השטח בו צפויה להבנות העיר החרדית שפיר / צילום: שלומי יוסף, גלובס
"החברה החרדית נמצאת בחוסר עצום של דירות לזוגות צעירים המתחתנים שנה לאחר שנה ולרובם שאין הפרוטה בכיס. הם מתגוררים במחסנים ובחניות ללא אוויר ואור ובשטח של כ-20 מ"ר לדירה מקסימום. המצוקה קשה ביותר", כתב שר הבריאות יעקב ליצמן - המיועד לתפקיד שר השיכון החדש - לראש הממשלה בנימין נתניהו במאי בשנה שעברה.
ליצמן כתב כי הוא קורא להקמתה של עיר חרדית חדשה - שפיר - ועוד ציין כי הוא חושש כי גורלה יהיה כגורלה של חריש - שהפכה מעיר שנועדה למגזר החרדי לעיר שנועדה למגזר הכללי (ראו מסגרת).
אבל היוזמה להקמת העיר שפיר מעלה על סדר היום סוגיות רבות - למה בכלל צריך ערים נפרדות לחרדים או למגזר מסוים, איך תשפיע עיר חדשה על אופיה ועל חוסנה של קריית גת הוותיקה והענייה, ולמה לנגוס בשטחי המועצות האזוריות לכיש ושפיר ולאבד שטחים חקלאיים.
כמה דירות צריך לחרדים, ואיפה נכון לבנות אותן? "ליד מקורות תעסוקה"
אומדן של המועצה הלאומית לכלכלה מתייחס לצורך של 305 אלף דירות בשנים 2016-2035 עבור החברה החרדית. היכן הן ייבנו? בדצמבר 2019 הוציא משרד הבינוי והשיכון מסמך המכונה "תוכנית דיור ממשלתית עבור המגזר החרדי - תמונת מצב". המסמך קובע כי המדינה מציעה מספר יחידות דיור מותאמות השקול רק לכ-45% מצורכי הדיור של החברה החרדית - כ-125 אלף דירות ביוזמת המדינה - ועל כן יש צורך במגוון פתרונות לבעיה.
המסמך ממליץ על קידום שכונות חרדיות בערים מעורבות, על "היערכות לשינוי צביון" של שכונות ותיקות - וגם על קידומן של שתי ערים חדשות - האחת על בסיס תוכנית "קריית גת מערב" והשנייה היא כסיף שליד ערד.
ב-2014 אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את התוכנית להקמת כסיף, עם כ-16 אלף יחידות דיור. התוכנית ספגה ביקורת משיקולים סביבתיים וחברתיים, בין היתר בטענה שהיא עלולה להחליש את העיר ערד.
תוכנית הדיור העדכנית ממליצה לקדם את כסיף, אולם מסמך אחר, "תוכנית אסטרטגית לדיור לאוכלוסייה החרדית 2035-2016" של משרד השיכון ושל המכון החרדי למחקרי מדיניות קובע כי, "הצוות סבור כי קיים ספק רב באשר להתאמת היישוב לאוכלוסייה החרדית", וכי "אין ביקוש למגורים ביישוב כסיף, אף בהינתן מחירי דיור נמוכים" - בגלל הריחוק ממרכזים חרדיים אחרים וממקורות תעסוקה.
באשר לעיר שפיר כותבים מחברי המסמך, "שהמקום בולט ביתרונותיו מבחינת נגישות למוקדי תעסוקה והוא עונה על מאפייני הביקוש של המגזר החרדי". או במילים אחרות, גם נפרד וגם יאפשר ליותר ויותר תושבות ותושבים לצאת לעבודה.
"יש צורך אדיר של האוכלוסייה החרדית בפתרונות דיור", אומר ד"ר חיים זיכרמן, ראש בית הספר לנדל"ן ומרצה בכיר בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, שחיבר יחד עם ד"ר לי כהנר את הספר "חרדיות מודרנית: מעמד ביניים חרדי בישראל".
"האינטרס של המדינה להסדיר את נושא המגורים לחרדים הוא אינטרס כלל ישראלי", מוסיף זיכרמן.
איך תיראה שפיר? פוטנציאל ל-30-40 אלף יחידות דיור
תהליך התכנון של שפיר נעשה הרחק מעין הציבור. פנינו לשר ליצמן השבוע, ודוברו הסכים לאשר שהשר תומך בהקמת העיר שפיר לחרדים. פניותינו למינהל התכנון ולמשרד השיכון לצורך הכנת הכתבה לא נענו. פנינו גם לראש העיר קריית גת, שהביע בעבר את התנגדותו להקמת העיר, אך הוא בחר שלא להתראיין.
על פי דוח משרד השיכון, קיימת תוכנית שלד המייעדת למקום כ-9,500 יח"ד, ובמקום יש פוטנציאל ל-30-40 אלף יח"ד. מבחינה פיזית, התוכנית הקיימת מבוססת על תוכנית קיימת להקמת שכונה חדשה לקריית גת, המכונה "קריית גת מערב", אשר אושרה בוותמ"ל (הוועדה הארצית לבניית מתחמים מועדפים לדיור) בנובמבר 2016.
תוכנית הוותמ"ל כוללת בנוסף לדירות גם אזור תעסוקה ואזור לוגיסטי ליד מסילת הרכבת. עקרונות התכנון המרכזיים של התוכנית כללו חיבוריות לשכונות הוותיקות ולמרכז העיר, טבעת ירוקה המקיפה את השכונה בחלק המזרחי כהפרדה מכביש 40. אדריכלי התוכנית הם חתן פרס ישראל באדריכלות יעקב יער וטלי יער קוסט.
אלא שתוכנית הוותמ"ל ממוקמת על שטח חקלאי הנמצא כיום בתחום השיפוט של המועצה האזורית שפיר. המשמעות היא שעד שלא מתכנסת ועדת הגבולות של משרד הפנים ונותנת את אישורה לשינוי והעברת השטח לעיר קריית גת, לא ניתן להתחיל ביישום התוכנית. זה לא קרה עד עכשיו.
כמו כן, על פי תקנות התמ"ל, יש להניח בשטח רבע מהתשתיות (קווי ביוב, מים, מערכת תחבורה) בתוך ארבע שנים מיום אישור התוכנית. גם זה לא קרה. זה אומר שהתוכנית הזו, שהכנתה עלתה ממון רב והייתה אמורה לסייע בפתרון מצוקת הדיור הלאומית, ככל הנראה תיגנז או שתצטרך לעבור התאמות משמעותיות.
ד"ר זיכרמן: "מבחינה גיאוגרפית זה דווקא יכול לעבוד. זה כמו שהילדים של החרדים מבני ברק הלכו לגור באשדוד, הילדים של החרדים באשדוד יעברו לגור בשפיר. יש התפתחות אבולוציונית הגיונית מאוד. זה לא רחוק מדי, בניגוד לכסיף.
"אבל יש פה שאלה תעסוקתית גדולה. האם אנחנו בונים עיר בלי פתרונות תעסוקה, כמו שבנו את ביתר עילית את מודיעין עילית, את אלעד? ברור שעיר חרדית חייבת להישען על שני מוקדים: מוקד תעסוקה חזק ומוקד תרבותי, כלומר ישיבה. אלה לא פתרונות שיהיו ניתנים למימוש בעשור הקרוב. מדובר בהליך ארוך טווח".
איך תשפיע העיר החדשה על סביבותיה? "יפרק את קריית גת"
דני מורביה, ראש המועצה האזורית לכיש, אינו שבע רצון מהקמתה של עיר חרדית בשטח המועצה שלו: "התוכנית של העיר החדשה ממש נושקת ליישוב שלי, ניר ח"ן. זה פוגע בצד הכלכלי של כל המרחב.
"כל מושבניק היה רוצה שיישאר לו שטח ירוק מסביב, אבל אין לי בעיה לתת את כל הקרקעות לקריית גת, שתגדל ותתרחב. אני רוצה את קריית גת חזקה - גם ככה היא שייכת לאשכול 4 בדירוג הסוציו-אקונומי של הלמ"ס. תביא עוד חרדים לפה, ואתה פוגע בכל המרחב".
מורביה, שהוא גם חבר הוועדה המחוזית דרום, מספר שאין עדיין החלטה ברורה בעניין העיר החדשה.
אדיר נעמן, ראש המועצה האזורית שפיר, מעיד שלא ידועה לו שום תוכנית מלבד זו התמ"לית (קריית גת מערב), ושהוא דווקא מרוצה מאוד מהקמתה של עיר חדשה בשטחי המועצה: "אנו שמחים וגאים על כך שנפלה בחלקנו הזכות לקחת חלק נכבד בהקמת עיר במדינת ישראל.
"הרווח העיקרי שאני רואה מול עיניי זה חיזוק המושבים על ידי הגדלת ביקוש לתוצרת חקלאית שהם מייצרים. אנחנו מקדמים פל"ח (פעילות לא חקלאית בנחלה) במושבים, ובכך נחזק כלכלית את המושבים, כך שכל בעל נחלה יוכל להעניק שירותים נוספים לתושבי העיר החדשה, לכשתוקם".
האדריכלית פרופ' טלי חתוקה, ראש המעבדה לתכנון ועיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב, שחקרה את העיר קריית גת, מסתייגת מהקמה של עיר נוספת ליד העיר הוותיקה: " אין ספק שלאוכלוסייה החרדית חסרים פתרונות דיור. ישראל היא חברה מאוד הטרוגנית וצריך להביא בחשבון את כל המרכיבים באוכלוסייה ולתת מענה.
"קריית גת עצמה היא עיר הטרוגנית, ויש לה איכויות מצוינות: היא יושבת על כביש 6, יש לה אזור תעשייה מפותח ומתקדם עם הרבה יוזמות חדשניות, והיא ממוקמת בתוך תא שטח חקלאי ייחודי. כמו כן, היא מישורית והליכתית. על הנייר יש לה כל המרכיבים שיאפשרו לה להפוך לעיר אזורית משמעותית וחזקה.
"אבל בשנים האחרונות התקבלו כמה החלטות אומללות בנוגע לצמיחה של קריית גת. הראשונה היא כמובן הקמתה של כרמי גת, שכונה גדולה שנמצאת מחוץ לרקמה העירונית הקיימת, שהיא, וזה לא משנה איך מציגים את זה, עיר נוספת. זה המצב הקיצוני ביותר של עיר ליד עיר בישראל שאני מכירה.
"ההחלטה להקים עיר חדשה, בהיקף כל כך משמעותי, ליד קריית גת, תפרק את העיר הוותיקה מפנים. אני בעד להביא אוכלוסייה חזקה כדי להציל את הדמוגרפיה העירונית, אני בעד להכניס גם את החרדים, אבל אני חושבת שזו טעות גדולה להקים ערים נבדלות, אקסלוסיביות לקהילה החרדית.
"אין שום מקום בעולם שהדבר הזה קורה. השכונות היהודיות בלונדון או ניו יורק מנותקות מהעיר? מה פתאום. אז למה אנחנו בעצם צריכים לייצר את הסגרגציה הזאת, במדינה שבה הקשרים בין הקהילות כל כך חשובים? אין מקום לסגרגציה הזו".
ראש עיריית קריית גת סירב כאמור להתראיין בעניין.
קריית גת, נזכיר, חתמה כבר על שני הסכמי גג, אולם כבר ברור שהסכמי הגג - שנותנים כסף להקמת תשתיות וגם זה חלקית ובאיחור - לא פותרים את הבעיה של מימון הצרכים השוטפים של העיר הגדלה. לא מספיק לבנות כיתות - צריך גם לתחזק אותן.
למה צריך עיר נפרדת לחרדים? "תקן חניה נמוך ומסחר שונה"
לתכנון עיר לחברה החרדית יש פרוגרמה ברורה, מסביר ד"ר זיכרמן: "תקן חניה נמוך, המסחר נראה אחרת, צריך יותר מבני ציבור, צריך מרפסת סוכה ולא צריך שקע טלוויזיה בבית".
מבחינה חוקית, מסביר המסמך של משרד הבינוי והשיכון, מותר למדינה לתכנן מתחמים שמיועדים לציבור החרדי, ובלבד שכל אחד יכול לקנות בהם דירה.
"החלטת ממשלה 1823 מגדירה מכרז כ'מכרז על קרקע מדינה שתוכננה בהתאם לצרכים ולמאפיינים המיוחדים של אוכלוסייה חרדית, אשר במסגרתו מצהירה המדינה כי מאפייני התכנון במקום מותאמים לאוכלוסייה חרדית כאמור'", לשון הדוח.
"בשונה מפסק הדין של קעאדן ("בג"ץ קציר" שקבע כי מדיניות החכרה של קרקעות ליהודים בלבד מהווה אפליה אסורה, ג"נ), כאן נותנים לכל אחד לקנות. מה שאני אומר זה שאם החלטת שהאזור הזה הוא בצביון חרדי, אז הוא בצביון חרדי. מי שירצה לקנות, שיקנה".
איך מבטיחים צביון חרדי?
"למשל, כשאתה כותב בשיווק שהשכונה מיועדת להיות בצביון חרדי וגם מצרף מסמך של הרשות המקומית שאומר שהכבישים יהיו סגורים בשבת. ואז בעצם אתה לא מונע מאף אחד לקנות פה קרקע".
חריש: העמותות החרדיות נפסלו בגלל תיאום מחירים
בשנת 2008 החליטה הממשלה לקדם את היישוב חריש, שבגלגול קודם היה קיבוץ שננטש, ולהפכו ליישוב בפיתוח מהיר. שנתיים לאחר מכן הוחלט שהיישוב יתוכנן "כמענה כפתרון משמעותי למצוקות הדיור הקשות מהן סובלת האוכלוסייה בעלת צביון דתי". למכרז שפורסם בשנת 2012 לבניית כ-4,700 יחידות דיור, ניגשו קבוצות רכישה של עמותות חילוניות, דתיות-לאומיות וחרדיות, אולם בינואר 2013 התברר שרוב העמותות החרדיות נפסלו בשל תיאום מחירים ביניהם בהצעה לקרקעות.
מה הלקח שאפשר ללמוד מהמקרה של חריש?
זיכרמן: "המדינה, שהיא בעלת הקרקע, ידעה מי הולך לגור בחריש, ותכננה אותה בצורה מדוקדקת. הבעיה היא שכל ההצעות של העמותות החרדיות נפסלו בגלל בעיה של טוהר המכרז - הם תיאמו מחירים ביניהם. מי שבא אחריהם היו יזמים לא חרדים. מה התוצאה? אין בחריש חניה כי היא תוכננה לחרדים, העיר מתוכננת טלאי על טלאי - וגם אין פתרון לחרדים".