שומרים על מרחק בטוח בתור למכולת שכונתית בצל הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס
קשה להסביר את האופטימיות הזהירה בציבור הישראלי שמשתקפת במדד החוסן של "גלובס", במשקפיים מאקרו כלכליות. אבל במבט לעומק, צריך להבחין בין מרכיב הציפיות לבין מרכיב העובדות - הציפייה של הציבור הישראלי לשיפור מסוים במצבו הכלכלי מובנת לאור תחילת החזרה לשגרה ולאחר שגלי ההלם הראשוניים שככו. הציפייה הזו אינה מקהה את עוצמת הפגיעה הקשה שנגרמה לו בהכנסות ובחוסן הכלכלי - ואלה מתבטאות היטב בתשובות לשאלות האחרות בסקר. גם אם הציבור מעריך שהשיא של המשבר מאחוריו, הוא אינו שוגה באשליה שהמצב יחזור לימים שלפני פרוץ המגפה.
● לתוצאות הסקר המלאות לחצו כאן
כלכלני המאקרו יגידו לכם שאנחנו רק בתחילת הדרך. המשבר הכלכלי שאליו נקלע המשק בעקבות התפרצות מגפת הקורונה נמצא רק בראשיתו. אפשר לראות זאת בראש ובראשונה בנתוני המפוטרים והיוצאים לחל"ת שממשיכים לעלות, גם אם בקצב איטי יותר מאשר בימים הראשונים למשבר. מדי יום מצטרפים עוד אלפים למעגל דורשי העבודה ורבים אחרים, שמספרם אינו ידוע, ממשיכים לעבוד בתנאים קשים יותר, תוך שהם נאלצים לספוג קיצוצים בהיקפי המשרה ובשכר. במבט מאקרו כלכלי, תהליך ההתאוששות של המשק מהמשבר אינו צפוי להתחיל לפני הרבעון השלישי של השנה, כלומר החל מחודש יוני - וזה עוד לפי התרחיש האופטימי ביותר. אם קודם לכן חשבו שההתאוששות תהיה מהירה כעת לא צופים שרמת האבטלה במשק תחזור לפחות עד סוף 2021 למה שהייתה עד לפני חודשיים.
התרחיש האופטימי הזה אינו מביא בחשבון אירועים בלתי צפויים נוספים שעלולים לפרוץ כתגובת שרשרת במהלך המשבר בישראל או מחוצה לה ולהחריף עוד יותר את המצב. התרחיש האופטימי אינו מביא בחשבון את האפשרות של גל שני של מגפה, שלפי אזהרות מומחי משרד הבריאות עלול להיות חריף יותר מהראשון. במקרה כזה המשק צפוי לחזור אחורה למצב של השבתה מלאה או חלקית - תוך החמרה ניכרת גם בנזק וגם בציפיות בקרב הציבור. בעיניים מאקרו כלכליות אין עדיין שום סיבה לאופטימיות.
האם הציבור רואה משהו שהכלכלנים אינם יודעים? ההבדל נעוץ בכך שמדובר בציפיות ובתחושות ולא בעובדות ונתונים סטטיסטיים. הסקר נערך ב-19 באפריל ממש בתום השלב הקשה ביותר של הסגר וערב תחילת הפתיחה מחדש של המשק. ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז ערב קודם לכן שהמאבק במגפה הצליח, וכעת ניתן לשחרר את המשק. התחושה בציבור הייתה שמבחינת המגבלות וההשבתות הגענו לתחתית ומכאן אפשר רק לעלות. התחושה הזו לא מנותקת מהסנטימנט בשווקים. גם מחירי המניות בבורסה מבטאים כידוע ציפיות לעתיד יותר מאשר נתונים כלכליים עכשוויים - ושגם נרשמה תחתית עוד קודם. כבר בשבוע האחרון של מרץ הגיעו מדדי המניות ואיגרות החוב לנקודת השפל ומאז הם במגמה ברורה של עלייה, ולא רק בישראל אלא גם במדינות שנפגעו קשה יותר מהקורונה כמו ארצות-הברית. אנליסטים בחו"ל ניסו להסביר את העליות בשווקים בתגובה המהירה והחריפה של הבנקים המרכזיים, ששופכים כסף בהיקפים חסרי תקדים ורוכשים נכסים ספקולטיביים כמו אג"ח זבל של חברות. גם בנק ישראל התערב במסחר אם כי בצורה הרבה יותר מוגבלת. גם מדינת ישראל הבטיחה להזרים סיוע בהיקף של מיליארדים - אך הוא עדיין לא הורגש בשטח במועד עריכת הסקר, 19 לאפריל.
לכן השאלות הקריטיות בסקר אינן לגבי הציפיות אלא לגבי החוסן הכלכלי והפגיעה בהכנסות. לפגיעה בתחושת העושר של הציבור יש משמעות עצומה מבחינה מאקרו-כלכלית. מי שחושש לפרנסתו ולהכנסותיו יעדיף לחסוך ולא להוציא כסף מעבר להוצאות חיוניות. ההוצאה לצריכה פרטית אחראית ל-50% מהתוצר של המשק. היא הקטר שדוחף את הכלכלה הישראלית, בוודאי בימים שבהם ייצוא הסחורות והשירותים משותק בגלל המשבר העולמי. כאן המצב ברור: הישראלים מדווחים על פגיעה קשה בהכנסות ורובם מוחלט מודים שיתקשו מאד לעמוד בהוצאה חד פעמית בלתי מתוכננת של 8,000 שקלים. התשובות האלה מלמדות שהציבור הישראלי עדיין עמוק בבונקר. הצורך לחסוך עדיין חזק הרבה יותר מהרצון להוציא - וכל עוד אלה הם פני הדברים סופו של המשבר אינו נראה באופק.
למה 8,000 שקל?
בחינת עמידותם של משקי בית ועסקים בפני הוצאות לא מתוכננות היא אומדן מקובל בעולם. מחקר של חברת "בנקרייט" משנת 2018 קבע ש-39% ממשקי הבית האמריקאיים יכולים לכסות הוצאה לא מתוכננת של 1,000 דולר. ככל שההוצאה גבוהה יותר העמידות נשחקת, ולהפך.
דוח של הפדרל ריזרב מלפני שנה בדיוק קבע ש-61% מהאוכלוסייה הבוגרת
בארצות-הברית יכולה להתמודד בהצלחה עם הוצאה לא מתוכננת של 400 דולר בעזרת מזומן, חסכונות או חיוב בכרטיס אשראי. לעומת זאת, למעלה מעשירית מהאמריקאים (12%) ציינו כי לא יוכלו להתמודד עם הוצאה שכזו. עוד צוין בדוח כי בשנת 2018 חמישית מאזרחי ארה"ב נאלצו להתמודד עם הוצאה בריאותית לא מתוכננת בסך 1,000-4,999 דולר, ובקרבם - ארבעה מתוך עשרה נותרו עם חובות שטרם נפרעו.
כך בדקנו
כל הסקרים שאנחנו מבצעים ב"גלובס" כוללים גם את החברה הערבית, וכך גם בסקר זה. הסקר של מכון "שילוב", בראשות ישראל אוליניק, בשיתוף iPanel, נערך בקרב מדגם כלל ארצי ומייצג של הציבור, הכולל 606 משיבים בגילאי 18 ומעלה. כמו כן, לאור מאפייניה הייחודיים של אוכלוסיית העצמאים והשונות בינם לבין כלל האוכלוסייה, בוצע גם סקר מקביל בקרב מדגם כלל ארצי ומייצג של עצמאים, הכולל 305 משיבים, גם בגילאי 18 ומעלה.
השאלון הופץ בתאריך 19 באפריל 2020 באופן אינטרנטי. טעות סטטיסטית מרבית
למדגם בגודל 606 משיבים היא ±4% ; טעות סטטיסטית מרבית למדגם בגודל 305 היא ±5.6%.