גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סוציאליזם או קפיטליזם: האם הטכנולוגיה תספק תשובה?

צוות חוקרים של ענקית התוכנה הארגונית סיילספורס ערך סימולציות במערכות בינה מלאכותית שניסו להשיב על השאלה התיאורטית - כיצד משפיעה מדיניות המיסוי על אי השוויון וגודל ה"עוגה" של המשק ● את המודל שפרסמו הם עומדים להציע לשימוש חופשי לממשלות ולמקבלי החלטות ברחבי העולם

צוות החוקרים של ענקית התוכנה סיילספורס, בראשם עומד ריצ'ארד זוכר (השני מימין) / צילום: סיילספורס
צוות החוקרים של ענקית התוכנה סיילספורס, בראשם עומד ריצ'ארד זוכר (השני מימין) / צילום: סיילספורס

בשנים האחרונות נכנסה הבינה המלאכותית לקדמת הבמה, בתור אחת ההתפתחויות החשובות של העתיד. רובוטים מתבססים עליה, מערכות סיוע לנהג, מערכות זיהוי קולי ועוד שלל פיתוחים, בהם גם מערכות שמסייעות לבלום את התפשטות הקורונה. כמו חברות טכנולוגיה רבות אחרות, גם ענקית התוכנה סיילספורס , שמפתחת מערכות ארגוניות לניהול מערכי מכירות, מחזיקה מעבדת מחקר בתחום שבה מועסקים טובי החוקרים שידיה משיגות ומשחקים בארגז החול הטכנולוגי.

מעבדות המחקר הללו עוסקות בתחומי מחקר שמזכירים יותר עבודה אקדמית מאשר מרכז פיתוח של חברות טכנולוגיה, ובהן מנסים לקחת החוקרים את הטכנולוגיות הכי מתקדמות אל הקצה. הצוות של סיילפורס, שמונה כ-11 חברים, לקח על עצמו לפני כעשרה חודשים משימה שבמבט ראשון נשמעת מעט יומרנית - לתת למערכת בינה המלאכותית לנסות ולהשיב על שאלות מאקרו כלכליות שמלוות את הכלכלה המודרנית אולי משחר ימיה כמו למשל - מהי מדיניות המיסוי הנכונה שתצליח מצד אחד לעודד הגדלת תפוקה שתתרום ל"הגדלת העוגה", אך מצד שני לא תוביל לגידול משמעותי באי השוויון?

כלי בשם AI Economist - עליו הכריזה השבוע סיילספורס, מציע מודל שיסייע בהתמודדות עם הדילמה הזו אותה הם מכנים "הדילמה של המיסוי המרכזי" - שבה קיימת לדבריהם, התנגשות מתמדת בין הרצון של הממשלה להגדיל את המיסוי כדי להילחם באי שוויון, לבין ההשלכות של מדיניות המיסוי הזו על המוטיבציה של עובדים לצאת לעבודה, ובפרט בקרב העובדים המוכשרים. נקודת המוצא של החוקרים הייתה שחסר כלי מדעי שייכנס לחלל הקיים שבו המדיניות נקבעת על סמך "תיאוריות כלכליות מבוססות על הנחות סטריליות שקשה לאמת".

הדמיות שערך צוות חוקרים בראשות פרופ' ריצ'ארד זוכר, המדען הראשי של סיילספורס, ניסו לבדוק באמצעות הדמיית מחשב כיצד משפיעה מדיניות המיסוי על אי השוויון וגודל ה"עוגה" של המשק ולנסות להציע באמצעותה מודל מיסוי שיביא מלכתחילה לתוצאות אופטימליות למשק - כאלה שבהן גם העוגה גדלה, אך הפערים החברתיים אינם מוקצנים.

פרופ' זוכר (36), הגיע לחברה ב-2016 לאחר שהסטראטפ MetaMind שבראשו עמד נמכר לסיילספורס. את הדוקטורט במדעי המחשב קיבל פרופ' זוכר מאוניברסיטת סטנפורד שנתיים קודם לכן. מחלקתו של פרופ' זוכר מתמקדת בכמה ענפים של מחקר בבינה מלאכותית - למידה עמוקה, עיבוד שפה טבעית, ראייה ממוחשבת, זיהוי דיבור ומערכות המלצות. הפעילות במסגרתה בוצע המחקר על מדיניות המיסוי נעשתה במסגרת הפעילות של מחלקתו בתחום ה-"מחקר בסיסי" - דהיינו מחקרים מהסוג שלתוצאותיהם אין מטרה יישומית ברורה. תוצאות המחקר הוצגו ל"גלובס" בשיחת זום בהשתתפות פרופ' זוכר ואנשי צוותו.

השיגו תוצאות טובות יותר מהכלכלנים

הכלי שפיתחה סיילספורס מנצל את ההתקדמות המדעית והטכנולוגית בתחום הבינה המלאכותית בכדי להריץ סימולציות מורכבות בהן נבחנות נוסחאות שונות של מדיניות מיסוי והשפעתם על המערכת הכלכלית - לא במערכת כלכלית אחת, אלא במיליוני מערכות. המטרה החברתית שניסו החוקרים להשיג היא רק דוגמה אחת, ולדבריהם המערכת בנויה כך שתוכל לבדוק את מידת ההתאמה של נוסחאות שונות גם למטרות חברתיות שונות.

בעקבות הניסוי הגיעו החוקרים למודל כלכלי אותו הם כינו "כלכלן הבינה המלאכותית" (The AI Economist), לו נקרא מעתה "האקונומיסט". בשלב הבא, הם בחנו את הנוסחה אותה גילו אל מול שלושה מודלים מתחרים: שוק חופשי מוחלט - ללא מיסוי בכלל, מודל המיסוי הפדרלי של ארה"ב, ומודל מיסוי מתקדם שהוצע על ידי הכלכלן הצרפתי עמנואל סאז מאוניברסיטת ברקלי.

ארבעת המודלים הורצו במטרה לבדוק ולהשוות בין ההשפעות הכלכליות השונות שכל נוסח תשיג. בכל מודל פעלו ארבעה "עובדים", במשך 40 "משחקים", כאשר כל "משחק" ייצג את כל שנות הקריירה של עובד אחד, וכלל אלף שלבים. בסוף הרצת כל המשחקים, בדקו החוקרים והשוו את התוצאות שהשיגה כל מדיניות ואת השפעתה על הכלכלה. קודם כל נבדק כמה "כסף" ייצרה כל כלכלה (הפרמטר שמקביל לתוצר הלאומי הגולמי, ה-GDP), ולצד זאת נבדקה גם רמת אי השוויון לפי מדד ג'יני. החוקרים שילבו את שני הפרמטרים הללו לכדי מדד נוסף שבחן האם הכלכלה הצליחה לשלב באופן אופטימלי בין הגדלת העוגה לצמצום פערים.

התוצאה, לדברי החוקרים, הייתה שנוסחת האקונומיסט השיגה במדד זה תוצאה הגבוהה ב-16% מזו שהשיגה הנוסחה של סאז, שהגיעה למקום השני. בהשוואה לכלכלה חופשית לחלוטין, זאת אומרת ללא נטל מס בכלל, הגיע האקונומיסט לתוצאה טובה ב-47%, וזאת במחיר של ירידה של 11% בלבד בפרודוקטיביות.

הנוסחה אליה הם הגיעו החוקרים ואשר השיגה את התוצאות הכלכליות המשופרות הייתה שילוב של מיסוי פרוגרסיבי ורגרסיבי. דהיינו, מודל שבו אין בהכרח רק הגדלה של המס ככל שההכנסה גדלה (כפי שקיים גם כיום במסים עקיפים, למשל מע"מ - כולם משלמים את אותו מס, ללא קשר להכנסה שלהם). במודל זה הוכבד מצד אחד נטל המס על העשירים ביותר, ומהצד השני נטל המס על מעמד הביניים הוקטן. במפתיע, ברמת הכנסות הנמוכות - התגלה שהשילוב המנצח הוא גם וגם, שילוב של מס גבוה ומס נמוך.

היתרון: מערכת שמסוגלת ללמוד

החוקרים לא הסתפקו בתוצאות משחק המחשב, ובכדי לחזק את תקפות תוצאות הניסויים הם ערכו ניסוי דומה בהשתתפות כמאה נסיינים אנושיים. החוקרים שמחו לגלות שכמו ה"עובדים" הממוחשבים שפעלו לפי נוסחת האקונומיסט, כך גם הנסיינים האנושיים שפעלו לפי נוסחה שמקורה בבינה מלאכותית השיגו תוצאות טובות יותר במדד המשלב את גודל העוגה ואת הפערים חברתיים.

בשם הדיוק המדעי, החוקרים הדגישו כי הנוסחה שהתקבלה רלוונטית אך ורק לסביבה שבה היא פעלה, וכי הדמיות שונות עשויות לייצר נוסחאות שונות. הם גם ציינו כי אינם טוענים דבר לגבי האפשרות ליישם את הנוסחה כפי שהיא בתצורתה הנוכחית בעולם האמיתי.

כיצד פועלת ההדמיה? ההדמיה, שפועלת כמעין משחק מחשב, משתמשת בעקרונות כלכליים ותמריצים בסיסיים בכדי לדמות את כלכלה שבה יש שני צדדים - עובדים וממשלה. שני השחקנים הללו לומדים כל הזמן את ההתנהגות של השני ומתאימים את עצמם כל העת כדי לשפר את מצבם.

העובדים משחקים את המשחק הכלכלי שבו הם מנסים לצבור משאבים - עץ ואבן, וסוחרים בהם עם שחקנים אחרים, במטרה להרחיב את היקף הכנסותיהם. משאבי העץ והאבן משמשים לצורך בניית בתים, ומההכנסות שהם מקבלים הם משלמים מסים.

העבודות שמבצעים ה"עובדים" לא שוות תמיד זו לזו, והן מדורגות לפי הערך שהן מייצרות. כך למשל, אם ה"עובד" בונה בעצמו את ביתו, הערך שנוצר מכך הוא נמוך משום שפעולה זו דורשת מאמץ רב. זו תמצית המשחק בעצם - כל הצדדים מנסים למקסם את התועלת שהם מפיקים מהפעולות שהם מבצעים.

המערכת לוקחת בחשבון עקרונות כלכליים בסיסיים כך שהיא כוללת מערכת תמריצים ואיזונים בדומה לעולם האמיתי. ה"עובדים" משקללים את התמורה לעבודה עם המאמץ שהם משקיעים בה. כך למשל, עבודה בסוף השבוע אולי תגרום ל"עובד" להרוויח יותר כסף, אבל מאמץ היתר שכרוך בכך עלול לגרום לפעולה זו להיחשב כפחות משתלמת עבורו בשקלול הכללי.

עם הזמן החלו החוקרים להבחין בהיווצרות של התמחות. העובדים בעלי כישורי הבנייה הנמוכים, החלו להרוויח את כספם לא מפעולת הבנייה, אלא מצאו אלטרנטיבה יעילה יותר מבחינתם - איסוף משאבים ומכירתם. הבנאים מצדם, במקום לחפש את המשאבים, החלו לרכוש אותם מהעובדים האחרים - אלה שהתמחו באיסוף משאבים, וזאת במטרה לזרז את קצב בניית הבתים שלהם.

לדברי החוקרים, ממחקרים דומים שנערכו בעבר נעדר מרכיב חשוב - למידה. תת התחום בבינה מלאכותית שבו פועל הצוות של פרופ' זוכר הוא "למידת חיזוק" (Reinforcement learning) - תחום שבו מערכת הבינה המלאכותית לא רק לומדת לזהות דפוסים אלא גם לומדת מטעויות ומנסה להשתפר באמצעות שינוי והתאמה של האסטרטגיות.

הייחוד של המחקר שלפנינו הוא בכך שלא רק צד אחד לומד להתאים את עצמו למדיניות קבועה, אלא שני הצדדים מנסים למקסם את מצבם - הממשלה מנסה לשרת את המדיניות החברתית שלה (למשל צמצום אי שוויון) והעובדים מנסים למקסם את התועלת שהם מפיקים מהעבודה.

עם פרסום המחקר, בו לדברי החוקרים הם שיתפו פעולה עם אוניברסיטת הרווארד, הם מקווים כי ייפתח עבורם הפתח לשתף פעולה עם חוקרי בינה מלאכותית, כלכלנים וקובעי מדיניות. החוקרים הבטיחו כי יפתחו את קוד המערכת אותה פיתחו כדי שחוקרים נוספים יוכלו לפתח על בסיסה ולהרחיב את היקף ההדמיות שמבוצע באמצעותה. הם הביעו גם תקווה כי "יוכלו לשים את היד על דאטה כלכלי אמיתי, ולהבין מהן שאלות המדיניות הכלכליות החשובות ביותר בעיני בעלי העניין".

השלב הבא של הפיתוח מבחינתם, הוא "להגדיל את היקף הפעילות להפוך אותה לקרובה יותר למציאות, לשלב בה יותר דאטה אמיתי על התנהגות אנושית ומידע מחברות וממדינות ולייסד מערכת של אמון עם כלכלנים ומקבלי החלטות. האקונומיסט הוא כלי שיכול לסייע בתכנון ובדיקת מדיניות - במיוחד במצבים שלא התנסינו בהם בעבר, כמו התפרצות מגפת הקורונה במדינות שבהן נהוגה עבודה מרחוק".

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

שר החוץ של עומאן, סייד באדר בן חמד אל-בוסעידי, נפגש עם סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר, לקראת השיחות העקיפות בין ארה''ב לאיראן, בז'נבה / צילום: Reuters, via REUTERS

הזעקה שניסתה להגיע לחדרי הדיונים: הגולים האיראנים בז'נווה מול "השטיח האדום" של המשטר

הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● בכיר איראני לאל-ג'זירה: "יישום האיומים האחרונים של חמינאי נגד ארה"ב מוכן ברמה המבצעית ונמצא בהישג יד ● הצמצום באבטחת הבכירים - בעקבות עימות בין צה"ל לשב"כ ● עדכונים שוטפים

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

חברות התעופה שזיהו הזדמנות והסתערו על הקווים הרווחיים של ריינאייר

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד