גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החובות נחשפים: המפלגות חייבות לכנסת 197 מיליון שקל

הליכוד מובילה עם חוב בגובה 76.4 מיליון שקל, וחוסן לישראל חייבת 17.6 מיליון שקל ●  חד"ש ותע"ל לא לקחו כלל הלוואות מהכנסת ● פריסת התשלומים היא ל-52 חודשים, בעוד הכנסת אמורה להתפזר אחרי 36 חודשים

הצהרת אמונים במליאת הכנסת הריקה בצל הקורונה / צילום: גדעון שרון, דוברות הכנסת
הצהרת אמונים במליאת הכנסת הריקה בצל הקורונה / צילום: גדעון שרון, דוברות הכנסת

החובות של המפלגות לכנסת נחשפים: המפלגות חייבות לכנסת 197 מיליון שקל. פריסת התשלומים היא ל-52 חודשים, אך לפי ההסכמים הקואליציוניים הכנסת תתפזר אחרי 36 חודשים  - הרבה לפני שיסיימו להחזיר. 

בבחירות לכנסת ה-21, באפריל 2019, שימשה כנסת ישראל בפעם הראשונה כגורם מלווה, כאילו הייתה בנק. חוק מימון המפלגות שונה לפני היציאה לבחירות מועד א', לאחר שהמפלגות התקשו במשך השנים לקבל הלוואות מבנקים מסחריים. באותה העת, כאשר הוענקו ההלוואות, לא תיארו לעצמם בהנהלת הכנסת, שהמדינה תיכנס לסחרור של שלוש מערכות בחירות וכתוצאה מכך, יוענקו הלוואות על הלוואות על הלוואות.

חוק מימון המפלגות נוסח כך, שמפלגות המלוות כספים, יצטרכו להחזיר את ההלוואות באמצעות קיזוז עתידי מכספי המימון השוטף. יחידת מימון פר מנדט עמדה על סך של 1.38 מיליון שקל ולקראת בחירות לכנסת ה-22 הועלתה כל יחידת מימון לסך של 1.9 מיליון שקל. סיעת ישראל ביתנו הייתה היחידה שהצביעה נגד העלאת יחידות המימון.

במסגרת ההחלטה על יציאה למערכת בחירות שנייה, לכנסת ה-22, החליטו חברי הכנסת לשנות בחוק את תנאי המימון ואפשרו לעצמם לדחות את החזר ההלוואות למועד שאחרי השבעת הכנסת ה-22. בהמשך יצאו לבחירות שלישיות ודחו את החזר ההלוואות פעם נוספת.

סידור ההלוואות החדש הזה, כאשר הכנסת משמשת כבנק, יוצר בעיות רבות ופוטנציאל לאובדן כספים. כל המפלגות אמורות להחזיר את ההלוואות באמצעות קיזוז מתוך המימון השוטף. אולם כפי שזה קורה במציאות, יש מפלגות שלא נכנסות לכנסת, כמו מפלגת העצמאות ולכן אין מתוך מה לקזז. בנוסף, כאמור, פריסת החובות היא למשך 52 חודשים, בעוד הכנסת ה-23 עשויה לכהן רק 36 חודשים וחלק מן המפלגות המכהנות בכנסת ה-23, עשויות שלא להצליח להיבחר לכנסת ה-24 וגם אז, יוותרו חובות גבוהים, שלא ניתן יהיה לקזזם.

ליכוד מובילה את טבלת החובות

הליכוד מובילים את הטבלה עם חוב בגובה 76.4 מיליון שקל. מאחר והם המפלגה הגדולה ביותר עם 36 מנדטים הם מקבלים מימון חודשי של כ-2.99 מיליון שקל, אך החזר ההלוואה יעשה על פני 52 חודשים, כשבכל חודש הם מחזירים 1.5 מיליון שקל.  אם המדינה תצא למערכת בחירות רביעית, כבר בזמן הקרוב, הרי שהם לא יספיקו להחזיר את ההלוואה ויתרתה תיפרע מן המקדמה למימון מערכת הבחירות לכנסת ה-24.

סיעת כולנו שנמצאת בתוך הליכוד, חייבת סך של 4.2 מיליון שקל, אולם על נציגיה בכנסת - יפעת שאשא ביטון, אלי כהן וטלי פלוסקוב, לשלם את חובותיהם בנפרד מן הליכוד.

כחול לבן (חוסן לישראל) חייבים לכנסת סך של 17.6 מיליון שקל. סיעת יש עתיד חייבת סכום דומה של 17.9 מיליון שקל ותל"ם של משה יעלון חייבת 4.7 מיליון שקל.

סיעת דרך ארץ, שעדיין לא הקימה מפלגה, אינה זכאית למימון שוטף ואינה זכאית להלוואות. לאחר שחברי הכנסת יועז הנדל וצביקה האוזר יקימו מפלגה הם יהיו זכאים למימון כעבור שנתיים מתחילת כהונת הכנסת ה-23. אולם בימים האלה מונחת הצעת חוק לתיקון סעיף זה כך שהאוזר והנדל יתחילו לקבל את המימון באופן מיידי וזאת על אף שבעת פרישתם מתל"ם החוק קבע שהם אינם זכאים למימון.

מפלגת העצמאות והמפלגה הירוקה, בראשות אהוד ברק ובהמשך סתיו שפיר, נותרו חייבות סכומים מהתמודדות לכנסת ה-22 בסך 3.9 מיליון שקל. בכנסת מציינים שהם פועלים לגבות את החובות הללו, כיוון שהעצמאות והירוקה לא נבחרו לכנסת ה-22.

מפלגת גשר של ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, שנכנסה בתור סיעה עם מפלגת העבודה בכנסת ה-22 וה-23, נטלה הלוואה בנפרד והיא חייבת 1.9 מיליון שקל, אותם היא צפויה להחזיר תוך 24 חודשים.

מפלגת העבודה, עם 3 ח"כים, חייבת סך של 4.2 מיליון שקל, ישראל ביתנו, עם 7 ח"כים חייבת סך של 6.2 מיליון שקל, ש"ס, עם 9 ח"כים, חייבת 9.6 מיליון שקל. מרצ, עם 3 ח"כים, נותרה חייבת 8.4 מיליון שקל.

יהדות התורה, עם 7 ח"כים, מורכבת משתי מפלגות: דגל התורה חייבת סך של 9.2 מיליון שקל ואגודת ישראל חייבת סך של 5.6 מיליון שקל (וביחד 14.8 מיליון שקל אם כי החזר התשלומים מתבצע בנפרד).

ימינה, 6 ח"כים, מורכבת משלוש מפלגות: צל"ש של בנט ושקד, הבית היהודי של רפי פרץ והאיחוד הלאומי-תקומה של סמוטריץ'. הראשונה חייבת 6.3 מיליון שקל, השנייה חייבת 4.2 מיליון שקל והשלישית חייבת 3.2 מיליון שקל. ביחד הסיעה חייבת סכום של 13.7 מיליון שקל.

החריגות הגדולות במצעד ההלוואות הן 4 המפלגות המרכיבות יחד את הרשימה המשותפת. חד"ש של איימן עודה ותע"ל של אחמד טיבי, לא נטלו כלל הלוואות מן הכנסת. בל"ד חייבת 1.6 מיליון שקל ורע"ם (התנועה האיסלמית) פחות ממיליון שקל.

עוד כתבות

מל''ט הרמס 900 / צילום: יח''צ

מכוונת לטורקיה: המדינה שבוחנת חלופה למל"טים ישראליים

תחת הנהגת הנשיא פטרו, קולומביה מתרחקת מהתעשייה הביטחונית הישראלית ובוחנת חלופה בטורקיה ● אך במקביל, אלביט מוכיחה עליונות טכנולוגית באירופה בעסקאות ענק עם נאט"ו

זהבית כהן יוסף, מנכ''לית אייפקס / צילום: רמי זרנגר

כבר לא בעלת שליטה: המימוש הענק של זהבית כהן במקס סטוק

קרן ההשקעות אייפקס מכרה מניות של רשת הדיסקאונט בהיקף של כ-300 מיליון שקל ● אורי מקס, המייסד והמנכ"ל, הצטרף ומכר מניות ב-50 מיליון שקל ● מקס סטוק צפויה להתנהל כחברה ללא בעל שליטה

משחק וידאו של ענקית הגיימינג EA / צילום: Shutterstock

דוח חדש: כמחצית מהשקעות קרנות העושר בעולם שייכות למדינות המפרץ

שבע קרנות עושר מפרציות הזרימו אשתקד 126 מיליארד דולר, המהווים כ־43% מההשקעות הממלכתיות בעולם - כך עולה מנתוני חברת המחקר הבינ"ל SWF ● הסעודים מובילים בזכות עסקת ענק בגיימינג, ובאמירויות מסתערים על ה־AI ● וגם: צניחה בהשקעות הזרות בסין

המשלחת הזרה שמבקרת בישראל כדי לבחון רכש ביטחוני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: משלחת יפנית מבקרת בישראל כדי "לבחון מערכות הגנה אווירית וטכנולוגיות בינה מלאכותית וסייבר", ראש ממשלת אוסטרליה מקים ועדת חקירה ממלכתית לטבח סידני, ובבריטניה דורשים שהקצין שמנע מאוהדי מכבי להגיע למשחק כדורגל יתפטר • כותרות העיתונים בעולם

נוף הגליל / צילום: אריאל זנדברג לע''מ ודוברות עיריית נוף הגליל

פחות מ־25 אלף שקל: מחיר המינימום הנמוך לקרקע בעיר הצפונית

מכרז ענק בנוף הגליל יוצא לדרך עם מחירי מינימום חריגים לקרקע ● תוכנית להוספה של עוד אלפי מ"ר שטחי מסחר בכפר ירכא שבגליל העליון מתקרבת לאישור ● וחברת סקייליין הישראלית קיבלה אישור רגולטורי להפעלת עגורנים מרחוק בהונג קונג ● חדשות השבוע בנדל"ן

פרויקט של דירה להשכיר בתל כביר, תל אביב / צילום: שלומי יוסף

גל מודעות לשכירות ארוכת טווח מציף את הרשת - מה עומד מאחוריו?

כמה חברות להן פרויקטי שכירות ארוכת טווח יוצאות בקמפיינים פרסומיים, ביניהן אשטרום וקרן הריט מגוריט ● החברות בענף לא מדווחות על קשיי אכלוס, אז למה דווקא עכשיו עולים הפרסומים?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניות הבנקים והחברות הביטחוניות נפלו

ה-S&P 500 ירד בכ-0.3% ● כמות המשרות הפנויות בארה"ב ירדה במפתיע לרמתה הנמוכה ביותר מזה יותר משנה ● שתי הצהרות נפרדות של טראמפ הכבידו על המניות הביטחוניות ועל מניות בתחום הנדל"ן ● בוול סטריט ג'ורנל מדווחים: אנתרופיק בדרך לגיוס 10 מיליארד דולר לפי שווי של 350 מיליארד דולר

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות – הזכור ביותר ב־2025 / צילום: צילום מסך יוטיוב

סיכום פרסומות 2025: בנק מזרחי טפחות הזכורה ביותר, ביטוח 9 האהובה ביותר

הבנקים וחברות הביטוח רשמו את הנוכחות הגבוהה ביותר בדירוג הפרסומות השנתי של גלובס וגיאוקרטוגרפיה בשנה החולפת ● בנק לאומי נכנס למדד הכי הרבה פעמים ב–2025 ● משרדי הפרסום הבולטים: מקאן תל אביב, אדלר־חומסקי & ורשבסקי וראובני פרידן

משבר הייטק / צילום: shutterstock

משבר בהייטק? כך נראים מאמצי ההיערכות של הממשלה

על רקע הפגיעה בענף ההייטק בישראל, הממשלה קיבלה החלטה להאיץ את פיתוחו ● על הפרק: קרנות השקעה ומחקר, תמיכה לחברות צעירות ומשיכת מוחות מחו"ל ● באופן חריג, כמעט הכול יושם - אבל יש גם משהו חסר ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית להאצת ההייטק

פרסומת למבצע של שיכון ובינוי / צילום: פרטי

החופשה בתאילנד היא הכסף הקטן: מה באמת ירוויחו רוכשי הדירות של שיכון ובינוי

הלחץ על חברות הבנייה נמשך, ונראה שתנאי המימון הגמישים כבר לא מספיקים כדי למשוך את הקונים ● כמה שווה מכלול ההטבות שמציעה שיכון ובינוי בפרויקטים שלה באור יהודה ובהוד השרון? ● מאחורי המבצעים, מדור חדש

משה בר סימן טוב, מנכ''ל משרד הבריאות / צילום: שלומי יוסף

40% מהמבוטחים חזרו לפוליסה היקרה: כך נכשל המהלך להוזלת ביטוחי הבריאות

רפורמת משרד הבריאות שהעבירה 600 אלף מבוטחים מביטוח בריאות קלאסי לפוליסות "משלים שב"ן" נועדה למנוע כפל ביטוחי ולחסוך כסף ● אך הישראלים כנראה חוששים מהשינוי, ו–40% מהם בחרו לחזור לפוליסות היקרות יותר, מסוג "מהשקל הראשון", למרות מאמצי השכנוע

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

משקיעי הריטייל בת"א איבדו פחד: "שלוש שנים של עליות חדות מייצרות פומו"

התשואות הגבוהות בשוק המניות הובילו לעלייה בתחושת הביטחון של משקיעים חסרי ניסיון, שטרם חוו משבר משמעותי בשווקים, וירידה בחשש שלהם מהפסדים ● מנהלים בשוק מזהירים מפני "מצב שבו הרבה מאוד אנשים מאבדים את כל כספם כתוצאה מטעויות של חוסר הבנה"

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

ההיסטוריה מלמדת: איך יגיבו מדינות אופ"ק לדרמה הונצואלית בשוק הנפט?

ונצואלה מחזיקה בקרוב לחמישית מעתודות הנפט בעולם, אבל סנקציות אמריקאיות והיעדר תשתיות הביאו לקריסה בהפקתו ● אומנם למדינות אופ"ק אין אינטרס להגדיל את הייצור, אך מקרי עבר מלמדים ששינויי משטר יכולים לגרום לחלק מחברות בקרטל הנפט לסטות מה"משמעת הקואליציונית"

יפתח רון-טל / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

רון-טל ימונה ליו"ר רש"ת, אך יצטרך לוותר על החזקותיו בחברות אנרגיה

ועדת המינויים אישרה היום את מועמדותו של יפתח רון-טל לתפקיד יו"ר רשות שדות התעופה ● עם זאת, האישור מותנה בהסדר ניגוד עניינים, ולפיו רון-טל יצטרך לסיים את כהונתו כנושא משרה ולממש את החזקותיו בחברות האנרגיה Urban Energy ואוגווינד, וכן להתחייב שלא לעסוק בכל עניין שמקיים זיקה לחברת ביג

שלג בברלין, השבוע / צילום: אסף אוני

גל הקור האירופי מחריף: מצבי חירום, תאונות ברחוב וביטולי טיסות

שורת מדינות באירופה הכריזו היום על מצבי חירום בדרגות משתנות בשל מטחי שלג כבדים וטמפרטורות שצנחו הרבה מתחת לאפס ● בהולנד תנועת הרכבת משובשת, ובשדה התעופה סכיפהול נרשמים עיכובים משמעותיים ● בברלין הצטברות הקרח על המדרכות מעוררת ביקורת על העירייה ועל חוסר התפקוד שלה

בית משפט השלום ראשון לציון / צילום: אביבה גנצר

קיצוץ רוחבי בקבלת תיקים: בתי המשפט מגיעים לנקודת רתיחה

בבית משפט השלום בראשון לציון הוחלט להפסיק קליטת תיקים חדשים בתחומי הנזיקין; בפתח תקווה לא יוגשו תיקי רכוש רכב; וגם בכפר סבא מצמצמצים תיקים ● במערכת המשפט מדגישים כי מדובר בצעדים זמניים, אך נראה כי העומס והמחסור בתקנים מגיעים לנקודת קצה

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר, נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

במשרד הבריאות מפספסים את התמונה הגדולה

חברי הממשלה מפריחים רפורמות באוויר ● במשרד הבריאות שכחו למה יש ערך ● ואירופה נותרה ללא ברית הגנה מתפקדת ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פאינה קירשנבאום בדיון בערעור על גזר דינה / צילום: רפי קוץ

"חל בה מהפך תודעתי": סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום תשוחרר מהכלא

ועדת השחרורים קבעה כי סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום, שריצתה 4 שנות מאסר, תשוחרר בימים הקרובים בניכוי שליש ● קירשנבאום הורשעה בעבירות של שוחד, מרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון ושימוש במרמה על מנת להתחמק מתשלומי מס

אילוסטרציה: Shutterstock

עד איזה גיל חשיפה לעירום בין הורים לילדים נחשבת לגיטימית

אם גרושה ביקשה לבחון את מסוכנותו המינית של האב ולהגביל את זמני השהות שלו עם בתם בת הארבע, בעקבות תיעוד של האב ישן עם הילדה כשהיא עירומה ● מה קבע בית המשפט?

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

40 חברות נדל"ן דורשות מהמדינה להכיר בהוצאות פיתוח לצורכי מע"מ

החברות התובעות - בהן י.ח דמרי, שי חי יזמות, עמרם אברהם, בובליל נכסים, אבו מגורים ועוד – טוענות כי על רשות המסים להכיר בתשלומי מע"מ בגין הוצאות פיתוח בהיקף של כ-1.57 מיליארד שקל במכרזים של רמ"י