גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ארוך מדי, לא קראנו: הח"כים לא הבינו את ההסכם הקואליציוני

מאז פרסום ההסכם הקואליציוני השמיעו עליו פוליטיקאים שלל טענות מטעות ● אולי הם לא הבינו, ואולי העדיפו שאנחנו לא נבין ● מה נקבע על גודל הממשלה? קורונה? תוכניות מדיניות? לקראת הדיון בבג"ץ, תיקנו את השגיאות ● המשרוקית של גלובס

בנימין נתניהו ובני גנץ / צילומים: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"; יוסי זמיר. עיבוד: טלי בוגדנובסקי
בנימין נתניהו ובני גנץ / צילומים: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"; יוסי זמיר. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לכאורה, חברי הכנסת היו צריכים להכיר בעל פה את ההסכם הקואליציוני החדש. הלוא המסמך הזה מתיימר לתת פתרון לתסבוכת שהעסיקה אותם במשך שלוש מערכות בחירות. הוא מגדיר את כללי המשחק הפוליטי בישראל לשלוש השנים הקרובות ועשוי להשפיע על המבנה החוקתי שלה גם אחר כך. מאז שנציגי הליכוד וכחול לבן חתמו עליו ביום שני לפני שבוע, ההסכם הקואליציוני הזה הוליד הצעה לתיקון חוק יסוד הממשלה, וכן ועדה מיוחדת בכנסת שביום ראשון כבר הקדישה לתיקון 17 שעות דיון סוערות. ואילו ביום שני הבא הוא יעסיק 11 שופטי בג"ץ שיבחנו במקביל שמונה עתירות נגד חוקיותו.

בפועל, השיבושים והסילופים חוגגים. פרסום ההסכם הקואליציוני נתן את האות למבול של טענות שגויות או מטעות לגבי תוכנו - בייחוד מצד אנשי כחול לבן ומפלגת העבודה. מה באמת נאמר שם על גודל הממשלה, על הטיפול בקורונה, על קידום תוכניות מדיניות ועל שלטון החוק? אולי הצדדים לחוזה לא קראו את האותיות הקטנות; אולי קראו ולא הבינו; אולי הבינו והעדיפו שאנחנו לא נבין. כך או אחרת, עשינו בשבילם מקצה שיפורים.


אכן, המילה המפורשת "וטו" לא נכתבה בהסכם. אבל אין הבדל בין העיקרון של "הסכמה ההדדית" ובין וטו. ההסכם קובע שבוועדת השרים לחקיקה "לא יועלה על סדר היום" נושא שלא הוסכם עליו בין היו"ר מכחול לבן ובין ממלא מקומו מהליכוד, ושבישיבת הממשלה לא יוצגו נושאים שלא הוסכם עליהם בין גנץ לנתניהו. אם אחד הצדדים מתנגד, הוא למעשה מטיל וטו.


חוק יסוד הממשלה קובע שלפני בקשת אמון הכנסת, כל ממשלה תודיע על "קווי היסוד של מדיניותה". ההסכם הנוכחי קובע, בניגוד לכך, שבהקמת הממשלה יוצגו רק קווי יסוד ראשוניים שקשורים למאבק בקורונה. שאר העקרונות יגובשו בעתיד: "לאחר כינון הממשלה יוקם צוות לשם ניסוח קווי היסוד של הממשלה בתקופת האחדות".


ההסכם בין הליכוד לכחול לבן דוחה את גיבוש קווי היסוד לתום "תקופת החירום", ואכן אין בו אף מילה על הנושאים שלפיד ציין - חוץ מסעיף אחד. סעיף 27 קובע שמינהלת ניצולי השואה תהיה באחריות שר מכחול לבן. בנספח להסכם שכחול לבן חתמה עם העבודה דווקא שולבו תוכניות מפורטות להעלאת קצבאות לנכים, קשישים ועניים, אבל זו הצהרת כוונות חד-צדדית שהליכוד לא שותף לה.


טענות על ההסכמים הקואליציוניים / צילום: גלובס

יש כאן שתי הטעיות. ראשית, אף שההסכם קובע שבחצי השנה הראשונה ("תקופת החירום") "לא יבוצעו מינויים בכירים בשירות הציבורי הטעונים אישור הממשלה", כל שרה ושר יוכלו למנות במשרדם מנכ"ל חדש. שנית, הטענה שמינויי הבכירים יובאו תמיד לאישור בממשלה מבוססת על בלבול: ההסכם מתייחס מראש למינויים "הטעונים אישור הממשלה", לא למינויים אחרים. באשר לאיוש המשרות האלה נאמר שצוות בין-גושי, עם יו"ר מהליכוד ויו"ר מגוש כחול לבן, יגבש כללים מוסכמים. מה הם יהיו? אין לדעת.


אשכנזי צודק שהיום כבר קיימים 30 משרדי ממשלה, כולל משרד ראש הממשלה, ולפי ההסכם יהיו בממשלה החדשה 31. הוא צודק גם שעיקר הנזק בממשלה גדולה, לדעת מומחים, נובע מריבוי משרדים ולא מריבוי שרים. ובכל זאת, כיום מחזיקים במשרדים 23 שרים בלבד, וההסכם מדבר במפורש על תשעה שרים נוספים בשלב הראשון, "כולל ראש הממשלה וממלא מקומו", וכעבור שישה חודשים עוד שניים לכל צד - סה"כ 34.


הטענה של שמולי על החוק הצרפתי מוזרה. "החוק הצרפתי" המפורסם אוסר על ניהול הליכים פליליים נגד ראש המדינה. מאחר שכתב האישום נגד נתניהו כבר הוגש לבית המשפט, חוק צרפתי ממילא לא היה מגן עליו. יאיר לפיד השיב לשמולי בטוויטר: "קרא את ההסכם שאתה חתום עליו. יש סעיף שמאפשר לביבי לכהן גם אם יורשע". ואכן, למעשה ההסכם מרחיב את ההגנה על נתניהו: בעוד שלפי חוק יסוד הממשלה הנוכחי, אם יורשע במחוזי הוא יוכל להיות ראש ממשלה אך לא שר או ממלא מקום, הרי בנוסח המתוקן שצורף להסכם נכתב שהסעיף שמחייב שר להתפטר  אחרי הרשעה בערכאה ראשונה לא יחול על ראש ממשלה "חלופי".


ההסכם קובע ששר יוכל למנות "סגן שר אחד או שני סגני שר" מהגוש שלו (ליכוד או כחול לבן), והנוסח המתוקן של חוק יסוד הממשלה יוצר אפשרות כזאת. סעיף מיוחד אף מאפשר לכל גוש למנות שני סגנים "צולבים" - סגן מכחול לבן אצל שר מהליכוד ולהיפך. אבל ההסכם גם מגביל את מספר הסגנים בממשלה החדשה לשמונה מכל גוש, כלומר 16 סגנים בממשלה של 34 שרים. הממשלות הבאות, אם לא יחזירו את חוק יסוד הממשלה לקדמותו, לא יהיו כפופות למגבלה הזאת.


בהסכם אכן אין התייחסות מפורשת לא להתגברות על פסיקות בג"ץ ולא למתן חסינות לנבחרי ציבור. אבל ישנם סעיפים שעשויים לקדם שינויים כאלה. לדוגמה, ההסכם קובע שיו"ר הכנסת יהיה מטעם הליכוד, לפי פרסומים, היו"ר מיועד הוא יריב לוין, שתמך בעשור האחרון בשינויים עמוקים במעמד בג"ץ, כולל הוספת פסקת התגברות כללית בחוק יסוד. לוין גם קרא ליולי אדלשטיין לא לקיים לפני חודש את פסיקת בג"ץ.


אם להיות קטנוניים, המילה "קורונה" מופיעה 12 פעמים בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן, ועוד כמה פעמים בהסכם בין כחול לבן לעבודה. אבל לא מפורטת שום תוכנית למאבק במגפה, אלא רק הקמת "קבינט חירום לענייני הקורונה". יש גם הצהרה כללית שהממשלה תדאג לאוכלוסיות שנפגעו מהמגפה ותקצה כספים להתמודדות איתה בתקציב המדינה, אבל לא נאמר איך.


אכן, מעבר לקביעות הכלליות על קבינט הקורונה והכוונה לקדם חוקים הקשורים בקורונה, ההסכם לא אומר מילה על הדרך שבה יטפלו במגיפה ובהשלכותיה. גם בהסכם בין כחול לבן לעבודה אין תוכניות כאלה.


פרץ מדבר כאן על המכשולים שההסכם מציב בפני החלת ריבונות במחטף. מדבריו עולה שתוכנית הריבונות של נתניהו תצטרך לעבור שלושה מכשולים - גם קבינט, גם ממשלה וגם כנסת. אבל זה לא מה שנאמר בהסכם הקואליציוני. ההסכם לא מחייב להגיש את תוכנית הריבונות לכנסת, והחוק מאפשר לממשלה להחיל ריבונות בלי אישור בכנסת. מה שההסכם מעניק לנתניהו הוא אופציה לקדם את ההצעה בכנסת, אם הוא רוצה. לדוגמה, אם שרי העבודה וכחול לבן לא יתמכו בתוכנית שלו, הוא יוכל לעקוף אותם באמצעות קידום הצעת חוק פרטית בכנסת. ההסכם קובע מפורשות שרק ח"כ מהליכוד יוכל להגיש הצעה כזאת.


סעיף 28 בהסכם בין כחול לבן לליכוד באמת קובע שנתניהו וגנץ יפעלו "תוך חתירה לשמירה על האינטרסים הבטחוניים והאסטרטגיים של מדינת ישראל, ובהם הצורך בשמירה על היציבות האזורית, שמירה על הסכמי השלום וחתירה להסכמי שלום עתידיים". אבל הסעיף הבא, מספר 29, קובע שנתניהו יכול להביא את ההצעות לדיון בממשלה למרות סעיף 28. הוא יצטרך רק "לדון ולהתייעץ" עם גנץ לפני כן.


נהפוך הוא: כמו שהסברנו, סעיף 29 מאפשר לנתניהו להביא בפני הממשלה הצעה "על אף האמור בסעיף 28 לעיל". הוא צריך לקיים עם גנץ "דיון והתייעצות" על העקרונות, אבל הגורם היחיד שבאמת חייב להסכים הוא ארה"ב.

לקריאה נוספת

ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן

תיקון לחוק יסוד הממשלה - ממשלת חילופים

ההסכם הקואליציוני בין כחול לבן לעבודה

נספח להסכם הקואליציוני בין כחול לבן לעבודה

עוד כתבות

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; הנפט עולה ב-2%, נייס מזנקת ב-12%

נאסד"ק יורד ב-0.5% ● ירידות באירופה ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן