חיפוש עבודה / צילום: שאטרסטוק
אחת השאלות המסקרנות היום היא ייראה שוק חיפושי העבודה ביום שאחרי הקורונה. ממש ערב המשבר קיימנו ראיון עם אלדד אביטן, סמנכ"ל השיווק והתוכן ב-AllJobs, לקראת פרסום דוח מקיף על מצב התעסוקה ב-2019. דיברנו איתו על שוק של עובדים שממשיכים לחפש עבודה גם זמן קצר אחרי תחילת עבודה חדשה, והוא הציג בפנינו את השיקולים שמנחים את רוב מחפשי העבודה במציאת משרה. השיקול המרכזי, נכון ל-2019, היה עניין ואתגר מקצועי. 25% ראו בו שיקול עיקרי. אחריו היו אווירה במקום העבודה (22%) ושכר (21%). קריטריון נוסף שדורג גבוה היה אופי המנהל. בוס לא נחמד היה עילה לעזוב את מקום העבודה ולצאת לדרך חדשה.
חודשים ספורים אחרי, ובהם חודשיים של הסתגרות בגלל משבר בריאות עולמי, והשכר הפך להיות השיקול העיקרי. בסקר שערכה החברה בקרב 1,000 מחפשי עבודה, דירגו 22% מהם את השכר כשיקול עיקרי. אפשרויות הקידום נדחקו למקום השני - 13% ויציבות החברה תופסת את המקום השלישי המכובד.
יציבות וביטחון תעסוקתי תפסו מקום משני יחסית בשנים האחרונות בשוק העבודה, בעיקר בקרב הצעירים, בני דור ה-Y. במקומו באו ערכים של מימוש עצמי, גמישות תעסוקתית וקפיצה בין מקומות עבודה כדי לשפר את המעמד. בסקר הנוכחי נמצא ש-47% מהעובדים השכירים - כמעט מחצית - מעידים שהם שוקלים לעבור לעבוד בחברה יציבה יותר.
40% מהעובדים רוצים לחשב מסלול מחדש
ועם זאת, כ-40% מהעובדים הצהירו שלא ירצו לחזור למקום העבודה הקודם וינצלו את המשבר כדי לחשוב ה הלאה. את הסתירה בין הכמיהה ליציבות שמראים הנתונים לחוסר הרצון לחזור לעבודה מסבירים באולג’ובס בפסק הזמן שאפשרה הקורונה ל"חישוב מסלול מחדש".
12% מהעובדים מעריכים שלא יחזרו למקום העבודה הקודם שלהם כי הוא לא יתאושש מהמשבר. 20% הודו שיחזרו למקום העבודה רק עד שימצאו משרה אחרת ו-50% מחכים שהמשבר יסתיים כדי לחזור למקום העבודה. לפי הערכות אולג’ובס,
כ-350 אלף איש יחפשו עבודה עם סיום המשבר.
מאפיין נוסף של הדור שלא עבר שינוי הוא חשיבות ההוגנות של המעסיקים. לפי הסקר הנוכחי, 60% מהעובדים מרגישים שמקום העבודה נהג בהוגנות בתקופת המשבר: בעוד 41% מרגישים שמקום העבודה עשה את המקסימום כדי לשמור על העובדים, 17% בלבד השיבו שמקום העבודה כלל לא נהג בהוגנות. 67% מהעובדים שנפגעו תעסוקתית ציינו שנציגי החברה שומרים איתם על קשר.
לדברי אביטן, "ערכי השקיפות וההוגנות חשובים מאוד לדור החדש של העובדים ויכול להיות שזאת הסיבה לכך שיש קשר בין תפיסת מקום העבודה כהוגן כלפי עובדיו לבין הרצון לחזור אליו".
נתוני הסקר מראים כי 73% מהעובדים הושפעו ממשבר הקורונה באופן שפגע בהם תעסוקתית ו-42% ממשקי הבית שבהם שני בני הזוג שכירים נפגעו תעסוקתית. בקרב העובדים, 45% הוצאו לחופשה ללא תשלום, 18% פוטרו ממקום עבודתם ו-10% נאלצו להתמודד עם קיצוץ בשכר ו/או בשעות העבודה.
הנתונים מצביעים על כך שנשים נפגעו ב-13% מהמשבר יותר מגברים: שיעור הנשים שהוצאו לחל"ת גבוה ב 38% מזה של הגברים ואילו שיעור הנשים שלא נפגעו כלל נמוך ב-29% מזה של הגברים. עם זאת, שיעור הגברים שפוטרו גדול ב-16% משיעור הנשים שפוטרו ושכרם של יותר גברים קוצץ.
יותר מועמדים על כל משרה שמתפרסמת
ומה הלאה? איך ייראה שוק העבודה מעתה ואילך? לדברי אביטן, המשבר האיץ כמה תהליכים שהחלו, אבל התנהלו באיטיות, כמו עבודה מהבית, שארגונים רבים חששו ממנה אבל הצליחו לעשות זאת. חברות נוספות הצליחו גם לייצר ערך בכוח עבודה מצומצם ולשמור על פרודוקטיביות.
התהליכים האלה עשויים להאיץ את המעבר שאנחנו רואים כבר כעת ל"שוק של מעסיקים". "אם לפני המשבר ראינו שעובדים ממשיכים לחפש עבודה בצורה מתמדת וקיבלו פניות ממעסיקים תוך כדי עבודה, חוסר הוודאות נותן את אותותיו ונראה כי עובדים לא יעזבו את מקום העבודה לפני שימצאו מקום עבודה חדש", מסביר אביטן. "לחברות וארגונים יציבים, שלעתים מתקשים להתחרות ברף התנאים והשכר שמציעות חברות ההייטק, יש כעת הזדמנות לגייס כוח-אדם איכותי ורציני".
בשבועיים האחרונים, אחרי קיפאון הסגר וחופשת הפסח, מזהים עלייה של 45% במספר המבקרים היומי, ומדי יום נכנסים לאתר כ-47 אלף איש. העלייה המשמעותית במספר מבקשי העבודה כתוצאה מהמשבר הביאה לעליות משמעותיות במספר המתמודדים על כל משרה: בתחום המכירות הפרונטליות נרשמת עלייה של 224% במספר המתמודדים על כל משרה: לפני המשבר על כל משרה התמודדו כ-25 איש וכעת על כל משרה מתמודדים 81 איש. תחום המתדלקים רשם עלייה של 102% לפני המשבר התמודדו על כל משרה כ-46 אנשים וכעת מתמודדים עליה 93 איש, וגם בתפקידים כלליים ללא ניסיון חלה עלייה של 95% בביקושים.
שוק השליחים פורח, משרות התיירות ירדו
הענפים שחוו את הירידה הדרמטית ביותר בהיצע המשרות הם הענפים שפעילותם נעצרה לגמרי כמו ענף התיירות (ירידה של 93% בהיצע המשרות) וענף הספורט והכושר הגופני (ירידה של 92%).
משבר הקורונה לא פסח גם על ענף ההייטק, שהיקף הגיוסים בו ירד ב-60% והחל בו גל פיטורים ראשון. עם זאת, עדיין יש בו ביקושים לעובדים. כך, למשל, קיימות 330 משרות באתר למהנדסי תוכנה, ו-240 משרות לכל אחד מהתפקידים הבאים: ראש צוות פיתוח, מתכנת JAVA ומתכנת Full Stack. בתחום החומרה אף חלה עלייה של 24% במספר המשרות.
היצע המשרות הגדול ביותר שקיים באתר הוא של מחסנאים, עבודות כלליות, ניהול חשבונות מהנדסי תוכנה ונציגי שירות לקוחות.
מבחינת מחפשי העבודה, בבדיקה שנעשה בערים תל אביב, חיפה, באר שבע, פתח תקווה, נתניה, רחובות וירושלים, חמשת התפקידים שהכי חיפשו הם שליחים, אנשי מכירות, נהגים ומחסנאים.
"לפני המשבר, בתפקידי המאסות, שליחים ונהגים, המעסיקים מאוד התקשו למצוא עובדים ועמדו בתור", מסביר אביטן את ההיפוך בשוק. עכשיו אנחנו רואים בתחום הזה עלייה מטורפת בקרב מחפשי העבודה. זה מתחבר למדרג השיקולים של המשכורת היציבה שחייבים להביא הביתה".
אפשר להרוויח טוב בשליחויות?
"הרבה מאוד עסקים שנקלעו למצב החדש זקוקים לשליחים ובתקופה הזו שליחים עשו הרבה מאוד כסף. סיפרו לי שהם עובדים כמו משוגעים".
פרופיל דיגיטלי חדש שיגיע למעסיקים
בשבוע האחרון השיקה alljobs את peek, פרופיל דיגיטלי חינמי, שמאפשר לכל אחד ליצור אותו באמצעות הזנה של קורות החיים. האלגוריתם של התוכנה מפרק את קורות החיים ומכניס אותם לפרופיל. לאחר מכן, בעל הפרופיל יכול לערוך אותם.
הפרופיל יימצא באתר אולג’ובס ומעסיקים יוכלו למצוא באמצעותו עובדים שמתאימים לדרישות המשרה. לדברי אביטן, ייחודיות המוצר היא שכולו בעברית. "כל מעסיק שיעלה דרישה לעובד מסוים, נדע לייצר לו התאמה לפרופיל מסוים והמעסיק יוכל להציע לו עבודות. זה מגדיל את סל האפשרויות של העובדים ומתאים בדיוק למצב החדש שנקלענו אליו אחרי משבר הקורונה.
"אנחנו רואים שכבר נוצרו באתר יותר מ-14 אלף פרופילים אחרי יום של השקה".
פיק הוא סנונית ראשונה בתוכנית החברה להפוך למרחב לניהול קריירה - חיפוש עבודה וגיוס עובדים. האתר מציע את מתחם השכר "כמה אתם שווים", שמאפשר לכל מי שיזין את השכר שלו לראות כמה אנשים אחרים מרוויחים בתחום שבו הם עובדים ומציע גם שירותי השמה, כתיבת קורות חיים והכנה לראיונות עבודה. באתר יש גם מתחם תוכן ענק שמספק לגולשים מידע על אופנים שונים לחיפוש עבודה.