ערן יעקב, מנהל רשות המסים / צילום: שלומי יוסף, גלובס
ביום שלישי בלילה נפתחה באתר רשות המסים האפשרות להגיש בקשות לקבלת "הפעימה השנייה" של מענק הסיוע לעצמאים, בעקבות התפשטות נגיף הקורונה. הממשלה הכתירה את המהלך כ"מודל האמריקאי" - שם שמייצג את הקלות והמהירות שבה ניתן למלא את טופס הבקשה המקוון באתר רשות המסים ולקבל את הכסף לחשבון הבנק תוך 48 שעות.
חרף עומס על האתר של רשות המסים ולא מעט תקלות הצליחו עשרות אלפי עצמאים להגיש בקשה למענק. מנהל רשות המסים הוא ערן יעקב.
בפועל מסתבר ש"המודל האמריקאי" לא ילווה את העסקים עוד זמן רב. בשבוע הבא אמורה להיפתח האפשרות להגיש בקשות ל"פעימה השלישית" לעסקים שהכנסתם בין 300 אלף שקל ל-20 מיליון שקל ושם המצב מורכב. הטופס מסובך, דורש שלל פרטים וחישובים ועל פי ההערכות לרשות ייקח פרק זמן ממושך לבחון כל בקשה.
ב"פעימה השלישית" צריך למלא את הטפסים באופן ידני, למרות שרוב המידע המבוקש מצוי בידי רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי.
כדי למלא את הטפסים הללו נדרשים העסקים להיעזר ברואי החשבון שלהם, ואלה עתידים לגבות שכר טרחה עבור כל בקשה שמוגשת. התוצאה: יידרש פרק זמן ממושך להגיש את הבקשות ומכל סכום מענק שיתקבל יאלץ בעל העסק להפריש נתח בעבור רואה החשבון שלו.
"מדובר בסכום שכר טרחה של בין חצי מיליארד למיליארד שקל שיילך לשכר טרחה לרואי החשבון", מעריך עורך הדין ורואה החשבון ג’ק בלנגה, "כאשר הקרן של המענק עומדת על שישה מיליארד שקל. אין בזה היגיון".
את הבעיה הזו הציפו דווקא רואי החשבון בפני רשות המסים. בימים האחרונים פנה אל מנהל רשות המסים, ערן יעקב ואל סגניתו מירי סביון, רו"ח שלמה פלדמן בבקשה כי יקלו על העסקים ויהפכו את טופס הבקשה למענק בפעימה הבאה לפשוט יותר.
נציין כי עסקים שהמחזור שלהם ב-2019, ללא עסקאות הוניות, עמד על 1.5 עד 20 מיליון שקל, יהיו זכאים למענק של עד 400 אלף שקל.
לטענת פלדמן, רוב הנתונים שהעסקים צריכים לספק מצויים כבר במערכות המיחשוב של רשות המסים ושל הביטוח הלאומי. "שימוש בנתונים המצויים ברשות המדינה לצורך חישוב המענק ללא צורך בהזנת נתונים על ידי המבקש, ימנע את הצורך בבדיקה של הבקשה על ידי רשות המסים וניתן יהיה לבצע העברה כספית של סכום המענק זמן קצר לאחר הגשת הבקשה", כתב פלדמן לרשות המסים.
אנשי הרשות דחו את הטענות של פלדמן בעל פה. בשיחה עם "גלובס" הוא אומר "המדינה מתגאה כל כך במודל האמריקאי של הפעימה השנייה, ובפעימה השלישית אנחנו באפגניסטן ולא באמריקה. אפשר לקרוא לזה המודל האפגני".
לקראת כניסתה לתוקף של הפעימה השלישית, גיבשו בלנגה, דירקטור וחבר ועד מרכזי בלשכת רואי החשבון ורו"ח אריאל פטל, מ"מ יו"ר הוועדה לאישורים מיוחדים וחבר ועדת האתיקה בלשכת רואי חשבון, טבלה של תעריפי שכר טרחה בגין סיוע בהגשת מענק השתתפות בהוצאות. הסכום הראשוני הוא 1,000 עד 2,000 שקל בעבור כל בקשה.
לדברי בלנגה, "מילוי כל טופס בקשה דורש זמן רב ומשאבים. אם לרואה חשבון יש 100 לקוחות שבהם הוא צריך לטפל, והוא נדרש להשקיע לפחות 40 שעות במילוי הטופס, הלקוח המאה ואילך יטופל על ידי רואה החשבון בעוד חודש ולא היום, כי זה דורש מקצועיות ובדיקה יסודית".
בלנגה מוסיף כי "רואי חשבון משמשים בחודשיים האחרונים בתפקיד ‘הרופאים’ של הכלכלה במתן תמיכה וסיוע לבעלי העסקים בישראל; כל התמיכה הפיננסית והמקצועית בהחייאת והחזרת העסקים לשגרה תקינה מבוצעת על ידי רואי החשבון והם מהווים הגורמים המקצועיים שילוו את החברות ביציאה מהמשבר".
מדוע רואי החשבון מתנגדים לטופס המסובך שאמור לייצר להם הכנסה נוספת? לדברי רו"ח אריאל פטל, לרואי החשבון יש אחריות כלפי לקוחותיהם, והם לא מעוניינים לגזור עליהם קופון ללא צורך, אך הדרישות בפעימה השלישית מחייבות תשלום שכר טרחה לרואה החשבון.
"בשתי הפעימות, הראשונה והשנייה של מס הכנסה, קיים צורך רק ברישום לאתר רשות המסים ורישום פרטים מזהים והחישובים מתבצעים באופן אוטומטי. רשות המסים לא הייתה יעילה מספיק בהדרכת הציבור ואת הוואקום מילא רואה החשבון, שנדרש להיות מורה נבוכים ללקוחותיו אך לא גבה תשלום, בדרך כלל, בגין מתן מענה מקצועי.
פטל מסביר כי "רואי החשבון מייצגים בראש ובראשונה את הציבור והאינטרס הציבורי ולא את רואי החשבון. כל בר דעת רואה שמדובר במחדל זועק לשמים של המדינה ואוזלת יד של משרד האוצר כלפי העסקים חולי קורונה.
"במקום לבצע את החישובים והתשלומים באופן פשוט ואוטומטי, מותירים את בעלי העסקים מדממים מול נוסחאות מתמטיות מורכבות, ומחייבים אותם פרקטית להסתייע ברואה החשבון כחבל הצלה. שכר הטרחה המתבקש לרואה החשבון מהווה חבטה נוספת בעסקים החבולים".
מרשות המסים נמסר: "על מנת לתת מענה מהיר, כך שהמענק יועבר לעוסק באופן המהיר ביותר, עמלה רשות המסים והשקיעה זמן ומשאבים לפיתוחה והקמתה של מערכת נגישה ופשוטה. להערכתנו זמן ההשקעה אינו עולה על 15 דקות".