גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השגרה אולי חזרה אבל הסיוע עדיין תקוע: רק 7.7 מיליארד הגיעו למשק מתוך 80 מיליארד

ראש הממשלה ושר האוצר הבטיחו לשחרר חסמים ולאפשר הזרמת כספים למשק, אבל בפועל חלק קטן מאוד מהסכום עבר • מעקב "גלובס" מראה כי בתום שישה שבועות מההכרזה על תוכנית החילוץ בסך 80 מיליארד שקל רק 7.7 מיליארד ש' הוזרמו, ובשבועיים האחרונים קצב השחרור של הכסף איטי מאוד

כחלון ונתניהו / צילום: Amir Cohen, רויטרס
כחלון ונתניהו / צילום: Amir Cohen, רויטרס

לפני שבועיים החל "גלובס" במעקב אחר קצב הביצוע של תוכניות הממשלה לחילוץ המשק ממשבר הקורונה. באותה בדיקה התברר כי הסכומים שהממשלה הוציאה בפועל מתקציבה נמוכים משמעותית מכפי שדווח, והם עומדים על כ-6 מיליארד שקל.

עד כמה התקדם קצב השחרור של הכסף מאז? לא הרבה. הבדיקה החוזרת שערכנו העלתה כי עד היום הוצאו כ-7.7 מיליארד שקל מתקציב המדינה לתמיכה במשק, סכום משמעותי ללא ספק אך רחוק מאד מהסכומים שעליהם מדברים הפוליטיקאים. ובמילים אחרות, שישה שבועות מאז הכריזו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון על התוכנית, באותה הצהרה משותפת לתקשורת ב-31.3 - פחות מ-10% מהכסף יצא בפועל אל האזרחים.

העובדה שמאז הבדיקה הקודמת נרשם גידול נמוך למדי בהוצאה הכוללת מעידה על כך ש"הכסף הגדול" עדיין לא נכנס לחשבונות הבנק של המובטלים, היוצאים לחל"ת ובעלי העסקים הקורסים.

כיצד בדקנו? מדיניות הסיוע הממשלתית מתבססת על עשרות תוכניות וסעיפים שונים. על-מנת לנסות ולפשט במעט את התמונה המורכבת פיצלנו אותה לפי הערוצים שדרכם מוזרם הסיוע הממשלתי ליחידים ולעסקים שנפגעו מהמשבר הכלכלי, שפרץ כזכור כתוצאה מצעדי הסגר וההשבתה שעליהם הכריזה הממשלה.

הערוץ הראשון הוא המוסד לביטוח לאומי שאחראי על תשלום דמי האבטלה, המענקים לילדים וסיוע לקבוצות אוכלוסיה נזקקות נוספות. הערוץ השני הוא רשות המסים שאחראית על תשלום "דמי האבטלה" לעצמאים בשלוש פעימות ועל קרן הפיצויים לעסקים קטנים. הערוץ השלישי הוא משרד האוצר עצמו, במטפל, באמצעות אגף החשב הכללי בקרנות האשראי לעסקים שנפגעו מהמשבר.

מיליארד שקל אתר

הביטוח הלאומי: הכסף הגדול יגיע באמצע מאי, אולי

שולם עד כה: 4 מיליארד שקל
ישולם במאי: כ־6 מיליארד שקל

דמי האבטלה לעצמאים וליוצאים לחל"ת הם ההוצאה התקציבית הגדולה ביותר במסגרת ההתמודדות עם משבר הקורונה. לפי הערכות האוצר, המדינה צפויה לשלם כ-16 מיליארד שקל בדמי אבטלה למי שאיבד את מקום עבודתו או הוצא לחופשה ללא תשלום כתוצאה ממשבר הקורונה.

מתוך הסכום האדיר הזה שולמו בפועל עד היום בקושי 10% כלומר כ-1.6 מיליארד שקל. הסכום הזה כולל בתוכו גם את העלות של שורת הקלות שהוכנסו באמצעות תקנות לשעת חירום לתנאי הזכאות הנדרשים לצורך קבלת דמי אבטלה. מדובר, למשל, בקיצור תקופה האכשרה המינמלית הנדרשת לצורך זכאות לדמי אבטלה ל-12 חודשים ל-6 חודשי עבודה שקדמו לאבטלה.

מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר מנסה לקדם הארכה של ההקלות האלה גם לחודש מאי - בינתיים ללא הצלחה. במשרד המשפטים דורשים כי הארכת ההקלות תיעשה בהליך חקיקה רגיל ולא באמצעות תקנות לשעת חירום.

מאיר שפיגלר  / צילום: שלומי יוסף

מעבר לתשלום הגדול של דמי האבטלה שילם הביטוח הלאומי סכומים נוספים, קטנים בהרבה, במסגרת תוכנית המענקים לבני 67 ומעלה, שעבודתם הופסקה ושאינם זכאים לדמי אבטלה. עד היום קיבלו הזכאים לסיוע הזה כ-78 מיליון שקל.

סכום נוסף של 2.315 מיליארד שקלים העביר הביטוח הלאומי בחג הפסח כמענקים לכל ילד, קשיש ולנכה. מה שכתבנו לפני שבועיים על המענקים האלה נכון גם היום - למרות כל הביקורת עליה, זוהי עדיין התוכנית היחידה שהממשלה הצליחה להשלים את ביצועה. סה"כ הוציא עד היום הביטוח הלאומי מקופתו כ-4 מיליארד שקלים לטיפול במשבר הקורונה.

ומה הלאה? דמי האבטלה לחודש אפריל אמורים להגיע לחשבונות הבנק של כמיליון תובעים עד ל-17 במאי. מדובר בסכום ענק של כ-6 מיליארד שקל, שתשלומו מעורר קשיים טכניים גדולים. בחודש רגיל, לשם השוואה, מעביר הביטוח הלאומי כ-300 מיליון שקל כדמי אבטלה, סכום קטן פי 20.

מתי ייכנס הכסף לבנק? במוסד לביטוח לאומי לא יודעים להתחייב על תאריך, אך מעריכים שכל הזכאים יקבלו את דמי האבטלה המגיעים להם לכל המאוחר ב-17 במאי. בביטוח הלאומי מקווים להתחיל בשבוע הקרוב בתשלום מקדמות לזכאים,

רשות המסים: פעימה ראשונה יצאה, הבאות בדרך

שולם עד כה: כ־800 מיליון שקל
ישולם במאי: 4־8 מיליארד שקל

לדמי האבטלה מהביטוח הלאומי זכאים רק שכירים. עצמאים ובעלי שליטה בחברות שמועסקים כשכירים, אינם זכאים לדמי אבטלה, אך במסגרת המשבר הוחלט להעניק להם סיוע דומה לזה שמקבלים שכירים מובטלים. האחריות לטיפול בכ-480 אלף עצמאים וכ-90 אלף בעלי שליטה בחברות יחיד - הוטלה על רשות המסים.

"דמי האבטלה" לעצמאים ישולמו בשלוש פעימות: אחת של עד 6,000 שקל (לחודש מרץ), השנייה של עד 10,500 שקל (לחודש אפריל) והשלישית של עד 3,025 שקל (לחודש אפריל).

לכל פעימה נקבעו תנאי זכאות שונים. לפעימה הראשונה זכאים עצמאים שמחזור העסקים שלהם אינו עולה על 230 אלף שקל לשנה (ליחיד), בעוד שאת הפעימה השנייה יוכלו לקבל עצמאים שמחזור העסקים השנתי שלהם אינו עולה על 1 מיליון שקל. בשני המקרים התנאי לקבלת הסיוע הוא ירידה של 25% במחזור כתוצאה ממשבר הקורונה.
ברשות משלימים בימים אלה את תשלום הפעימה הראשונה בסיוע המיוחד. עד כה הועברו כ-800 מיליון שקל לחשבונות הבנק של כ-200 אלף עצמאים שבקשותיהם לפיצוי אושרו. הסכום הממוצע שקיבל כל אחד עומד על כ-4,000 שקל. השבוע החלה הגשת הבקשות לפעימה השנייה והשלישית, ונכון ל-7 במאי בשעות הבוקר היום בבוקר אושרו 100 אלף בקשות לפעימה השנייה ועוד 66 אלף לפעימה השלישית - בסכום כולל של 550 מיליון שקל. ברשות המסים מבטיחים שהכסף ייכנס לחשבונות הבנק של המבקשים בסוף השבוע הנוכחי וביום ראשון.

ומה הלאה? במהלך חודש מאי המדינה תשלם לפי הערכות מעל 3 מיליארד שקל לכל העצמאים ובעלי השליטה המועסקים כשכירים, שיימצאו זכאים לקבלת מענקי הפעימה השנייה והשלישית. בנוסף, תתחיל המדינה לשלם פיצויים לעסקים שנפגעו מהמשבר. עסקים שמחזורם השנתי בין 300 אלף ל-20 מיליון שקל יוכלו לתבוע פיצויים החל משבוע הבא. סכום הפיצוי המירבי לכל עסק הוגבל ל-400 אלף שקל.

משרד האוצר: קרן ההלוואות נכנסה להילוך גבוה

שולם עד כה: כ־1.1 מיליארד שקל
ישולם במאי: עד 2 מיליארד שקל

אחד הצעדים הראשונים שבהם נקט האוצר עם תחילת המשבר היה הקמתה של קרן למתן אשראי בערבות מדינה במסגרת אשראי של 8 מיליארד שקל. מדובר בהלוואות לחמש שנים שנותנים הבנקים לעסקים קטנים ובינוניים (עד למחזור מכירות שנתי של 400 שקל) - בערבות מדינה של 85% ובריבות נמוכה.

קרן האשראי עוררה ביקורת ציבורית רבה בגלל הזמן הרב שלקח לה להיכנס לפעילות. תנאי הקרן שונו תוך כדי תנועה והטיפול בבקשות רבות ארך יותר מ-9 ימי עסקים כפי שהתחייבו באוצר. גם בבנק ישראל מתחו ביקורת על הקרן בגלל שהמדינה הגבילה את החשיפה שלה לקרן ל-15% (שיעור ההלוואות שיגיעו לדיפולט) בעוד שמדינות אחרות במערב אירופה הבטיחו הגנה של 80% ו-90%.

אלא שבינתיים הקרן נכנסה להילוך גבוה. על-פי העדכון האחרון שנכון ל-7 במאי בבוקר, אושרו עד כה 19,130 בקשות לאשראי מהקרן בהיקף כספי כולל של 7.2 מיליארד שקל. עד כה נבדקו על-ידי הבנקים 27 אלף בקשות, כמחצית מסך הבקשות לאשראי שהוגשו לקרן.

לנוכח קצב ההתרוקנות המהיר ביקש האוצר בשבוע שעבר את אישור ועדת הכספים להגדלת מסגרת האשראי בקרן ב-6 מיליארד שקל נוספים. הבקשה אושרה רק לאחר ששר האוצר משה כחלון הבטיח ליו"ר ועדת הכספים הזמנית ח"כ עודד פורר להקים קרן נוספת לאשראי לעסקים בסיכון - רק שמאז שפורר שחרר את הכסף, האוצר כבר לא ממהר לקיים את חלקו בהסכם.

כמה שולם? מאחר ושיעור החשיפה של המדינה לקרן עומד על 15%, רשמנו את ההוצאה התקציבית בגינה על 1.1 מיליארד בלבד.

מה הלאה? לצד הקרן לעסקים קטנים ובינוניים החלה לפעול השבוע קרן אשראי נוספת בהיקף של 6 מיליארד שקל, לעסקים גדולים (שהיקף המחזור השנתי שלהם 200 מיליון דקל ומעלה). הקרן הזו מציעה אשראי בתנאים דומים לאלה של הקרן לעסקים הקטנים ובינוניים אך עדיין אין נתונים על מספר הבקשות שהוגשו ואושרו.

על שולחן הדיונים נמצאות עדיין שתי תוכניות סיוע לעסקים במשק: תוכנית מענקים בהיקף 6 מיליארד שקל לעסקים גדולים וקרן של 4 מיליארד שקל לאשראי לעסקים בסיכון גבוה, שתיהנה מהגנה גבוהה במיוחד של 40% או 50%.

בתחילת השבוע שעבר, הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על תקציב של 6 מיליארד שקלים עבור מענקים לעסקים לצורך שימור ועידוד תעסוקה.

התוכנית הפכה למפורסמת בזכות הראל ויזל וחבריו, בעלי הרשתות הקמעונאיות הגדולות, שהכריזו על שביתה בניסיון ללחוץ על הממשלה להיענות לדרישותיהם. הקמעונאים דורשים שהפיצוי ייתן עבור כל עובד בחופשה ללא תשלום שייקלט מחדש בעבודה, אבל הממשלה נוטה לאמץ מודל אחר שהציע בנק ישראל, שמבוסס על מספר המועסקים לפני ואחרי המשבר, וזאת כדי לא להפלות לרעה מעסיקים שלא שלחו עובדים הביתה והמשיכו לשלם את שכרם גם בתקופת המשבר.

בדרג המקצועי באוצר לא אוהבים את התוכנית הזאת, ומתנגדים לתת את המענקים רק לעסקים גדולים. בינתיים נראה שהיא לא מתקדמת לשום מקום.

הצורך בקרן אשראי לעסקים בסיכון גבוה נוצר לאחר שהתברר לחשב הכללי רוני חזקיהו שהבנקים מסרבים לתת אשראי לעסקים שפועלים בענפים שנפגעו יותר מכולם במשבר הקורונה: מסעדות, בתי קפה, עסקי תיירות בידור ופנאי. 50% מהבקשות של העסקים האלה לאשראי מהקרן לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים - נדחו על-ידי הבנקים.

על הרקע הזה יזם חזקיהו הקמת קרן נוספת, ייעודית לעסקים באשראי גבוה, שהמדינה תעניק לה רשת ביטחון גבוהה במיוחד של 40% או אפילו 50% (לעומת 15% בקרן לעסקים הקטנים והבינוניים ו-12% בקרן לעסקים גדולים). את האשראי לקרן הזו אמורות לספק חברות כרטיסי האשראי. 

עוד כתבות

אתי אנטה-שגב עם זהו זה / צילום: אלבום אישי אתי אנטה-שגב

ולא אחרת: כך הפכו חמישה גברים בני 70 לדבר הכי חם על המסך

סיום העונה הראשונה של "זהו זה 2020" (כאן 11) הוא הזמנה לפענח את סוד ההצלחה של החלק הכי מקסים בתוכנית – השירים ● "אתמול ברחוב, עצר אותי מישהו על קטנוע, הרים את הקסדה ואמר לי: 'אתם הביטלס'!"

פרופ' סיגל סדצקי / צילום: איל יצהר, גלובס

משרד הבריאות משנה את הכללים: פחות אנשים יידרשו בבידוד

על פי הכללים החדשים, תיערך הבחנה בין מי שבא במגע עם חולה קורונה מאומת בעל תסמיני מחלה לבין מי שבא במגע עם חולה שלא פיתח תסמינים ● התוצאה: פחות אנשים יידרשו בבידוד

אהוד ברק, יו"ר אינטרקיור / צילום: שלומי יוסף, גלובס

קרן וקסנר: אהוד ברק קיבל מאיתנו 2.3 מיליון דולר

הקרן פרסמה היום הודעה בנוגע למהות העסקתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק כיועץ בין השנים 2004-2006 ● לפי הקרן, היא שילמה לברק עבור שני מחקרים, אחד בנושא מנהיגות והשני בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני ● המחקר בנושא הסכסוך נכתב על פני 267 עמודים. המחקר בנושא מנהיגות לא הושלם

מוכר בכניסה לחנות מחכה ללקוחות. העסקים מתקשים לחזור לשגרה לאחר תקופת הסגר הממושכת / צילום: כדיה לוי, גלובס

הגרף היומי: כמה שנות חיים הציל הסגר וכמה זה עלה לנו?

כלכלנים ניסו לחשב כמה שנות חיים הרווחנו בסגר במרץ-מאי, מה הייתה העלות של כל שנת חיים שחסכנו והאם זה היה "כדאי" ● אז כמה חיים נחסכו?

ליקר ביתי מדובדבנים / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

להכין ליקרים ביתיים מפירות העונה - הרבה יותר קל ממה שחשבתם

הכנת ליקר ביתי מדובדבנים, שזיפים ושאר פירות קיץ עושה קאמבק, קצת בחסות הקורונה וקצת מנוסטלגיה לטעם של פעם, כשסבים וסבתות מרומניה או מטוניסיה היו מכינים ליקרים מפירות העונה

ז’איר בולסונארו / צילום: רויטרס, Ricardo Moraes

עיתונאים תובעים את בולסונארו: הסיר את המסכה במסיבת העיתונאים בה הודיע שהוא חולה בקורונה

במסיבת העיתונאים בה בישר נשיא ברזיל כי הוא נדבק בנגיף הקורונה הסיר את המסכה מפניו, לאחר שהתרחק מעט מן העיתונאים ● כעת טוען נשיא התאחדות העיתונאים כי "הנשיא בולסונארו ממשיך להתנהג בצורה נפשעת ולסכן חיים של אחרים"

משרדי לייטריקס. תפחית השנה בגיוס הג'וניורים (למצולמים אין קשר לכתבה) / צילום: איל יצהר, גלובס

ה"בוטקאמפים" של ההייטק עדיין מלאים. אבל איפה כולם יעבדו?

בכל שנה צעירים חסרי ניסיון ממלאים את ה"בוטקאמפים" - קורסים לתכנות - בשאיפה להשתלב בהייטק ● עובדים מנוסים פוטרו או הוצאו לחל"ת עקב המשבר, מה שמשנה את פני התעשייה • רונן ניר מויולה ונצ'רס: "השקעת משאבי המדינה בחינוך טכנולוגי, מייצרת ג'וניורים שלא ישתלבו בתעשייה"

אלון מאסק מנכ"ל טסלה / צילום: רויטרס

אינטל מאבדת את הבכורה והשפים שעושים הסבה מקצועית: השבוע בהייטק

למה טסלה, אנבידיה ולמונייד מסמלות על בועה בתעשיית ההייטק ● מה הבעיה בבוטקאמפס, ומה אפל חשפה על הפרקטיקות הפסולות של לינקדאין ● מה קרה השבוע בהייטק

תחנת המטרו - כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: נת"ע

עסקה ב-512 מיליון שקל בירושלים וקטטה על 18 מיליון בחיפה - כותרות הנדל"ן

קנדה ישראל רוכשת קרקע נחשקת בבירה, המנכ"ל הוותיק של אמות פורש, תקן החנייה בת"א מצטמצם, ירידה בהרוגים בתאונות עבודה בתחום הבנייה – בגלל הקורונה, או שדפוסי העבודה השתפרו ● וגם: כל מה שאפשר להגיד על "מס המטרו" החדש

עורך דינו של רה"מ נתניהו, עמית חדד, ועורך דינו לשעבר מיכה פטמן  / צילום: עמית שאבי, ידיעות אחרונות

כולם היו סנגוריו של רה"מ - והמחיר כבד

מאז מות עו"ד יעקב וינרוט, החליף ראש הממשלה יותר מעשרה סנגורים • בין היתר, על רקע ענייני שכר טרחה ולאור סירוב ועדת ההיתרים לאפשר לו לקבל מימון להגנתו • את המחיר משלמים לא רק הסנגורים שלא קיבלו שכר טרחה, אלא הציבור כולו שמוסדותיו מותקפים ע"י נתניהו

עין הנצי"ב. מעיין בתוך קיבוץ / צילום: אורלי גנוסר

גם בלי להתקבל לחברות: ביקור במעיין שבתוך הקיבוץ

מעיין שבתוך קיבוץ וסדנת אמנות קצת אחרת

תיירות מצטלמות השבוע ליד הספינקס במצרים / צילום: Mohamed Abd El Ghany, רויטרס

מצפצפים על הרופאים, חוזרים לתיירות וקורצים לישראל: כך מתמודדים בעולם הערבי עם הקורונה

הממשלה בקהיר ממהרת לפתוח מלונות, למרות שלא בטוח שהשתלטה על המגפה שעד כה הדביקה 80 אלף מצרים ● תיירי העולם מוזמנים לבוא, אך לא הישראלים ● למרות שהסיפוח עשוי לערער את היחסים עם איחוד האמירויות, חברות מקומיות עושות עסקים עם תעשיות ביטחוניות ישראליות

אלכס איברהים, מנהל השווקים הבינלאומיים בבורסת ניו יורק / צילום: NYSE

להנפיק בעת משבר בבורסה הגדולה בעולם. ראיון עם אחד שיודע

אלכס איברהים, מנהל השווקים הבינלאומיים ב-NYSE, בורסת ניו יורק, מסביר מדוע התקופה הנוכחית נפלאה להנפקות, למה יותר חברות ישראליות התחילו להנפיק בניו יורק במקום בנאסד"ק ומדוע זה עדיף להן: "ראית איך למונייד כיכבה בכל הרשתות החברתיות אחרי ההנפקה"

מלון מריוט בשיקגו. החברה עצרה את תשלומי הדיבידנדים  / צילום: Patrick Gorski, רויטרס

שיא של יותר מעשור: קיצוץ עמוק בדיבידנדים של חברות אמריקאיות ברבעון השני של 2020

בעלי המניות בארה"ב קיבלו הודעות על הפחתה של 42.5 מיליארד דולר נטו בתשלומי דיבידנדים בחודשים אפריל-יוני - הקיצוץ החד ביותר מאז תחילת 2009, לפי מדדי S&P דאו ג'ונס

הראל ויזל, מנכ"ל ובעלים קבוצת פוקס  / צילום: דימה טליאנסקי

בעקבות סערת פוקס: דיבידנדים בימים קשים

גם בימים כתיקונם נדרש הדירקטוריון למבט שקול קדימה, בעת שהוא מבקש לחלק דיבידנדים ● אם כן, כיצד עליו לנהוג בימים שבהם הראות קשה, הסיכונים גדלים וחוסר הוודאות שולטת?

נועם לוי / צילום: איל יצהר, גלובס

"יסגרו אותנו עד הקיץ הבא, וזאת מכת מוות"

שיחה אישית ומקצועית עם נועם לוי, יו"ר התאחדות בעלי האולמות, על היתמות בגיל מוקדם, העבודה באולמות ונזקי הקורונה ● "אנחנו נמצאים במו"מ עם משרד האוצר על מתווה סיוע, ואם הוא לא יהיה הוגן, לא נוכל יותר להחזיק את החברים ונצא למלחמה"

התעלומה / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

מי הצליח לצאת מהארץ שנייה לפני שמגפת הקורונה סגרה את השמיים?

עומר לרנר תופס את ד"ר שחאדה לשיחה ומטלטל את עולמו ● למחרת שניהם כבר במקום אחר לגמרי, נפגשים בנפרד עם אותו בחור צעיר ● ומה קורה בין הבכירה בבנק לחוקר של משרד רואי החשבון? ● התעלומה: חידה בלשית בהמשכים

קמעונאית המוצרים לבית בסגנון יפני מוג׳י / צילום: שאטרסטוק

בצל הקורונה: קמעונאית המוצרים לבית Muji ארה״ב הגישה בקשה להגנה מפני נושים

בכך מצטרפת קמעונאית המוצרים לבית בסגנון יפני לשורה של קמעונאיות שכבר עשו זאת, על רקע השפעות משבר הקורונה על הענף ברחבי העולם ● החברה: "מוג׳י קיבלה החלטה לבצע ארגון מחדש בעסקיה מתוך כוונה לשרת טוב יותר את הקהילה שלנו"

מלון ליר סנס. "יצרנו חבילות חדשות לכלות וחתנים"  / צילום: סימפלקס 360

"יולי היה יכול להיות פיצוץ, אבל המצב קטטוני": המלונות בפרברים מחפשים מודל עסקי חדש

מצליינים לסדנאות רוחניות, מאנשי הייטק לזוגות מתחתנים: המלונות שנפתחו במקומות שמחוץ לאתרי התיירות המרכזיים היו מלכתחילה צריכים להתאמץ יותר, ובעקבות הקורונה הם צריכים למצוא אפיקים חדשים לגמרי

צוותים רפואיים בווהאן. רק ל־14% מהסינים יש מספיק חסכונות להתמודד עם מקרה חירום רפואי  / צילום: Ng Han Guan, Associated Press

בלי פרמיה חודשית: בסין מצאו חלופה אטרקטיבית לביטוח הרפואי

תוכניות עזרה הדדית של ענקיות כמו חברת המסחר המקוון עליבאבא ויצרנית הסמארטפונים שיאומי גייסו כבר 150 מיליון משתמשים בסין ● הרציונל: במקום תשלומים קבועים לקרן, החברים מכסים ישירות את ההוצאות הרפואיות של עמיתים שחלו במחלות קשות, כולל קורונה