גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוח מבקר המדינה משרטט תמונה של צער בעלי חיים בחסות משרד החקלאות

המבקר התייחס לתחום יבוא בעלי חיים לשחיטה בישראל ומניעת מחלות בעדרי צאן ובקר, צער בעלי חיים קשה באניות המשלוחים החיים המובילות לישראל במסע ארוך ובתנאים קשים בעלי חיים צפופים המתבוססים בהפרשותיהם, וחוסר אכיפה המאפשר למצב זה להתקיים בלא קנסות וסנקציות

לכלוך וזוהמה בתאי בעלי החיים / צילום: משרד החקלאות
לכלוך וזוהמה בתאי בעלי החיים / צילום: משרד החקלאות

בתוך עשרות הפרקים שבהם סקר מבקר המדינה את הדוחות הכספיים של המדינה, את היחס לעצורים ואת עצמאות גופי הרגולציה בתקשורת, הסתתר לו גם דוח חמור לא פחות בנוגע לפיקוח והתנהלות משרד החקלאות בתחום יבוא בעלי חיים לשחיטה בישראל ומניעת מחלות בעדרי צאן ובקר, צער בעלי חיים קשה באניות המשלוחים החיים המובילות לישראל במסע ארוך ובתנאים קשים בעלי חיים צפופים המתבוססים בהפרשותיהם, וחוסר אכיפה המאפשר למצב זה להתקיים בלא קנסות וסנקציות.

בנוסף, בדק המבקר את נושא המספוא, ומדבריו עולה חשש כי מספוא מיובא המכיל חומרים רעילים יפגע בבעלי החיים הניזונים ממנו ובבני האדם, מאחר שאין מבוצעות בדיקות שיוודאו את בטיחותו ותקינותו. למרות השיעורים הגבוהים של בקר הנגוע בברוצלוזיס - מחלה העוברת מבעלי חיים בצריכת מוצרים מן החי ועלולה לגרום לאדם עלולה לגרום לתחלואה קשה, לא גיבש המשרד תוכנית חדשה בת יישום למיגור המחלה ולהפסקת התפשטותה. עוד עולה מן הדו"ח כי השירות הווטרינרי במשרד החקלאות קבע כי חובת המגדלים לבצע חיסונים נגד מחלת הברוצלוזיס והעכברת, שעה שבשוק שרר מחסור בתרכיבים שלא איפשר את יישום ההנחיה.

"אין חולק על העובדה שנגרם סבל לבעלי החיים המובלים"

מהדו"ח עולים ממצאים המעידים על התעללות בבעלי חיים; "בבדיקה עלו ממצאים המשקפים תחזוקה ירודה של האוניות המובילות צאן ובקר מחו"ל, עד כדי סכנות ממשיות לבעלי החיים ופגיעה בתנאי המחייה שלהם באופן הגורם להם סבל רב". למרות זאת, לדברי המבקר, משרד החקלאות לא נקט סנקציות כלפי יבואני בעלי החיים לשחיטה, או בעלי אוניות שלא עמדו בהנחיות המשרד, למעט במקרים חריגים מאוד.

ל-OIE, שישראל חברה בו, יש קוד המפרט את התנאים הנדרשים להובלת בעלי חיים בים. לדוגמה, הקוד קובע שיש להקצות לבעלי החיים שטח מספיק, שיאפשר להם לשכב בתנוחה סבירה; שיש למנוע את חשיפת בעלי החיים לתנאי מזג אוויר קיצוניים במהלך ההובלה; וכי יש לאסור על הובלת נקבות הנמצאות בסוף הריונן. החלטתן של המדינות החברות בארגון לעמוד בתנאי הקוד היא וולונטרית. תקנות האיחוד האירופי, למשל, קובעות כי מתקן ההובלה חייב להיות בגובה ובמרווח המתאים להובלת בעלי החיים, וכי יש לספק לבעלי החיים בעת הצורך מים, מזון ומנוחה. כמו כן נקבעו הוראות דין שמטרתן למנוע מבעלי חיים פגיעה וסבל מיותרים.

"למעשה, אין חולק על העובדה שנגרם סבל לבעלי החיים המובלים, והדבר נדון רבות בתקשורת ואף בבית המשפט" , כותב המבקר. מתוך רצון להפחית את סבלם של בעלי החיים קיבלה הממשלה בדצמבר 2015 החלטה בנושא "קידום ההגנה על בעלי חיים ורווחתם", אשר קבעה בין היתר כי יש להקים ועדה ציבורית מייעצת לתחום צער בעלי חיים.

בדצמבר 2017 הגישה הוועדה המייעצת לשר החקלאות את המלצותיה בתחום הובלת מקנה. הוועדה המליצה, בין היתר: לבחון להחיל את אותו משטר מיסוי המוטל על הבשר המצונן גם על המקנה החי, מאחר שכיום יש תמריץ כלכלי ליבוא מקנה על פני יבוא של בשר מצונן, ויש בכך כדי לפגוע ברווחת בעלי החיים; לאסור יבוא מקנה לשחיטה מיידית; לקדם חקיקה לשיפור רווחת בעלי חיים בהובלה ימית ואווירית, ובייחוד בהובלה ימית, ולהקנות למשרד החקלאות אמצעי פיקוח ואכיפה מעשיים לשם הבטחת רווחת בעלי חיים המובאים לארץ בהובלה ימית ואווירית.

"תלונות שנשלחות לא מניבות דבר"

בינואר 2018 פרסם משרד החקלאות את ההוראות להובלת מקנה, המחייבות את יבואני המקנה החי, אשר עיקרן צמצום הפגיעה ברווחת בעלי החיים במהלך הובלתם לישראל. בהוראות מצוין כי התאים שבהם יובלו בעלי החיים יהיו מצוידים במערכת אוורור תקינה; בכלי השיט תהיה כמות מספקת של מצע וכן מזון ומים; מערכת הניקוז תהיה בעלת יכולת מתאימה לנקז נוזלים מהמכלאות, מהתאים ומהסיפונים בכל מצב; ואם הנסיעה עתידה להימשך יותר מעשרה ימים יתלווה אליה וטרינר.

משרד מבקר המדינה בחן 48 טופסי ביקורת שמולאו לגבי אוניות שהגיעו ארצה מתחילת שנת 2018 עד אמצע שנת 2019 (מתוך כ-180 טפסים לגבי כלל האוניות שהגיעו לארץ בתקופה זו), שבהם פורטו ליקויים שנמצאו באוניות שבהן הובל מקנה. מטפסים אלה עולה כי לעיתים היבואנים לא מיישמים כנדרש את ההנחיות והנהלים של משרד החקלאות. עוד עולה מטפסים אלה כי תחזוקת האוניות ירודה, עד כדי סכנות ממשיות לבעלי החיים, וכי תנאי המחיה של בעלי החיים באוניות ירודים.

לדוגמה, מכ-44% מהטפסים עולה כי תחזוקת האוניות לקויה, וכי בעלי החיים מלוכלכים בהפרשות; בכ-42% מהטפסים צוין כי הרפד באוניות רטוב ולא הוחלף בתדירות הנדרשת, וכי האבוסים והשקתות ריקים מאוכל ושתייה; בכ-33% מהטפסים תוארו ריח אמוניה חריף בשל ההפרשות של בעלי החיים הגורם לצריבה בעיניים וצפיפות בתאים; בכ-29% מהטפסים צוין כי החום והלחות באוניות גבוהים בשל בעיות במערכות האוורור; ובכ-4% מהטפסים נרשם כי הופעל כוח כלפי הבהמות ולעיתים נעשה שימוש בשוקרים חשמליים.

עוד מדו"ח המבקר עולה כי תנאים אלו לא נשמרים כיאות. הווטרינר בנמל מסר למשרד מבקר המדינה כי "תלונות שנשלחות לבדיקת הפיצו"ח (יחידה מרכזית לאכיפה וחקירות) לא מניבות דבר". נמצא כי בפועל, לא בכל המקרים מגיע חוקר של היחידה, והדבר נעשה בהתאם לזמינותם. במקרים אלה, הווטרינר בנמל מפקח על תחילת הפריקה כמקובל, והמשך הפריקה נעשה בלא נוכחות של אף גורם מפקח ממשרד החקלאות.

תנאי מחייה צפופים ללא כל מרחב לבעלי חיים לשחיטה / צילום: משרד החקלאות

בביקורת עלה כי בשנים האחרונות משרד החקלאות לא נקט סנקציות כלפי יבואנים או בעלי אוניות שלא עמדו בהנחיות המשרד. משרד החקלאות לא הטיל קנסות, לא זימן לשימועים ולא שלל את רישיונותיהם של יבואנים שלא עמדו בתנאי ההובלה שקבע. למרות תשובת משרד החקלאות ולפיה ננקטות סנקציות כלפי יבואנים ובעלי אוניות שלא עמדו בתנאי היבוא, בשנת 2019 נפתחו רק שני תיקי חקירה, אך בינואר 2020 נמצא כי הם עדיין לא הועברו ללשכה המשפטית לטיפול. משרד החקלאות אף לא קיים שימועים, לא שלל רישיונות יבוא ולא הטיל קנסות על יבואנים אשר הפרו את תנאי היבוא.

נוכח הפגיעה ברווחת בעלי החיים בהובלות אלו, קובע המבקר כי ראוי כי המשרד יקדם את תעדוף יבוא הבשר המצונן מחו"ל בכדי להפסיק את המשלוחים החיים המסבים סבל רב וצער בעלי חיים, מהלך אשר ייתן מענה למבקשים לצרוך בשר טרי בלי לגרום סבל נוסף לבעלי החיים בעת ההובלות הימיות.

גם אחרי חתימה על תעודת בריאות חדשה,המשיכו לייצא לישראל טלאים נגועים בדיקרוצליום

יתר על כן, צאן ובקר מיובאים עלולים להפיץ בישראל מחלות שונות, ובפרט מחלות שאינן קיימות באזור. ואמנם, מן הדו"ח עולה כי נוהל יבוא צאן ובקר אינו מחייב ביצוע ביקורים סדירים במדינות מאושרות ליבוא, לצורך פיקוח ובקרה על מידת עמידתן בתנאי תעודות הבריאות שעליהן חתמו, ויחידת יבוא-יצוא במשרד החקלאות לא ביצעה ביקורים אלו. זאת, אף שלעיתים הצטברו נתונים המלמדים שלכאורה המדינות שהמקנה מיובא מהן אינן עומדות בחלק מתנאי תעודת הבריאות.

כך למשל, במרץ 2019 נמצאו תולעי דיקרוצליום בכבדיהם של כ-140 מ-200 טלאים שנשחטו לאחר שיובאו מרומניה. מומחה למחלות צאן בשירות הווטרינרי, המליץ לעצור לאלתר את היבוא מרומניה. היבוא לא הופסק, ובאפריל 2019 ביצעו שני וטרינרים מהמכון הווטרינרי של משרד החקלאות הערכה בנושא הסיכונים הכרוכים ביבוא בעלי חיים נגועים בתולעי דיקרוצליום לישראל. בסיכום הדוח צוין בין היתר כי הטפיל נפוץ במדינות רבות, לרבות מדינות אירופאיות וכי יש בנמצא טיפול תרופתי נגדו.

באפריל 2019, חתמה רומניה על תעודת בריאות חדשה שכללה התחייבות לבצע טיפול מונע, בין היתר, כנגד טפילים במערכת העיכול של המקנה. בתשובה על כך שלח הווטרינר המומחה לצאן מכתב נוסף למנהל השו"ט ובו התריע כי העובדים ברומניה "בזים לדרישות הווטרינריות של ישראל, וכי המשך היבוא ממדינה זו מסכן את ענף הצאן בישראל". הוא הוסיף וציין כי לדעתו ההחלטה לחדש את יבוא הצאן והבקר מרומניה משקפת את העובדה שטובת היבואנים עומדת לנגד נציגי השירות. מן הדו"ח עולה כי למרות החתימה על תעודת בריאות חדשה, גם אחרי אפריל 2019 המשיכה רומניה לייצא לישראל טלאים נגועים בדיקרוצליום.

באשר להליך הפיקוח על יבוא המספוא, עולה כי לא מתבצעים בדיקה ויזואלית ודיגום. עקב כך, יש חשש כי מספוא המכיל מתכות, חומרי הדברה, עובשים ורעלנים ייכנס לתחומי ישראל ויפגע בבעלי החיים הניזונים ממנו, ובכך בני האדם עלולים לצרוך מזון המופק מאותם בעלי חיים. השירות הווטרינרי, לדברי המבקר, לא קיים ביקורים סדירים במדינות שאושר לייבא מהן מקנה, לצורך פיקוח על עמידתן בתנאי תעודות הבריאות שעליהן חתמו. לעיתים, הצטברו נתונים המלמדים לכאורה כי המדינות לא עומדות בתנאים.

המבקר אף מתייחס לפעילות הווטרינרים בלשכות הווטרינריות, וקובע כי שום נוהל אינו מפרט את תדירות הפיקוח על מקומות ההסגר ועל בריאות המקנה השוהה בהם ואת אופן הפיקוח עליהם; כמו כן - אין נוהל הקובע אילו בדיקות נדרשים הווטרינרים לבצע בקרב המקנה ומתי יש לבצען; אילו חיסונים חובה לתת למקנה, וכיצד יש לטפל בממצאים חריגים ולעקוב אחריהם. עוד מעלה המבקר אפשרות לפיה עלולות להתבצע "שחיטות שחורות" של בקר, שכן השירות הווטרינרי לא הנחה את הלשכות בדבר הבקרה הנדרשת למניעת דיווח כוזב ברישומי בקר ומילוי טפסים, להבטחת מעקב ראוי אחריו. בהיעדר הנחיה בנושא, ובהיעדר מערכת ממוחשבת מעודכנת ומערך אכיפה סדור, המעקב אחר הבקר אינו יכול להיות מיטבי.

בדו"ח בדק מבקר המדינה את הימצאותן של מחלות בבקר ובצאן בישראל. רוב המחלות המוזכרות מוגרו ממדינות מערביות אך עדיין קיימות בישראל במידה כזאת או אחרת, וכמו כן בשנים האחרונות חל גידול מתמיד במספר בעלי החיים שחלו במחלות הברוצלוזיס, הפה והטלפיים ודבר הצאן. בשנת 2018 התגלו 795 בעלי חיים החולים בדבר הצאן, מחלה שמוגרה זה מכבר ממדינות אירופה וארה"ב, ו-1,837 בעלי חיים שחלו במחלת הפה והטלפיים, אשר גם היא מוגרה ברוב מדינות העולם.

מעמותת מאנימלס נמסר בתגובה לממצאי מבקר המדינה: "דו"ח המבקר חשף פגיעה חמורה בבעלי החיים באוניות המשלוחים החיים: צפיפות קשה, זוהמה, תאים מלאי שתן וצואה, הצטברות אמוניה הגורמת לקשיי נשימה. הביקורות בנמלים מוכיחות שמשרד החקלאות מודע לבעיות - עשרות אחוזים מטופסי הביקורת בנמלים מפרטים ליקויים באוניות, אולם משרד החקלאות כמעט ולא עושה דבר. אין שום הצדקה להובלת בעלי חיים בתנאים מחפירים, על פני יבשות וימים, רק כדי לפטם ולשחוט אותם בישראל. אנו קוראים לממשלה לפעול באופן מיידי להפסקת המשלוחים החיים".

משרד החקלאות: "במקרים בהם נמצא כי אירעו אירועים חריגים, המדינות נדרשות לספק הסברים"

עניין נוסף העולה מן הדו"ח מצביע על מעורבות גורמים מסחריים בתהליכי קבלת ההחלטות. בשל שיעורי ההדבקה הגבוהים ונוכח התפשטות ברוצלה מליטנזיס ברפתות באזורים שונים בארץ, בפברואר 2019 התקיים דיון בפורום ברוצלוזיס. בדיון נכחו 20 משתתפים, ובהם נציגי משרד החקלאות וכן שלושה נציגים של חברה פרטית המפעילה מגוון של שירותים וטרינריים בענף החקלאות - שני וטרינרים ומנכ"ל החברה הפרטית. יצוין כי החברה הפרטית עוסקת בין היתר בשיווק התרכיבים לחקלאים ובחיסון הבקר תמורת תשלום.

הדיון נסוב על השאלה אם ראוי להחזיר את חיסון הברוצלוזיס כחיסון חובה לכל עדרי הבקר בארץ. בסיכום הדיון ציינו 17 מהמשתתפים כי לדעתם יש להחזיר את החיסון. חלק מהמשתתפים התנגדו להחזרת החיסון, ובהם מנהלי לשכות וטרינריות, וחלקם תמכו בהחזרת החיסון, בהם נציגים של החברה הפרטית . מכאן עולה, לדברי המבקר, כי בדיון שעסק בשאלה אם ראוי להחזיר את חיסון הברוצלוזיס בתרכיב זן 19 כחיסון חובה, השתתפו נציגי חברה פרטית הנוגעת בדבר. "שיתוף נציגי חברות פרטיות - שיש להן ידע מקצועי רלוונטי - בדיונים מקצועיים של המשרד נועד להעשיר את המידע שבידי המשרד ולהציג לו נתונים שלא היו בידיו קודם לכן", כותב המבקר. "אם יחליט מנהל השו"ט לשתף בדיוני המשרד נציגי חברות פרטיות בעלות אינטרסים כלכליים, ראוי כי הוא ינהג בזהירות יתרה בכל הנוגע למתן משקל לעמדת החברות הפרטיות במסגרת תהליך קבלת ההחלטות, ובייחוד בנושאים שעשויה להיות להם השפעה כלכלית על החברות הפרטיות. זאת כדי למנוע חשש לניגוד עניינים, ולו למראית עין, בקבלת ההחלטות".

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "לעניין יבוא ויצוא של בעלי חיים, במקרים בהם נמצא כי אירעו אירועים חריגים, המדינות נדרשות לספק הסברים, ובהתאם מבוצעת הערכת סיכונים מחודשת ומתקבלות החלטות, לרבות נקיטת צעדים. המשרד יבצע הערכת סיכונים שנתית ביחס לכל מדינה ומדינה שאושרה ליבוא מקנה במהלך השנה האחרונה.

"בהתייחס לפיקוח בנמלים, נוהל יבוא מקנה, לרבות הגדרת המצבים בהם יש לפנות ליחידת האכיפה של המשרד (פיצו"ח) נמצא בתהליך עדכון, ויכנס לתוקף בהקדם האפשרי. בהתייחס לסנקציות בגין הפרת תנאי הובלה, בנוסף על המערכת הממוחשבת שעתידה לקום ולהעביר את כל הנתונים בנושא, השירותים הווטרינריים בוחנים את הגדרות הבדיקה והמבדקים מבוססי הסיכון. כנגד יבואנים או כלי שיט שלא יעמדו בציוני הסף, ינקטו סנקציות מחמירות.

"לעניין דיוני הנהלת השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות קיבל לתשומת ליבו את הערות המבקר וכבר החל לפעול בנושא. מנהל שירותים ווטרינריים בשדה (בפועל) מוציא סיכומי דיון וישיבות מאז הגעת דוח המבקר לידי המשרד.

"לעניין מחלת הברוצלוזיס, בשנים האחרונות, מספר העדרים הנגועים בנגב ומספר האנשים המאובחנים נמצאים בירידה, והשירותים הווטרינרים פועלים להגדלת שיעור הדגימות הנלקחות. הושגה הסכמה עם האוצר על תקנון כוח אדם זמני לצורך הנושא ל-5 שנים לטובת מזעור הברוצלוזיס. עם הקמת ממשלה והעברת חוק תקציב, תעודכן תכנית ביעור הברוצלוזיס ותופעל מחדש.

"לגבי החיסון זן 19, מרגע שהוחלט על הפסקת החיסון של הבקר, לא היה צורך בהחזקת מלאי תרכיב, כיוון שאורך חיי המדף של התרכיב מוגבל. לנוכח העובדה כי אספקת כלל התרכיבים הווטרינריים בעולם בעייתית, מרגע שהוחלט על החזרת החיסון נדרשו חודשיים עד הגעת אספקת התרכיבים לארץ. לעניין הפיקוח על מספוא, משרד החקלאות קיבל לתשומת ליבו את הערות המבקר וכבר החל לפעול בנושא".

עוד כתבות

ינון יוגב / צילום: לומי ברנטל

עסקה ראשונה לקרן אלומה: רוכשת 85% מתיבר החזקות תמורת 50 מיליון שקל

אלומה החליטה להיכנס לתחום ההקמה של אתרים סלולריים על רקע הביקוש לאתרים חדשים והצורך של החברות הסלולריות להפחית עלויות שכירות

הבורסה בת"א / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מדדי קורונה: שוק המניות הישראלי בולט לרעה בהשוואה לעולם

יש לא מעט מדינות שבהן פגיעת המגפה היתה קשה הרבה יותר - אבל למגינת לבם של המשקיעים הישראלים, יחסית לאותן מדינות, שיקום הכלכלה המקומית מבוצע באופן הרבה פחות יעיל

מוצרי חלב, סופרמרקט / צילום: תמר מצפי

יתחרה בתנובה וגד: המותג משק צוריאל נכנס לקטגוריית גבינות השמנת

המחלבה שנרכשה על ידי החברה המרכזית לפני 13 שנה, משיקה גבינות שמנת עם 25% אחוזי שומן, ומקווה לקחת נתח משמעותי מהמכירות בו ● מדובר במוצר שיימכר במדפים בלבד, ולא במעדניה

מטוס אל על / צילום: יואב יערי

מניו יורק דרך ירושלים: נחשף המשקיע שרוצה לרכוש את אל על

אלי רוזנברג (30), בנו של המיליארדר הניו יורקי קני רוזנברג המתגורר בירושלים, הוא האיש שמעוניין לרכוש את החברה ●  בשבוע שעבר נחשף ב"גלובס" כי נציגו של רוזנברג ביקש להתחיל בהליך בעזרת תא"ל במיל' ראם עמינח

ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום/דוברות הכנסת, Associated Press

הפגישה בין נתניהו לאחראית על המחשוב, או מה הסיכוי שהפעם הכסף באמת יגיע? ארבע הערות על התוכנית הכלכלית

התוכנית החדשה שהוצגה בחמישי האחרון אולי תמתן את הזעם הציבורי על מחדלי הממשלה בטיפול במשבר הקורונה, אך היא לא יכולה לחלץ את המשק מהמשבר החמור אליו הוא נקלע והיא כרגיל כוללת אותיות קטנות שכדאי מאוד לכולם לקרוא

גילת לווינים / צילום: תמר מצפי, גלובס

רשמית: קומטק מנסה להשתחרר מרכישת גילת, שמאיימת בתביעה של מאות מיליוני דולרים

לאחר שבשבוע שעבר ביקשה קומטק מבית המשפט שימנע מגילת לבצע פעולות מסוימות, כעת היא הגישה תובענה מעודכנת לבית המשפט בדלאוור – כדי שיצהיר כי אינה מחויבת להשלים את העסקה

יו"ר שלמה החזקות אסי שמלצר / צילום: אוראל כהן

קבוצת שלמה זכתה לביקושים גבוהים: מגייסת 182 מיליון שקל

הגיוס בוצע במסגרת הרחבת סדרת אג"ח יח של החברה, במחיר המשקף תשואה של כ-3.18% לאג"ח ● החברה ביקשה תחילה לגייס 150 מיליון שקל, זכתה לביקושים של למעלה מ-270 מיליון שקל והחליטה להגדיל את היקף הגיוס

הישרדות VIP 2020 / צילום: צילום מסך

מלחמת הישרדות: רשת שוב בראש טבלת הרייטינג - ורק שם

במה שהופך להיות ריטואל קבוע, רשת 13 מובילה על שאר התוכניות במדדי הרייטינג - אך כל שאר המקומות בטבלה שייכים לקשת 12

בניין בנק ישראל / צילום: אוריה תדמור

עובדי בנק ישראל מסרבים להיכנס לבניין החדש

לטענת הוועד, העבודות בבניין החדש טרם הסתיימו ויש בו מפגעים רבים שמסכנים את בריאות העובדים ● בנק ישראל: "הנהלת בנק ישראל לא תעמוד מאחורי צעד שיש בו סיכון, ולו המזערי, לבריאות העובדים"

שר התקשורת החדש, יועז הנדל / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

בעלי שליטה זרים יוכלו להמיר את התנאי ל-5% אחזקות בחברות תקשורת

המטרה: לאפשר לבעלי שליטה זרים שרוצים להציע תנאים חלופיים במקום הדרישה המקורית ל-5% החזקות של גורם ישראלי בחברות תקשורת

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

שומרות את הכסף בקופה: הקורונה כיווצה ב-40% את היקף הדיבידנדים שחילקו החברות הציבוריות במחצית 2020

במחצית הראשונה של השנה חילקו החברות הציבוריות דיבידנדים בהיקף כולל של 5.7 מיליארד שקל, לעומת 9.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2019 ● המחלקות הגדולות ביותר - חברות מגזר הנדל"ן; הירידה החדה ביותר - במגזר האנרגיה

הפגנת העצמאים בתל אביב על מתווה הסיוע בשל משבר הקורונה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"תשאירו את הטלפון בבית": הפוסט של הרופאה מסורוקה, הסערה ואיכוני השב"כ

מפגינים רבים חששו אתמול שאם יגיעו להפגנת העצמאים עם מכשיר סלולרי, הם יוכלו להישלח בטעות לבידוד בשל איכוני השב"כ ● האם החששות מוצדקים? ● "גלובס" עושה סדר

אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו

חקירות נגד שופטים ואמון הציבור – לחזור לשפיות ולענייניות

גם ועדות החקירה הפרלמנטריות הפכו להיות כלי ניגוח פוליטי ● אפשר וצריך לבקר את מערכת המשפט ולחקור את פרשת הצוללות אבל לא במחיר של ניפוץ הממלכתיות

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - סופ"ש 10-11 ביולי

בסופ"ש באיכילוב: 14 פצועים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

"גלובס" ובית החולים איכילוב חוזרים לדווח על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

יועז הנדל / צילום: כדיה לוי, גלובס

משרד התקשורת נפגש עם אקספון לוודא שהיא לא נפגעת ממיזוג סלקום וגולן

עסקת המיזוג בין סלקום לגולן טלקום קרובה לאישור תחת תנאים מגבילים ונמצאת בישורת האחרונה ● המשרד מעוניין לאשרה לפני מכרז הדור החמישי ב–2 באוגוסט ● אקספון שהיא החברה הקטנה בשוק עשויה להיות הנפגעת העיקרית מהעסקה

ד"ר אמיר ירון / צילום: יונתן בלום

נגיד בנק ישראל: הממשלה יכולה לממן את תוכנית החילוץ של המשק

ירון העריך בישיבת הממשלה כי ביצוע התוכנית יגדיל את הגירעון התקציבי ל-13% השנה ו-7% בשנה הבאה ● לטענתו האמון בכלכלה הישראלית ובמחויבות הממשלה לשמירה על משמעת פיסקלית יסייע לנו לצלוח את המשבר מבחינת צרכי המימון שלו

לוי רחמני, כיהן כמנכ"ל חברת ביטוח איילון לפני פטירתו / צילום: איל יצהר

מניות השליטה באיילון הועברו לידי הנאמן עו"ד אפי אברמזון לצורך מכירתן

על שמו של לוי רחמני, המייסד המנוח של קבוצת הביטוח, רשומות 67.3% ממניות איילון, ששווי השוק שלהן כ-134 מיליון שקל

איתן אופנהיים / צילום: איל יצהר

בנק הפועלים: מתרשמים מנובה, אך ממליצים "תשואת שוק" בשל שיקולי תמחור

האנליסט שי זיגלמן נוקב במחיר יעד של 45 דולר למניה, נמוך ב-7.8% מהנוכחי ● סבור שנובה תצלח את משבר הקורונה "כשהיא רוכבת על טרנד הדיגיטליזציה" ושאינטל מהווה מנוע צמיחה משמעותי, אך לא תעלה על 10% מהכנסות נובה ב-2020-2021

עדי אייל / צילום: יח"צ

וואן טכנולוגיות תשלם 14 מיליון שקל תמורת 70% מיוביטק הפועלת בתחום שירותי מחשוב ענן

עבור וואן זו הרכישה השישית תוך פחות משנתיים, והשנייה רק השנה ● סוכם כי ערב השלמת העסקה, יוביטק תכריז על חלוקת דיבידנד שיועבר למוכרים

משה וידמן / איל יצהר

איגוד הבנקים: יו"ר מזרחי טפחות מונה לנשיא והתקציב יצומצם

משה וידמן יחליף בתפקיד נשיא האיגוד את עודד ערן ז"ל, לשעבר יו"ר הפועלים שנפטר ממחלה ● לאחר שבנק לאומי הודיע על פרישה מהאיגוד החליטו חבריו כי יספגו חלק ממחיר העזיבה ויגדילו את דמי החבר שישלמו