גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות: כל הסיבות מאחורי ההחלטה של אינטל לרכוש את מוביט הישראלית

הסינרגיה בין מוביט למובילאיי, הרצון להאיץ את התפתחות השוק והדמיון לאקזיט של Waze: אינטל עשתה שלב נוסף בדרך להפוך לחברת דאטה, כפי שהצהירה לפני כמה שנים ● האם היא מתרחקת מפעילות הליבה שלה או דווקא מחזקת אותה - ואולי בכלל צריך להסתכל על העסקה כרכישה של מובילאיי?

לפני שבע שנים, ביוני 2013, הודיעה חברת גוגל על רכישת Waze תמורת מיליארד דולר. מאחורי העסקה לא עמד מודל עסקי מבוסס של Waze, אלא הדאטה העצום שהיא אספה על נהגי הרכבים הפרטיים. שבע שנים קדימה, אינטל מודיעה על רכישת מוביט הישראלית תמורת סכום דומה, כ-900 מיליון דולר, שמתוכם 100 מיליון דולר מוקצים לשימור עובדים. הרציונל מאחורי העסקה דומה - ליהנות מהדאטה שאוספת מוביט על נוסעי תחבורה ציבורית. ההבדל הוא באופי המידע.

השימוש של אנשים במוביט יכול לספק מידע בעל ערך רב יותר מכיוון שהוא כולל את כל מסלול הנסיעה של המשתמש - המעבר שלו בין אוטובוסים, מתי הוא מחליט לקחת מונית וכמה זמן הוא צריך ללכת ברגל מהתחנה ליעד שלו (מידע שמאפשר לתכנן את התחבורה הציבורית או למקם קורקינטים באזור). בנוסף, פעמים רבות המידע יכול ללמד על התנועה במרחב העירוני ועל הדרך שבה צריך לתכנן אותו.

למוביט, שהוקמה בשנת 2011 על ידי ניר ארז, רועי ביק וירון אברון (שכבר לא בחברה) לקח כמה שנים לפתח מודל עסקי בר קיימא. האפליקציה עצמה חינמית, אבל החברה מוכרת את המידע שהיא אוספת לרשויות ולחברות תחבורה (חברות אוטובוסים, אובר, חברות הקורקינטים ועוד).

ועדיין, החברה נמכרת במכפיל גבוה מאוד על ההכנסות שלה, שעומדות השנה על עשרות מיליוני דולרים. זאת עוד הוכחה לכך שדאטה שווה כסף, והרבה. מה שהיה נכון ב-2013, נכון עוד יותר בשנת 2020.

מובילאיי רכשה, אך יש הזדמנות לאינטל

ביוני 2016 ישבו המנכ"לים של חברות אינטל, ב.מ.וו ומובילאיי והכריזו על שיתוף פעולה בין שלוש החברות להוצאת רכב אוטונומי לשוק עד 2021. אלו היו הימים של טרום עסקת אינטל-מובילאיי, אבל סביב הרכב האוטונומי כבר היה "הייפ". בתעשיית ההייטק שידרו שרכב כזה הוא מעבר לפינה. הטכנולוגיה התקדמה, אך עם הזמן הבינו כי החיבור בין מכוניות אוטונומיות לעולם האמיתי, שבו יש אנשים, פקקים ומפגעים כאלו ואחרים, לא כזה קל לפיצוח.

הרכב האוטונומי הולך ומתרחק, ומובילאיי מכוונת לשני דברים שמוביט בהחלט יכולה לעזור לה בהם - מונית אוטונומית ועיר חכמה. מובילאיי לא מסתפקת במכירת מערכות עזר לנהג או מערכות לרכב אוטונומי, אלא מתמקדת בתחבורה כשירות (Mobility as a Service), חבילה שכוללת גם כלי רכב, גם שירותי מיפוי, גם תחבורה ציבורית (אותן מכוניות אוטונומיות) ועוד.

בנוסף, מובילאיי מנצלת את הדאטה שהיא אוספת, על דפוסי הנהיגה, על הכבישים וסביבתם ועוד, כדי להתחבר לעיר החכמה - תחום שהולך ומתפתח בימים אלו ויכול להוות אפיק צמיחה חשוב בעבור מובילאיי.

כשאינטל נכנסה להשקעה בחברת מוביט לפני כשנתיים היא מינתה כנציג מטעמה בדירקטוריון את פרופ' אמנון שעשוע, מייסד ומנכ"ל מובילאיי. למעשה, הרכישה מבוצעת בכיסים העמוקים של אינטל אך החיבור ההדוק יותר הוא עם מובילאיי. החיבור עם מוביט יספק הרבה מאוד מידע נוסף על תנועת האנשים בעיר, מידע שלא ניתן לאסוף באמצעות כלי רכב או צילום של מקומות ספציפיים בעיר. כך, מובילאיי תוכל להציע פתרון ודאטה מקיפים יותר בעבור הרשויות שרוצות להפוך את הערים לחכמות.

האם זה אומר שאינטל מתרחקת יותר מדי מתחום הליבה שלה - פיתוח שבבים? כן ולא. עסקת מובילאיי הפתיעה אמנם לא מעט אנשים, אך היה היגיון בכך שאינטל רצתה להתקרב יותר לטכנולוגיה של מובילאיי כדי לפתח שבבים ייעודיים טובים יותר. ההיגיון הזה פחות קיים ברכישה הנוכחית של מוביט. למעשה, מובילאיי מתקדמת יותר ויותר להיותה חברת דאטה. אם שעשוע יגשים את החזון שלו להיות החברה המובילה בעולם, לאינטל תיווצר זרוע מהותית, אך אולי מעט מנותקת מפעילותה העיקרית.

באינטל כבר כינו את עצמם בעבר חברת דאטה, אך החיבור לתחום הליבה שלה ברכישות קודמות היה הדוק יותר. לחברה האמריקאית קיימת גם הזדמנות כזאת במקרה הנוכחי - העיר החכמה תהיה מורכבת מאינסוף שבבים, סנסורים, רשתות תקשורת ועוד. אינטל מייצרת שבבים לכל התחומים האלו ואלו יכולים להיות מפוזרים בכל רחבי העיר - מרכז בקרה ושליטה, רמזורים, רחפנים, עמודי תאורה, מדרכות, וכמובן כלי הרכב עצמם. גם עיבוד, ניתוח המידע והפקת תובנות יכולים להתבסס על שבבים של החברה.

למעשה, אינטל עושה פה מהלך שהיא כבר עשתה בעבר - היא מנסה להאיץ התפתחות של תחום פעילות, דבר שייטיב איתה הן מהצד של מובילאיי והן מהצד של פעילות הליבה שלה. באמצעות שיתופי פעולה נוספים, אינטל תהיה מסוגלת להציע לרשויות חבילה שלמה, שכוללת הן את החומרה והן את התוכנה. אם לא חבילה שלמה, אינטל לפחות תהנה משילוב השבבים שלה בחלק מהאלמנטים המרכיבים את העיר החכמה.

צפויה תחרות עזה על העיר החכמה

שוק הערים החכמות רחוק מלהיות מבוסס והרבה מאוד שחקניות, גדולות וקטנות, לוטשות אליו עיניים. ייקח ככל הנראה כמה שנים עד שהבלאגן בשוק יסתדר מעצמו ויהיה ניתן לראות מיהן החברות הבולטות. אינטל/מובילאיי עושות צעד חשוב בדרך לשם, אך הן ייתקלו ביריבות עיקשות שלא יוותרו בקלות. אלו יכולות להיות למשל מיקרוסופט וגוגל. האחרונה אף מזכירה את מובילאיי ביכולות ובנסיונות שלה - שילוב של Waze ו-Google Maps, בנוסף לנסיונות לפתח רכב אוטונומי.

למוביט יש מידע על כ-800 מיליון משתמשים ברחבי העולם. קשה לדעת עד כמה מהם חוזרים להשתמש באפליקציה בתדירות גבוהה ומספקים לחברה מידע איכותי. הערך גם משתנה כמובן מעיר לעיר וממדינה למדינה. אינטל/מוביליאיי מקוות שמוביט תספק להם ערך בשירותי התחבורה, אך לא פחות חשוב - ואולי בעתיד נגלה שאף יותר - תקפיץ את היכולות שלהן בתחרות על השליטה בעיר החכמה. העסקה הזאת היא עוד הוכחה שדאטה שווה הרבה מאוד כסף. עכשיו הן רק צריכות לקוות שהסכום יצדיק את עצמו. אחד היתרונות של מוביט הוא בידע שהיא אוספת משירותי תחבורה רבים, והיה לה יתרון בכך שהיא הייתה חברה עצמאית. במצב שבו התחרות מתגברת, במוביט צריכים לוודא כי החיבור עם אינטל/מובילאיי לא פוגע בכך. 

אינטל שוב רוכשת סטארט-אפ שהיא אחת מבעלי המניות שלו

חברת אינטל נכנסה להשקעה במוביט לפני כשנתיים, אז הובילה סבב גיוס של 50 מיליון דולר. ההחלטה לרכוש סטארט-אפ שבו החברה מושקעת אינה נדירה אצל אינטל, שרק לפני כחמישה חודשים רכשה את חברת הבאנה לאבס הישראלית תמורת 2 מיליארד דולר, שגם בה השקיעה בעבר. יותר מכך, 15.5% מהרכישות של אינטל מאז 2008 היו של חברות שבהן היא הייתה מושקעת, כך לפי נתוני Pitchbook. לשם השוואה, רק 6% מהרכישות שגוגל ביצעה באותה תקופה הייתה של חברות שבהן השקיעה.

עסקאות כאלו מציפות מחדש את הדיון על משקיעים אסטרטגיים, שתופסים יותר ויותר מקום בעולם ההשקעות בסטארט-אפים. למעשה, כמעט לכל החברות בעולם יש קרנות השקעה תאגידיות, מחברות הטכנולוגיה הגדולות ועד חברות בתחומים מסורתיים שהקימו קרנות בשנים האחרונות. יש לכך יתרון מכיוון שהן מכירות את השוק מקרוב ויכולות לסייע לסטארט-אפ להתפתח.

נציגים של המשקיעים האלו יושבים בדירקטוריון החברה, לומדים את הפעילות שלה מקרוב, מכירים את החוזקות והחולשות - וזאת למרות שהם פעמים רבות בעלי עניין. למשל, מתחרים של אותם משקיעים יכולים להביע עניין ברכישת הסטארט-אפ. האם אותם משקיעים אסטרטגיים חשופים למידע כזה? זה תלוי בחוזה עצמו.

לעתים הם לא חשופים כלל, לעתים הם חשופים רק לחלק מהמידע, ולעתים מקבלים זכות להשוות את ההצעה. ההיכרות מקשה כמובן גם על המשא ומתן כי הרבה מאוד קלפים נשארים פתוחים, אך מצד שני - היא גם מפחיתה את רמת הסיכון מהצד של הרוכשת ולכן מאפשרת לו (אולי) להציע סכום מדויק יותר. 

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"