהרת אמונים במליאת הכנסת הריקה בצל הקורונה / צילום: גדעון שרון, דוברות הכנסת
הצהרת אמונים במליאת הכנסת הריקה בצל הקורונה / צילום: גדעון שרון, דוברות הכנסת

החובות של המפלגות לכנסת נחשפים: המפלגות חייבות לכנסת 197 מיליון שקל. פריסת התשלומים היא ל-52 חודשים, אך לפי ההסכמים הקואליציוניים הכנסת תתפזר אחרי 36 חודשים  - הרבה לפני שיסיימו להחזיר. 

בבחירות לכנסת ה-21, באפריל 2019, שימשה כנסת ישראל בפעם הראשונה כגורם מלווה, כאילו הייתה בנק. חוק מימון המפלגות שונה לפני היציאה לבחירות מועד א', לאחר שהמפלגות התקשו במשך השנים לקבל הלוואות מבנקים מסחריים. באותה העת, כאשר הוענקו ההלוואות, לא תיארו לעצמם בהנהלת הכנסת, שהמדינה תיכנס לסחרור של שלוש מערכות בחירות וכתוצאה מכך, יוענקו הלוואות על הלוואות על הלוואות.

חוק מימון המפלגות נוסח כך, שמפלגות המלוות כספים, יצטרכו להחזיר את ההלוואות באמצעות קיזוז עתידי מכספי המימון השוטף. יחידת מימון פר מנדט עמדה על סך של 1.38 מיליון שקל ולקראת בחירות לכנסת ה-22 הועלתה כל יחידת מימון לסך של 1.9 מיליון שקל. סיעת ישראל ביתנו הייתה היחידה שהצביעה נגד העלאת יחידות המימון.

במסגרת ההחלטה על יציאה למערכת בחירות שנייה, לכנסת ה-22, החליטו חברי הכנסת לשנות בחוק את תנאי המימון ואפשרו לעצמם לדחות את החזר ההלוואות למועד שאחרי השבעת הכנסת ה-22. בהמשך יצאו לבחירות שלישיות ודחו את החזר ההלוואות פעם נוספת.

סידור ההלוואות החדש הזה, כאשר הכנסת משמשת כבנק, יוצר בעיות רבות ופוטנציאל לאובדן כספים. כל המפלגות אמורות להחזיר את ההלוואות באמצעות קיזוז מתוך המימון השוטף. אולם כפי שזה קורה במציאות, יש מפלגות שלא נכנסות לכנסת, כמו מפלגת העצמאות ולכן אין מתוך מה לקזז. בנוסף, כאמור, פריסת החובות היא למשך 52 חודשים, בעוד הכנסת ה-23 עשויה לכהן רק 36 חודשים וחלק מן המפלגות המכהנות בכנסת ה-23, עשויות שלא להצליח להיבחר לכנסת ה-24 וגם אז, יוותרו חובות גבוהים, שלא ניתן יהיה לקזזם.

ליכוד מובילה את טבלת החובות

הליכוד מובילים את הטבלה עם חוב בגובה 76.4 מיליון שקל. מאחר והם המפלגה הגדולה ביותר עם 36 מנדטים הם מקבלים מימון חודשי של כ-2.99 מיליון שקל, אך החזר ההלוואה יעשה על פני 52 חודשים, כשבכל חודש הם מחזירים 1.5 מיליון שקל.  אם המדינה תצא למערכת בחירות רביעית, כבר בזמן הקרוב, הרי שהם לא יספיקו להחזיר את ההלוואה ויתרתה תיפרע מן המקדמה למימון מערכת הבחירות לכנסת ה-24.

סיעת כולנו שנמצאת בתוך הליכוד, חייבת סך של 4.2 מיליון שקל, אולם על נציגיה בכנסת - יפעת שאשא ביטון, אלי כהן וטלי פלוסקוב, לשלם את חובותיהם בנפרד מן הליכוד.

כחול לבן (חוסן לישראל) חייבים לכנסת סך של 17.6 מיליון שקל. סיעת יש עתיד חייבת סכום דומה של 17.9 מיליון שקל ותל"ם של משה יעלון חייבת 4.7 מיליון שקל.

סיעת דרך ארץ, שעדיין לא הקימה מפלגה, אינה זכאית למימון שוטף ואינה זכאית להלוואות. לאחר שחברי הכנסת יועז הנדל וצביקה האוזר יקימו מפלגה הם יהיו זכאים למימון כעבור שנתיים מתחילת כהונת הכנסת ה-23. אולם בימים האלה מונחת הצעת חוק לתיקון סעיף זה כך שהאוזר והנדל יתחילו לקבל את המימון באופן מיידי וזאת על אף שבעת פרישתם מתל"ם החוק קבע שהם אינם זכאים למימון.

מפלגת העצמאות והמפלגה הירוקה, בראשות אהוד ברק ובהמשך סתיו שפיר, נותרו חייבות סכומים מהתמודדות לכנסת ה-22 בסך 3.9 מיליון שקל. בכנסת מציינים שהם פועלים לגבות את החובות הללו, כיוון שהעצמאות והירוקה לא נבחרו לכנסת ה-22.

מפלגת גשר של ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, שנכנסה בתור סיעה עם מפלגת העבודה בכנסת ה-22 וה-23, נטלה הלוואה בנפרד והיא חייבת 1.9 מיליון שקל, אותם היא צפויה להחזיר תוך 24 חודשים.

מפלגת העבודה, עם 3 ח"כים, חייבת סך של 4.2 מיליון שקל, ישראל ביתנו, עם 7 ח"כים חייבת סך של 6.2 מיליון שקל, ש"ס, עם 9 ח"כים, חייבת 9.6 מיליון שקל. מרצ, עם 3 ח"כים, נותרה חייבת 8.4 מיליון שקל.

יהדות התורה, עם 7 ח"כים, מורכבת משתי מפלגות: דגל התורה חייבת סך של 9.2 מיליון שקל ואגודת ישראל חייבת סך של 5.6 מיליון שקל (וביחד 14.8 מיליון שקל אם כי החזר התשלומים מתבצע בנפרד).

ימינה, 6 ח"כים, מורכבת משלוש מפלגות: צל"ש של בנט ושקד, הבית היהודי של רפי פרץ והאיחוד הלאומי-תקומה של סמוטריץ'. הראשונה חייבת 6.3 מיליון שקל, השנייה חייבת 4.2 מיליון שקל והשלישית חייבת 3.2 מיליון שקל. ביחד הסיעה חייבת סכום של 13.7 מיליון שקל.

החריגות הגדולות במצעד ההלוואות הן 4 המפלגות המרכיבות יחד את הרשימה המשותפת. חד"ש של איימן עודה ותע"ל של אחמד טיבי, לא נטלו כלל הלוואות מן הכנסת. בל"ד חייבת 1.6 מיליון שקל ורע"ם (התנועה האיסלמית) פחות ממיליון שקל.

עוד כתבות

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

בעלי המניות של צים בדרישה לדירקטוריון: לפטר את מנכ"ל החברה

בחברת הספנות, שמתנהלת כבר שנה ללא בעל שליטה, מתפתח בשבועות האחרונים מאבק פרוקסי סוער ● צחי אברהם, אחד מבעלי המניות:"חברי הנהלה מנסים לרכוש את החברה בפחות מסך המזומנים בקופה" ● בעלי המניות קוראים לדירקטוריון להפסיק את כהונת המנכ"ל גליקמן

הדרישות החדשות שמתכננת להוציא הרשות לני''ע בדוחות הכספיים של חברות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

הדרישה החדשה של הרשות לני"ע מחברות הנדל"ן

בכנס השנתי של מחלקת התאגידים, הרשות הציגה שורה של טעויות מהותיות שנמצאו בדוחות חברות הנדל"ן - מהערכת יתר של הכנסות ועד אי־כלילת עלויות מימון ● ברשות עובדים על מתווה גילוי חדש, שיוצג לציבור בחציון הראשון של 2026

מונית שעובדת עם TAXIGO / צילום: טקסיגו

המיזם החדש שמאיים על נתח השוק של גט טקסי

פלטפורמת המוניות והשירותים החדשה TAXIGO יוצאת לדרך וכבר גייסה 4,000 נהגים ● בשיבא מוקמת חטיבת חדשנות ע"ש איל מאיר ברקוביץ וגל מאיר איזנקוט שנפלו בעזה, המשלבת סטארט־אפים וצוותים קליניים ● אוני' רייכמן פתחה קליניקה משפטית חדשה לייצוג וסיוע לנכי צה"ל ● וגם: עשרות דיפלומטים ובכירים בתעשייה נפגשו באירוע שהוקדש לכלכלה הישראלית ● אירועים ומינויים

חבילות מחו''ל בדואר ישראל / צילום: מיכל רז חיימוביץ

לקראת הכפלת הפטור ממע"מ בינואר: מי ירוויח ומי יפסיד מהמהלך?

עו"ד רז נזרי נשכר על ידי הסוחרים להגשת עתירה לבג"ץ נגד החלטת שר האוצר להכפלת הפטור ליבוא מוצרים ● במקביל, השחקנים המרכזיים בתחומי השילוח והקליטה כבר מתכוננים להסתערות של הצרכן הישראלי ● גלובס בדק כיצד ייראה שוק האונליין לאחר השינוי

דירה במתנה / אילוסטרציה: Shutterstock

להגן על ההון המשפחתי: האם דירה שאדם קיבל במתנה יכולה להיות על תנאי?

בית המשפט הורה לגבר להחזיר להורי אשתו לשעבר את הסכום שנתנו להם לצורך רכישת דירה ● זאת מכיוון שחתם על "כתב התחייבות" שבו הסכים כי אם יתגרש ישיב להורים את הכסף שקיבל לקניית הדירה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

השראה מהמודל האמריקאי לדוחות כספיים: כללי הדיווח לבורסה משתנים

"ועדת חמדני" לשינוי מבנה הדוחות הציגה את המלצותיה, ובראשן מעבר לדוח ממוקד של ההנהלה והארכת המועד לדיווחים מיידיים ● בשוק מברכים, אך גם מזהירים מפני תביעות שיגישו משקיעים, בעוד שיו"ר הוועדה חושש דווקא שעורכי הדין ימסמסו את הרפורמה

איגודי עובדים מפגינים בלונדון / צילום: Reuters, PA Images

ממשלת בריטניה מקדמת חוק שיעשה מהפכה בזכויות עובדים

הממשלה הבריטית משיקה את "חוק זכויות העובדים", המוגדר כ"שדרוג המשמעותי ביותר מזה עשור" בתחום ● "סוכנות לעבודה הוגנת" תאכוף את החוקים ● בין היתר, תוענק זכות לחופשת מחלה מהיום הראשון, ותוכניות להתמודדות עם הפסקת המחזור יוצעו לנשים בגיל המעבר

פרויקט המגורים Riverside של איה במנהטן. בעיגול: אמיר שריקי, בעל השליטה באיה / צילום: מצגת החברה

עם הלוואות בריבית של 17%: יזם הנדל"ן הישראלי מניו יורק שמגייס חוב בת"א

הנהירה לשוק החוב נמשכת: חברת הנדל"ן המניב איה ניו יורק שבשליטת אמיר שריקי, רוצה להנפיק אג"ח בכ–550 מיליון שקל בבורסה המקומית ● תמורת ההנפקה צפויה לשמש לפירעון חובות יקרים עבור שלושה נכסים, בהיקף של כ–140 מיליון דולר

ארכיון / צילום: Shutterstock

כוננות לסופת "ביירון": צפי לכמויות גשמים גדולות והצפות

יחד עם כמות המשקעים צפויים להיות גם פרצי רוח של עד 80 קמ"ש ● בארגוני החירום מזהירים כי אין לחצות שיטפונות או אזורי הצפה בכביש, גם אם נראה שהדבר אפשרי, ולא לטייל באפיקי נחל ● בחברת החשמל תגברו את צוותי השטח

סוחר בקומת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

אחרי 15 שנה: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שמשנה כיוון לגבי "שבע המופלאות"

אד ירדני, נשיא חברת ייעוץ ההשקעות Yardeni Research, צופה כי התגברות התחרות בקרב חברות הטכנולוגיה הגדולות תאט את קצב הצמיחה של הרווחים שלהן בעתיד, וממליץ לתת משקל־יתר לסקטורים כמו ביטוח בריאות ותעשייה ● "בפועל, עמדתנו היא שכל חברה מתפתחת להיות חברת טכנולוגיה", כתב ירדני

"איום ממשי": המדינה האירופית שעל הכוונת של חמאס

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: באירופה מזהים סיכון משמעותי שחמאס יבצע פיגועים ביבשת, איראן לועגת לארה"ב לאחר שזו הודיעה שתפרוס כטב"מים שמבוסס על כטב"ם איראני, ואיך בקשת החנינה של נתניהו תשפיע על הדמוקרטיה הישראלית ● כותרות העיתונים בעולם

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

הראל ויזל ואדם אדרי רכשו קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן

קבוצת משקיעים בראשות הראל ויזל ואדם אדרי רכשה קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן ● התוכנית לקרקע כוללת הקמת מרכז בילוי, פנאי ומסחר, משרדים ושירותים קהילתיים, בשטח בנוי של כ-30 אלף מ"ר ובהשקעה מוערכת של 600 מיליון שקל

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: גיא סידי

קיצור הדוחות והארכת המועד לדיווחים מיידים: אלה השינויים המרכזיים שמתכננת רשות ני"ע

ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, הכריז כי הרפורמה לגבי מבנה הדיווח של חברות ציבוריות תושלם עד סוף השנה הבאה ● השינוי המרכזי יהיה בדוח הדירקטוריון: "כיום הוא מזמין רשימת מכולת ארוכה. מהות הדוח תהיה פרק חד, ממוקד וקצר"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בת"א; נקסט ויז'ן מזנקת בכ-4%, השקל נחלש

השקל נחלש הבוקר, 3.23 שקלים ● הראל: גירעון מתון יאפשר לבנק ישראל להוריד את הריבית בקצב מהיר ● IBI ממליץ על נאוויטס: "אפסייד של 29%" ● הפד צפוי להוריד הערב את הריבית, אך המשך ההורדות בספק ● אלקטרה נדל"ן ו-IBI מכרו מקבץ דיור בטמפה בכ-80 מיליון דולר●  אורקל תפרסם הלילה את תוצאות הרבעון, למרות הנפילה במניה, האנליסטים אופטימים

ריטייל מדיה / צילום: צילומי מסך

קנייה בתוך קנייה: כך הפך הריטייל מדיה לתעשייה של מיליארדי דולרים

קמעונאיות גלובליות ענקיות - מאמזון ו–וולמארט ועד זלנדו וקרפור - מציעות למותגים אחרים להשתמש באתרים שלהן כבמה, ולמעשה מובילות שינוי בשוק הפרסום המסורתי ● בארץ מובילות את התחום וולט וסופר פארם, שנוגסות בשטחי הפרסום הדיגיטליים ה"מסורתיים"

חניון תת קרקעי, רחוב ז'בוטינסקי 9  בני ברק / צילום: איל יצהר

חוק החניונים לא היחיד: החוקים למען הציבור שהפכו לנטל

חוק החניונים החדש, שנועד לגבות חניה לפי דקה במקום לפי שעה, הוביל דווקא לעליית מחירים ● סקירת גלובס את השנים האחרונות מראה כיצד חוקים שונים, משכירות הוגנת ועד הפעוטונים, התחילו מכוונה טובה - אך הסתיימו בהכבדה על הציבור

כמה עלו מבצעי המימון ליזמי הנדל''ן? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המרוץ אחרי קונים: הדוחות חושפים את המשקולת של מבצעי המימון על היזמים

דוחות חברות הנדל"ן חושפים כי גל מבצעי המימון גובה מהיזמים עלויות כבדות של הצטמקות ההכנסות, זינוק בהוצאות המימון ופגיעה בתזרים ● למרות כל זאת מכירות הדירות ממשיכות לדשדש, והחברות חוששות מהורדת מחיר רשמית, שתגרום לקונים לחכות ולמכירות לרדת עוד

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר

ההשקעות הזרות עלו או ירדו? דוח האוצר מדגיש את הנתונים האופטימיים

בעוד שבדוח הכלכלן הראשי של האוצר המבוסס על נתוני OECD נראה זינוק בהשקעות הזרות במחצית הראשונה של 2025, מאגר העסקאות העצמאי של המשרד מספר סיפור אחר לחלוטין ● השוני במועד התיעוד, לצד השפעה חריגה של עסקת אינטל, יצר פער בין נתוני האוצר לנתונים שהוא עצמו בחר להדגיש

מייסדי Safebooks. מימין: בועז אבידן, אחיקם קאופמן וגיא בר-גיל / צילום: Safebooks

ה-AI יחליף את רואי החשבון? "יש תפקידי כספים שייעלמו אבל חייבים אדם בתמונה"

סייפבוקס של היזם הסדרתי אחיקם קאופמן גייסה 15 מיליון דולר כדי לחסוך עבודה ידנית לסמנכ"ל הכספים ● "היא לא תייתר את עבודת ה-CFO אבל בהחלט תייתר בטווח הארוך כמה משרות במחלקות הכספים"

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בונים בית פרטי? ממחר אתם חייבים לבנות מערכת סולארית על הגג

השבוע נכנסה לתוקף חובת התקנה של גגות סולאריים על בתים פרטיים ועל חלק מהמגדלים ● כמה זה יעלה, מה תרוויח המדינה ומה ירוויחו בעלי הגגות? ● גלובס עושה סדר