הנשיא דונלד טראמפ / צילום: Patrick Semansky, Associated Press
יותר ממשברים חמורים קודמים בארה"ב במאה שחלפה, שחרר נגיף הקורונה שסתום של זרמים רעילים בארץ הזו. הקרעים העמוקים שמעמיקים עתה בחברה האמריקאית לא יאוחו בנקל בשנים הקרובות. הנגיף שקטל רבבות אזרחי ארה"ב - ויקטול רבבות נוספים - מכרסם עתה ללא רחם גם במרקם הציבורי והוא מסתייע ברקבובית של ניאו־נאצים, קיצונים חמושים שתומכים בבוגאלו (מלחמת אזרחים), ואחרים שמזהמים את המרקם הזה.
במלחמת העולם השנייה, כלאה ארה"ב מאות אלפי אזרחים ממוצא יפני במחנות מעצר. פיגועי 11 בספטמבר חוללו גל שנאה נגד מוסלמים. אבל בשני המשברים האלה היו רוב אזרחי ארה"ב מאוחדים סביב ההנהגה הלאומית. הייתה אמונה סוחפת בצדקת המדיניות כלפי האויב הנאצי לפני 80 שנה וכלפי הטרוריסטים הקנאיים לפני 20 שנה. הייתה הסכמה לאומית בצורך לשאת בעול, להקריב.
אבל ב־2020 ארה"ב היא יורה רותחת של של אינטרסים צולבים, אמונות פלגניות, דעות חלוקות, איבות מרות ובעיקר ספקות עמוקים לגבי איכות ההנהגה והכיוון שאליו היא שואפת להוביל את האומה. אמת, קווי השסע האלה לא נבקעו עם פרוץ המגפה, אלא כבר לפני יותר משלוש שנים, עם כניסת דונלד טראמפ לבית הלבן. כאשר הגלים הראשונים של חולי הקורונה החלו להציף את חדרי המיון, ארה"ב כבר הייתה בבירור מדינת שני עמיה: המבקשים להחליף את הנשיא ואלה שמייחלים להישארותו בבית הלבן.
אך המציאות הקשה של המגפה ובמיוחד המצוקה הכלכלית האדירה שהיא מחוללת, מעמיקה את הפילוג ומחדדת אותו. במלחמת העולם השניה לא היו אמריקאים רבים שפקפקו בקיומו של היטלר ובסכנה שנשקפה ממנו לחירות הגלובלית. בתחילת המאה ה־21, מעטים פקפקו בצורך לקפד את ראשה של תנועת הטרור האיסלמית. אבל עתה אין הסכמה לאומית אפילו על עצם קיומה של סכנת נגיף הקורונה וממילא גם על הצעדים הדרסטיים שנחוצים לסיכולה.
רבים מתומכי הנשיא רואים בקורונה שפעת עונתית והם רותחים מזעם על הסגרים וההגבלות האחרות שמוטלים על חלק ממדינות ארה"ב. אמריקאים רבים, משני המחנות, נרמסים תחת הכלכלה המתמוטטת. עשרות מיליונים נושלו ממקומות העבודה שלהם. משפחות רבות מגיעות לפת לחם. חלק מהם מפגינים במאבק להניח אוכל על השולחן. אבל גורמים של הימין הקיצוני תופסים טרמפ על גלי ההתרסה.
גורמי הקיצון "מתלבשים" על המחאה
מבחינתם זה לא רק מאבק נגד מצוקה כלכלית, אלא גם מלחמה להגנה על חירויות הפרט מול רשויות מקומיות עריצות. הם לא רק נגד סגירת חנויות ומסעדות. הם יוצאים נגד מסכות הפנים, כי "הרשויות לא יכתיבו לנו איך לנהוג עם גופנו". זה מגבש את ה"בייס" של טראמפ ואולי מרחיבו לקראת הבחירות הבאות. הנשיא, מצידו, קורא לתומכיו "להשתחרר" מעול הדיכוי של מושלי המדינות (הדמוקרטים, כמובן).
וכך משתלבים הגורמים הניאו־נאציים בתמונה. הם כבר הפכו לחלק אינטגרלי מגרעין התמיכה בטראמפ, כפי שראינו בהתפרעויות הניאו־נאצים בשארלוטסוויל, וירג'יניה, ב־2017, שבהן הם צרחו: "יהודים לא יחליפו אותנו" ו"הייל היטלר".
בשרשרת ההפגנות הפטריוטיות העכשוויות בלטה מפגינה בשיקגו שנשאה שלט שעליו נכתב ARBEIT MACHT FREI, JB ("העבודה משחררת"), כפי שנכתב על שלט בכניסה למחנות ריכוז נאציים כולל באושוויץ. האותית JB מכוונות למושל מדינת אילינוי היהודי, ג'.ב. פריצקר, שהוא גם בן למשפחת מיליארדרים ששולטת, בין היתר, ברשת מלונות HYATT.
פריצקר נמנה עם קבוצת מושלים דמוקרטים שמסרבים "לפתוח" את כלכלות מדינותיהן לפני שתסתמן ירידה במספר הנדבקים ובמספר המתים מהמגפה. פריצקר משמש מטרה תכופה לביקורות ועקיצות של טראמפ. השימוש בכרזה גרר גינוי חריף ממוזיאון אושוויץ שהכריז, כי מדובר ב"סימפטום להתנוונות אינטלקטואלית ומוסרית". המפגינה, אגב, טוענת שהיא אינה נאצית ושיש לה ידידים יהודיים, על פי ציוץ של אדם שטרח לדברר אתה.
כרזת "העבודה משחררת" היא רק אחת מכרזות אנטישמיות שמזהמות את תנועת המחאה נגד סגירת הכלכלה. ברשת נפוצו צילומים של מפגינה שנושאת כרזה "הייל פריצקר" עם ציור של צלב קרס. שלט אחר מכריז "הייל וויטמר" (גרטצ'ן וויטמר, מושלת מדינת מישיגן, האויבת מס' 1 של המפגינים). ועוד: שלט ועליו ציור של עכברוש עם מגן דוד ולמעלה הכיתוב: "המגפה האמיתית". במקביל באתרי הימין הקיצוני מככבת תיאוריית קונספירציה שיהודים עומדים בראש המעבדה הביולוגית בווהאן, שממנה פרץ נגף הקורונה.
טראמפ לא חולל את התנועה הנאצית בארה"ב. היא הייתה קיימת לפני נשיאותו. אבל בחירתו נתנה לה תנופה. תוצאות הבחירות בנובמבר יכריעו אם תחזור מושפלת למחילותיה.