גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החובות נחשפים: המפלגות חייבות לכנסת 197 מיליון שקל

הליכוד מובילה עם חוב בגובה 76.4 מיליון שקל, וחוסן לישראל חייבת 17.6 מיליון שקל ●  חד"ש ותע"ל לא לקחו כלל הלוואות מהכנסת ● פריסת התשלומים היא ל-52 חודשים, בעוד הכנסת אמורה להתפזר אחרי 36 חודשים

הצהרת אמונים במליאת הכנסת הריקה בצל הקורונה / צילום: גדעון שרון, דוברות הכנסת
הצהרת אמונים במליאת הכנסת הריקה בצל הקורונה / צילום: גדעון שרון, דוברות הכנסת

החובות של המפלגות לכנסת נחשפים: המפלגות חייבות לכנסת 197 מיליון שקל. פריסת התשלומים היא ל-52 חודשים, אך לפי ההסכמים הקואליציוניים הכנסת תתפזר אחרי 36 חודשים  - הרבה לפני שיסיימו להחזיר. 

בבחירות לכנסת ה-21, באפריל 2019, שימשה כנסת ישראל בפעם הראשונה כגורם מלווה, כאילו הייתה בנק. חוק מימון המפלגות שונה לפני היציאה לבחירות מועד א', לאחר שהמפלגות התקשו במשך השנים לקבל הלוואות מבנקים מסחריים. באותה העת, כאשר הוענקו ההלוואות, לא תיארו לעצמם בהנהלת הכנסת, שהמדינה תיכנס לסחרור של שלוש מערכות בחירות וכתוצאה מכך, יוענקו הלוואות על הלוואות על הלוואות.

חוק מימון המפלגות נוסח כך, שמפלגות המלוות כספים, יצטרכו להחזיר את ההלוואות באמצעות קיזוז עתידי מכספי המימון השוטף. יחידת מימון פר מנדט עמדה על סך של 1.38 מיליון שקל ולקראת בחירות לכנסת ה-22 הועלתה כל יחידת מימון לסך של 1.9 מיליון שקל. סיעת ישראל ביתנו הייתה היחידה שהצביעה נגד העלאת יחידות המימון.

במסגרת ההחלטה על יציאה למערכת בחירות שנייה, לכנסת ה-22, החליטו חברי הכנסת לשנות בחוק את תנאי המימון ואפשרו לעצמם לדחות את החזר ההלוואות למועד שאחרי השבעת הכנסת ה-22. בהמשך יצאו לבחירות שלישיות ודחו את החזר ההלוואות פעם נוספת.

סידור ההלוואות החדש הזה, כאשר הכנסת משמשת כבנק, יוצר בעיות רבות ופוטנציאל לאובדן כספים. כל המפלגות אמורות להחזיר את ההלוואות באמצעות קיזוז מתוך המימון השוטף. אולם כפי שזה קורה במציאות, יש מפלגות שלא נכנסות לכנסת, כמו מפלגת העצמאות ולכן אין מתוך מה לקזז. בנוסף, כאמור, פריסת החובות היא למשך 52 חודשים, בעוד הכנסת ה-23 עשויה לכהן רק 36 חודשים וחלק מן המפלגות המכהנות בכנסת ה-23, עשויות שלא להצליח להיבחר לכנסת ה-24 וגם אז, יוותרו חובות גבוהים, שלא ניתן יהיה לקזזם.

ליכוד מובילה את טבלת החובות

הליכוד מובילים את הטבלה עם חוב בגובה 76.4 מיליון שקל. מאחר והם המפלגה הגדולה ביותר עם 36 מנדטים הם מקבלים מימון חודשי של כ-2.99 מיליון שקל, אך החזר ההלוואה יעשה על פני 52 חודשים, כשבכל חודש הם מחזירים 1.5 מיליון שקל.  אם המדינה תצא למערכת בחירות רביעית, כבר בזמן הקרוב, הרי שהם לא יספיקו להחזיר את ההלוואה ויתרתה תיפרע מן המקדמה למימון מערכת הבחירות לכנסת ה-24.

סיעת כולנו שנמצאת בתוך הליכוד, חייבת סך של 4.2 מיליון שקל, אולם על נציגיה בכנסת - יפעת שאשא ביטון, אלי כהן וטלי פלוסקוב, לשלם את חובותיהם בנפרד מן הליכוד.

כחול לבן (חוסן לישראל) חייבים לכנסת סך של 17.6 מיליון שקל. סיעת יש עתיד חייבת סכום דומה של 17.9 מיליון שקל ותל"ם של משה יעלון חייבת 4.7 מיליון שקל.

סיעת דרך ארץ, שעדיין לא הקימה מפלגה, אינה זכאית למימון שוטף ואינה זכאית להלוואות. לאחר שחברי הכנסת יועז הנדל וצביקה האוזר יקימו מפלגה הם יהיו זכאים למימון כעבור שנתיים מתחילת כהונת הכנסת ה-23. אולם בימים האלה מונחת הצעת חוק לתיקון סעיף זה כך שהאוזר והנדל יתחילו לקבל את המימון באופן מיידי וזאת על אף שבעת פרישתם מתל"ם החוק קבע שהם אינם זכאים למימון.

מפלגת העצמאות והמפלגה הירוקה, בראשות אהוד ברק ובהמשך סתיו שפיר, נותרו חייבות סכומים מהתמודדות לכנסת ה-22 בסך 3.9 מיליון שקל. בכנסת מציינים שהם פועלים לגבות את החובות הללו, כיוון שהעצמאות והירוקה לא נבחרו לכנסת ה-22.

מפלגת גשר של ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, שנכנסה בתור סיעה עם מפלגת העבודה בכנסת ה-22 וה-23, נטלה הלוואה בנפרד והיא חייבת 1.9 מיליון שקל, אותם היא צפויה להחזיר תוך 24 חודשים.

מפלגת העבודה, עם 3 ח"כים, חייבת סך של 4.2 מיליון שקל, ישראל ביתנו, עם 7 ח"כים חייבת סך של 6.2 מיליון שקל, ש"ס, עם 9 ח"כים, חייבת 9.6 מיליון שקל. מרצ, עם 3 ח"כים, נותרה חייבת 8.4 מיליון שקל.

יהדות התורה, עם 7 ח"כים, מורכבת משתי מפלגות: דגל התורה חייבת סך של 9.2 מיליון שקל ואגודת ישראל חייבת סך של 5.6 מיליון שקל (וביחד 14.8 מיליון שקל אם כי החזר התשלומים מתבצע בנפרד).

ימינה, 6 ח"כים, מורכבת משלוש מפלגות: צל"ש של בנט ושקד, הבית היהודי של רפי פרץ והאיחוד הלאומי-תקומה של סמוטריץ'. הראשונה חייבת 6.3 מיליון שקל, השנייה חייבת 4.2 מיליון שקל והשלישית חייבת 3.2 מיליון שקל. ביחד הסיעה חייבת סכום של 13.7 מיליון שקל.

החריגות הגדולות במצעד ההלוואות הן 4 המפלגות המרכיבות יחד את הרשימה המשותפת. חד"ש של איימן עודה ותע"ל של אחמד טיבי, לא נטלו כלל הלוואות מן הכנסת. בל"ד חייבת 1.6 מיליון שקל ורע"ם (התנועה האיסלמית) פחות ממיליון שקל.

עוד כתבות

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

השטח שעליו תוקם תחנת ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

המחיר שהמדינה תקבל על הקרקע של תחנת הכוח קסם

תחנת הכוח "קסם" צפויה לשלם למדינה כ־300 מיליון שקל עבור הקרקע שעליה תוקם, על בסיס תעריף חכירה קבוע לפי הספק הייצור

''לולו - קיבוצטריה''. מפלט לנפש ולבטן / צילום: אסף קרלה

המסעדה הגלילית שמוכיחה שאיטליה יכולה להיות גם בקיבוץ

ב"לולו - קיבוצטריה" שבקיבוץ עמיר יש קסם מצטבר וכובש. מהמיקום, דרך העיצוב החם ועד לאוכל המנחם - זו פשוט מסעדה נהדרת

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

למה מניית ארית התרסקה אחרי שהודיעה על הנפקת החברה הבת?

מניית ארית תעשיות צללה בבורסה בכמעט 20% לאחר ההחלטה להנפיק לציבור את החברה הבת רשף ● ארית מציעה להנפיק את רשף בשווי נמוך משמעותית מהשווי של חברת ההחזקות עצמה, בניגוד למקובל בשוק ● אנליסט מסביר: "השוק התאים את התמחור לכזה של חברת החזקות"

וואלה

עיתונאי וואלה במכתב קשה להנהלה: "לא יכולים להמשיך במסלול הנוכחי שמוביל אותנו אל התהום"

יותר מ־20 כתבים ועורכים מתריעים מפני שינוי עמוק באופי אתר החדשות בחודשים האחרונים, לחצים לעמידה ביעדים ו"כתבות מטעם" הפוגעות באמון הציבור ● המכתב מגיע על רקע תקופה סוערת במיוחד במערכת וואלה, שהתאפיינה בעזיבות רבות ומתוקשרות

התחדשות עירונית בתל אביב. להבטיח את הזכויות בחוזה / צילום: דיויד לוין

להגן על זכויות הדיירים: מה עושים כשיזם של פרויקט התחדשות עירונית נקלע לקשיים?

לאחרונה נקלעו כמה פרויקטים של התחדשות עירונית ברובעים 3 ו־4 בתל אביב לקשיים שהובילו לעצירתם ● אילו סעיפים חשובים כדאי לדיירים להוסיף לחוזה ההתקשרות עם היזם כדי להגן על עצמם, ומה עושים כשהפרויקט נתקע?

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר / איור: גיל ג'יבלי

התמודדות עם עיוורון ושיחת הפרידה מבאפט: הפרק האחרון והפחות מוכר בחייו של צ'ארלי מאנגר

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר, שותפו של וורן באפט בברקשייר האת'ווי, השפיע על דורות רבים של משקיעים ● לפני שנתיים, זמן קצר לפני יום הולדתו ה־100, הוא הלך לעולמו והותיר אחריו שלל סיפורים שנחשפים כעת ● החל מהקשר עם שכנו הצעיר שהוביל לעסק מצליח בתחום הנדל"ן, דרך ההתעניינות בחברות נפט ועד לבקשה האחרונה ממשפחתו

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך יוטיוב

למרות שלא היו השבוע כלל באוויר, גל תורן מוביל את בנק לאומי לפרסומת האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע שייכת לבנק דיסקונט, לאומי מתמקם שני בזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת התעופה אל על, עם כ–2.7 מיליון שקל, אך היא נותרת מחוץ למדד

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שר האוצר מציג את תקציב 2026: "יהיה מס על בנקים. הוא יהיה קבוע וגדול"

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

זום גלובלי / צילום: Reuters

ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה שעצרה תקציב מדינה

לאחר הפגנות סוערות, ממשלת בולגריה נסוגה מתוכנית התקציב ל־2026 ● באוסטרליה נערכים לאסור על בני נוער שימוש ברשתות החברתיות, ומטא נוקטת בצעד ראשון ● והאם דרום וצפון קוריאה בדרך לאירוע תקדימי? ● זום גלובלי, מדור חדש

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: צילום מסך יוטיוב

תקציב הפרסום של יד2 עובר למקאן תל אביב

בשמונה השנים האחרונות טופל תקציב יד2 בראובני-פרידן, והחל מ-2026 הוא יעבור למשרד פרסום חדש ● השבוע נמכרה פלטפורמת היד השנייה לקרן אייפקס העולמית תמורת 3.1 מיליארד שקל

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קיארה פראני בתצוגת אופנה עם עורך ווג הבריטי אדוארד אנינפול ועורכת ווג המיתולוגית אנה וינטור. תעשייה של אישה אחת / צילום: Reuters, Moda Milano/IPA/Sipa USA

אם-כל-המשפיעניות עלולה להיכנס לכלא על הטעיית צרכנים. איך יגיב הענף?

קיארה פראני הפכה את השילוב בין תוכן, אופנה ויזמות דיגיטלית למודל עסקי מצליח ● ואז הגיעו טענות להונאה מחמירה מצידה, שגררו קנס של יותר ממיליון אירו וכעת גם הליך פלילי שעלול לגרור עונש מאסר ● גם בישראל ניצבות משפיעניות במרכזה של ביקורת ציבורית

Rapidos. בחנוכה ייפתח הסניף החמישי בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב / צילום: אסף לוי

"חווית אוכל לקהל הישראלי": המסעדה המקסיקנית שהופכת לרשת

קבוצת BBB הופכת את מסעדת Rapidos לרשת; הסניף החמישי ייפתח בהיכל מנורה מבטחים ● חברת הגיימינג הישראלית זכתה בפרס הכסף בתחרות נחשקת ● ומי נכח בכנס הדיקרטוריות בהייטק? ● אירועים ומינויים

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

ארסוף. חסידות גור מחזיקה קרקעות באזורים אטרקטיביים במיוחד / צילום: איל יצהר

"אנא, תהיו כאיש אחד בלב אחד": כששר אוצר ניסה למנוע את ביטול מס רכוש

הניסיונות להחזיר לחיינו את מס רכוש על קרקעות פנויות, מזכירים את קריאתו של יעקב נאמן לתקן את העיוות ● אלא שבמקום מס שפוגע בקבוצות לחץ ברורות, בממשלה מעדיפים גזרות על כולם

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"