גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות: האם חוק משאל העם, שנועד למנוע נסיגה מהשטחים, יכול לשמש גם לבלימת הסיפוח

הסיכוי להחלת ריבונות ביו"ש גדול מתמיד: באיחוד האירופי עסוקים בקורונה וטראמפ יעשה הכול כדי לקבל תמיכה בבחירות לנשיאות בנובמבר • המכשול עשוי להיות דווקא בחוק יסוד ישראלי, שמחייב במקרה של מהלך חד צדדי משאל עם או חקיקה בהסכמה של 80 ח”כים

נתניהו וטראמפ בפגישתם בבית הלבן / צילום: Kevin Lamarque, רויטרס
נתניהו וטראמפ בפגישתם בבית הלבן / צילום: Kevin Lamarque, רויטרס

בהסכם הפוליטי בין הליכוד לכחול לבן הוסכם על החלת ריבונות ישראלית לפי הסכמה שתושג עם ארה"ב. התהליך אמור להיפתח ב-1 ביולי 2020, בדיוק בעוד חודשיים. ישראל מכנה זאת "החלת ריבונות", אך בעיתונות העולמית המונח הוא "סיפוח". מדובר בכל אזור בקעת הירדן, כ-800 קמ"ר, ובקביעת ריבונות על יישובים יהודים ביו"ש - אך לא כולם - וגם על דרכי הגישה אליהם.

העולם מתנהל בחסות הקורונה והפוקוס הבינלאומי אינו על ישראל, הפלסטיניים ושינויים מדיניים מרחיקי לכת, וכך השיח בנוגע לאפשרות זו מתקיים בימים אלה בשולי השוליים של החדשות. פורום שרי החוץ של הליגה הערבית קיים ביום חמישי דיון וידיאו בנושא. באיחוד האירופי מאיימים בשפה רפה, וממילא בישראל ובארה"ב לא מתרשמים מהגינויים היוצאים משם. בארה"ב, הנשיא טראמפ מוכן יהיה לעשות כל דבר שישיג לו עוד תמיכה, וכך, אם תקום הממשלה בראשות בנימין נתניהו, האפשרות להגשמת מהלך סיפוח בקעת הירדן והחלת ריבונות על חלקים ביו"ש, גדולה מתמיד.

נתניהו לוחץ קדימה, במיוחד לאור לוח הזמנים האמריקאי. בנובמבר ייערכו הבחירות לנשיאות, ואם ג׳ו ביידן יחליף את טראמפ, תיסגר הדלת על אופציית הסיפוח לשנים הקרובות. בסמינר (באמצעות וידיאו) של ארגון הדמוקרטים היהודיים בארה"ב, ה-JDCA, אמר יועץ מדיניות החוץ של המועמד ביידן, טוני בלינקן, שביידן התנגד מאז ומעולם לצעדים חד צדדיים.

"הוא אמר מספר פעמים שהוא מתנגד לצעדים חד צדדיים של כל צד, במיוחד כשאותם צעדים מצמצמים את האפשרות למו"מ לכיוון פתרון שתי המדינות. זה כולל גם סיפוח", אמר בלינקן. הסנטור הדמוקרטי מדלאוור, כריס קונס, ציין באותו סמינר כי הוא מקווה שבני גנץ וגבי אשכנזי ינסו להשפיע מבפנים על בלימת מהלך חד צדדי.

בלינקן וקונס הם לא תמימים. אולי מיתממים, בוודאי כשזה נוגע לגנץ ואשכנזי. כמו כל הקהילייה הבינלאומית, סיפוח בחסות קורונה לא מטריד אותם.

האזרחים המסופחים לא ישתתפו במשאל

המכשול במהלך עשוי להימצא דווקא אצלנו, בחוקינו. ב-2014 חוקקה הכנסת ישראל את חוק יסוד משאל עם. יו"ר הקואליציה (אז) יריב לוין ניצח על המלאכה ווידא שחוק היסוד יעבור ברוב של 61 בשלוש קריאות.

חוק היסוד רזה ופשוט, חמישה סעיפים כולו. בסעיף הרלוונטי, 1 (ב) כתוב: "החליטה הממשלה, שלא בדרך של הסכם, שהמשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח שהם חלים בו, תהא ההחלטה, לאחר שאושרה בכנסת ברוב חבריה, טעונה אישור במשאל עם, אלא אם כן אושרה ברוב של 80 חברי הכנסת".

זה הסעיף ביחס למהלך חד צדדי, כלומר "שלא בדרך של הסכם". סעיף מקביל בחוק היסוד מטפל גם במצב בו ישראל תגיע להסכם עם הפלסטינים, אם וכאשר, אי פעם.
מנסחי החוק התכוונו לחייב את הישראלים לצאת למשאל עם רחב במקרה של נסיגה ישראלית מיו"ש או מבקעת הירדן. הם לא רצו, חלילה וחס, ליזום משאל עם בנוגע למהלך הפוך, של הוספת שטח למדינה. מדוע לשאול את העם על הפחתת שטח ולא לשאול את העם על הוספת שטח, ויחד איתו גם הוספת כ-65 אלף אזרחים חדשים (הפלסטינים החיים בבקעת הירדן, אם גם תושבי יריחו כלולים).

חוק היסוד, אגב, קובע שזכות ההשתתפות במשאל העם נתונה למי שיש לו זכות הצבעה לכנסת, כלומר, אזרחי ישראל בלבד ולא תושבי השטח הפלסטינים שאמורים להצטרף אלינו כאזרחים חדשים.

"החוק לא יאפשר משאל עם על סיפוח"

ובחזרה לחוק יסוד משאל העם. במהלך המתוכנן, של החלת ריבונות ישראלית על בקעת הירדן ועל יישובים ביו"ש, יש גם הפסקת "המינהל" של מדינת ישראל. באיזה מובן? מדינת ישראל עומדת לבטל את את הממשל הצבאי באזורים ולהחיל עליהם את חוקי המדינה. אם קוראים פעם נוספת את חוק יסוד משאל העם, ייתכן שגם מהלך זה מחייב משאל עם.
יצא לי בעבר להתדיין עם השר יריב לוין על הניסוח המעורפל לעיל. לוין אמר שחוק היסוד מיועד לסנדל מהלך פינוי. הוא אינו מיועד לקיים משאל עם על הליכים הפוכים. אולם כל מי שקורא את הסעיף מודה שיש בו בעיה.

אקדמאי, מומחה למשפט חוקתי, ששאלתי על נושא משאל העם, ציין כי הוא אינו קורא את חוק יסוד משאל עם באופן הזה, ולשיטתו, חוק משאל העם נועד לחול על מצבים "המסירים" את הממשל, השיפוט והמינהל מאזור מסוים, ולא למצבים שבהם מסירים את המינהל (הממשל הצבאי) ומחילים לגמרי את כל חוקי המדינה. לטעמו, החוק לא יאפשר עריכת משאל עם על שאלת הסיפוח.

עניין מקביל, בעייתי בהקשר הזה, הוא שמהלך סיפוח, ללא משאל עם, יהפוך לבלתי הפיך במקרה שישראל תרצה להתקדם בעתיד עם הסכמות אל מול הפלסטינים. הכינוי החוקתי לעניין שכזה הוא "גלולת הרעל".

מדוע? מבצעים הליך חד צדדי, ובתוכו כמוסה בצורת משאל עם. ברגע שתוחל הריבונות והאזור יסופח, אי אפשר יהיה בעתיד לגלגל את המצב לאחור אלא באמצעות משאל עם או בחקיקה של 80 ח"כים. הליך שיתקיים ברוב רגיל, בממשלה, בקבינט, בכנסת, יהודק, יסונדל ויחוזק כך שלא ניתן יהיה (כמעט) לשנותו, לעולם.

נשים בקבינט הביטחוני? גם את גנץ ואשכנזי זה פחות מעניין

ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, המכונה הקבינט, מורכבת מ-11 שרים. ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן עוסק בחוק חובת גיוס לצה"ל עם הצלחה גדולה ליהדות התורה וש"ס בכך שלא תהיה חקיקה מחייבת בנושא יעדי הגיוס. בנוסף, הוא עוסק בהחלת ריבונות ביו"ש, כלומר סיפוח -1 ביולי. אבל ההסכם לא מטפל כלל בנושאים מגדריים. הוא כולו פרסונלי סביב נתניהו וגנץ, ולמי אכפת מ-50% מהאוכלוסייה.
החל מראשית התמודדותו של גנץ בינואר 2019, היה ברור שהוא עיוור לנושאי מגדר. בעשירייה הראשונה של מפלגת כחול לבן נכללו שתי נשים, זאת בניגוד למסורת ביש עתיד. יעלון התחייב בעבר שברשימה שלו לכנסת יהיו 50%, אך שכח זאת מיד עם החבירה שלו לגנץ.

למי ששאלה מדוע במפלגה מודרנית, המושתת כולה על שיבוצים אישיים, לא נכללות לפחות 40% נשים בצמרת הרשימה, הוסבר שהכול נעשה בלחץ זמן, וגנץ לא הספיק לכלול נשים. תירוץ שכזה. גם בסבבי הבחירות הבאים הועלתה השאלה שוב ושוב. גנץ יכול היה לתקן, וזה לא קרה, וזאת על אף חוסר שביעות רצון של לפיד בנושא.
כעת, לכשיוקם הקבינט הביטחוני מדיני, הגוף הכי חשוב במדינה, ברור שלא ייכללו בו כמעט נשים. בדיוק כפי שהיה בכל ממשלות נתניהו ב-11 השנים האחרונות.
שרה אחת ככל הנראה תשב שם. זו תהיה מירי רגב מן הליכוד, המיועדת לתפקיד שרת ביטחון הפנים - אלא אם אמיר אוחנה יקבל תפקיד זה בסופו של דבר.

לשאר התפקידים הבכירים בממשלה לא מיועדות (שוב) נשים. חברי הקבינט לפי חוק הם שרי החוץ, ביטחון, אוצר, משפטים, בטחון פנים. שרים אחרים מתמנים לפי החלטות פוליטיות, לרוב זה גברים. נתניהו דאג בעבר לשטייניץ, אלקין, אריה דרעי וגלנט.
החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם, מבקשת מן הממשלות להגן על מעמדן של נשים ולשלב אותן בתהליכי קבלת החלטות. בזכות עבודת פוליטיקאיות, כמו אתי לבני ויולי תמיר וארגון "אישה לאישה", ישראל הייתה הראשונה שהטמיעה חלק מעקרונות ההחלטה בחוק שיווי זכויות האישה, ובשנת 2014, בזכות עבודת ארגון "איתך-מעכי" ועורכת הדין נטע לוי, התקבלה החלטת ממשלה, כן, תחת נתניהו, לקדם תוכנית לאומית לשוויון מגדרי ברוח החלטה 1325.

ואיפה היישום? האם יהיה אי פעם קבינט ביטחוני מדיני שמחצית מחבריו נשים?
את גנץ ואשכנזי זה פחות מעניין. אפשר ללמוד על כך מן האופן שבנו את רשימתם לכנסת פעם אחר פעם. המבנה המסתמן יאפשר רק אישה אחת, מטעם הליכוד.

עוד כתבות

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

אילת / צילום: Shutterstock, StockStudio Aerials

אפילו הטילים כבר לא מרתיעים את משקיעי הנדל"ן בעיר הזו

דווקא בזמן מלחמה, המשבר בשוק הנדל"ן והריבית הגבוהה, אילת פורחת נדל"נית ● "המשקיעים חזרו לעיר והם סוגרים עסקאות עם קבלנים"

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

טקס הסיום הראשון של סטודנטים בסניף אוניברסיטת NYU בשנחאי, 2017 / צילום: Reuters, Ke yi

הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין ● חוזים הוערכו ב-2.32 מיליארד דולר בין 2012 ל-2024, על רקע חששות בקונגרס כי הקשרים האקדמיים עלולים להוות סיכון ביטחוני לאומי

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

המועצה השתחררה מהסכמה על הנחה בארנונה על אף שהנסיבות לא השתנו

העליון קבע כי המועצה האזורית עמק הירדן תוכל להשתחרר מהסכם על חיוב ארנונה מופחת, על אף שלא השתנו הנסיבות ● האם יש בכך לכדי שינוי עמדת העליון בנושא?

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר