רכבת העמק / צילום: אייל הצפון
הפקעות מקרקעין בישראל מעלות שאלות משפטיות מורכבות, שנובעות ממצבן הייחודי של קרקעות המדינה, רשות הפיתוח וקק"ל, אשר מהוות יותר ל-90% מסך הקרקעות בישראל.
אחת הסוגיות שהגיעו לבתי המשפט בהקשר זה היא הפקעה של קרקע חקלאית המצויה בתחומם של יישובים חקלאיים - מושבים וקיבוצים. כאשר מתבצע הליך של הפקעה, מפוצה האגודה בפיצוי כספי, לפי שווי הקרקע המופקעת בעת ההפקעה. הוויכוח עם המדינה הוא בדרך כלל על גובה הפיצוי.
מחלוקת כזו הגיעה לאחרונה לביהמ"ש המחוזי בנוף הגליל (לשעבר נצרת עילית), בנוגע להפקעה לטובת מסילת רכבת העמק, שבמסגרתה הופקעו שטחים חקלאיים ממשבצות של כחמישה קיבוצים.
במקרה זה חברת נתיבי ישראל שילמה לקיבוצים פיצויי הפקעה שאינם שנויים במחלוקת, אולם הקיבוצים החליטו לתבוע את החברה לתשלום פיצוי גבוה יותר. לבסוף פסק בית המשפט שהקיבוצים זכאים לפיצוי גבוה יותר מעבר לפיצוי אשר לא היה שנוי במחלוקת, ובתוספת הצמדה וריבית מיום ההפקעה (2005). וכן חייב את נתיבי ישראל בהוצאות משפט.
חשיבותו של פס"ד זה מתבטאת בשני נושאים, אשר עשויים להשפיע על תחשיבי פיצויי ההפקעה בעתיד.
שטחים כלואים: שטחים נותרים בשדה חקלאי, אשר לא הופקעו, אבל אפשרויות העיבוד בהם נפגעו בגלל גודלם או בגלל צורתם. באשר לשטחים אלה, תבעו באחד הקיבוצים פיצוי בגין 60 דונם ונתיבי ישראל הסכימה לתשלום בגין כ-10 דונם בלבד. בעניין זה החליט השמאי המכריע שמונה על ידי בית המשפט כי גודל השטח הכלוא הוא 42 דונם, וכי שטחים אלה לא ניתנים לעיבוד חקלאי כבעבר, וביהמ"ש אימץ את קביעתו.
רצועת תמרון: תוואי מסילת הברזל החדש חוצה את השטחים המעובדים וקוטע את רצף העיבוד. התוצאה היא שכלים חקלאיים גדולים נדרשים לבצע סיבוב כפול משני עברי המסילה החדשה. המונח המקצועי הוא "רצועת התמרון" או רדיוס הסיבוב - שהצדדים הסכימו כי יש לקבוע פיצוי בגינם, על אף שאין מדובר בשטח שהופקע בפועל. חילוקי הדעות היו באשר לגודל השטח והיקף הפיצוי.
השמאי המכריע קיבל את מרבית טענות הקיבוצים, ופסק כי הפיצוי בגין רצועת התמרון יהיה בדומה לשיעור הפיצוי שקבע בגין שטחים שהופקעו בפועל. גם במקרה זה, ביהמ"ש אימץ את קביעתו של השמאי המכריע.
ת"א 49373-09-12 קיבוץ תל יוסף ואח' נ' נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ
הכותב עו"ד במשרד עו"ד חגי שבתאי, שפירא, ומתמחה בדיני מקרקעי ישראל