אלוף במיל' רוני נומה / צילום: שלומי יוסף, גלובס
"בבסיסי צה"ל יש שלט שאומר 'ההצדעה היא ברכת שלום', אפשר להוסיף לשלום גם את המילה תודה, כי בכל פעם שאני נכנס לבניין עיריית בני ברק, העובדים מצדיעים לי כדי להביע את תודתם". כך מספר האלוף במיל' רוני נומה על האקט הסמלי, שממחיש את התסריט המוזר שבו קבוצת קצינים במילואים בראשותו ניהלה בהתנדבות את העיר החרדית בני ברק במשך כשלושה שבועות. ואם תרצו עוד אקט סמלי - נומה הוזמן על ידי העירייה לשאת דברים בטקס יום הזיכרון לחללי צהל שיתקיים בעיר.
בשבוע האחרון של פברואר היה כבר ברור שבני ברק היא מוקד תחלואה גדול במיוחד. היו לכך כמה סיבות, בין היתר קבוצות תלמידי ישיבה ומשגיחי כשרות שחזרו מארה"ב והדביקו את המשפחות, האופי הקהילתי חרדי של העיר שכולל התכנסויות ומפגשים רבים בבתי הכנסת ובישיבות, וגם אותה התבטאות של הרב חיים קנייבסקי, בכיר הפוסקים הליטאיים, שאמר שצריך להמשיך ללמוד תוך שמירה על זהירות, גם אחרי שמשרד הבריאות הורה להפסיק את הלימודים.
ביום שני 30 במרץ קיבל נומה שיחת טלפון מאבי בניהו, דובר צה"ל לשעבר, המייעץ אסטרטגית לעיריית בני ברק. בניהו, שנענה בשלילה מקצינים אחרים שעימם בדק, שאל אם נומה יוכל לבוא ולייעץ לעירייה. נומה ביקש לבדוק, שוחח בטלפן עם ראש העירייה אברהם רובינשטיין והבטיח לבוא בבוקר להסתכל. הוא הגיע ומאז כמעט לא עזב את המקום.
צוות קצינים מצומצם
נומה גייס לצידו צוות קצינים מצומצם, שהכיר מהשירות הצבאי, בהם אל"מ מיל' אבי כהן, שהיה בין השאר מג"ד קשר וטכנולוגיה תחת פיקודו, ותא"ל מיל' רונן מנליס, דובר צה"ל לשעבר. "תוך שעתיים בנינו מטה ומרכז שליטה ותוך שש שעות התחלנו לראות תמונת מצב עדכנית ויחסית מדויקת של מצב התחלואה בעיר ומוקדי הבעיות", מספר נומה. במהרה הובן שצריך להביא את המדינה על משאביה וזרועותיה לטפל בעיר, שזה גדול על עירייה. "כל עירייה שהיא לא הייתה מצליחה להתמודד עם כזה משבר", מדגיש נומה.
בין השיחות הראשונות שביצע היו לרמטכ"ל אביב כוכבי ולמפקד פיקוד העורף אלוף תמיר ידעי, וביקש את עזרתם: "צה"ל הוא הגוף הלוגיסטי הגדול והמאורגן במדינה, ולוגיסטיקה כאן הייתה שם המשחק. לשמחתי הצבא נענה, וקיבל לכך את אישור שר הביטחון נפתלי בנט וראש הממשלה בנימין נתניהו".
לנומה חשוב להדגיש כי פיקוד העורף פעל תחת סמכות העירייה ומטה החירום שלו, "לא רצינו שייראה כאילו הועברו סמכויות למשרד הביטחון, על רקע הרגישויות". הוא מרמז לעימות בין בנט שדרש העברת סמכויות אליו לבין נתניהו שסירב.
נומה וצוותו, ביחד עם עובדי העירייה, הבינו שכדי ליישם את המדיניות הנוקשה וההגבלות, עליהם להתאים אותן לציבור החרדי, לצד שינוי מהותי בדרכי הפעולה של העירייה. הוא נפגש לשם כך עם כמה מהרבנים המובילים של העיר, ואצל כולם, הוא אומר, בלט העלבון מהיחס אל החרדים בציבור ובתקשורת הישראלית. ואחרי שדיברו על כך, התגייסו לסייע ונתנו היתרים לכל מה שנדרש, לרבות ביטול התפילות בבתי הכנסת ומנייני הלימוד. "מעולם בהיסטוריה של העם היהודי זה לא קרה, לא באופן וולונטרי של הקהילות ורבניהן, הנחיות של הרבנים להפסיק להתפלל בציבור ולהפסיק ללמוד תורה בחברותא".
להתאים את הנחיות לציבור
תא"ל במיל' רונן מנליס קיבל את תפקיד העברת והנגשת המידע מהשלטונות לציבור. "ביומיים הראשונים ישבתי ללמוד מעיתונאים ואנשי פרסום מקומיים כדי להבין את התמונה. גיליתי שלאנשים יש פער בהבנה הבסיסית של המחלה, ופחד מאוד גדול. ההנחיות לא תורגמו לשפת בני ברק ולא תואמו. הם קיבלו גזירות על הראש כשהם מנותקים מטלוויזיה ואינטרנט, וניזונים ממקורות חרדיים בלבד", אומר מנליס.
הצוות של מנליס פעל בכלי תקשורת חרדיים כדי לשכנע את האנשים שהנחיות משרד הבריאות חלות עליהם ושזו סכנת חיים לא להישמע להן.
על הקמת של מטה הקורונה בעירייה הופקד אל"מ אבי כהן, בעל עבר של ניהול מטה פיקודי ואוגדתי ופיקוד על גדוד קשר וטכנולוגיה. כהן, העוסק כיום בייעוץ בנושאי תוכנות שליטה וממשקי איסוף ועיבוד נתונים, פנה לחברת אוקטופוס העוסקת בפתרונות אבטחה, סייבר וגם אחסון ועיבוד נתונים. החברה סיפקה את תוכנת השליטה והעיבוד, שאליה הוזנו הנתונים מהשטח, וגם עדכנה את התוכנה לפי הצרכים בשטח.
נומה דרש נתונים ושליטה וקיבל חמ"ל מתקדם עם מסכי ענק שעליהם כל הנתונים הנדרשים לפי כל פילוח אפשרי. "אני יכול להוציא בשנייה את רשימת כל הרווקים והרווקות של העיר", מחייך כהן. אבל השגת הנתונים ואימותם הייתה קשה וכרוך באישור של היועמ"ש אביחי מנדלבליט.
כשהגיעו הנתונים התבררה חומרת המצב. מאות נדבקים עם קצב התפשטות מהיר במיוחד, כשבמקרים רבים כמה נדבקים במשפחה אחת. היה ברור שחייב להיות מבצע פינוי מהיר להפריד משאר האוכלוסייה. כאן נדרשה התאמה בין הנוהל לפינוי החולים לבין המשפחה החרדית הממוצעת, שכוללת נפשות רבות בדירות קטנות. לבסוף הוסכם כי אם שני ההורים חולים או אם אחד מהם ומחצית מהילדים - כל המשפחה תפונה יחדיו. כאן עלה רעיון הצימרים. וכך רוב המשפחות שפונו הועברו לצימרים באכזיב, בשניר באלון התבור ובכינר. וכדי לשכנע אותם לבוא חלק מהפרסומים נראו כמו הזמנות לחופשה. בכל הצימרים נותקו או הוצאו הטלוויזיות מהחדרים.
שליטה ברמת הבניין
בעירייה הוקם חדר מבצעים של ממש ובו נציגים של כל הגורמים ובהם קופות החולים, משטרה מגן דוד אדום, כיבוי והצלה, פיקוד העורף ועוד. והמטה הזה משמש דוגמה לעיריות אחרות כיצד לנהל משבר כזה.
אמצעי שליטה ייחודי שהביא נומה לעיר היה חלוקה לפי בניינים ומינוי אחראי בכל בניין ובניין. השיטה הועתקה מקוריאה הדרומית והיא מתאימה במיוחד לאופי הקהילתי החרדי. האחראים שקיבלו אמצעי קשר למטה, דיווחו על כל חולה או מחוייב בידוד, על מי שנזקק לסיוע מכל סוג, וסיפקו נתונים ככל שנדרשו על ידי המטה. ספק נתונים נוסף היה מאגרי המידע של המפלגות, ש"ס ויהדות התורה, שהיו לדברי נומה המקור האמין ביותר של כתובות של תושבי העיר.
בסך הכל פונו כ-1,000 מתושבי העיר למלוניות ולצימרים, אבל עדיין נשמר קצב ההידבקות המהיר, ונדרש להטיל על העיר הסגר, או נכון יותר ה"כתר" הצה"לי המוכר מהשטחים.
בני ברק נסגרה בתקופה הלחוצה במיוחד של לפני פסח, ומטה החירום נדרש להכרעות כבדות. פיקוד העורף גוייס בעיקר לצרכי חלוקת המזון לנזקקים ולמי שאינו יכול לצאת והמספרים הגיעו לכ-14 אלף מנות חמות ביום עם הכשרות הנכונה ועוד אלפי מנות "קשות" קרי, קופסאות שימורים, אורז, קמח וכו'. כן חולקו טונות של פירות וירקות.
סיפור שריפת החמץ היה אתגרי במיוחד והפתרון שנמצא היה שמשקי הבית השאירו את שקית החמץ לשריפה מחוץ לבתים, והחיילים אספו אותן במשאיות לריכוז אחד גדול. רבנים צבאיים ורבני העיר ניהלו את הטקס, לא לפני שקיבלו אישור מגדולי הרבנים של כל הקהילות.
"המפגש הזה של צה"ל והתושבים החרדים של בני ברק היה סוג של צריבת תודעה, והוא הוליד הרבה הכרת תודה מצד התושבים, מחיאות כפיים וברכות ברחוב ומהמרפסות, ומצד החיילים, מגע בלתי אמצעי עם החרדים, שעיקר ביטויים בתקשורת הכללית הוא בהקשרים שליליים, ובאי-גיוסם. אבל כשבאים לעזור ללא תנאי, לא בפטרונות ובנסיון לשנות אותם, היה ברור שנתקבל בברכה. לא חושב שיהיה פה גל של גיוס חרדים לצבא בעקבות הנוכחות של צה"ל כאן, אבל יש שינוי תודעה ולא אתפלא אם למשל יתנופפו כאן הרבה יותר דגלי ישראל ביום העצמאות" הוא אומר.
גיוס חרדים - לא פתרון
נומה נזכיר עמד בראש הוועדה שבדקה את הטיית הנתונים בצה"ל על גיוס החרדים ולכן מכיר את הסוגיה היטב. "אפשר לעמוד בכל יעד אם יודעים לשחק בנתונים, ובפועל במבחן התוצאה הנסיונות לגיוס חרדים כשלו כשלון חרוץ. מחצית מאלה שהוגדרו חרדים אפילו לא קרובים להיות. רבע נערי שוליים, שבבניקים ורבע שהתגייסו אחרי נישואין מסיבות של פרנסה. השורה התחתונה שלי. אל תטילו על צה"ל לפתור את אתגרי החברה האזרחית. בעיית השוויון בנטל לא תיפטר על ידי הצבא, נקודה. היעדים שנקבעו בתר"ש 5,000 חיילים חרדיים, מנותקים מהמציאות ואמרתי את זה לרמטכ"ל. את הכסף שיועד לשכרם של החיילים החרדים הנשואים, כ-7,000 שקל בחודש, שייתנו לגולנצ'יקים במקום, אחרת זה אי שוויון בנטל ולא להיפך".
ככלל, נומה מלא ביקורת על התקשורת ועל גופים פוליטיים ואחרים שהציגו את החרדים כאשמים בהידבקות וכמי שלא עמדו במגבלות. רוב מכריע של האוכלוסייה נשמעה לכללים, וגם אם נעשו טעויות (רמז לקנייבסקי) וצריך חשבון נפש, ההתנפלות על החרדים לא במקומה, ונעשית כי זה נוח לתוקפים".
בשבוע שעבר הכריזה העירייה כי נומה ואנשיו סיימו את תפקידם, ומטה החירום ימשיך באיוש של אנשי העיריה. נומה גאה בחניכיו, הפקידים והפקידות שלמדו את המלאכה היטב ונכנסים כעת לנעליים שלהם. מנהלת מחלקת רווחה שרי דוידוביץ' הפכה להיות ראש המטה המבצעי של הקורונה ואהרון פינקל המכונה "שלייקס" בפי נומה ומנליס הוצב על מרכז השליטה והבקרה. כולם קיבלו טלפונים חכמים לאחר אישור מהרבנים (ובעלה של שרי) בהמשך למגמת הכנסת האמצעים הסלולריים כמו אייפדים לעוד אגפים ומחלקות, כשהרבנים מאשרים זאת תחת הכותרת "מצב חירום".
המהלכים הללו מראים על שינוי של ממש באופי החיים, ולפי כמה דיווחים יש מכירה מוגברת של מכשירים סלולריים בריכוזי אוכלוסייה חרדים. גורם המעורה בחברה החרדית אמר כי היא עוברת 'תהליכים טקטוניים', והתהליכים האלה הואצו בשל הקורונה. זה משבר אמוני ממש, וגם משבר הנהגתי, כלפי הרבנים, מה שלא ניתן היה אפילו לחשוב בעבר.
ראש העיר רובינשטיין הגזבר אדלר ואחרים בעיריה, נדמה כי סיגלו לעצמם עגה צבאית בהשפעת נומה ואנשיו. רובינשטיין מכנה את מטה החירום שהקים נומה, חדר מלחמה, ומסביר איך הוא ואנשיו "הגדילו ראש" בהתאם לרמת הפעילות שהתווה צוות הסיוע. לפי רובינשטיין, "הממשלה שינתה גישה מהרגע שנומה נכנס לעניינים, וכל השיח כלפינו השתנה פתאום". באשר לעניין כניסת החיילים רובינשטיין אומר שהיה לו ברור שהם יתקבלו באהבה בהערכה ובתודה, ובניגוד לנומה וחבריו לא רואה בכך סימן לשינוי כלשהו.
חושבים על היום שאחרי
אבל המלאכה לא נשלמה. נומה מינה את אל"מ במיל בני בן ארי לייצר תוכנית המשך לחזרה לשיגרה, שיגרה בצל הקורונה והחשש מהתפרצות שנייה. בין המהלכים הנבחנים, החזרה ללימודים של תלמידי הישיבות ה"גדולות", בגילאי 17-21 בפנימיות. לפי התוכנית ייבחרו שלוש ישיבות לפיילוט, אחת מכל זרם, חסידי, ליטאי ומזרחי. התלמידים יישארו בישיבות חודש שלם בלי לחזור הביתה, ייבדקו כל העת ויפוקחו, כאשר גם הרבנים מוריהם נשארים איתם כל העת. אם הפיילוט יצליח הוא יורחב. ויש על כך כבר דיונים עם משרד הבריאות.
תוכנית מעשית אחרת לקראת גל החתונות בל"ג בעומר, שלפי נומה ואנשיו, בתנאי היום של עשרה בלבד במתחם, זו גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. לכן הוצע מודל אחר, הקובע מספר אנשים רב יותר עד 70, לפי גודל האולם, עם תנאי הגבלה ופיקוח של בדיקות חום, הפרדה ובקרה.
מה הערך המוסף העיקרי שהבאתם לבני ברק? ומה בסופו של דבר אתם משאירים כאן?
"ניסיון ניהולי של מערכות גדולות בתנאי לחץ, יכולת קבלת החלטות בעת משבר ובתנאי אי ודאות, מסורת ניהול עם עבודת מטה מסודרת, היררכיה ברורה הגדרת יעדים ובחירת שיטה נכונה ועוד. אבל לא פחות מכך, היכרות ומגע שוטף של קבוצות שונות באוכלוסייה והבנה של יכולת התקשורת והשיח ההכרחיים לפתרונות משבר ולחברה בכלל".
למרות ההצלחה הצבאית, נומה ממליץ כעת להעביר כל מה שניתן לגורמים אזרחיים, ולהותיר בידי פיקוד העורף, תחומים שלא ניתן להסתייע בחברות אזרחיות, כגון מלוניות ,פינוי חולים וכו׳. לדבריו, חלוקת מזון יכולה להתבצע על ידי העירייה וארגוני החסד. "לא נכון להתבסס כעת על הגופים הצבאיים, אפשר להעביר את השרביט לארגונים וחברות אזרחיים, עם סיוע של הצבא היכן שצריך. ובחמ"ל הלאומי לשים במקום אחד את כל מי שרלוונטי, עם סמכויות ביצוע וקשר ישיר, כדי למקסם את השיתוף והתיאום".
עם זה המדינה ופיקוד העורף, לדבריו, צריכים לסייע על סמך המידע והניסיון שנצברו בבני ברק בכתיבת תורה מעודכנת והכנות להתפרצות נוספת במקביל להערכות מואצת לחורף הבא. חלק חשוב מזה הוא יצירת תשתית דיגיטלית שתאפשר העברת ידע מהירה, זיהוי התפרצות וכיבויה בזמנים הרבה יותר קצרים ממה שיש כעת.
בעיריית בני ברק חוששים לחזר לימי הגירעון הקציבי
גזבר עיריית בני ברק אריק אדלר מודאג. עשר שנים של איזון כלכלי, דבר שאינו מובן מאליו ברשויות הנמצאות באשכול 2, עשויות לרדת לטמיון. אדלר, המנהל תקציב של 1.4 מילארד שקל, מעריך כי ההוצאות בשל משבר הקורונה יגיעו השנה לפחות לכ-30 מיליון שקל. גם הוצאות ישירות על ניהול המשבר, פרסומים, פינויים ועוד, וגם הוצאות על רווחה, כשבמקום 8,000 נזקקים קודם למשבר יש כיום 16 אלף. אבל הבעיה הגדולה ביותר לפיו היא ההכנסות. נהוג לחשוב שבבני ברק גביית הארנונה נמוכה, אבל אדלר מתפאר ב-92% גבייה.
"הבעיה היא שבשל המצב הסוציואקונומי, רבים זכאים להנחות, ושיעור ההנחה הממוצע הוא 50%. לכן החלק הארי של הארנונה הוא מהעסקים ובהם בולטת התרומה של מגדלי המשרדים במתחם המכונה BBC. בשורה התחתונה הוא מעריך את הגירעון הצפוי ב40-50 מיליון שקל ודורש מהממשלה שיפוי מלא.
"זה יהיה מדרון חלקלק אם יאפשרו לנו להיכנס לגירעונות ולא יחסלו זאת מייד. אם בהוצאות אני יכול לעמוד באמצעות קיצוצים, אני לא יודע מה אעשה עם אובדן ההכנסות מהארנונה העסקית, לא רק כעת אלא בהמשך, מי אמר שהמשבר הסתיים ושכל העסקים יתחילו לפעול כרגיל, זה לא הצפי שלנו".
מה שעשוי להציל את הערייה הוא עוד 11 מגדלי משרדים ועסקים הנבנים בשטח העיר, ולפי הצפי ההכנסות ממסים מכלל המגדלים יגיעו ל 220 מיליון שקל בשנת 2024. "אנחנו נצטרך את השיפוי הממשלתי לגשר ולמנוע התמשכות המשבר לשנים הקרובות" אומר אדלר.
גם ראש העיר רובינשטיין אומר שהממשלה תצטרך לעזור, והוא כבר מנהל מגעים עם משרד הפנים ומשרד האוצר לקבלת תקציבים לסגירת הגירעונות שיצר המאבק בקורונה.