ח"כ איילת שקד / צילום: איל יצהר, גלובס
הרבה תקדימים ייחסו המבקרים לתיקונים בחוק יסוד: הממשלה, שחברי הליכוד וכחול לבן מנסים לאשר בכנסת בעוד הגיליון הזה מודפס. ח"כ איילת שקד מימינה התרכזה בהגנה שניתנת לחוק משינויים עתידיים. "משריינים את החוק ב-75 ח"כים. אין לזה תקדים בספר החוקים", היא אמרה ברדיו ירושלים. "נניח שעוד שנה 70 ח"כים, שהם הרוב, ירצו לשנות את החוק - הם לא יוכלו". בהמשך היא נזכרה בתקדים יחיד, "סעיף מסוים בחוק יסוד הכנסת. בעצם שריינו את הדמוקרטיה הישראלית".
שקד תיארה נכון את השריון שנקבע בהצעה המקורית שצורפה להסכם הקואליציוני, אם כי הוועדה שהוקמה לדון בחוק הורידה בינתיים את הרף מ-75 ל-70 ח"כים. האם זה תקדים?
נתחיל בהגדרות. הרף הנמוך ביותר לשינוי חוק הוא רוב "רגיל", כלומר יותר תומכים ממתנגדים. מעליו - רוב "מוחלט", חצי מחברי הפרלמנט ועוד אחד, 61 אצלנו. מעל שניהם עומד הרוב ה"מיוחס", רף גבוה מחצי, למשל 60% מחברי הפרלמנט.
רוב החוקים בישראל מוגנים ברוב רגיל. בכמה חוקים חשובים במיוחד נקבע ששינוי סעיפים מחייב רוב מוחלט. אבל דרישה לרוב מיוחס נדירה מאוד בחוק הישראלי, ולא חלה אפילו על חוקי יסוד. באמצע שנות ה-90 הצליח ח"כ רן כהן ממרצ להעביר בקריאה טרומית הצעה לשריין את חוקי היסוד ברוב מיוחס של 80, אבל הליכי החקיקה נתקעו.
החריג היחיד, ששקד עצמה הזכירה, הוא שתי הוראות בחוק יסוד: הכנסת - הסעיף שמגביל את כהונת הכנסת לארבע שנים, והסעיף שקובע שתקנות שעת חירום לא יחולו על הכנסת. משניהם אפשר לחרוג רק ברוב של 80 ח"כים.
אולי מפתיע שדווקא שקד רואה בדרישה לרוב מיוחס פגיעה בדמוקרטיה, מפני שבשנים האחרונות היא עצמה ביקשה לשלב דרישה כזו בשני חוקים. ב-2014 היא הייתה מיוזמות חוק יסוד: משאל עם, שמחייב לערוך משאל בכל הסכם שמעביר שטח לריבונות זרה. נקבע שם שאת הדרישה למשאל עם אפשר לבטל רק ברוב של 80 ח"כים. אבל השריון הזה רעוע, כי את החוק עצמו - כולל סעיף הרוב המיוחס - אפשר לשנות ברוב של 61.
ב-2018 היא קידמה כיו"ר ועדת השרים לחקיקה את חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, שאוסר ויתורים בירושלים. הפעם החוק עצמו שוריין ברוב מיוחס של 80 ח"כים. רק בעקבות ביקורת ציבורית רוכך השריון לנוסח שנמצא בחוק משאל עם.
■ בשורה התחתונה: דברי שקד נכונים. בספר החוקים הישראלי יש היום רק חוק אחד ששינויו מחייב רוב מיוחס של יותר מ-61 חברי כנסת, חוק יסוד הכנסת; וגם בו השריון ניתן רק לשני סעיפים.
● תחקיר: ארן רונדל