יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה / צילום: ענבל מרמרי
ברשות לניירות ערך הופתעו לאחרונה ממספר פניות שהגיעו מצד דירקטורים בחברות ציבוריות, המבקשים להגדיל את התגמול עבור ישיבות דירקטוריון הנערכות באמצעות אפליקציית "זום" ולהשוותו לתגמול עבור ישיבה פיזית (פרונטלית) - כך נודע ל"גלובס". הבקשות נענו ע"י הרשות בשלילה .
בחודש מרץ, בעיצומו של משבר הקורונה, פרסמה רשות ני"ע "הודעה לחברות: ניהול ישיבות דירקטוריון ואסיפות כלליות באמצעי התקשורת בתקופת המגבלות למניעת התפשטות נגיף הקורונה". בהודעה נכתב כי "לא קיימת ככלל מניעה על פי חוק החברות, כי בתקופת המגבלות תאגידים יקיימו ישיבות של הדירקטוריון וועדותיו באמצעות שימוש בכל אמצעי תקשורת, ובלבד שכל הדירקטורים המשתתפים יכולים לשמוע זה את זה בו בזמן ".
בהמשך לכך, ולנוכח התארכות ישיבות הדירקטוריון הנערכות בזום , התקבלו ברשות פניות להשוואת התגמול עבור ישיבה לזה של ישיבה פרונטלית, כאשר נכון להיום קובע חוק החברות כי התגמול עבור ישיבה הנערכת באמצעות תקשורת (טלפון) מהווה 60% מהתגמול עבור ישיבה פרונטלית .
באותן פניות לרשות נטען כי הישיבה באמצעות תוכנת זום דומה יותר לישיבה פרונטלית מאשר לישיבות הטלפוניות שהיו נהוגות טרם משבר הקורונה. אלא שדרישה כזו, גם אם איננה נטולת היגיון, דורשת תיקון של חוק החברות, הנמצא באחריות משרד המשפטים ותיקון שכזה לא עומד כיום על הפרק .
ישיבה בדירקטוריונים של חברות ציבוריות מהווה פרנסה לא רעה עבור מאות דירקטורים, הזוכים לתגמול נאה עבור עבודה שהינה "צדדית" בדרך כלל מבחינתם ( לפחות מבחינת הזמן שהיא גוזלת). משרת דירקטור מניבה בחברות הגדולות ובתאגידים הפיננסיים תגמול של מאות אלפי שקלים בשנה, כאשר לא מעט מהדירקטורים מכהנים ביותר מחברה אחת .
שכרם של דירקטורים בחברות הציבוריות מורכב מתגמול שנתי (קבוע) ומתגמול הנגזר מהשתתפות בישיבות (ככל שיש יותר ישיבות - התגמול גדל). התגמול השנתי הקבוע מתחיל מ-22 אלף שקל ויכול להגיע לכ־150 אלף שקל בשנה, והוא תלוי בשני פרמטרים: גודלה של החברה ומומחיות הדירקטור. השכר לישיבת דירקטוריון נע בין 1,200 שקל לכ־5,700 שקל לישיבה וגם הוא תלוי באותם פרמטרים .
בד בבד השיבה רשות ני"ע בחיוב לפנייה האם דירקטורים חיצוניים ובלתי תלויים רשאים לוותר על חלק משכרם כאות סולידריות או מסיבות אחרות שנובעות מהתמודדות התאגיד עם המשבר. בתגובה שפורסמה בשבוע שעבר נכתב כי "עמדת סגל הרשות באותו עניין קבעה כי דירקטור חיצוני רשאי לוותר על חלק מהשכר שלו כאשר מתקיימים כל אלה: התאגיד מצוי בקשיים פיננסיים; הדירקטור החיצוני הצהיר כי הוויתור הוא מרצונו; ההפחתה היא לכלל הדירקטורים, לרבות דירקטורים רגילים ..."