בנימין נתניהו, מסיבת העיתונאים בצל הקורונה, אמש / צילום: Gali Tibbon, Associated Press
"כ-700 אלף עובדים יוכלו לחזור לשוק העבודה בשנה הקרובה. על מנת שההערכה תתממש - עלינו לוודא כי לעסקים תהיה היכולת לצלוח את המשבר והשפעותיו ולאפשר לכלכלה לחזור ולצמוח על בסיס מודל הכולל שלושה חלקים: פיצוי כספי, התאמת כח העבודה לצורכי המעסיקים ויצירת כלים לעידוד ביקושים וסיוע בתזרים".
כך כותבת נשיאות המגזר העסקי במכתב ששיגרה לראש הממשלה בנימין נתניהו, יחד עם מודל חדש שגובש לשיקום המשק.
היום (ש') הגישה הנשיאות המייצגת את מגזר העצמאים לראש הממשלה מודל תמריצים למעסיקים להחזרת עובדים לתעסוקה. יחד עם הגורמים המקצועיים בנשיאות המגזר העסקי, ובתיאום עם עו"ד רועי כהן נשיא לה"ב ודובי אמיתי יו"ר נשיאות המגזר העסקי, כתב יוע"מ ירון גינדי נשיא יועצי המס את המודל לפיצוי להחזרת עובדים מחל"ת לתעסוקה. התוכנית המקצועית, שהוצגה וקיבלה את הסכמתם של כלל הארגונים הרלוונטיים במשק, הינה שוויונית לכלל העסקים.
ב-26 לאפריל, ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון, בתמיכת נגיד בנק ישראל, החליטו להקצות תקציב מיוחד נוסף של עד 6 מיליארד שקל לשימור והחזרת עובדים למעגל התעסוקה במשק.
בהתייחס להחלטה זו, מציעים בנשיאות המגזר העסקי מודל תמריץ למעסיקים כלל משקי "אפקטיבי ופשוט".
הנחות הבסיס של המודל הנן: הערכה כי יחזרו כ-700 אלף עובדים הנמצאים בחל"ת למעגל העבודה בשנה הקרובה; גם עסק שלא הוציא עובדים לחל"ת ונפגע במחזורים יקבל מענק; מתן המענקים יהיה תלוי בשיעור הפגיעה במחזורים בחודשים 3-4/2020 או 3-6/2020 לעומת התקופות המקבילות בשנה הקודמת לפי בחירת העסק.
פיצוי בגובה השכר הממוצע
על פי המודל, עקרונות הפיצוי בגין החזרת עובדים מחל"ת יהיו: פיצוי יוענק לכל עסק שנפגע 25% ומעלה; המענק לעובד המוחזר מחל"ת יהיה בהתאם לשכר הממוצע בכל עסק, בהתאם לנתוני השכר ומספר העובדים בשנת 2019 (השכר הממוצע); גובה הפיצוי עבור כל עובד שיוחזר מחל"ת יהיה השכר הממוצע בכל עסק; הגדרת "מס' עובדים בחל"ת" - מספר העובדים שהוצאו לחל"ת בפועל או לחילופין - התוצאה של הכפלת אחוז הירידה במחזור במס' העובדים טרום יציאה לחל"ת (ע"פ נתוני העסקה בחודש 3/2020), כגבוה מבניהם.
בנוסף, מוצע כי תבחן ירידת המחזורים בעסק בתקופות 3-4/2020 או 3-6/2020 לבחירת העסק לעומת התקופות המקבילות בשנה הקודמת; הפיצוי יחושב באופן ש 70% ממנו מגיע בחודש הראשון להעסקת עובד שחזר מחל"ת, ויתרת ה-30% של הפיצוי, לאחר 3 חודשי העסקה; בחודש הראשון להעסקת העובדים תשולם מקדמה בגובה 25% ממספר העובדים בחל"ת כפול השכר הממוצע. כל חודש תקוזז מהמענק הזכאות הנצברת של העסק, בהתאם לכמות החזרת העובדים מחל"ת והזכות הכספית הנצברת בגינם.
עוד על פי המודל, כל עסק יוכל להמשיך לקלוט עובדים במשך 9 חודשים ממועד תחילת הזכאות.
עוד מציעה נשיאות המגזר העסקי לממשלה ולגורמים המקצועיים באוצר, זרוע העבודה, משרד הכלכלה ועוד, מספר צעדים נוספים אשר מטרתם סיוע בהחזרת העובדים למעגל התעסוקה, ובהם: יישום תוכניות המאפשרות "השלמת הכנסה" והעסקה לזמן קצר, ובכך - מתן אפשרות למעסיקים לקלוט עובדים חזרה לעבודה גם אם במודל חלקי או לזמן קצר STW - Short Term Work, במודל דומה לגרמניה, דנמרק ואחרות ; מאמצי התאמת כוח העבודה לצורכי מעסיקים ובהתאם לאופק ההתפתחות המשקית; עידוד מאמצי הכשרה ענפיים, בדגש על אלו עם פוטנציאל צמיחה תוך מתן רשת ביטחון ליחס שבין השקעת המעסיק למשך העבודה של העובד בענף בגמר הכשרה; ביצוע הכשרות מקצועיות בהתאמה לערוצי השקעות המדינה, ואופק ההתפתחות המשקית;
תמרוץ מעסיקים ומענקים להכשרות מקצועית ו Reskilling תוך כדי עבודה; הקמת מנהלת תכנון ותיאום לאומית (בה חברים נציגים מכל הגופים) המבצעת תהליכי ניטור, תיכנון והסללה מיטבית, מבוססת איגום נתונים רב מימדי (מיקום, ענף, מקצוע, טווח זמן וכד'); צמצום פערים תוך מיקוד במגזרים החלשים (חרדים, ערבים, פריפריה); עידוד ליזמות עסקית, בהתאגדות חדשה; וגיבוש מענקי יזמות עסקית, אליה יאוגמו תקציבים - כחלקם מענקים (חלף דמי אבטלה), ובחלקם בהלוואות בערבות מדינה, תוך ליווי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים.
בנוסף לצעדים ביחס לעולם התעסוקה, ובאופן שאינו נפרד ממנו, מציינת הנשיאות במודל המוצע כי יש לפעול וליצור כלים לעידוד ביקושים וסיוע בתזרים העסקים.
בין צעדים אלה, נטען, נדרש סיוע לעסקים בנושא התזרים. בנוגע לכך נכתב: "תזרים התזרים הכרחי לשרידות עסקית, ונדרשות מספר פעולות מיידיות; נדרשת הקדמת תשלומים מיידית מכל השירות הציבורי לספקים.
"מדובר על סיוע מיידי בהיקף המוערך בכ-34 מיליארד שקלים רכש ממשלתי שנתי, ללא מערכת הביטחון והבריאות בנתוני 2018 , כ-20 מיליארד שקלים בשלטון המקומי בנתוני 2017; פרסום הוראת שעה כי מעתה - תשלום לספקים במגזר הציבורי יהיה תוך 20 ימי עבודה; שחרור מיידי של ערבויות ספקים בחוזים קיימים מול מוסדות המדינה, עד תקרה שלא תעבור את 10% מערך ההתקשרות הכוללת; הבטחת מתן הלוואות בשיעורי ריבית זהה לערב המשבר, בערבות מדינה ובסבסוד תוספות הריבית הנדרשות מהבנקים".
לטענת הנשיאות "סיוע מיידי בתזרים וסיוע במענקים בהמשך, יצמצם ירידה צפויה בפריון - בשל פיחות צפוי בהשקעות בעיקר בעסקים וענפים עם שרידות נמוכה".
המודל כולל כלים נוספים לסיוע בעוררות העסקית ועידוד הביקושים.
לדברי עו"ד רועי כהן, נשיא לה"ב, "כפי שציינתי בפני רה"מ, הבטחות צריך לקיים. תוכנית עידוד להחזרת העובדים למשק קריטית להצלת מגזר העסקים הקטנים והבינוניים, וכל עיכוב בה יגרום לעשרות אלפי פשיטות רגל, מאחר ובעלי עסקים לא יוכלו לעמוד בעלויות של החזרת העובדים לשם האצת הצמיחה של העסק שלהם. מודל התמריצים, שגובש, נותן מענה לכלל העסקים קטנים וגדולים, ואני קורא לראש הממשלה להורות לנציגי האוצר לאשר אותה ללא כל דיחוי נוסף.
"תכנית הסיוע הקודמת נמרחה במשך שבועיים ללא כל הצדקה, והביאה אנשים אל סף ייאוש. הפעם אנו דורשים ביצוע מיידי ללא דיחוי, כי ללא עזרה מיידית - נמצא את עצמנו עד סוף חודש יולי עם מאה אלף עסקים, שיסגרו את שעריהם. אמש הייתי מול בית רה"מ ודרשנו דבר אחד: צדק ולא צדקה. לא נהיה יותר אלה, שזוחלים על הגחון, כדי לקבל את מה שמגיע להם".
יוע״מ ירון גינדי , נשיא לשכת יועצי המס בישראל אשר ניסח את עקרונות המודל, מוסיף כי ״כתבנו תוכנית מקצועית ושוויונית לכלל העסקים. התוכנית תעודד ותאפשר לכל סוגי העצמאים והעסקים הקטנים הבינוניים והגדולים, להחזיר את העובדים ואת העסקים עצמם לפעילות מלאה ובחלוקה שוויונית, ובכך להציל את כלכלת ישראל. אני חוזר ואומר המשימה הראשונה שלנו, אם חפצי חיים אנו, היא להחזיר את השוק לעבודה בכל ענפי המשק במהירות האפשרית, ובמקביל לפצות את בעלי העסקים בהתאם ובמטרה להשאיר אותם עסקים חיים ומנועי צמיחה.
"אסור לנו להפסיד ולו גם עסק אחד במערכה הזאת, גם אם זה כרוך בהשקעה חסרת תקדים של המדינה. השקעה, שתשתלם בטווח ארוך לרווחת כלל אזרחי ישראל. לאחר שיח מקצועי פורה, הצלחנו להביא להסכמה של כלל המגזר העסקי לתוכנית הפיצוי להחזרת העובדים ולכך יש ערך משמעותי מאוד".