גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות: האם חוק משאל העם, שנועד למנוע נסיגה מהשטחים, יכול לשמש גם לבלימת הסיפוח

הסיכוי להחלת ריבונות ביו"ש גדול מתמיד: באיחוד האירופי עסוקים בקורונה וטראמפ יעשה הכול כדי לקבל תמיכה בבחירות לנשיאות בנובמבר • המכשול עשוי להיות דווקא בחוק יסוד ישראלי, שמחייב במקרה של מהלך חד צדדי משאל עם או חקיקה בהסכמה של 80 ח”כים

נתניהו וטראמפ בפגישתם בבית הלבן / צילום: Kevin Lamarque, רויטרס
נתניהו וטראמפ בפגישתם בבית הלבן / צילום: Kevin Lamarque, רויטרס

בהסכם הפוליטי בין הליכוד לכחול לבן הוסכם על החלת ריבונות ישראלית לפי הסכמה שתושג עם ארה"ב. התהליך אמור להיפתח ב-1 ביולי 2020, בדיוק בעוד חודשיים. ישראל מכנה זאת "החלת ריבונות", אך בעיתונות העולמית המונח הוא "סיפוח". מדובר בכל אזור בקעת הירדן, כ-800 קמ"ר, ובקביעת ריבונות על יישובים יהודים ביו"ש - אך לא כולם - וגם על דרכי הגישה אליהם.

העולם מתנהל בחסות הקורונה והפוקוס הבינלאומי אינו על ישראל, הפלסטיניים ושינויים מדיניים מרחיקי לכת, וכך השיח בנוגע לאפשרות זו מתקיים בימים אלה בשולי השוליים של החדשות. פורום שרי החוץ של הליגה הערבית קיים ביום חמישי דיון וידיאו בנושא. באיחוד האירופי מאיימים בשפה רפה, וממילא בישראל ובארה"ב לא מתרשמים מהגינויים היוצאים משם. בארה"ב, הנשיא טראמפ מוכן יהיה לעשות כל דבר שישיג לו עוד תמיכה, וכך, אם תקום הממשלה בראשות בנימין נתניהו, האפשרות להגשמת מהלך סיפוח בקעת הירדן והחלת ריבונות על חלקים ביו"ש, גדולה מתמיד.

נתניהו לוחץ קדימה, במיוחד לאור לוח הזמנים האמריקאי. בנובמבר ייערכו הבחירות לנשיאות, ואם ג׳ו ביידן יחליף את טראמפ, תיסגר הדלת על אופציית הסיפוח לשנים הקרובות. בסמינר (באמצעות וידיאו) של ארגון הדמוקרטים היהודיים בארה"ב, ה-JDCA, אמר יועץ מדיניות החוץ של המועמד ביידן, טוני בלינקן, שביידן התנגד מאז ומעולם לצעדים חד צדדיים.

"הוא אמר מספר פעמים שהוא מתנגד לצעדים חד צדדיים של כל צד, במיוחד כשאותם צעדים מצמצמים את האפשרות למו"מ לכיוון פתרון שתי המדינות. זה כולל גם סיפוח", אמר בלינקן. הסנטור הדמוקרטי מדלאוור, כריס קונס, ציין באותו סמינר כי הוא מקווה שבני גנץ וגבי אשכנזי ינסו להשפיע מבפנים על בלימת מהלך חד צדדי.

בלינקן וקונס הם לא תמימים. אולי מיתממים, בוודאי כשזה נוגע לגנץ ואשכנזי. כמו כל הקהילייה הבינלאומית, סיפוח בחסות קורונה לא מטריד אותם.

האזרחים המסופחים לא ישתתפו במשאל

המכשול במהלך עשוי להימצא דווקא אצלנו, בחוקינו. ב-2014 חוקקה הכנסת ישראל את חוק יסוד משאל עם. יו"ר הקואליציה (אז) יריב לוין ניצח על המלאכה ווידא שחוק היסוד יעבור ברוב של 61 בשלוש קריאות.

חוק היסוד רזה ופשוט, חמישה סעיפים כולו. בסעיף הרלוונטי, 1 (ב) כתוב: "החליטה הממשלה, שלא בדרך של הסכם, שהמשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח שהם חלים בו, תהא ההחלטה, לאחר שאושרה בכנסת ברוב חבריה, טעונה אישור במשאל עם, אלא אם כן אושרה ברוב של 80 חברי הכנסת".

זה הסעיף ביחס למהלך חד צדדי, כלומר "שלא בדרך של הסכם". סעיף מקביל בחוק היסוד מטפל גם במצב בו ישראל תגיע להסכם עם הפלסטינים, אם וכאשר, אי פעם.
מנסחי החוק התכוונו לחייב את הישראלים לצאת למשאל עם רחב במקרה של נסיגה ישראלית מיו"ש או מבקעת הירדן. הם לא רצו, חלילה וחס, ליזום משאל עם בנוגע למהלך הפוך, של הוספת שטח למדינה. מדוע לשאול את העם על הפחתת שטח ולא לשאול את העם על הוספת שטח, ויחד איתו גם הוספת כ-65 אלף אזרחים חדשים (הפלסטינים החיים בבקעת הירדן, אם גם תושבי יריחו כלולים).

חוק היסוד, אגב, קובע שזכות ההשתתפות במשאל העם נתונה למי שיש לו זכות הצבעה לכנסת, כלומר, אזרחי ישראל בלבד ולא תושבי השטח הפלסטינים שאמורים להצטרף אלינו כאזרחים חדשים.

"החוק לא יאפשר משאל עם על סיפוח"

ובחזרה לחוק יסוד משאל העם. במהלך המתוכנן, של החלת ריבונות ישראלית על בקעת הירדן ועל יישובים ביו"ש, יש גם הפסקת "המינהל" של מדינת ישראל. באיזה מובן? מדינת ישראל עומדת לבטל את את הממשל הצבאי באזורים ולהחיל עליהם את חוקי המדינה. אם קוראים פעם נוספת את חוק יסוד משאל העם, ייתכן שגם מהלך זה מחייב משאל עם.
יצא לי בעבר להתדיין עם השר יריב לוין על הניסוח המעורפל לעיל. לוין אמר שחוק היסוד מיועד לסנדל מהלך פינוי. הוא אינו מיועד לקיים משאל עם על הליכים הפוכים. אולם כל מי שקורא את הסעיף מודה שיש בו בעיה.

אקדמאי, מומחה למשפט חוקתי, ששאלתי על נושא משאל העם, ציין כי הוא אינו קורא את חוק יסוד משאל עם באופן הזה, ולשיטתו, חוק משאל העם נועד לחול על מצבים "המסירים" את הממשל, השיפוט והמינהל מאזור מסוים, ולא למצבים שבהם מסירים את המינהל (הממשל הצבאי) ומחילים לגמרי את כל חוקי המדינה. לטעמו, החוק לא יאפשר עריכת משאל עם על שאלת הסיפוח.

עניין מקביל, בעייתי בהקשר הזה, הוא שמהלך סיפוח, ללא משאל עם, יהפוך לבלתי הפיך במקרה שישראל תרצה להתקדם בעתיד עם הסכמות אל מול הפלסטינים. הכינוי החוקתי לעניין שכזה הוא "גלולת הרעל".

מדוע? מבצעים הליך חד צדדי, ובתוכו כמוסה בצורת משאל עם. ברגע שתוחל הריבונות והאזור יסופח, אי אפשר יהיה בעתיד לגלגל את המצב לאחור אלא באמצעות משאל עם או בחקיקה של 80 ח"כים. הליך שיתקיים ברוב רגיל, בממשלה, בקבינט, בכנסת, יהודק, יסונדל ויחוזק כך שלא ניתן יהיה (כמעט) לשנותו, לעולם.

נשים בקבינט הביטחוני? גם את גנץ ואשכנזי זה פחות מעניין

ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, המכונה הקבינט, מורכבת מ-11 שרים. ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן עוסק בחוק חובת גיוס לצה"ל עם הצלחה גדולה ליהדות התורה וש"ס בכך שלא תהיה חקיקה מחייבת בנושא יעדי הגיוס. בנוסף, הוא עוסק בהחלת ריבונות ביו"ש, כלומר סיפוח -1 ביולי. אבל ההסכם לא מטפל כלל בנושאים מגדריים. הוא כולו פרסונלי סביב נתניהו וגנץ, ולמי אכפת מ-50% מהאוכלוסייה.
החל מראשית התמודדותו של גנץ בינואר 2019, היה ברור שהוא עיוור לנושאי מגדר. בעשירייה הראשונה של מפלגת כחול לבן נכללו שתי נשים, זאת בניגוד למסורת ביש עתיד. יעלון התחייב בעבר שברשימה שלו לכנסת יהיו 50%, אך שכח זאת מיד עם החבירה שלו לגנץ.

למי ששאלה מדוע במפלגה מודרנית, המושתת כולה על שיבוצים אישיים, לא נכללות לפחות 40% נשים בצמרת הרשימה, הוסבר שהכול נעשה בלחץ זמן, וגנץ לא הספיק לכלול נשים. תירוץ שכזה. גם בסבבי הבחירות הבאים הועלתה השאלה שוב ושוב. גנץ יכול היה לתקן, וזה לא קרה, וזאת על אף חוסר שביעות רצון של לפיד בנושא.
כעת, לכשיוקם הקבינט הביטחוני מדיני, הגוף הכי חשוב במדינה, ברור שלא ייכללו בו כמעט נשים. בדיוק כפי שהיה בכל ממשלות נתניהו ב-11 השנים האחרונות.
שרה אחת ככל הנראה תשב שם. זו תהיה מירי רגב מן הליכוד, המיועדת לתפקיד שרת ביטחון הפנים - אלא אם אמיר אוחנה יקבל תפקיד זה בסופו של דבר.

לשאר התפקידים הבכירים בממשלה לא מיועדות (שוב) נשים. חברי הקבינט לפי חוק הם שרי החוץ, ביטחון, אוצר, משפטים, בטחון פנים. שרים אחרים מתמנים לפי החלטות פוליטיות, לרוב זה גברים. נתניהו דאג בעבר לשטייניץ, אלקין, אריה דרעי וגלנט.
החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם, מבקשת מן הממשלות להגן על מעמדן של נשים ולשלב אותן בתהליכי קבלת החלטות. בזכות עבודת פוליטיקאיות, כמו אתי לבני ויולי תמיר וארגון "אישה לאישה", ישראל הייתה הראשונה שהטמיעה חלק מעקרונות ההחלטה בחוק שיווי זכויות האישה, ובשנת 2014, בזכות עבודת ארגון "איתך-מעכי" ועורכת הדין נטע לוי, התקבלה החלטת ממשלה, כן, תחת נתניהו, לקדם תוכנית לאומית לשוויון מגדרי ברוח החלטה 1325.

ואיפה היישום? האם יהיה אי פעם קבינט ביטחוני מדיני שמחצית מחבריו נשים?
את גנץ ואשכנזי זה פחות מעניין. אפשר ללמוד על כך מן האופן שבנו את רשימתם לכנסת פעם אחר פעם. המבנה המסתמן יאפשר רק אישה אחת, מטעם הליכוד.

עוד כתבות

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקני מאשר: השיחות עם איראן יחודשו בז'נבה בחמישי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן