גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סוציאליזם או קפיטליזם: האם הטכנולוגיה תספק תשובה?

צוות חוקרים של ענקית התוכנה הארגונית סיילספורס ערך סימולציות במערכות בינה מלאכותית שניסו להשיב על השאלה התיאורטית - כיצד משפיעה מדיניות המיסוי על אי השוויון וגודל ה"עוגה" של המשק ● את המודל שפרסמו הם עומדים להציע לשימוש חופשי לממשלות ולמקבלי החלטות ברחבי העולם

צוות החוקרים של ענקית התוכנה סיילספורס, בראשם עומד ריצ'ארד זוכר (השני מימין) / צילום: סיילספורס
צוות החוקרים של ענקית התוכנה סיילספורס, בראשם עומד ריצ'ארד זוכר (השני מימין) / צילום: סיילספורס

בשנים האחרונות נכנסה הבינה המלאכותית לקדמת הבמה, בתור אחת ההתפתחויות החשובות של העתיד. רובוטים מתבססים עליה, מערכות סיוע לנהג, מערכות זיהוי קולי ועוד שלל פיתוחים, בהם גם מערכות שמסייעות לבלום את התפשטות הקורונה. כמו חברות טכנולוגיה רבות אחרות, גם ענקית התוכנה סיילספורס , שמפתחת מערכות ארגוניות לניהול מערכי מכירות, מחזיקה מעבדת מחקר בתחום שבה מועסקים טובי החוקרים שידיה משיגות ומשחקים בארגז החול הטכנולוגי.

מעבדות המחקר הללו עוסקות בתחומי מחקר שמזכירים יותר עבודה אקדמית מאשר מרכז פיתוח של חברות טכנולוגיה, ובהן מנסים לקחת החוקרים את הטכנולוגיות הכי מתקדמות אל הקצה. הצוות של סיילפורס, שמונה כ-11 חברים, לקח על עצמו לפני כעשרה חודשים משימה שבמבט ראשון נשמעת מעט יומרנית - לתת למערכת בינה המלאכותית לנסות ולהשיב על שאלות מאקרו כלכליות שמלוות את הכלכלה המודרנית אולי משחר ימיה כמו למשל - מהי מדיניות המיסוי הנכונה שתצליח מצד אחד לעודד הגדלת תפוקה שתתרום ל"הגדלת העוגה", אך מצד שני לא תוביל לגידול משמעותי באי השוויון?

כלי בשם AI Economist - עליו הכריזה השבוע סיילספורס, מציע מודל שיסייע בהתמודדות עם הדילמה הזו אותה הם מכנים "הדילמה של המיסוי המרכזי" - שבה קיימת לדבריהם, התנגשות מתמדת בין הרצון של הממשלה להגדיל את המיסוי כדי להילחם באי שוויון, לבין ההשלכות של מדיניות המיסוי הזו על המוטיבציה של עובדים לצאת לעבודה, ובפרט בקרב העובדים המוכשרים. נקודת המוצא של החוקרים הייתה שחסר כלי מדעי שייכנס לחלל הקיים שבו המדיניות נקבעת על סמך "תיאוריות כלכליות מבוססות על הנחות סטריליות שקשה לאמת".

הדמיות שערך צוות חוקרים בראשות פרופ' ריצ'ארד זוכר, המדען הראשי של סיילספורס, ניסו לבדוק באמצעות הדמיית מחשב כיצד משפיעה מדיניות המיסוי על אי השוויון וגודל ה"עוגה" של המשק ולנסות להציע באמצעותה מודל מיסוי שיביא מלכתחילה לתוצאות אופטימליות למשק - כאלה שבהן גם העוגה גדלה, אך הפערים החברתיים אינם מוקצנים.

פרופ' זוכר (36), הגיע לחברה ב-2016 לאחר שהסטראטפ MetaMind שבראשו עמד נמכר לסיילספורס. את הדוקטורט במדעי המחשב קיבל פרופ' זוכר מאוניברסיטת סטנפורד שנתיים קודם לכן. מחלקתו של פרופ' זוכר מתמקדת בכמה ענפים של מחקר בבינה מלאכותית - למידה עמוקה, עיבוד שפה טבעית, ראייה ממוחשבת, זיהוי דיבור ומערכות המלצות. הפעילות במסגרתה בוצע המחקר על מדיניות המיסוי נעשתה במסגרת הפעילות של מחלקתו בתחום ה-"מחקר בסיסי" - דהיינו מחקרים מהסוג שלתוצאותיהם אין מטרה יישומית ברורה. תוצאות המחקר הוצגו ל"גלובס" בשיחת זום בהשתתפות פרופ' זוכר ואנשי צוותו.

השיגו תוצאות טובות יותר מהכלכלנים

הכלי שפיתחה סיילספורס מנצל את ההתקדמות המדעית והטכנולוגית בתחום הבינה המלאכותית בכדי להריץ סימולציות מורכבות בהן נבחנות נוסחאות שונות של מדיניות מיסוי והשפעתם על המערכת הכלכלית - לא במערכת כלכלית אחת, אלא במיליוני מערכות. המטרה החברתית שניסו החוקרים להשיג היא רק דוגמה אחת, ולדבריהם המערכת בנויה כך שתוכל לבדוק את מידת ההתאמה של נוסחאות שונות גם למטרות חברתיות שונות.

בעקבות הניסוי הגיעו החוקרים למודל כלכלי אותו הם כינו "כלכלן הבינה המלאכותית" (The AI Economist), לו נקרא מעתה "האקונומיסט". בשלב הבא, הם בחנו את הנוסחה אותה גילו אל מול שלושה מודלים מתחרים: שוק חופשי מוחלט - ללא מיסוי בכלל, מודל המיסוי הפדרלי של ארה"ב, ומודל מיסוי מתקדם שהוצע על ידי הכלכלן הצרפתי עמנואל סאז מאוניברסיטת ברקלי.

ארבעת המודלים הורצו במטרה לבדוק ולהשוות בין ההשפעות הכלכליות השונות שכל נוסח תשיג. בכל מודל פעלו ארבעה "עובדים", במשך 40 "משחקים", כאשר כל "משחק" ייצג את כל שנות הקריירה של עובד אחד, וכלל אלף שלבים. בסוף הרצת כל המשחקים, בדקו החוקרים והשוו את התוצאות שהשיגה כל מדיניות ואת השפעתה על הכלכלה. קודם כל נבדק כמה "כסף" ייצרה כל כלכלה (הפרמטר שמקביל לתוצר הלאומי הגולמי, ה-GDP), ולצד זאת נבדקה גם רמת אי השוויון לפי מדד ג'יני. החוקרים שילבו את שני הפרמטרים הללו לכדי מדד נוסף שבחן האם הכלכלה הצליחה לשלב באופן אופטימלי בין הגדלת העוגה לצמצום פערים.

התוצאה, לדברי החוקרים, הייתה שנוסחת האקונומיסט השיגה במדד זה תוצאה הגבוהה ב-16% מזו שהשיגה הנוסחה של סאז, שהגיעה למקום השני. בהשוואה לכלכלה חופשית לחלוטין, זאת אומרת ללא נטל מס בכלל, הגיע האקונומיסט לתוצאה טובה ב-47%, וזאת במחיר של ירידה של 11% בלבד בפרודוקטיביות.

הנוסחה אליה הם הגיעו החוקרים ואשר השיגה את התוצאות הכלכליות המשופרות הייתה שילוב של מיסוי פרוגרסיבי ורגרסיבי. דהיינו, מודל שבו אין בהכרח רק הגדלה של המס ככל שההכנסה גדלה (כפי שקיים גם כיום במסים עקיפים, למשל מע"מ - כולם משלמים את אותו מס, ללא קשר להכנסה שלהם). במודל זה הוכבד מצד אחד נטל המס על העשירים ביותר, ומהצד השני נטל המס על מעמד הביניים הוקטן. במפתיע, ברמת הכנסות הנמוכות - התגלה שהשילוב המנצח הוא גם וגם, שילוב של מס גבוה ומס נמוך.

היתרון: מערכת שמסוגלת ללמוד

החוקרים לא הסתפקו בתוצאות משחק המחשב, ובכדי לחזק את תקפות תוצאות הניסויים הם ערכו ניסוי דומה בהשתתפות כמאה נסיינים אנושיים. החוקרים שמחו לגלות שכמו ה"עובדים" הממוחשבים שפעלו לפי נוסחת האקונומיסט, כך גם הנסיינים האנושיים שפעלו לפי נוסחה שמקורה בבינה מלאכותית השיגו תוצאות טובות יותר במדד המשלב את גודל העוגה ואת הפערים חברתיים.

בשם הדיוק המדעי, החוקרים הדגישו כי הנוסחה שהתקבלה רלוונטית אך ורק לסביבה שבה היא פעלה, וכי הדמיות שונות עשויות לייצר נוסחאות שונות. הם גם ציינו כי אינם טוענים דבר לגבי האפשרות ליישם את הנוסחה כפי שהיא בתצורתה הנוכחית בעולם האמיתי.

כיצד פועלת ההדמיה? ההדמיה, שפועלת כמעין משחק מחשב, משתמשת בעקרונות כלכליים ותמריצים בסיסיים בכדי לדמות את כלכלה שבה יש שני צדדים - עובדים וממשלה. שני השחקנים הללו לומדים כל הזמן את ההתנהגות של השני ומתאימים את עצמם כל העת כדי לשפר את מצבם.

העובדים משחקים את המשחק הכלכלי שבו הם מנסים לצבור משאבים - עץ ואבן, וסוחרים בהם עם שחקנים אחרים, במטרה להרחיב את היקף הכנסותיהם. משאבי העץ והאבן משמשים לצורך בניית בתים, ומההכנסות שהם מקבלים הם משלמים מסים.

העבודות שמבצעים ה"עובדים" לא שוות תמיד זו לזו, והן מדורגות לפי הערך שהן מייצרות. כך למשל, אם ה"עובד" בונה בעצמו את ביתו, הערך שנוצר מכך הוא נמוך משום שפעולה זו דורשת מאמץ רב. זו תמצית המשחק בעצם - כל הצדדים מנסים למקסם את התועלת שהם מפיקים מהפעולות שהם מבצעים.

המערכת לוקחת בחשבון עקרונות כלכליים בסיסיים כך שהיא כוללת מערכת תמריצים ואיזונים בדומה לעולם האמיתי. ה"עובדים" משקללים את התמורה לעבודה עם המאמץ שהם משקיעים בה. כך למשל, עבודה בסוף השבוע אולי תגרום ל"עובד" להרוויח יותר כסף, אבל מאמץ היתר שכרוך בכך עלול לגרום לפעולה זו להיחשב כפחות משתלמת עבורו בשקלול הכללי.

עם הזמן החלו החוקרים להבחין בהיווצרות של התמחות. העובדים בעלי כישורי הבנייה הנמוכים, החלו להרוויח את כספם לא מפעולת הבנייה, אלא מצאו אלטרנטיבה יעילה יותר מבחינתם - איסוף משאבים ומכירתם. הבנאים מצדם, במקום לחפש את המשאבים, החלו לרכוש אותם מהעובדים האחרים - אלה שהתמחו באיסוף משאבים, וזאת במטרה לזרז את קצב בניית הבתים שלהם.

לדברי החוקרים, ממחקרים דומים שנערכו בעבר נעדר מרכיב חשוב - למידה. תת התחום בבינה מלאכותית שבו פועל הצוות של פרופ' זוכר הוא "למידת חיזוק" (Reinforcement learning) - תחום שבו מערכת הבינה המלאכותית לא רק לומדת לזהות דפוסים אלא גם לומדת מטעויות ומנסה להשתפר באמצעות שינוי והתאמה של האסטרטגיות.

הייחוד של המחקר שלפנינו הוא בכך שלא רק צד אחד לומד להתאים את עצמו למדיניות קבועה, אלא שני הצדדים מנסים למקסם את מצבם - הממשלה מנסה לשרת את המדיניות החברתית שלה (למשל צמצום אי שוויון) והעובדים מנסים למקסם את התועלת שהם מפיקים מהעבודה.

עם פרסום המחקר, בו לדברי החוקרים הם שיתפו פעולה עם אוניברסיטת הרווארד, הם מקווים כי ייפתח עבורם הפתח לשתף פעולה עם חוקרי בינה מלאכותית, כלכלנים וקובעי מדיניות. החוקרים הבטיחו כי יפתחו את קוד המערכת אותה פיתחו כדי שחוקרים נוספים יוכלו לפתח על בסיסה ולהרחיב את היקף ההדמיות שמבוצע באמצעותה. הם הביעו גם תקווה כי "יוכלו לשים את היד על דאטה כלכלי אמיתי, ולהבין מהן שאלות המדיניות הכלכליות החשובות ביותר בעיני בעלי העניין".

השלב הבא של הפיתוח מבחינתם, הוא "להגדיל את היקף הפעילות להפוך אותה לקרובה יותר למציאות, לשלב בה יותר דאטה אמיתי על התנהגות אנושית ומידע מחברות וממדינות ולייסד מערכת של אמון עם כלכלנים ומקבלי החלטות. האקונומיסט הוא כלי שיכול לסייע בתכנון ובדיקת מדיניות - במיוחד במצבים שלא התנסינו בהם בעבר, כמו התפרצות מגפת הקורונה במדינות שבהן נהוגה עבודה מרחוק".

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?