חיסכון פנסיוני / צילום: shutterstock
כשעוצרים את גלגלי המשק, והבורסה צונחת למעמקים, יש לכך השפעות מיידיות על רשתות הביטחון הסוציאליות. נתייחס כאן לשתי סוגיות משמעותיות כאלה שחשוב לתת עליהן את הדעת.
כשמיליון שכירים יוצאים לאבטלה, מתפרקת רשת המגן של קרנות הפנסיה. מי שמבוטח בפנסיה יש לו מעבר לחיסכון לזקנה גם ביטוח חיים וביטוח נכות. מי שאינו מפריש לקרן, אינו מבוטח. כלומר, דווקא בזמן הנוכחי, כאשר אנשים חוששים ובצדק לבריאותם, ופרנסתם נפגעת, הם מפסידים את הביטוח שלהם. הסיטואציה המעשית היא מעט יותר מורכבת. לפי תקנוני קרנות הפנסיה, ישנה אפשרות לפיה הביטוח יימשך לעוד כמה חודשים, אבל זה בתנאי שהפרט אינו מושך את החיסכון שלו בקרן הפנסיה. במצב שבו אין למובטל מהיכן לשלם שכר דירה אפשרות משיכה כזו היא מאוד ריאלית.
נראה שללא משים אנו עלולים להיקלע למצב הידוע לשמצה בארה"ב, בקשר לביטוח הבריאות. מי שאינו מועסק מפסיד מיד את ביטוח הבריאות שלו כיוון שביטוח בריאות שם הינו חלק מהזכויות הסוציאליות שהמעביד מעניק. כאשר עובדים הופכים מובטלים, לא רק שמאבדים את מקורות הכנסה אלא גם מוצאים את עצמם ללא ביטוח בריאות. אם לשפוט לפי מה שקרה במשברים בעבר, הנפגעים העיקריים יהיו אנשים צעירים ומשפחות עם ילדים.
ומה יכולה המדינה לעשות? הרבה מאוד. המדינה היא זו שמפקחת על קרנות הפנסיה מצד אחד, וזו שמעניקה את ביטוח האבטלה מצד שני. המדינה, דרך הביטוח הלאומי, יכולה להוסיף לתשלום לביטוח האבטלה את העלות של ביטוח השארים והנכות. במקרה זה היא נכנסת לנעליו של המעסיק של העובד המובטל, וממשיכה את הביטוח שלו באותה קרן שבה הוא מבוטח (בבקשת ביטוח האבטלה יציין העובד גם את קרן הפנסיה שלו). רציפות התשלומים הללו מבטיחה את המשך הביטוח. זה מה שכתוב בתקנון של קרנות הפנסיה. דבר דומה אפשר לעשות לגבי חלק הביטוח שבביטוח המנהלים.
דווקא בעת הזאת קיימת משמעות אדירה לשימור רצף זכויות בפוליסת ביטוח, כפי שאנו מציעים. העובדים כבר רכשו ביטוח שארים ונכות, הפרמיה אינה גבוהה במיוחד, כך שדמי האבטלה לא יפחתו בהרבה גם אם הביטוח יישמר. אם הנושא לא יטופל ויישמר המצב הנוכחי, ניווכח במחזה בעייתי בהרבה.
ספק עד כמה אנשים יפנו לרכוש ביטוח.
במחקר מקיף שטרם פרסמנו נמצא שמרבית העובדים כלל אינם מודעים לביטוחים המהווים חלק מחבילת הפנסיה בישראל. לכן יש להניח שמפוטרים לא יהיו מודעים לצורך לרכוש ביטוח, וגם אם מודעים לזה, הדאגה הכלכלית תמנע מהם לפנות לחברות ביטוח. אבל גם אם יפנו, רכישת פוליסת ביטוח בזמן מגפה קטלנית היא יקרה ביותר, אם בכלל תתאפשר. ספק אם ימצאו מי שימכור ביטוח חיים בעת הזאת. החשש הגדול של חברות הביטוח הוא שמקרי ביטוח רבים יגיעו לפתחם בו בעת, כשמגפה היא מהמקרים הקלאסיים שחברות הביטוח לא מוכנות לבטח.
במקביל, הממונה על שוק ההון, שהוא המפקח על קרנות הפנסיה, חייב לקבל דיווחים מהקרנות לגבי הירידה בהפרשות של המבוטחים. כך יוכל לעקוב אחרי הנושא מקרוב. כמו כן יקבל דיווחים אודות ההפרשות שיגיעו מהמוסד לביטוח לאומי.
הסוגיה השנייה חשובה ביותר, ונראה שניתנת לפתרון קל וזול. כוונתנו לירידה של ערך החסכונות בקרנות הפנסיה החדשות. בקרנות החדשות נקבעת גובה הפנסיה במועד הפרישה. גובה הפנסיה נגזר מהסך שצבור בחשבון שלו בקרן הפנסיה שלו. קרנות הפנסיה מושקעות בשוק ההון. מאחר ושוק ההון ירד בעשרות אחוזים וצפוי שיהיה נמוך בחודשים הקרובים, יוצא שמי שמגיע לפרישה בתקופה זאת צפוי לסבול מירידה בקצבה שלו.
קיימים מגוון פתרונות אפשריים לטיפול במצב הזה. הפתרון המיידי הסביר הוא לדחות את מועד הפרישה כדי לאפשר לשוק ההון להשתקם ולעלות לאחר המשבר. אין בדברינו משום ייעוץ פנסיוני, אבל הניסיון המצטבר מורה ששוקי הון בסופו של דבר עולים עם סיום המשבר. כך למשל, הירידה מהירידה החדה של ימי המשבר הראשונים הייתה 33% ממדד ת"א 35, אבל אחרי התיקון למעלה נשארנו עדיין עם הפסד מצטבר עם ירידה של כ-20% ממדד ת"א 35. התקנונים של קרנות הפנסיה מאפשרים דחייה כזאת גם עכשיו. כל מה שנדרש מצד המדינה הוא לאפשר לקבל קצבה דמוית פנסיה כדי לגשר על פער הזמן הזה ולהתחשבן לאחר שנחלץ מן המשבר.
אביה ספיבק הוא פרופסור לכלכלה ויו"ר המרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. דוד לייזר הוא פרופסור לפסיכולוגיה וסיו"ר המרכז לפנסיה ביטוח ואוריינות פיננסית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב