גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  גלובלי ושוקי עולם

דעה - הנה הם באים השטרות הירוקים: האם הדפסת כסף יכולה להחליף את אובדן התפוקה האמיתית?

האם פייק-כסף יכול להחליף את אובדן התפוקה האמיתית, או שהוא רק יחלק את ההפסד באופן בלתי שוויוני בין האוחזים בכסף? והאם מניפולציה אינסופית במחירי המניות והצלת הרוכשים של אג"ח זבל על ידי הפד, תצליח להאכיל עשרות מיליוני מובטלים? ● הקורונה והכלכלה - מה הלאה?

שר האוצר האמריקאי סטיבן מנושין, בוחן גלופה של שטרות דולר במטבעה הלאומית האמריקאית בוושינגטון, 2017 / צילום: Jacquelyn Martin, Associated Press
שר האוצר האמריקאי סטיבן מנושין, בוחן גלופה של שטרות דולר במטבעה הלאומית האמריקאית בוושינגטון, 2017 / צילום: Jacquelyn Martin, Associated Press

בין התמונות הקשות מניו יורק ומסיבות העיתונאים המביכות עם המפקד העליון מוושינגטון, הנשיא דונלד טראמפ, מעטים מבחינים כי לנגד עיננו מתפתח ניסוי שלא היה כמוהו במהות של הכסף.

התכנית להתמודד עם ההשפעות הכלכליות של אירוע הקורונה היא אחת ואין בלתה: הפדרל רזרב ידפיס והממשל יגדיל את תקציבו כך שישולמו כל הוצאה וחשבון, ויכוסה כל חוב והפסד. וכך אף שהמשק, כולו או חלקים ממנו, יושבת לתקופה ששיעורה אינו ידוע, בזכות מכונת הדפוס של הפד אפילו מחירי המניות יוותרו ללא פגע. ההדפסה וחלוקת הכספים המסיבית המובטחת עומדת בשלב זה על מעל ששה טריליון דולר ועוד היד נטויה. ההיקף והסכומים הם ללא תקדים, אך הוויכוח על יעילותה של הדפסה מסיבית כדרך לעכב את התפוצצותה של בועה ולהבטיח פריחה אינו חדש כלל ועיקר.

בשנת 1792 לאחר שהסתיימה מלחמת השחרור מהשלטון הבריטי קבע הקונגרס הצעיר כי המטבע החוקי של ארצות הברית יהיה הדולר, אשר יבוסס על מתכות הזהב והכסף אשר מהם יהיו עשויים המטבעות שבמחזור. בשנת 1812 משרד האוצר הנפיק לראשונה גם שטרות ואלו היו ברי המרה למתכות. כדי לממן את הוצאותיה בזמן מלחמת האזרחים (1861־1865) החלה ממשלת ארה"ב ,שהפכה דה פקטו לממשלת מדינות האיחוד הצפוניות, להנפיק שטרות כסף שלא היו ברי המרה לזהב. בגלל צבעם הירוק העז השטרות כונו "גרינבאקס".

הייצור המסיבי של המטבע החדש יחד עם הביקוש העצום בתעשיות המתכת והתחבורה בגין המלחמה הביאו עם סיומה לבום גדול בתעשיית הרכבות, ומסילות ברזל הונחו לאורך ורוחב כל היבשת. את הגאות הגדולה הוביל תעשיין ופייננסייר בשם ג'י קוק מפילדלפיה. באמצעות חברת ההשקעות בבעלותו הוא מימן והניח יותר מ־50 אלף קילומטרים של מסילות. פרויקטי הענק האלו גם זכו למענקי אדמה מהממשלה הפדרלית בהיקף של עשרות רבות של מיליוני דונמים. הפעילות המסיבית הזו הפכה את קוק לאחד המעסיקים הגדולים במשק ואת בית ההשקעות שלו לצומת פיננסית מרכזית אשר עסקה בגיוסי ענק של הון.

"תיאוריות עלובות של כסף‏־קשה"

בשנים שלאחר המלחמה הקונגרס היה נחוש לנטוש את ייצור "הגרינבאקס" ולחזור למשטר מוניטרי של כסף קשה המבוסס על הזהב והכסף. ההחלטה הכעיסה רבים. בשנת 1869 כתב קוק "למה שמדינתנו הגדולה והנשגבת תוקטן ופעילויותיה (הכלכליות) יוקפאו, על ידי התיאוריות העלובות של 'כסף¬ קשה' השייכות לעבר".

אך בעוד הגאות מעשירה את מר קוק, שפע הכסף החדש בשטח הביא לייצור יתר. עודף המסילות הביא לירידה מתמשכת במחירי ההובלה, ויכולת ההחזר של החובות שנלקחו לטובת בנייה של עשרות אלפי הקילומטרים של מסילה הפכה לבלתי אפשרי.

הפסקת ייצור הגרינבאקס ומשבר המחירים האמור הבטיחו את השלב הבא. בתחילת ספטמבר 1873 הבום הכלכלי, שהיה מבוסס במידה רבה על האשראי והכסף המודפס, הפך למפולת. עד סוף אותו חודש ג'יי קוק בע"מ, חברת הפיננסים הגדולה באמריקה, התמוטטה. פאניקה החלה להתפשט בוול סטריט. את שהתרחש אח"כ תיאר הניו יורק טיימס: "הברוקרים רצו החוצה מבניין הבורסה אחד על השני בריצה מטורפת להגיע למשרדיהם... השוק החל לרדת במהירות... השמועה אודות הפאניקה התפשטה בכל דאון־טאוון ומאות אנשים שהחזיקו במניות בתקווה שיעלו, רצו למשרדי הברוקרים שלהם בדרישה למכור אותם מיד. המחירים צנחו באופן כה מהיר שאיש לא יכול היה לעצרם".

בימים שבאו אחר כך עוד בנקים ומוסדות פיננסיים פשטו את הרגל והבורסה נסגרה ל־10 ימים. בתגובה הודיע הממשלה כי תרכוש 10 מיליון דולר של אג"ח של הבנקים (כ־270 מיליון דולרים במונחים של ימינו), והנשיא גרנט נסע לניו יורק להיפגש עם משלחת בנקאים שהתחננה להגדלת הנזילות בכל דרך אפשרית, מזהירים כי אם הממשלה לא תבוא מיד לעזרת וול סטריט, המדינה כולה תפשוט את הרגל. אך הנשיא, גיבור מלחמת האזרחים אשר לא בנה את תהילתו הפוליטית על המחירים בשוק המניות, לא נבהל.

מפלגת השטרות הירוקים

נזילות לא יוצרה וכספים נוספים לא הוזרמו. הבורסה נפתחה לאחר כשבועיים והתיקונים בשווקים נמשכו עוד חודשים. חלקים גדולים מהחובות שנלקחו לבנייה המסיבית והמיותרת של המסילות נמחקו, וקצב בניית מסילות חדשות נפל ביותר מ־75%. בעקבות ההתרחשויות החל מיתון במשק, שמנשך עוד שלוש שנים נוספות. הירידה הדרמטית בבניית המסילות הביאה גם לירידה דרמתית במחירי האדמות החקלאיות עליהן הונחו המסילות. האירועים אלו הביאו גם להקמתה של מפלגה פוליטית חדשה - "מפלגת הגרינבאקס". זו הייתה תנועה פופוליסטית, בעיקר של חקלאים ובעלי קרקעות שבאותם ימים היו קבוצה גדולה מאוד באמריקה. המפלגה שמה במרכז המצע שלה את הדרישה לייצור עוד מאותם גרינבאקס או במילים אחרות החקלאים דרשו להרחיב את אספקת הכסף.

בסדרת ויכוחים ודיונים פומביים הסביר דובר מרכזי, גנרל בדימוס בשם תומס איווינג, את דרישת המפלגה לייצור עוד כסף. "עוד גרינבאקס פירושו תחייה של התעשייה, עוד גרינבאקס פירושו עוד כסף... הרחבת כמות הכסף שתמנע שיתוק של מקומות העבודה. עוד גרינבאקס פירושו שהעסקים במדינה הזו יחיו ולא ימותו". בשנת 1878 המפלגה הצליחה להביא לבחירתם של 14 חברים לקונגרס מטעמה. אך מפלגת ה"הרחבה הכמותית" כפי שלבטח הייתה נקראת היום, לא הצליחה לצבור תאוצה. הדולר חזר להיות מבוסס על המתכות, הזהב והכסף, ועמה נעלמה גם האינפלציה שבאה בעקבות ייצור הגרינבאקס בזמן המלחמה. בשנת 1879 אמריקה יצאה לחלוטין מהמיתון שהחל עם התמוטטות בועת הרכבות, שוק המניות החל שוב לעלות ומפלגת הגרינבאקס התאיידה לתוך ההיסטוריה.

הקאמבק של הגרינבאקס

עם החזרה לכסף מבוסס מתכות הקונגרס גם העביר את המערכת המוניטרית להיות מבוססת על זהב בלבד. ובשנת 1900 נקבעה בחוק הגבלה על כמות הכסף שהאוצר יוכל לייצר. הקמת הפדרל רזרב בשנת 1913 העביר את הסמכות לייצור הכסף אליו, אך החוק האמור נותר בתוקף. הפדרל רזרב היה חייב לקיים רזרבה של 40% בזהב על הכסף שבמחזור. חובה זו התקיימה, אף כי צומצמה ל־25% לאחר מלחמת העולם השנייה, עד 1968.

150 שנה חלפו וחזונו של ג'יי קוק ניצח. הרעיונות של מפלגת הגרינבאקס זכו בכל 535 המושבים של בתי המחוקקים בארה"ב וכן גם בבית הלבן. נכון לתחילת השבוע המאזן של הפדרל רזרב, סך הכסף שהוא מדפיס, גדל בכמעט 3 טריליון דולר מאז החל משבר הקורונה. על פי הערכות שונות מבול ההדפסות הנוכחי יביא את הגרעון הממשלתי לשנת 2020 לשיא של לפחות 4 טריליון דולר - כ־20% מהתמ"ג. לא יבשה הדיו על חוק הסיוע הקודם לעסקים קטנים בסך 349 מיליארד דולר וחוק סיוע חדש בסך של כמעט חצי טריליון נוספים הועבר בשבוע שעבר. זאת לאחר שהתברר כי ה"העסקים הקטנים", שקיבלו את רוב רובו של הסיוע הראשון היו חברות גדולות וציבוריות, עם מנהלים כמו אלו של ארבע חברות התעופה הגדולות, אשר בין 2017 ל־2019 לקחו הביתה במצורף כ־150 מיליון דולר בזמן שהם מוציאים את כל רווחי החברות על רכישה עצמית של מניות.

בתחילת המאה ה־19 הכלכלן הצרפתי ג'אן באפטיסט סאיי (1767־1832) הבין והסביר לעולם את הרעיון כי ייצור מוצרים ושירותים הוא הוא שמאפשר לאנשים לצרוך אותם ולכן קיומם וייצורם של המוצרים והשירותים הוא שנותן לכסף את ערכו ולא להיפך. לשם המחשה: גם מיליון דולר אצל אדם אבוד בלב מדבר סהרה לא יצילו אותו ממוות בצמא ולפיכך שווים הממשי יהיה אפס.

במורגן סטנלי העריכו לפני כשבועיים כי התפוקה במשק האמריקאי תיפול ב־38% ברבעון השני של השנה. לפי גולדמן זאקס ההתכווצות תעמוד על 34%. את שהמשק האמריקאי לא יצר השנה, המכוניות שלא נבנו או יבנו, הלילות בהם עמדו ויעמדו המלונות ריקים, הטיסות שלא המריאו, והעוגות שלא נאפו והוגשו בבתי קפה, שום הדפסה מסיבית של כסף לא יחזירו. אך בניגוד לקונגרס וציבור הבוחרים מודל 1880, עתה אמריקה וקברניטיה מאמינים כי ניתן להדפיס עושר יש מאין, וכך להשלים את התפוקה שאבדה ועוד תאבד בחודשים ובשנים שלפנינו. נותר אפוא להמתין לתוצאות הניסוי הגדול ביותר בתולדות האדם המודרני.

האם פייק־כסף המיוצר מהאוויר יכול להחליף את אובדן התפוקה האמיתית, או שהוא רק יחלק את ההפסד באופן בלתי שוויוני בין האוחזים בכסף? והאם מניפולציה אינסופית במחירי המניות והצלת הרוכשים של אג"ח זבל על ידי הפד, יכולה להאכיל עשרות מיליוני מובטלים? רק הזמן יגיד.

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com. בטוויטר: chanansteinhart

עוד כתבות

ריצ'י האנטר, מבעלי קרן גרין לנטרן / צילום: יונתן בלום

גרין לנטרן במגעים לרכישת מחצית מקבוצת המסעדות לה טייבל

קבוצת המסעדות לה טייבל מפעילה בין היתר את הרשתות מינה טומיי, ויני וקינג קונג ● המו"מ עם גרין לנטרן נמצא בשלבים ראשוניים, כשבשלב זה טרם נקבע שווי לעסקה, ולא נחתם הסכם מחייב

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

איזו מניה נוטשים משקיעי העל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

איך הצליח מור לזנק לצמרת התשואות בחודש מאכזב - ומי נותרו בתחתית ● מנהל ההשקעות שמזהיר מפני ענף הנדל"ן – ומסמן הזדמנות בתמחור חסר במניות הנפט ● כך הפכו בורסות אירופה למפלט של המשקיעים ושברו שלושה שיאים ברצף ● האם ה-S&P באמת מספיק, או שהגיע הזמן לפזר את התיק מחוץ לארה"ב ● המניה שמשקיעי-העל נוטשים בהמוניהם, המהלך של ביל אקמן וההימור של היורש של באפט

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

הלקוחה הגדולה של התעשייה הביטחונית קונה עוד רקטות מאלביט

חברה הודית חתמה על הסכם עם אלביט, שלפיו תטמיע את מערכת PULS בשרשראות הייצור שלה ● טורקיה ומצרים בוחנות צעדים ליצירת שיתוף פעולה בבניית ספינות ● בגרמניה הוחלט להחליף את הרחפנים הסיניים בחלופות אירופאיות בשל החשש הביטחוני ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ג'ארד קושנר / צילום: ap, Jacquelyn Martin

הבכיר שביד אחת מתווך להסכמי שלום, ובשנייה מרוויח ממלחמה

כותרות העיתונים בעולם: ג'ארד קושנר ממשיך לשמש כמתווך בזירות שונות – כשמאחורי הקלעים עומדים גם אינטרסים כלכליים לכאורה מנוגדים, איחוד האמירויות מעמיקה את הקשרים עם סומלילנד, ואזרחי איראן כועסים על מהירות האינטרנט • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

אילה חסון / צילום: רונן אקרמן

אחרי הסערה בתאגיד: אילה חסון עוברת לערוץ 14

לאחר העימות החריף עם הנהלת חדשות "כאן" והעזיבה המתוקשרת של תאגיד השידור, אילה חסון הודיעה כי תצטרף לערוץ 14 כבר בימים הקרובים: "איש לא יכתיב לי ולא ישתיק אותי"

קניון TLV / צילום: יח''צ

השכירות נשחקת, השיערוך שלילי: קניון TLV עדיין מתקשה להתרומם

כמעט עשור אחרי פתיחתו, קניון TLV שבבעלות רבוע כחול נדל"ן ממשיך להציג ביצועים בעייתיים: התפוסה לא גבוהה בהשוואה לקניונים אחרים, דמי השכירות ירד, והנכס ממשיך לרשום הפסדי שיערוך ● בינתיים מנסה ההנהלה למשוך קהל באמצעות מותגים ומסעדות חדשות, אך הדרך ליעדים שהציבה עוד ארוכה

אוזניות Sonos Ace Ultra / צילום: יחצ

כשהאוזניות מדברות עם הרמקול: החידושים של סונוס

חברת האודיו האמריקאית משיקה את אוזניות הדגל החדשות שלה, Sonos Ace Ultra, שמתחברות ישירות למערכת הרמקולים הביתית, ה-Beam Ultra ● האקוסיסטסם כולל גם אפליקציה בשילוב כלי AI, והיתרון הבולט הוא בעיצוב ובנוחות - אך תג המחיר גבוה במיוחד

מי קורא להסתער על ה–AI ומי מזהיר מתנודתיות? / איור: Shutterstock

קריסה כזו ראינו 10 פעמים ב-40 שנה, מה קרה לשוק המניות לאחר מכן?

ההיסטוריה מלמדת שאחרי ירידה שבועית כה חדה, מגיע תורן של עליות מרשימות ● בכירי בתי ההשקעות וחברות הביטוח חלוקים: מי קורא להסתער על ה–AI ומי מזהיר מתנודתיות?

מרקש, מרוקו / צילום: דובי זכאי

לראשונה מתחילת המלחמה: אל על חוזרת ליעד המבוקש

אל על תחדש ב-21 בדצמבר את הטיסות הישירות למרקש שבמרוקו, לראשונה מאז אוקטובר 2023 ● הקו יופעל פעמיים בשבוע, בימים שני ורביעי, במחיר התחלתי של 599 דולר הלוך ושוב ● בסוף השבוע הודיעה גם ארקיע על חידוש הטיסות ליעד בינואר הקרוב

החנות ברחוב דיזנגוף 310 / צילום: איריס מושקוביץ

המחיר סביר, התשואה מפתה פחות: בכמה נמכרה חנות בצפון דיזנגוף?

החנות ברחוב דיזנגוף 310 בתל אביב נמכרה ב־1.7 מיליון שקל, ברף הנמוך של המחירים באזור ● "בשנה החולפת דווח על ריבוי חנויות שעמדו ריקות בצפון דיזנגוף, ועבור משקיע למשל זהו סיכון ממשי"

מדד הפחד / צילום: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת ai)

מדד הפחד זינק ב־86% בשבוע: מה מלמדת ההיסטוריה על ההמשך?

מניות הטכנולוגיה התרסקו, S&P500 רשם שבוע גרוע במיוחד, ומדד הפחד הגיע לשיא של שנה וחצי ● אלא שמחקרים היסטוריים מגלים שדווקא כשהפאניקה בשיאה, התשואות בשנה שלאחר מכן נוטות להיות גבוהות ● האם גם הפעם מדובר בהזדמנות, או שהירידות רק החלו?

רונן סמואל, ראסל אלוואנגר ודניאל רמות / צילום: כפיר זיו, ענבל מרמרי, יח''צ

טאואר מחקה את עליות השנה - האנליסטים צופים אפסייד של 134%

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● טאואר נפלה ב-21.3% בשבוע בצל החולשה בשבבים, אך 9 מ-10 אנליסטים שומרים על המלצה חיובית ● קורנית נסחרה בתנודתיות חדה לאחר הדוחות, ובקנטור מציבים לה מחיר יעד כפול מהנוכחי ● וגם: ויה עלתה בניגוד למפולת והשלימה זינוק של 244% מהשפל במאי

מייסדי ברידג׳וויז / צילום: רמי זרנגר

כפי שנחשף בגלובס: סטארט-אפ הפינטק מרמת גן הגיש תשקיף לבורסה

ברידג'וויז, שגייסה עד כה 46.6 מיליון דולר, מתכננת לגייס עשרות מיליוני דולרים בהנפקה שתוביל אי.בי.אי חיתום והנפקות, כך לפי מקורות ● מדובר במהלך לא שגרתי עבור חברת טכנולוגיה שצמחה במימון קרנות הון סיכון ● החברה מדווחת על עלייה בקצב ההכנסות, אך היא רחוקה מלהיות רווחית ורשמה הפסד במחצית הראשונה

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

מנכ"ל קיסטון: "90% מבקשות החיבור לחשמל של הדאטה סנטרים לא יתממשו"

אחרי סגירה פיננסית בסך 5.6 מיליארד שקל להקמת תחנת כוח שורק, נבות בר מסביר מה מחפשת ענקית התשתיות בעולם הקבלנות ● הוא מזהיר מהתנגדויות שיעכבו את גל התחנות החדשות, ומפרט מה צריך להנחות את הרגולטור במתן היתרים: "צריך לגבש קבוצות בעלות הרכב החזקות אחיד יותר. אנו פועלים בכיוון הזה"

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

חידה של 167 שנה נפתרה והחוקרים מחכים לפרס של מיליון דולר

המתמטיקאי לוונט אלפוגה, חוקר באנתרופיק, טוען כי הצליח להוכיח בעזרת קלוד את השערת רימן, שנותרה ללא פתרון מאז 1859 ● שעות לאחר מכן פרסם, יחד עם פרופ' טריסטן באקמאסטר מאוניברסיטת ניו יורק, הוכחה לבעיה מתמטית נוספת שעמדה לאחרונה במרכז סערה סביב OpenAI ● פתרון של כל אחת מהבעיות מזכה בפרס של מיליון דולר, אך ההוכחות טרם זכו להכרה רשמית

מנכל''ית AMD ובת דודתו של מייסד אנבידיה, ליסה סו / צילום: ap, Juliana Yamada

חקירות ותחקירים: שתי ענקיות השבבים הסתבכו והגבירו את הלחץ על וול סטריט

לפרשיית הריגול באנבידיה הצטרף בסוף השבוע האחרון תחקיר שהעלה חשד כי עדכוני תוכנה של AMD הגיעו לשרתים של חברה סינית הנתונה להגבלות אמריקאיות ● המניה התרסקה ב־20% בתוך יומיים ● כך עלול הניסיון לבלום את סין לייקר את פעילות התעשייה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

"התפרצות זירות": אמ"ן באזהרה חריגה מפני תקיפה באיראן

באמ"ן התריעו בדיון מצומצם שתקיפה עלולה להצית גם את לבנון, סוריה ועזה ● ליל הצתות בשורת מוקדים ביהודה ושומרון: רכבים עלו באש, בתים הושחתו ● עיתון איראני: "שגיאה להמתין לירי הראשון של האויב" ● אזרחית טורקיה נעצרה בהר הבית בחשד שעודדה מתפללים לתמוך בחמאס ● איראן נערכת לשלוח 14 מכליות נפט ולפרוץ את המצור הימי אחרי יותר מ-100 ימים ● עדכונים שוטפים

הזדמנות קנייה? / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי המפולת: שלושה מבחנים לשווקים בשבוע הקרוב

תל אביב תחזור למסחר עם פער ארביטראז׳ שלילי של כ־1.5% והחלטת ריבית של בנק ישראל כבר ביום שני • בארה״ב יתפרסם ברביעי מדד האינפלציה המועדף על הפד • ואז יגיע חג ההודיה, שיקצר את שבוע המסחר בוול סטריט ● כך ייראה השבוע החדש בשווקים

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

אחת תהפוך לחמש: מזרחי טפחות יפצל את המניה

בניסיון להגדיל את הסחירות במניה, דירקטוריון מזרחי טפחות קיבל את הצעת ההנהלה לבצע פיצול של המניות ביחס של 1:5 ● מחיר מניה אחת יעמוד על כ-41 שקל אחרי המהלך

מניות טק / צילום: Shutterstock

מדד הפאניקה מטפס ובגולדמן זאקס מעריכים: הנפילות בוול סטריט לא הסתיימו

הנאסד"ק צנח ב־5.3% ואיבד 10% בשבוע הגרוע ביותר שלו מאז 2020 ● ב־BNP פריבה מדברים על "מכירות פאניקה" בבנק אוף אמריקה מזהירים שהמשקיעים ממעיטים בסיכון לנחיתה קשה ● ומה מעריכים בגולדמן זאקס לגבי ההמשך?