לכלוך וזוהמה בתאי בעלי החיים / צילום: משרד החקלאות
בתוך עשרות הפרקים שבהם סקר מבקר המדינה את הדוחות הכספיים של המדינה, את היחס לעצורים ואת עצמאות גופי הרגולציה בתקשורת, הסתתר לו גם דוח חמור לא פחות בנוגע לפיקוח והתנהלות משרד החקלאות בתחום יבוא בעלי חיים לשחיטה בישראל ומניעת מחלות בעדרי צאן ובקר, צער בעלי חיים קשה באניות המשלוחים החיים המובילות לישראל במסע ארוך ובתנאים קשים בעלי חיים צפופים המתבוססים בהפרשותיהם, וחוסר אכיפה המאפשר למצב זה להתקיים בלא קנסות וסנקציות.
בנוסף, בדק המבקר את נושא המספוא, ומדבריו עולה חשש כי מספוא מיובא המכיל חומרים רעילים יפגע בבעלי החיים הניזונים ממנו ובבני האדם, מאחר שאין מבוצעות בדיקות שיוודאו את בטיחותו ותקינותו. למרות השיעורים הגבוהים של בקר הנגוע בברוצלוזיס - מחלה העוברת מבעלי חיים בצריכת מוצרים מן החי ועלולה לגרום לאדם עלולה לגרום לתחלואה קשה, לא גיבש המשרד תוכנית חדשה בת יישום למיגור המחלה ולהפסקת התפשטותה. עוד עולה מן הדו"ח כי השירות הווטרינרי במשרד החקלאות קבע כי חובת המגדלים לבצע חיסונים נגד מחלת הברוצלוזיס והעכברת, שעה שבשוק שרר מחסור בתרכיבים שלא איפשר את יישום ההנחיה.
"אין חולק על העובדה שנגרם סבל לבעלי החיים המובלים"
מהדו"ח עולים ממצאים המעידים על התעללות בבעלי חיים; "בבדיקה עלו ממצאים המשקפים תחזוקה ירודה של האוניות המובילות צאן ובקר מחו"ל, עד כדי סכנות ממשיות לבעלי החיים ופגיעה בתנאי המחייה שלהם באופן הגורם להם סבל רב". למרות זאת, לדברי המבקר, משרד החקלאות לא נקט סנקציות כלפי יבואני בעלי החיים לשחיטה, או בעלי אוניות שלא עמדו בהנחיות המשרד, למעט במקרים חריגים מאוד.
ל-OIE, שישראל חברה בו, יש קוד המפרט את התנאים הנדרשים להובלת בעלי חיים בים. לדוגמה, הקוד קובע שיש להקצות לבעלי החיים שטח מספיק, שיאפשר להם לשכב בתנוחה סבירה; שיש למנוע את חשיפת בעלי החיים לתנאי מזג אוויר קיצוניים במהלך ההובלה; וכי יש לאסור על הובלת נקבות הנמצאות בסוף הריונן. החלטתן של המדינות החברות בארגון לעמוד בתנאי הקוד היא וולונטרית. תקנות האיחוד האירופי, למשל, קובעות כי מתקן ההובלה חייב להיות בגובה ובמרווח המתאים להובלת בעלי החיים, וכי יש לספק לבעלי החיים בעת הצורך מים, מזון ומנוחה. כמו כן נקבעו הוראות דין שמטרתן למנוע מבעלי חיים פגיעה וסבל מיותרים.
"למעשה, אין חולק על העובדה שנגרם סבל לבעלי החיים המובלים, והדבר נדון רבות בתקשורת ואף בבית המשפט" , כותב המבקר. מתוך רצון להפחית את סבלם של בעלי החיים קיבלה הממשלה בדצמבר 2015 החלטה בנושא "קידום ההגנה על בעלי חיים ורווחתם", אשר קבעה בין היתר כי יש להקים ועדה ציבורית מייעצת לתחום צער בעלי חיים.
בדצמבר 2017 הגישה הוועדה המייעצת לשר החקלאות את המלצותיה בתחום הובלת מקנה. הוועדה המליצה, בין היתר: לבחון להחיל את אותו משטר מיסוי המוטל על הבשר המצונן גם על המקנה החי, מאחר שכיום יש תמריץ כלכלי ליבוא מקנה על פני יבוא של בשר מצונן, ויש בכך כדי לפגוע ברווחת בעלי החיים; לאסור יבוא מקנה לשחיטה מיידית; לקדם חקיקה לשיפור רווחת בעלי חיים בהובלה ימית ואווירית, ובייחוד בהובלה ימית, ולהקנות למשרד החקלאות אמצעי פיקוח ואכיפה מעשיים לשם הבטחת רווחת בעלי חיים המובאים לארץ בהובלה ימית ואווירית.
"תלונות שנשלחות לא מניבות דבר"
בינואר 2018 פרסם משרד החקלאות את ההוראות להובלת מקנה, המחייבות את יבואני המקנה החי, אשר עיקרן צמצום הפגיעה ברווחת בעלי החיים במהלך הובלתם לישראל. בהוראות מצוין כי התאים שבהם יובלו בעלי החיים יהיו מצוידים במערכת אוורור תקינה; בכלי השיט תהיה כמות מספקת של מצע וכן מזון ומים; מערכת הניקוז תהיה בעלת יכולת מתאימה לנקז נוזלים מהמכלאות, מהתאים ומהסיפונים בכל מצב; ואם הנסיעה עתידה להימשך יותר מעשרה ימים יתלווה אליה וטרינר.
משרד מבקר המדינה בחן 48 טופסי ביקורת שמולאו לגבי אוניות שהגיעו ארצה מתחילת שנת 2018 עד אמצע שנת 2019 (מתוך כ-180 טפסים לגבי כלל האוניות שהגיעו לארץ בתקופה זו), שבהם פורטו ליקויים שנמצאו באוניות שבהן הובל מקנה. מטפסים אלה עולה כי לעיתים היבואנים לא מיישמים כנדרש את ההנחיות והנהלים של משרד החקלאות. עוד עולה מטפסים אלה כי תחזוקת האוניות ירודה, עד כדי סכנות ממשיות לבעלי החיים, וכי תנאי המחיה של בעלי החיים באוניות ירודים.
לדוגמה, מכ-44% מהטפסים עולה כי תחזוקת האוניות לקויה, וכי בעלי החיים מלוכלכים בהפרשות; בכ-42% מהטפסים צוין כי הרפד באוניות רטוב ולא הוחלף בתדירות הנדרשת, וכי האבוסים והשקתות ריקים מאוכל ושתייה; בכ-33% מהטפסים תוארו ריח אמוניה חריף בשל ההפרשות של בעלי החיים הגורם לצריבה בעיניים וצפיפות בתאים; בכ-29% מהטפסים צוין כי החום והלחות באוניות גבוהים בשל בעיות במערכות האוורור; ובכ-4% מהטפסים נרשם כי הופעל כוח כלפי הבהמות ולעיתים נעשה שימוש בשוקרים חשמליים.
עוד מדו"ח המבקר עולה כי תנאים אלו לא נשמרים כיאות. הווטרינר בנמל מסר למשרד מבקר המדינה כי "תלונות שנשלחות לבדיקת הפיצו"ח (יחידה מרכזית לאכיפה וחקירות) לא מניבות דבר". נמצא כי בפועל, לא בכל המקרים מגיע חוקר של היחידה, והדבר נעשה בהתאם לזמינותם. במקרים אלה, הווטרינר בנמל מפקח על תחילת הפריקה כמקובל, והמשך הפריקה נעשה בלא נוכחות של אף גורם מפקח ממשרד החקלאות.
בביקורת עלה כי בשנים האחרונות משרד החקלאות לא נקט סנקציות כלפי יבואנים או בעלי אוניות שלא עמדו בהנחיות המשרד. משרד החקלאות לא הטיל קנסות, לא זימן לשימועים ולא שלל את רישיונותיהם של יבואנים שלא עמדו בתנאי ההובלה שקבע. למרות תשובת משרד החקלאות ולפיה ננקטות סנקציות כלפי יבואנים ובעלי אוניות שלא עמדו בתנאי היבוא, בשנת 2019 נפתחו רק שני תיקי חקירה, אך בינואר 2020 נמצא כי הם עדיין לא הועברו ללשכה המשפטית לטיפול. משרד החקלאות אף לא קיים שימועים, לא שלל רישיונות יבוא ולא הטיל קנסות על יבואנים אשר הפרו את תנאי היבוא.
נוכח הפגיעה ברווחת בעלי החיים בהובלות אלו, קובע המבקר כי ראוי כי המשרד יקדם את תעדוף יבוא הבשר המצונן מחו"ל בכדי להפסיק את המשלוחים החיים המסבים סבל רב וצער בעלי חיים, מהלך אשר ייתן מענה למבקשים לצרוך בשר טרי בלי לגרום סבל נוסף לבעלי החיים בעת ההובלות הימיות.
גם אחרי חתימה על תעודת בריאות חדשה,המשיכו לייצא לישראל טלאים נגועים בדיקרוצליום
יתר על כן, צאן ובקר מיובאים עלולים להפיץ בישראל מחלות שונות, ובפרט מחלות שאינן קיימות באזור. ואמנם, מן הדו"ח עולה כי נוהל יבוא צאן ובקר אינו מחייב ביצוע ביקורים סדירים במדינות מאושרות ליבוא, לצורך פיקוח ובקרה על מידת עמידתן בתנאי תעודות הבריאות שעליהן חתמו, ויחידת יבוא-יצוא במשרד החקלאות לא ביצעה ביקורים אלו. זאת, אף שלעיתים הצטברו נתונים המלמדים שלכאורה המדינות שהמקנה מיובא מהן אינן עומדות בחלק מתנאי תעודת הבריאות.
כך למשל, במרץ 2019 נמצאו תולעי דיקרוצליום בכבדיהם של כ-140 מ-200 טלאים שנשחטו לאחר שיובאו מרומניה. מומחה למחלות צאן בשירות הווטרינרי, המליץ לעצור לאלתר את היבוא מרומניה. היבוא לא הופסק, ובאפריל 2019 ביצעו שני וטרינרים מהמכון הווטרינרי של משרד החקלאות הערכה בנושא הסיכונים הכרוכים ביבוא בעלי חיים נגועים בתולעי דיקרוצליום לישראל. בסיכום הדוח צוין בין היתר כי הטפיל נפוץ במדינות רבות, לרבות מדינות אירופאיות וכי יש בנמצא טיפול תרופתי נגדו.
באפריל 2019, חתמה רומניה על תעודת בריאות חדשה שכללה התחייבות לבצע טיפול מונע, בין היתר, כנגד טפילים במערכת העיכול של המקנה. בתשובה על כך שלח הווטרינר המומחה לצאן מכתב נוסף למנהל השו"ט ובו התריע כי העובדים ברומניה "בזים לדרישות הווטרינריות של ישראל, וכי המשך היבוא ממדינה זו מסכן את ענף הצאן בישראל". הוא הוסיף וציין כי לדעתו ההחלטה לחדש את יבוא הצאן והבקר מרומניה משקפת את העובדה שטובת היבואנים עומדת לנגד נציגי השירות. מן הדו"ח עולה כי למרות החתימה על תעודת בריאות חדשה, גם אחרי אפריל 2019 המשיכה רומניה לייצא לישראל טלאים נגועים בדיקרוצליום.
באשר להליך הפיקוח על יבוא המספוא, עולה כי לא מתבצעים בדיקה ויזואלית ודיגום. עקב כך, יש חשש כי מספוא המכיל מתכות, חומרי הדברה, עובשים ורעלנים ייכנס לתחומי ישראל ויפגע בבעלי החיים הניזונים ממנו, ובכך בני האדם עלולים לצרוך מזון המופק מאותם בעלי חיים. השירות הווטרינרי, לדברי המבקר, לא קיים ביקורים סדירים במדינות שאושר לייבא מהן מקנה, לצורך פיקוח על עמידתן בתנאי תעודות הבריאות שעליהן חתמו. לעיתים, הצטברו נתונים המלמדים לכאורה כי המדינות לא עומדות בתנאים.
המבקר אף מתייחס לפעילות הווטרינרים בלשכות הווטרינריות, וקובע כי שום נוהל אינו מפרט את תדירות הפיקוח על מקומות ההסגר ועל בריאות המקנה השוהה בהם ואת אופן הפיקוח עליהם; כמו כן - אין נוהל הקובע אילו בדיקות נדרשים הווטרינרים לבצע בקרב המקנה ומתי יש לבצען; אילו חיסונים חובה לתת למקנה, וכיצד יש לטפל בממצאים חריגים ולעקוב אחריהם. עוד מעלה המבקר אפשרות לפיה עלולות להתבצע "שחיטות שחורות" של בקר, שכן השירות הווטרינרי לא הנחה את הלשכות בדבר הבקרה הנדרשת למניעת דיווח כוזב ברישומי בקר ומילוי טפסים, להבטחת מעקב ראוי אחריו. בהיעדר הנחיה בנושא, ובהיעדר מערכת ממוחשבת מעודכנת ומערך אכיפה סדור, המעקב אחר הבקר אינו יכול להיות מיטבי.
בדו"ח בדק מבקר המדינה את הימצאותן של מחלות בבקר ובצאן בישראל. רוב המחלות המוזכרות מוגרו ממדינות מערביות אך עדיין קיימות בישראל במידה כזאת או אחרת, וכמו כן בשנים האחרונות חל גידול מתמיד במספר בעלי החיים שחלו במחלות הברוצלוזיס, הפה והטלפיים ודבר הצאן. בשנת 2018 התגלו 795 בעלי חיים החולים בדבר הצאן, מחלה שמוגרה זה מכבר ממדינות אירופה וארה"ב, ו-1,837 בעלי חיים שחלו במחלת הפה והטלפיים, אשר גם היא מוגרה ברוב מדינות העולם.
מעמותת מאנימלס נמסר בתגובה לממצאי מבקר המדינה: "דו"ח המבקר חשף פגיעה חמורה בבעלי החיים באוניות המשלוחים החיים: צפיפות קשה, זוהמה, תאים מלאי שתן וצואה, הצטברות אמוניה הגורמת לקשיי נשימה. הביקורות בנמלים מוכיחות שמשרד החקלאות מודע לבעיות - עשרות אחוזים מטופסי הביקורת בנמלים מפרטים ליקויים באוניות, אולם משרד החקלאות כמעט ולא עושה דבר. אין שום הצדקה להובלת בעלי חיים בתנאים מחפירים, על פני יבשות וימים, רק כדי לפטם ולשחוט אותם בישראל. אנו קוראים לממשלה לפעול באופן מיידי להפסקת המשלוחים החיים".
משרד החקלאות: "במקרים בהם נמצא כי אירעו אירועים חריגים, המדינות נדרשות לספק הסברים"
עניין נוסף העולה מן הדו"ח מצביע על מעורבות גורמים מסחריים בתהליכי קבלת ההחלטות. בשל שיעורי ההדבקה הגבוהים ונוכח התפשטות ברוצלה מליטנזיס ברפתות באזורים שונים בארץ, בפברואר 2019 התקיים דיון בפורום ברוצלוזיס. בדיון נכחו 20 משתתפים, ובהם נציגי משרד החקלאות וכן שלושה נציגים של חברה פרטית המפעילה מגוון של שירותים וטרינריים בענף החקלאות - שני וטרינרים ומנכ"ל החברה הפרטית. יצוין כי החברה הפרטית עוסקת בין היתר בשיווק התרכיבים לחקלאים ובחיסון הבקר תמורת תשלום.
הדיון נסוב על השאלה אם ראוי להחזיר את חיסון הברוצלוזיס כחיסון חובה לכל עדרי הבקר בארץ. בסיכום הדיון ציינו 17 מהמשתתפים כי לדעתם יש להחזיר את החיסון. חלק מהמשתתפים התנגדו להחזרת החיסון, ובהם מנהלי לשכות וטרינריות, וחלקם תמכו בהחזרת החיסון, בהם נציגים של החברה הפרטית . מכאן עולה, לדברי המבקר, כי בדיון שעסק בשאלה אם ראוי להחזיר את חיסון הברוצלוזיס בתרכיב זן 19 כחיסון חובה, השתתפו נציגי חברה פרטית הנוגעת בדבר. "שיתוף נציגי חברות פרטיות - שיש להן ידע מקצועי רלוונטי - בדיונים מקצועיים של המשרד נועד להעשיר את המידע שבידי המשרד ולהציג לו נתונים שלא היו בידיו קודם לכן", כותב המבקר. "אם יחליט מנהל השו"ט לשתף בדיוני המשרד נציגי חברות פרטיות בעלות אינטרסים כלכליים, ראוי כי הוא ינהג בזהירות יתרה בכל הנוגע למתן משקל לעמדת החברות הפרטיות במסגרת תהליך קבלת ההחלטות, ובייחוד בנושאים שעשויה להיות להם השפעה כלכלית על החברות הפרטיות. זאת כדי למנוע חשש לניגוד עניינים, ולו למראית עין, בקבלת ההחלטות".
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "לעניין יבוא ויצוא של בעלי חיים, במקרים בהם נמצא כי אירעו אירועים חריגים, המדינות נדרשות לספק הסברים, ובהתאם מבוצעת הערכת סיכונים מחודשת ומתקבלות החלטות, לרבות נקיטת צעדים. המשרד יבצע הערכת סיכונים שנתית ביחס לכל מדינה ומדינה שאושרה ליבוא מקנה במהלך השנה האחרונה.
"בהתייחס לפיקוח בנמלים, נוהל יבוא מקנה, לרבות הגדרת המצבים בהם יש לפנות ליחידת האכיפה של המשרד (פיצו"ח) נמצא בתהליך עדכון, ויכנס לתוקף בהקדם האפשרי. בהתייחס לסנקציות בגין הפרת תנאי הובלה, בנוסף על המערכת הממוחשבת שעתידה לקום ולהעביר את כל הנתונים בנושא, השירותים הווטרינריים בוחנים את הגדרות הבדיקה והמבדקים מבוססי הסיכון. כנגד יבואנים או כלי שיט שלא יעמדו בציוני הסף, ינקטו סנקציות מחמירות.
"לעניין דיוני הנהלת השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות קיבל לתשומת ליבו את הערות המבקר וכבר החל לפעול בנושא. מנהל שירותים ווטרינריים בשדה (בפועל) מוציא סיכומי דיון וישיבות מאז הגעת דוח המבקר לידי המשרד.
"לעניין מחלת הברוצלוזיס, בשנים האחרונות, מספר העדרים הנגועים בנגב ומספר האנשים המאובחנים נמצאים בירידה, והשירותים הווטרינרים פועלים להגדלת שיעור הדגימות הנלקחות. הושגה הסכמה עם האוצר על תקנון כוח אדם זמני לצורך הנושא ל-5 שנים לטובת מזעור הברוצלוזיס. עם הקמת ממשלה והעברת חוק תקציב, תעודכן תכנית ביעור הברוצלוזיס ותופעל מחדש.
"לגבי החיסון זן 19, מרגע שהוחלט על הפסקת החיסון של הבקר, לא היה צורך בהחזקת מלאי תרכיב, כיוון שאורך חיי המדף של התרכיב מוגבל. לנוכח העובדה כי אספקת כלל התרכיבים הווטרינריים בעולם בעייתית, מרגע שהוחלט על החזרת החיסון נדרשו חודשיים עד הגעת אספקת התרכיבים לארץ. לעניין הפיקוח על מספוא, משרד החקלאות קיבל לתשומת ליבו את הערות המבקר וכבר החל לפעול בנושא".