גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נמלים חדשים, רכבת מחיפה לנצרת והנפקת אגד: מי מהמיזמים יגיע ליום שאחרי הקורונה בשלום?

האופטימיסטים מדברים על "מכה קלה בכנף", אבל בחינה מעמיקה מגלה ששורה של פרויקטים גדולים בתחום התחבורה צפויים להיפגע ● למה ישראל צריכה ארבעה נמלים כשהתחום כולו מתרסק, האם אגד תצליח לקדם את ההנפקה וכמה יעלה להקים רכבת קלה בין נצרת לבין חיפה

לאחרונה מזדמן לנו לשמוע לעיתים תכופות את הקלישאה "מכה קלה בכנף" בהקשר של השלכות משבר הקורונה. האופטימיסטים ובעלי העניין משתמשים בה כדי לנסות לשכנע אותנו, ואולי גם את עצמם, שמדובר במכשול נקודתי וחולף, שלא יותיר נזק ארוך טווח לכלכלה המקומית והגלובלית ובסופו של דבר כולם ייצאו ממנו מחוזקים.

אפשר בהחלט להבין את הצורך באופטימיות בימים אלה אבל כאשר בוחנים את נתוני המאקרו העדכניים, שעולים מהפרסומים האחרונים של האוצר, מתקבל רושם שונה בתכלית.

הדוח שכותרתו "ביצוע התקציב, גירעון הממשלה ומימונו לתקופה ינואר-מרץ 2020", מגלה כי בחודש מרץ נמדד גירעון תקציבי של 15.9 מיליארד שקל לעומת כ-3.6 מיליארד במרץ אשתקד. באוצר אף טורחים להוסיף כי "בחודשים הבאים תימשך העלייה החדה בגירעון כתוצאה מהמשבר".

מטרידות לא פחות הן ההערכות המופיעות בסקירה, שפרסמה הכלכלנית הראשית באוצר בשלהי אפריל, ובה מוצגים שני תרחישים: התאוששות מהירה יחסית של המשק שתביא ב-2020 לצמיחה שלילית בתוצר של 5.4% "בלבד"; והתאוששות איטית, שתביא השנה לצמיחה שלילית של 6.5%.

על פי אותה סקירה, הגירעון הכולל בתקציב ינוע בין 11.3% ל-11.8% - בערך פי שלושה מההערכות בתחילת השנה והגירעון השלישי בגובהו מכל מדינות ה-OECD - ושיעור האבטלה הממוצע במשק ב-2020 יעמוד על 13%-14%, או כ-8%-9% לפי הגדרת הלמ"ס. מנגד, באוצר מנסים להרגיע אותנו, שיחס החוב/תוצר צפוי לעמוד כ-76% "בלבד", קצת מתחת לממוצע ב-OECD.

הנתונים הללו יחייבו את הממשלה הבאה לנקוט בצעדי חירום לאיזון בין ההכנסות להוצאות. גם אם זה יהיה כרוך בוויתור או הקפאה של פרויקטים מהודרים ויוקרתיים של תשתית תחבורתית, שאמורים לשאוב בשנים הקרובות עשרות מיליארדי דולרים מקופת המדינה.

הם גם יאלצו את הממשלה לבצע הערכה מחודשת של הציפיות הריאליות ממהלכי הפרטה שכבר החלו. בינתיים, לפחות, נראה שהפרויקטים הללו ממשיכים לנוע על טייס אוטומטי, כאילו שהכלכלה העולמית לא נמצאת בצלילה חופשית.

הנמלים: הספנות הגלובלית במשבר

משבר הקורונה מוצא את תוכנית הפיתוח של נמלי ישראל בנקודת זמן קריטית. באשדוד הולכת ומושלמת ההקמה של נמל פרטי ענק ואילו בחיפה מגיע לישורת האחרונה "נמל המפרץ" החדש, שאמור להימסר לניהול סיני ב-2021. במקביל מקודם הליך ההפרטה של נמל חיפה הישן, שאושר בוועדת השרים לענייני הפרטה בינואר השנה, ממש לפני זליגת משבר הקורונה לישראל.

לפי התוכנית בתוך כשנה-שנתיים אמורים לפעול בישראל ארבעה נמלי ים גדולים וחדישים, שיתחרו זה בזה. גם כאשר התובלה הימית העולמית נמצאה בצמיחה הועלו סימני שאלה, האם היקף המטענים, שעוברים דרכי נמלי ישראל, מצדיק את קיומם של ארבעה נמלים מתחרים. אבל מאז תחילת השנה ספג ענף הספנות הגלובלי את מלוא עוצמת הנזק הכלכלי של משבר הקורונה. כמעט כל חברות התובלה הימית הגדולות בעולם נפגעו קשה כתוצאה מהסגר והתכווצות הכלכלה הגלובלית שהביאה להאטה בשינוע סחורות ובפעילות הנמלים. התופעה החלה בסין ולאחר מכן זלגה למזרח אסיה, לארה"ב, אירופה ולשאר העולם.

נכון להיום האינדקסים הגלובליים, שעוקבים אחרי היקף הובלת המכולות בעולם, ממשיכים לצנוח משבוע לשבוע ומספר הקווים המושבתים מטפס; ענף הובלת המכוניות בעולם נמצא בקריסה בשל עצירה בייצור וייבוא רכב; ועל מה שקורה בתחום הובלת הנפט דרך הים עדיף לא לדבר. כתוצאה נפגעות כיום מהותית ההכנסות של נמלים גדולים ועמוסים בעולם.

בארצות הברית פנתה השבוע ועדת הספנות הפדרלית (FMC) בקריאה דחופה לקונגרס האמריקני להגיש סיוע למפעילי נמלים, שאינם יכולים לעמוד בנפח התובלה המינימלי אליו התחייבו בחוזה החכירה שלהם. באירופה המשבר פוקד אפילו נמלים עשירים וחיוניים כמו נמל רוטרדם, הגדול באירופה, שתפוקתו צנחה בכ-10% עד 20%.

אפשר להניח שהתובלה הימית תתאושש ביחד עם התאוששות הכלכלה העולמית. אבל כרגע יש עודף קיבולת מהותי ומשקיעים פוטנציאליים בנמלים חדשים הולכים ומתמעטים - אלא אם כן הם זוכים לגיבוי מממשלות, כמו סין למשל.

על הרקע העגום הזה ניתן להניח, שרשימת המתעניינים הפוטנציאליים בנמל חיפה המופרט עשויה להתכווץ משמעותית, במיוחד לאור דרישות הבסיס, שכוללות התחייבות של המשקיע להזרמת הון של כמיליארד שקל לצורך שדרוג תשתיות הנמל, הבטחת תעסוקה ומענקי הפרטה לעובדים ועוד. כל זה, כאשר במרחק של כמה מאות מטרים משם צפוי להתחיל ולפעול בקרוב נמל חדיש ומתחרה בשליטה סינית.

ואם כבר בנמל המפרץ "הסיני" עסקינן, גם כאן אפשר לצפות להשלכות לוואי של משבר הקורונה. כזכור הנמל הזה אמור לעבור בעוד כמה חודשים לניהול חברת SIPG הממשלתית של סין, לתקופה של 25 שנה. למרות משבר הקורונה הקמת הנמל הזה נמשכת במרץ וסביר להניח, שהוא אכן יהיה מוכן למסירה בשנה הבאה כמובטח.

אבל משבר הקורונה בהחלט מסבך את הרקע הגיאופוליטי הרגיש של העסקה. העסקה למסירת הנמל לסינים התקבלה מלכתחילה במורת רוח גלויה מצד הממשל האמריקני, שרואה בה פגיעה אסטרטגית ביחסי הכוחות באזור. הקריסה של כלכלת ארצות הברית במהלך המשבר רק מעמיקה את החשש בוושינגטון מניסיון סיני לנצל את המשבר כדי לחזק את השפעתה המדינית על חשבון ארצות הברית באמצעות הזרמת סיוע חירום כלכלי למדינות שקורסות כיום כלכלית לאורך "דרך המשי" - מסלול הסחר החדש שבנתה סין מאסיה לאירופה.

אפשר לשרטט שני תרחישים אפשריים ביחס לעתיד נמל המפרץ "הסיני". הראשון הוא, שהעסקה אכן תתממש ותהווה אור ירוק לא רשמי להגברת הסיוע הכלכלי מסין לישראל - סיוע שיתקבל כאן מן הסתם בברכה בחוגים מסוימים לאור הצפי העגום של מצב המשק.

התרחיש השני השני הוא שארצות הברית תטיל את מלוא משקלה כדי לבלום את העסקה בדקה ה-90, אולי בליווי הבטחה להמתקת הגלולה באמצעות סיוע כלכלי חיוני. כך או כך, קשה להניח, שמה שהיה לפני שלושה חודשים הוא שיהיה בהמשך.

אגד: יום הדין של התחבורה הציבורית

במאי 2019 יצא לדרך תהליך ההפרטה של אגד, שאמור היה לשנות מהיסוד את מבנה ההסעות הציבוריות בישראל ולהוציא את הקואופרטיב הוותיק לעצמאות ניהולית. הערכת השווי לצורך ההפרטה, שפורסמה באותו מעמד, דיברה על שווי של כ-1.3 מיליארד שקל. כל זה בליווי גל של הצטיידות באוטובוסים חדשים.

אנחנו לא יודעים באיזה שלב נמצא התהליך - מאז ספטמבר הערוץ דומם - וגם לא יודעים כמה משקיעים גילו או מגלים התעניינות. אבל כמו בענף הספנות, גם בענף ההיסעים משבר הקורונה טרף את הקלפים.

בישראל, כמו בכל העולם, חברות ההיסעים נמנו על הקורבנות הראשונים של הסגר ושל הקפאת הפעילות הכלכלית. הקווים הבודדים שנותרו פעילים, עובדים בחודשיים-שלושה האחרונים "על ריק" בשל מגבלות הבריאות. כלומר, מדובר ברבעון כמעט "מחוק" מבחינת הכנסות ואף אחד לא יכול להתחייב האם ומתי יחזרו ההכנסות בסקטור התחבורה הציבורית למצב קרוב לנורמלי. כנ"ל לגבי הפעילות באירופה שבה יש לאגד נוכחות מהותית. בשורה התחתונה, אם המדינה ואגד בונים על קבלת מחירי פרימיום בהפרטה על סמך הצגת התוצאות העסקיות למשקיעים, הם יצטרכו להמתין עוד זמן רב.

בהקשר זה חייבים להזכיר, שבאמצע מרץ, בעיצומו של משבר הקורונה, הורה בג"ץ לשחרר את מכרזי ההצטיידות של התחבורה הציבורית, שהיו תקועים סביב סוגיית רכש הגומלין. מדובר ברכש של כ-2,000 אוטובוסים בשווי מצרפי של כ-500-750 מיליון שקל, שאמורים להירכש בקרוב.

הכול טוב ויפה רק שאחרי אותו רבעון "מחוק" כאשר אלפי אוטובוסים מושבתים ובאופק נמצאות הוראות מלמעלה לדילול מספר הנוסעים, לא ברור מי בדיוק יוכל לשלם עבור האוטבוסים הללו והאם למדינה תקציב כדי לסבסד אותם.

תחנת אוטובוס אגד / צילום: אייל מרגולין

רכבות: האוצר מתנגד להקמת קו חדש

בתחילת אפריל, כאשר אזרחי ישראל היו טרודים במרחק המרבי שבו ניתן להתרחק בהליכה מהבית, נחתה במייל שלנו הודעה חגיגית שבישרה כי "משרד התחבורה וחברת חוצה ישראל מאיצים את פרויקט הרכבת הקלה חיפה-נצרת ומקדמים אותו אל המכרז הזכייני".

למי שהספיק לשכוח, מדובר בפרויקט להקמת קו רכבת באורך 41 קילומטר, עם לא פחות מ-19 תחנות, שיוקם בתוואי שטח קשה ויקשר בין נצרת עילית למרכזית המפרץ בחיפה. הפרויקט הזה התגלגל במסדרונות משרד התחבורה קרוב לעשור וכמקובל בפרויקטים מלאי הוד והדר שכאלה תקציבו תפח מהערכה ראשונית של כ-3 מיליארד שקל עד לכ-7 מיליארד שקל כיום, לפני החריגות המקובלות.

הרכבת הקלה מחיפה לנצרת / הדמיה: ינון - יעוץ ומחקר

מה הנימוק הרשמי לעיתוי התמוה של הפרסום, בעיצומו של משבר הקורונה וערב כינונה של ממשלה חדשה? "קידום פרויקט הרכבת הקלה בצל משבר הקורונה הוא בשורה למשק בכלל ולתשבי הצפון בפרט". כלומר, מגה פרויקט תשתיתי, שיקדם את התאוששות המשק. הכול טוב ויפה למעט העובדה שמדובר בעוד מכרז בין בין לאומי, שסביר להניח שיקדם את התאוששות הכלכלה הסינית, במקרה הסביר שהסינים יזכו בו, ולאו דווקא את זו המקומית.

נזכיר שבינואר השנה, עוד בטרם ההתכווצות האלימה של המשק בעקבות משבר הקורונה, ניסה האוצר לבלום את המהלך הזה על רקע הגירעון המעמיק בתקציב המדינה. לטענת הדרג המקצועי באוצר, בשבריר מתקציב קו הרכבת המתוכנן לנצרת ניתן לממש פתרון חלופי של תחבורה יבשתית באמצעות כלי רכב רבי קיבולת, שינועו בצירים ייעודיים ויזכו לעדיפות בצמתים, נוסח המטרונית.

ההודעה החפוזה של משרד התחבורה באפריל מעידה על כך, ששר התחבורה היוצא בצלאל סמוטריץ' העדיף את הפיתרון המפואר והיקר, שהגה קודמו ישראל כץ, על פני חלופת האוצר היעילה והרזה. ומי יממן את אותם 7 מיליארד השקלים, לפני חריגות, ומהיכן בדיוק? אולי לשר האוצר הבא - ישראל כץ - הוגה הרכבת לנצרת, יהיו פתרונות.

בצלאל סמוטריץ' / צילום: כדיה לוי

אחרית דבר: לחגור חגורות בטיחות

בשורה התחתונה, למרות צורך המובן בהדחקה נראה שכרגע צועדת הכלכלה הגלובלית, וכלכלת ישראל בתוכה, לתוך שדה מוקשים בלתי ממופה. הערכות עדכניות של חברות מחקר (מקניזי) ושל גופים כלכליים מרכזיים (הפורום הכלכלי העולמי) צופות, שההתאוששות של כלכלת העולם וחזרה לנקודת המוצא של טרום-קורונה תארך בין שלושה-ארבעה רבעונים בתרחיש האופטימי, לבין שנתיים-שלוש בתרחיש הפסימי.

אם נחזור רגע לדימוי התעופתי שעימו פתחנו, הכלכלה הישראלית רחוקה מלהיות מטוס קרב. היא דומה הרבה יותר למטוס נוסעים כבד ועמוס, ששרף הרבה דלק כדי להגיע לגובה שיוט אופטימלי. וכשהטייס של מטוס נוסעים מרגיש מכה בכנף בגובה 30 אלף רגל הוא לא קורא לדיילות לחלק שמפנייה וקוויאר. הוא מורה לנוסעים לחגור חגורת בטיחות. אולי גם לנפח את חגורות ההצלה. 

עוד כתבות

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח

חשד לפיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח: ארה"ב לא תטיל סנקציות על נצח יהודה • בשל ההפגנות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה הודיעה על ביטול טקס הפתיחה • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה  ● כל העדכונים

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?