מורה בבית ספר יסודי בארה"ב מעבירה שיעור באפליקציית זום / צילום: Amanda Inscore, רויטרס
הכיתות הנמוכות חוזרות ללמוד אך רוב התלמידים בישראל ימשיכו ללמוד בבית מרחוק. במדינה שמדברת כבר שנים על התכוננות למלחמה גדולה היה מצופה כי במערכת החינוך תהיה היערכות של ממש. הקורונה חשפה את המערכת בחדלונה. אך היעדר המוכנות המערכתית למשבר אינו יכול לתרץ את הכאוס המערכתי שמתרחש כעת בשטח.
חלק מבתי הספר היסודיים וחטיבות ביניים יוצאים ידי חובה בפרסום חומרי למידה מקוונים, לעיתים אקראיים ולא מותאמים לגיל התלמידים, ובשיעורי זום ספורדיים. אחרים עובדים מסביב לשעון כדי לייצר חומרי למידה חדשים שימלאו יום לימודים שלם, אך התלמידים אינם מסוגלים או אינם יכולים לקחת חלק בשעות רבות של למידה מקוונת. ההמלצות הלא ריאליות של משרד החינוך לשמור על מערכת שעות המעתיקה את הלמידה בכיתה ללמידה מרחוק, לצד הכרזות משרד האוצר על צמצום הלמידה מרחוק, מעבירות לבתי הספר מסרים סותרים.
להתארגנות הלא מקצועית והמגומגמת תרמה הסתדרות המורים שהכריזה כי המורים בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים יפסיקו ללמד מספר ימים לאחר שסגרו את בתי הספר. בתגובה להחלטת משרד האוצר כי המורים יצאו לחופשה ויחזירו את הימים בחופש הגדול, הסתדרות המורים צריכה הייתה לגלות מנהיגות ולהתנער מהשיח הקורבני שתקף אותה שוב במקום להתנער מאחריות לתלמידים דווקא בשעת מצוקה. גם אחרי החג, הסתדרות המורים ממשיכה בשיח תוקפני במקום לקבל החלטה הגיונית על חצי יום של למידה ולפנות את המשאבים במערכת להכנה מקצועית של חצי היום הזה. ההחלטות האומללות של הסתדרות המורים הפריעו וממשיכות להפריע להתארגנות ראויה ומקצועית.
כרגיל, במקום לדבר על התוכן, המערכת כולה נאבקת על איך לומדים וכמה שעות, תוך כדי צילום סרטונים שאף אחד כנראה לא יצפה בהם והכנת שיעורי זום שיהיו, במקרה הטוב, מלאים בריבועים שחורים של תלמידים לא מחוברים (תרתי משמע). בשטח, הצרכים הבסיסיים ביותר של התלמידים לעתים נשכחים. המשבר מזמן למורים אפשרות להוכיח את עצמם כאנשי חינוך מקצועיים שנותנים מענה לצרכים רגשיים, יוצרים הזדמנויות לאינטראקציות חברתיות כיתתיות ששמות דגש על דיאלוג מורה-תלמיד ודיאלוג תלמיד-תלמיד ותלמידים-חומר ומפיגות את הבדידות, יוזמים שיחות אקטואליות על המצב, מעבירים מסר שהשגרה נמשכת גם אם באופן שונה ומאתגר ואינם נעלמים מאחורי מטלות מקוונות שאף אחד אינו נותן להן משוב.
למידה מרחוק אינה חייבת להיות מרובת מטלות שגורמות לנטל מיותר. זו טעות פדגוגית. מבחינה זו שכפלו בתי ספר רבים את דפוסי ההתנהגות שלהם כאשר טרם חופשות הם מעמיסים על התלמידים עוד ועוד מטלות. גישה זו חייבת להתחלף בלמידה של המורים את האתגר שמביאה איתה הלמידה מרחוק והגמישות שהיא דורשת במעבר משינון וזכירה לחשיבה ברמה גבוהה. למידה מרחוק חייבת גם לצאת מנקודת הנחה שתלמידים רבים מנותקים חברתית והזמן היחיד בו יש להם אינטראקציה עם ילדים בגילם הוא דרך השיעורים המקוונים.
היעדר המוכנות למשבר מצידו של מטה משרד החינוך היה יכול להיות חלון הזדמנויות למורים להוכיח את שטוענים ארגוני המורים שנים ארוכות - כי מקצוע ההוראה צריך להיחשב כמקצוע הדורש מומחיות מיוחדת, מקצוע הראוי להערכה לא פחות מרופאים, מהנדסים ועורכי דין - פרופסיה. בספרות הארגונית מאפיינים פרופסיות כמקצועות הדורשים "עבודת ידע" מתמדת ולמידה עצמאית ומחויבים לכללים אתיים הקשורים באחריות מקצועית ואישית.
פרופסיה אינה יכולה לנטוש ילדים בעת משבר בינלאומי מסדר גודל חריג בגלל מאבקים על שכר, כפי שקרה לפני החג. היא אינה יכולה להתעקש גם על יום לימודים מקוון מלא כאשר ברור כי יום כזה לא מותאם לתלמידים, לא בכיתות הנמוכות וגם לא בחטיבות הביניים שילמדו מרחוק עוד זמן לא ידוע. ברור גם שאין מוכנות מערכתית להכנת תכניות מקוונות מקצועיות שימלאו יום לימודים מלא. פרופסיה צריכה לשמור על שכר המורים אך גם לסייע בהתארגנות מהירה על תכניות עבודה מערכתיות שבמרכזן עומדים המורים כאנשי חינוך ולא כמעבירי ידע. אוטונומיה למנהלים היא חשובה אך מאחר ואין ניסיון מקצועי מגובה בראיות על פרקטיקות למידה מרחוק שהן מוצלחות צריך לתת לבתי הספר מגוון של כלים ורעיונות יצירתיים. צריך היה גם להבהיר למנהלים שבבית ספרם רווח שיח שאוטונומיה אין פירושה הרמת ידיים, גם אם המורים וההורים ממשיכים להתלונן.
מחקרים בינלאומיים מראים כי מעמד המורה בישראל הוא הנמוך ביותר מבין המדינות המפותחות. סקרים שנערכו לצורך המחקרים הללו מגלים כי אזרחי ישראל אינם רוצים שהילדים שלהם יבחרו במקצוע ההוראה ואינם נותנים אמון במורים. משבר הקורונה צריך להיות נקודת מפנה ביחס המורים כלפי עצמם כאנשי מקצוע. בתי הספר חייבים להתעשת ולהפוך את השיח הקורבני של המערכת כולה לשיח מנהיגותי. בהעדר מנהיגות מערכתית, ראוי כי מנהלי בתי ספר יחליטו בעצמם על מעבר לחצי יום של למידה מקוונת וידאגו כי בחצי היום הזה תהיה למידה כמה שיותר מקצועית ומותאמת לצרכים של התלמידים, הלימודיים והרגשיים גם יחד.
נוכח הראיות הקיימות במחקרים בעולם על למידה מרחוק, הן בבתי ספר והן בהשכלה הגבוהה, זהו אתגר מורכב שיש להשקיע בו מחשבה רבה. עם כל הקושי שבדבר, את חצאי הימים בהם המורים לא ילמדו יש להחזיר בחופש הגדול. לא כדי למלא שעות עבודה של המורים או כדי לעשות בייביסיטר לילדים, אלא כדי להעביר מסר שחינוך הוא חשוב, כי יש ללמד באופן מקצועי וכי והמדינה דואגת לילדיה.
בית הספר של החופש הגדול הוא לא פתרון מתאים לכיתות ד'-ו' ובוודאי לא אמצעי להשלמת פערים חינוכיים. הוא לא נותן מענה גם לחטיבות הביניים. התלמידים המצטיינים לומדים מרחוק בתקופה זו גם דרך בית הספר וגם דרך מגוון אמצעים אחרים. פתיחת בתי הספר הכרחית עבור מי שנותרים מנותקים מאחורי ריבועי הזום השחורים. השיח הקורבני של המערכת כולה חוסם שינויים, מחליש את המוטיבציה ומקבע את מעמד המורים. זה הזמן לשנות כיוון.
ד"ר לטם פרי-חזן היא ראש המגמה לניהול מערכות חינוך באוניברסיטת חיפה. פרופ' אריה קיזל הוא ראש המגמה לפיתוח פדגוגי של מערכות חינוך באוניברסיטת חיפה.