הרמטכ"ל אביב כוכבי / צילום: Oded Balilty, Associated Press
בג"ץ ידון ביום ראשון הקרוב בעתירת העמותה לצדק פיננסי נגד הרמטכ"ל ושרי הביטחון והאוצר בנושא התוספת לפנסיה של אנשי הקבע בצה"ל שהרמטכ"ל מאשר. הדיון נקבע לראשון לאחר שבג"ץ דחה את בקשת המדינה לדחות את הדיון בעתירה בשלושה חודשים.
מדובר בפרשה הנמשכת כבר למעלה משנתיים, מאז נחשפה הפרקטיקה המקובלת בצבא להגדיל את הזכויות הפנסיוניות של אנשי הקבע בעת יציאתם לגמלאות. העמותה לצדק פיננסי עתרה נגד צה"ל והמדינה בנימוק שלרמטכ"ל אין סמכות חוקית לאשר את הגדלת זכויות הפנסיה לאנשי הקבע, ונדרש לעגן תוספת גמלה זו בחקיקה.
מדובר בתוספת שנועדה במקור להכיר לאנשי הקבע בשלוש שנות השירות הראשונות שלהם כחיילי חובה לצורך חישוב זכויותיהם לפנסיה תקציבית. ואולם דוח מבקר המדינה שבחן את הסדרי הפנסיה בצה"ל, העלה כי אנשי הקבע כבר מקבלים תוספת זכויות עבור שנות שירות החובה, ולפיכך מדובר בכפל הטבה. בנוסף, התברר כי הגדלת הרמטכ"ל ניתנה באופן שרירותי ולא אחיד ונעה בין 5% ל-17%.
בעקבות הבדיקה הורה הרמטכ"ל דאז רא"ל גדי אייזנקוט לשנות את מבנה התוספת ולהגביל אותה ללא יותר מ-10%. באוצר מעריכים כי במתכונתה הנוכחית עולה הגדלת הרמטכ"ל כ-1.1 מיליארד שקל לשנה לקופת המדינה בתשלומי פנסיה עודפים.
במסגרת דוח מבקר המדינה השנתי שפורסם אתמול (ב') הוקדש פרק מיוחד למעקב אחר הנושא. המעקב העלה כי המחלוקת בין משרד האוצר למשרד הביטחון נותרה פתוחה למרות פניית הצדדים למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי.
צה"ל ערער על החלטתו של עו"ד נזרי, והנושא הועבר לפרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, טרם סיום כהונתו. ניצן המליץ כי מערכת הביטחון והאוצר ינסו להגיע להסכמה ביניהם ויציגו אותה לאישור הממשלה. בנוסף, ניצן קבע כי אם לא תושג הסכמה כאמור, יש להביא את המחלוקת להכרעת ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון. על רקע זה ביקשה המדינה ארכה נוספת של שלושה חודשים עד למינויה של הממשלה החדשה וכניסתם של השרים החדשים לתפקידיהם.