גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: קונספציית הביטחון התזונתי של מדינת ישראל כשלה

אם אנו רוצים ביטחון תזונתי, צריך לפעול להגדלת ההיצע באמצעות צעדים כמו תמיכה ישירה בייצור מקומי, לצד ביטול מלא וסופי של משטר המכסות, המכסים ופיקוח המחירים

קניות בסופרמרקט בימי קורונה / צילום: כדיה לוי
קניות בסופרמרקט בימי קורונה / צילום: כדיה לוי

מדינת ישראל מעמיסה על אזרחיה יוקר מחיה עצום בשם טענת "הביטחון התזונתי". לפי טענה זו, על ישראל להבטיח ייצור מקומי של מוצרים בסיסיים, לרוב מוצרי מזון, כדי שחלילה בעת אסון בדמות חרם עולמי, מלחמה או מגפה כפי שקורה היום, לא נזדקק לסיוע מחו"ל אלא נוכל להישען על ייצור מקומי.

אז איך קורה שערב משבר הקורונה חוו אזרחי ישראל מחסור בחמאה, בעיצומו של המשבר בערב חג הפסח חסרו ביצים ברשתות השיווק, וכדי למנוע תופעה דומה הגדיל משרד החקלאות לא מכבר את מכסות יבוא המלפפונים והבצלים, וכעת מתחילים להרגיש ניצנים של מחסור בשמנת מתוקה?

נתחיל מהמסקנה המתבקשת: משבר הקורונה חידד את הצורך בייצור מקומי של מוצרי יסוד. כלכלות רבות מאטות את קצב פעילותן, בעולם החלה תחרות על מוצרים המצויים במחסור, וכתוצאה מכך גוברת התלות בייצור מקומי. אלא שהמנגנון להשגת ביטחון תזונתי בישראל מונע הלכה למעשה ביטחון תזונתי.

המחסור בולט דווקא במוצרי חלב ובביצים, כיוון שמדובר בשווקים המנוהלים על-ידי המדינה ניהול קומוניסטי למדי. לכל יצרן, יהא זה לולן או רפתן, יש מכסת ייצור ביצים/חלב הנקבעת על-ידי המדינה. המחיר ליצרנים גם הוא נקבע על-ידי המדינה, ובכך למעשה נקבעת הכנסתו על-ידי המדינה.

משטר המכסות מגביל באופן קשה את היצע הביצים ומוצרי החלב בשוק. יצרנים לא יכולים להגדיל את הייצור שלהם בכדי לייצר ולמכור יותר, ובכך למעשה מנווטת המדינה את היצע המוצרים הללו בשוק. בעת משבר, אם יצרן אחד נאלץ מסיבה זו או אחרת להקטין את הייצור שלו, יצרנים אחרים לא יכולים למלא את החסר ולהגדיל את הייצור.

השליטה של המדינה יוצרת קרטל בפועל, וכדי למנוע עליית מחירים על-ידי הקרטל, המדינה מפקחת על מחיר המוצרים. הפיקוח על המחירים בתורו מייצר שולי רווח נמוכים ובכך מעכב יצרנים או יבואנים מכניסה לשוק, וממילא גם בעת משבר ההיצע נותר מוגבל.

עליית מחירים היא סיגנל ליזמים נוספים להיכנס לשוק, אלה בתורם מגדילים את ההיצע ומורידים חזרה את המחירים. פיקוח על מחירים,מונע עליית מחירים, ובמקום למשוך יזמים חדשים לתחום, סביר להניח שנראה מחסור בשוק.

כדי לשמור על משטר המכסות המקומי, המדינה מונעת יבוא מוצרים מחו"ל. מניעה כזו יכולה להתבצע באמצעות מכסי יבוא שמגיעים לכדי מאות אחוזים, הגבלות מטעמי בריאות וכדומה. כדי לווסת את היצע המוצרים מאפשרת המדינה מכסות יבוא מצומצמות בלבד. כך היא ממשיכה לשלוט בהיצע המוצרים ולמעשה לתכנן את השוק מראשיתו עד סופו.

תכנון משקי המזון המתואר פוגם קשות במדיניות הביטחון התזונתי של ישראל. הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל חשוף לסיכונים מכיוונים שונים. בעת מלחמה עם שכננו מדרום עשוי הייצור על-ידי משקים דרומיים להיפגע. לפי משטר מהכסות הקיים, חקלאי הצפון לא יוכלו "לפצות" על הירידה בייצור החקלאים הדרומיים בהגדלת ייצור מצידם. בעת מלחמה כוללת חלילה, כושר הייצור המקומי כולו עשוי לפחות, ואילו דווקא היבוא יהיה מקור בטוח יותר לסיפוק מזון. בעת חרם כלכלי עולמי, אין ברירה אלא לסמוך על ייצור מקומי בלבד.

משבר הקורונה מבהיר היטב את המובן מאליו: ככל שיהיו לישראל יותר אפיקים להגדלת ההיצע - כך הסיכוי למחסור יפחת. המחסור בערב פסח בביצים הוא שילוב של ביקוש גובר לאור חג פסח ולאור "אגירה" על-ידי צרכנים מחד - ומאידך ירידה משמעותית ביבוא, כיוון שישראל מסתמכת בעיקר על ספרד ועל איטליה, שתיים מהמדינות בהן הקורונה הכתה בעוצמה הרבה ביותר, כמדינות מהן ניתן לייבא. לו ניתן היה לייבא ביצים ממדינות נוספות, לו יכלו לולנים מקומיים להגדיל את כמות הביצים שהם מייצרים ולמכור אותן ברשתות השיווק ולא רק בשוק השחור המשגשג בימים אלה, הסיכוי למחסור היה פוחת.

המחסור בחמאה לפני כמה חודשים, כמו המחסור המתהווה בשמנת כרגע, הם תולדה של תכנון מרכזי של משק החלב, תוך הבנה מפורשת שניסיון לענות על הביקוש לשומן חלב, ממנו מייצרים שמנת וחמאה, עשוי ליצור עודפי ייצור בחלבוני חלב. לכן מעדיפים במועצת החלב לגרום למחסור במוצרי שומן חלב, במקום לאפשר לשוק למלא את הביקוש.

אם ישראל רוצה ביטחון תזונתי, חשוב שתפעל להגדיל את אפיקי הגדלת היצע המזון שלה, על-ידי תמיכה ישירה בייצור מקומי לצד ביטול משטר המכסות, המכסים ופיקוח המחירים ובכלל והסרת מגבלות על היצע המזון בישראל. זו הדרך האמתית לביטחון תזונתי. 

הכותב הוא מנכ"ל ומייסד "האינטרס שלנו - הלובי שלך בכנסת" המקדמת כלכלה חופשית

עוד כתבות

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ–300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

רצפת המסחר בבורסות וול סטריט בניו יורק. זו לא בועה, אבל יש סיבה לדאגה / צילום: ap, Seth Wenig

תגובת השוק למתקפה באיראן מוכיחה שהמניות אינן בבועה

העליות והמורדות בימי שישי ושני בוול סטריט הקלו זמנית על החששות לגבי היווצרות בועה אפשרית ● המשקיעים אולי נותנים הערכות שווי גבוהות על מניות, אבל הם עדיין מסוגלים לקבל החלטות מנומקות

בנייה חדשה. האם ההצעה תשפיע על המחסור בפועלי בניין? / צילום: טלי בוגדנובסקי

הממשלה מתכננת: הבאת עובדים זרים לישראל ישירות ולא דרך חברות כוח אדם. לא כולם מרוצים

הממשלה דנה באופן מפתיע בסעיף שלא היה על סדר יומה שיכול להקל על הבאת פועלי בניין מחו"ל לארץ ● לפי ההצעה, קבלנים יוכלו להביא עובדים מחו"ל באופן זמני בהעסקה ישירה על ידם, בכפוף להבאת מינימום של 50 עובדים על ידי אותו מעסיק ● שר הבינוי והשיכון: "מייתרת את המשרד מכלל הליכי קבלת החלטות"

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

סודות מתוך ועדת ההשקעות: כך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה חיובית בבורסה המקומית; אורמת קופצת בכ-4%

ת"א 35 קופץ ב-0.9% ות"א 90 מוסיף לערכו כ-0.6% ● הדולר בשיא של חמישה חודשים מול השקל ● בגוגל פיטרו כ-30 עובדים שמחאו נגד מתן שירותים של החברה לישראל ● בבלקרוק אופטימיים לגבי עונת הדוחות בארה"ב ומעריכים צמיחה ברווחיות גם מחוץ לסקטור הטכנולוגיה

נרשמה עלייה של 19% במחזור הקניות בכרטיסי אשראי בהשוואה לשנה שעברה / צילום: Shutterstock

החשש מתקיפה איראנית וחג הפסח הובילו לעלייה ברכישות מזון ומוצרי חשמל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי מספר הרכישות בענף החשמל נותר דומה, אך בשל עליות המחירים שילם הציבור כ–20% יותר

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה

עסקים ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי

תביעה ייצוגית נגד מילואימניק העלתה מחלוקת ישנה. האם נמצא לה פתרון?

תובעים ייצוגים מתנגדים זה שנים לרצון לחייב אותם להתריע בפני עסקים טרם הגשת תביעה נגדם ● אולם כעת, סיפורו של בעל עסק שחזר מעזה וגילה שהוא נתבע ב־2.5 מיליון שקל, עשוי לגרום לזה לקרות ● מומחים חלוקים לגבי ההשלכות

הפגנה של פרו-פלסטינים נגד גוגל, 2022 / צילום: ap, Eric Risberg

הפגנות ומעצרים: פרויקט נימבוס הישראלי מעורר סערה בארה"ב

מספר עובדי גוגל פתחו בשביתת מחאה נגד העבודה של החברה עם ממשלת ישראל במסגרת פרויקט נימבוס להעברת המחשוב הממשלתי לענן ● באתר Wired דווח כי עשרות עובדים התבצרו במשרדי החברה בניו יורק ובקליפורניה, ואחרי מספר שעות, האבטחה של גוגל האשימה אותם ב"הסגת גבול"

המדינה מאפשרת יבוא הולך וגובר של חומרי מחצבה ממחצבות פלסטיניות / צילום: Shutterstock

"סכנה של ממש": מה נחשף בתביעה של מפעילת מחצבה ישראלית?

תביעה של מפעילת מחצבה באזור בית שאן חשפה כי היקף חומרי המחצבה שנכנסו לישראל דרך מעבר ג'למה שבצפון זינק בשנתיים האחרונות ● על פי ההערכות, 15% מכלל החצץ המשמש בישראל מגיע מהרשות - שיעור שצפוי עוד לגדול

שירי הייסר ואסף גריס, מנכ''לים משותפים בראובני-פרידן

תקציב הפרסום של ישראכרט, בהיקף 25 מיליון שקל, עובר לראובני-פרידן

ב-12 השנים האחרונות טופל תקציב ישראכרט בקבוצת פובליסיס ● זהו התקציב הראשון בעידן המנכ"לים החדשים בראובני-פרידן, שירי הייסר ואסף גריס

חברת ארמיס / צילום: שלומי יוסף

ארמיס רוכשת חברת סייבר ישראלית ב-150 מיליון דולר

סילק מפתחת פלטפורמה המאפשרת למנהלי אבטחת מידע לזהות ולתעדף שלל חולשות ואף לתקן אותן ● לאחר הרכישה, ארמיס תטמיע את הפלטפורמה של החברה בתוך המערכות והפלטפורמה שלה

אווטאר של חברה וירטואלית ב־Replika / צילום: מתוך אתר החברה

לא רק ChatGPT: שישה כלי AI שכדאי להכיר

בשוק יש היום שורה של צ'אטבוטים ייעודיים למשימות נקודתיות ● אלה יכולים לסייע הן בחיים האישיים והן בחיים המקצועיים - מכתיבת קורות חיים, דרך חבר וירטואלי ועד שיווק

הבורסה בפרנקפורט, השבוע / צילום: Reuters

עליות באירופה; מגמה דומה בחוזים העתידיים בארה"ב

הדאקס מוסיף לערכו 0.3% ● הניקיי עלה ב-0.3% ● החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים במגמה חיובית ● בגוגל פיטרו כ-30 עובדים שמחאו נגד מתן שירותים של החברה לישראל ● בבלקרוק אופטימיים לגבי עונת הדוחות בארה"ב ומעריכים צמיחה ברווחיות גם מחוץ לסקטור הטכנולוגיה

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, איל יצהר

בדיקת רשות ניירות ערך והשאלה: מה שמותר לנתן חץ ולדוד פורר אסור לאחים אמיר?

האחים יוסי ושלומי אמיר התקפלו השבוע בפני הרגולטור והחילו על עצמם "וולונטרית" את ההגבלות של בעלי שליטה ● אבל האחים אמיר הם לא היחידים שהתנהלו כמו בעלי שליטה ללא ההגבלות, אז מדוע דווקא הם תפסו את תשומת הלב של רשות ניירות ערך?

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראנים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

אוקראינה עברה מהצלחה צבאית לכישלון. זה יכול לקרות גם לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: המציאות העגומה של ההגנה האווירית באוקראינה עלולה לקרות גם לישראל, סין הולכת על קו דק במזרח התיכון ואפל מבצעת עדכון למערכת אחרי סערת האימוג'י של דגל פלסטין ● כותרות העיתונים בעולם