תלוש משכורת / צילום: תמר מצפי
429,550 עובדים - 11% מכוח העבודה במשק - אינם מקבלים שכר מינימום כחוק. כך עולה מסקירה של נתוני מנהל ההסדרה והאכיפה. הסקירה מופיעה בדוח שערך ארגון קו לעובד המבוסס על נתוני המנהל בשנים 2019-2016, על נתוני הביטוח הלאומי ועל נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
למרות השיעור הנרחב של אי הציות לחוק שכר מינימום בקרב מעסיקים, ההתראות והעיצומים שהוטלו על מעסיקים בגין הפרת חוק שכר מינימום בשנת 2018 אינו עולה על שיעור מזערי של 0.09% מהמעסיקים במשק, ועל 0.05% מהמעסיקים בשנת 2019.
שכר המינימום בישראל עומד היום על 5,300 שקל בחודש והשכר השעתי עומד על 29.12 שקל. עד 2015 עמד שכר המינימום על 4,300 שקל ובעקבות הסכם קיבוצי בין ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים הוחלט על העלאתו ל-5000 שקל בשלוש פעימות. ב-30 במרץ 2015 נחתם הסכם קיבוצי נוסף בין ההסתדרות לבין נשיאות הארגונים העסקיים, לפיו שכר המינימום יעלה ל-5,300 שקל. חוק שכר מינימום תוקן בהתאם ושכר זה מחייב את כל המעסיקים במשק. ייתכן שהעלייה באי הציות בקרב המעסיקים לתשלום שכר מינימום מיוחסת בחלקה לעלייה הדרמטית בשכר המינימום.
מנהל ההסדרה והאכיפה הוא הגוף האחראי לאכיפת דיני עבודה בישראל ונמצא כיום תחת משרד העבודה והרווחה. לפי ההסכם הקואליציוני המתגבש הוא יעבור חזרה למשרד הכלכלה. למנהל ההסדרה והאכיפה סמכות מנהלית ופלילית. הכלים שעומדים לרשותו הם שליחת התראה מנהלית או עיצום כספי שנע בין 5,120 שקל ל-35,800 שקל. כמו כן באפשרות המנהל לנקוט הליך פלילי. במהלך ארבע השנים החולפות נמצא תקציב המשרד בירידה מתמדת ובשנת 2019 היה תקציבו נמוך ב-37% לעומת התקציב ב-2016, ועמד על 12.2 מיליון שקל בלבד.
משנת 2012 חלה עלייה באחוזי אי הציות לתשלום שכר מינימום, שיעור שעמד אז על כ-9.5%, וכעת כאמור עומד על כ-11%. הקבוצות שסובלות במיוחד מאי תשלום של שכר מינימום הן הקבוצות החלשות ביותר בשוק העבודה: צעירים מאוד ומבוגרים מאוד, נשים יותר מגברים, בעלי השכלה נמוכה, ערבים, חרדים ועובדים בלתי מקצועיים. כך למשל, כ-16% מבני ה-29-25 וכ-15% מבני ה-65 ומעלה; 13.3% בקרב נשים בהשוואה ל-9.4% גברים; 34.4% מבעלי השכלה של עד שמונה שנים; 21% מהעובדים הערבים אזרחי המדינה ו-16% מהעובדים החרדים; ו-37% מהעובדים הבלתי מקצועיים.
בגין הפרת חוק שכר מינימום עמד גובה העיצומים הכולל ב-2016 על 3,860,000 שקל, בשנת 2017 על 5,510,000 מיליון שקל, בשנת 2018 על סך 7,590,000 שקל, ובשנת 2019, השנה החולפת, ירד הסכום שוב לכ-5,810,000 שקל. סך כל העיצומים שהוטלו בגין הפרת חוק שכר מינימום מהווה כ-6.7% מסך כל העיצומים שהוטלו על ידי המנהל בשנים אלו.
עוד כולל הדוח סקירה של האכיפה בנושאים הנוגעים לשכר ולתשלום פנסיית חובה, שמרבית העיצומים שהוטלו ניתנו בגינם. חוק הגנת השכר נוגע להפרות זכויות העובדים הבאות: אי מתן תלוש שכר, תלוש שכר שאינו כולל את כל הפרטים הנדרשים, ניכויים שלא כחוק המגולמים בתלוש השכר, הלנת שכר על ידי אי תשלום ועוד. הפרת צו ההרחבה לפנסיה חובה משמעותו אי הפקדה לקרן הפנסיה כמתחייב, אי הפקדה במועד או בשיעורים על פי הצו.
בקרב עובדים ישראלים, משנת 2017 עד לשנת 2019 חלה ירידה של 16% בסך כלל ההתראות והעיצומים המוטלים על מעסיקים. אחוז המעסיקים שננקטו נגדם אמצעי אכיפה אלה בשנים 2018-2016, אינו עולה על 1% מכלל המעסיקים במשק, בכל אחת מן השנים.
בקרב מהגרי עבודה, ניתן לראות ירידה תלולה של 69% במספר ההתראות המנהליות שהוטלו על מעסיקי מהגרי עבודה משנת 2016 לשנת 2019. בכל הנוגע לעיצומים, ישנה תנודתיות שסופה עלייה קלה לאורך השנים, אך סך כל מספר העיצומים נמוך מאוד ועומד על 54 בלבד ב-2019.