מחאת העצמאים / צילום: שלומי יוסף, גלובס
"לפני משבר הקורונה, שהחופש בעולם שלנו נתפס כחופש בחירה או חופש לגמישות: להיות עצמאי", אומר ד"ר אלי קוק. "אני לא יודע כמה אנשים ירצו להיות עצמאים וחופשיים אחרי המשבר הזה. אולי אנשים דווקא ירצו להיות שכירים. עבודה טובה כזאת, עם פנסיה שהם יודעים שהיא לא לגמרי בבורסה, אלא שיש גם מדינה ששומרת עליהם, ודואגת שגם אם הבורסה תקרוס יהיו להם את הקצבאות שהם צריכים בעת זקנה כדי לשרוד".
איך ייראו הכלכלה והחברה ביום שאחרי הקורונה, ומה אנחנו יכולים ללמוד ממשברים קודמים בהיסטוריה? קוק, היסטוריון של הקפיטליזם האמריקאי המלמד באוניברסיטת חיפה, מסביר שלא בהכרח קל למצוא משבר דומה. "בטווח הקצר לא היה כזה דבר בהיסטוריה", הוא אומר בראיון לפודקאסט 'הצוללת' מבית גלובס. להבדיל ממשברים קודמים, אומר קוק, הפעם הבאנו את המשבר על עצמנו מבחירה, בניסיון לבלום את המגפה.
מוזמנים להאזין ולעקוב אחר הפודקאסט בספוטיפיי, אפל פודקאסטס, גוגל פודקאסטס או באפליקציה האהובה עליכם
"בטווח היותר ארוך יש לי הרגשה שבסופו של דבר מה שנראה פה באמת הכי דומה לשפל הגדול במאה שעברה, בעיקר בגלל הממדים האדירים המשבר, שלא ראינו חוץ מהשפל הגדול. אחוזי אבטלה של כנראה 20%, ואולי יותר". והלקח שנלמד מהשפל הגדול, לפי קוק, הוא שהשוק לא תמיד מצליח לתקן את העניינים בכוחות עצמו. בשפל הגדול, בניגוד לתיאוריות של אותה תקופה, ההשקעות הפרטיות לא חזרו, והאבטלה נתקעה על 20%. רק הכניסה של הממשלה לתמונה, אומר קוק, היא שחילצה את כלכלת המערב מהשפל - ונתנה אות לתקופה שהוא מכנה , "תור הזהב של הקפיטליזם המערבי". וזה, לפי קוק, לקח שגם רלוונטי לימינו.
אלא שבינתיים הדברים השתנו, וכיום במקום הממשלה, הבנקים המרכזיים תפסו את מרכז הבמה, בהדפסת כסף. הרעיונות שמושלים היום במרכז הבמה הם לא של ג'ון מיינרד קיינס, אלא של מילטון פרידמן, נביא השוק החופשי. ובכל זאת, אומר קוק, "טראמפ הדפיס כסף שלח אותו בדואר לכל אזרח אמריקאי. את הג'יני הזה הזה אני לא בטוח שאפשר להחזיר ללקבוק. ולכן אנחנו רואים שורה של אנשים שמדברים על הרעיון, שבעצם מדברים עליו כבר הרבה שנים, שלפיו כל בן אדם מקבל את זה קצבת מחיה בסיסית. כלומר, ניסיון לנתק את הקשר הגורדי הזה שקיים בכל חברה קפיטליסטית כבר 300 שנה, בין העבודה לבין היכולת שלך להתקיים בכבוד".