רחוב יגאל אלון בתל אביב. הכביש ריק בצל הגבלות הממשלה בצל הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס
האם משבר הקורונה, שאילץ מיליוני עובדים לעבוד מהבית, תרם או הזיק למאמץ לקדם עבודה מרחוק? הרושם הכללי הוא שהמשבר יאיץ את התהליך, אך דווקא בקרב המומחים נשמעים קולות המביעים ספק.
צוות מומחים שחיבר דוח מיוחד על עבודה מהבית בהזמנת משרדי הגנת הסביבה והתחבורה צופה אפשרות שהמשבר יביא דווקא להאטה במגמת המעבר לעבודה מהבית, בגלל התנגדות גוברת מצד מעסיקים ועובדים שלא היו מרוצים מהניסוי הענקי שנערך בחודשים האחרונים, וזאת למרות העובדה ש"הניסוי הזה" נערך בתנאים גרועים כמו השבתת מערכת החינוך ואילוצים נוספים, שהפריעו והקשו על על העובדים לעבוד מרחוק.
"העמדה השלטת ביחס לאפשרות של מעבר חלקי או מלא לעבודה מרחוק שלילית אצל חלק גדול מהמעסיקים במשק", מציינים המומחים בנספח מיוחד שצירפו לדוח במהלך המשבר. "הסיבות לכך היו בעיקר הקושי לפקח על אופן ניצול זמן העבודה על ידי העובדים והחשש מפגיעה בפרודוקטיבית שלהם". לא רק המעסיקים גם חלק מהעובדים "העדיפו שלא לעבוד מהבית אלא להגיע פיזית למקום העבודה ולהשתתף בהווי הארגוני וביחסים החברתיים עם עמיתיהם".
החשש בעקבות המשבר הוא מקבוצת המעסיקים והעובדים שאינם מרוצים מהניסיון של עבודה מרחוק, אם בשל ירידה בפרודוקטיביות ואם בשל הערבוב המוגבר שנוצר בין תחומי החיים. "ייתכן שקבוצה זאת תפתח גישה שלילית כלפי הטמעה עתידית של עבודה מרחוק בארגון", כותבים המומחים, "אף על פי שהתנאים במצב החירום שונים מהתנאים בשגרה, כאשר מערכת החינוך פועלת והסחות הדעת בבית מצטמצמות".
"חלל מתאים לעבודה"
את החששות שלהם מעלים המומחים במסגרת דוח מיוחד שיוגש בקרוב לממשלה וימליץ על תכנית לאומית לעידוד עבודה מרחוק. ההמלצה המרכזית היא לעודד עבודה ממרכזי תעסוקה שכונתיים או אזוריים ולא מהבית עצמו. וזאת, כדי "לצמצם את החשש מהשפעת הסחות הדעת במרחב הביתי על תפוקת העובדים". עבודה במרחב הביתי תתאפשר, לפי ההמלצות, רק במקרים שבהם נתן התחייבות "על קיום חלל המתאים לעבודה מהבית".
כחלק מהמעבר לפתיחה של מרכזי תעסוקה, כולל הדוח המלצה לרשויות התכנון לשלב מרכזי עבודה מרחוק בתכנון של שכונות מגורים חדשות או מתחדשות, בתכנון של מרכזי תחבורה משולבים ובפיתוח של יישובים פריפריים .
את הדוח כתבה ועדת מומחים שהקימה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה בהזמנת המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים. אנשי מקצוע בתחומי התחבורה וניהול הגודש, זיהום האוויר, ושוק העבודה הישראלי, גורמי ממשלה ושלטון מקומי השתתפו בתהליך הכנת הדוח. לדבריהם, זהו דיון מקצועי מעמיק ראשון מסוגו שנערך בפורום כזה ביתרונות ובחסרונות של עבודה מהבית ובמדיניות ממשלתית רצויה.
בשורה התחתונה כותבים המומחים, כי הרחבת העבודה מרחוק לכלל 800 אלף עובדי המגזר הציבורי עשויה לחסוך למשק 850 מיליון שקל נטו בשנה.
מעט עובדים מהבית
הנתונים, הלא-מאוד מעודכנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על-כך ששיעור העובדים מרחוק בישראל נמצא במגמת עלייה. 3.4% מהעובדים בישראל עובדים מהבית, על-פי הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2016. ב-2008 עבדו מהבית 2.8% מהעובדים וב-1995 רק 2.6%.
הנתונים האלה ממקמים את ישראל במחצית הנמוכה של מדינות אירופה בשיעור העבודה מהבית: מובילות את הטבלה הולנד ופינלנד עם שיעור עבודה מהבית של לא פחות מ-14%. ישראל ממוקמת אחרי איטליה (עם 3.6%) ולפני מדינות מזרח אירופאיות, טורקיה ויון. בארה"ב מעודד הממשל הפדראלי כבר מספר שנים עבודה מהבית וכ-20% מעובדי הממשל עובדים יום אחד בשבוע לפחות מביתם.
כפי שגילו המורים במהלך משבר הקורונה, הסכמי השכר בשירות הציבורי אינם מאפשרים עבודה מרחוק באופן גורף ללא התחשבות באופי התפקיד ובמידת התאמתו לעבודה מרחוק. כחריג לכלל הזה הוחל ב-2012 בפיילוט מצומצם בהיקפו כשרשות הפטנטים במשרד המשפטים החלה להעסיק בוחני פטנטים מרחוק, במטרה לשפר את יכולתה לגייס עובדים לתפקיד זה.
"לאור תוצאות חיוביות של הפיילוט הוחלט שם ב-2014 למסד עבודה מרחוק כהסדר העסקה קבוע, מהלך שיכול לשמש חקר מקרה לעבודה מרחוק בשירות הציבורי", נכתב בדוח.
למרות שהם מציינים כי עבודה מרחוק יוצרת אתגרים לא מעטים מבחינה ניהולית, טכנולוגית, חברתית ואפילו פסיכולוגית, קובעים המומחים כי "עבודה מרחוק מגדילה את שביעות הרצון של העובדים ממקום עבודתם והודות לכך מגדילה את פריון העבודה, מקלה על גיוס עובדים חדשים, מורידה את קצב תחלופת העובדים ומקטינה את עלויות העבודה. עבודה מרחוק יכולה גם לקדם שוויון הזדמנות ושיפור ברווחה חברתית ולהנגיש את מקומות העבודה לאוכלוסיות נוספות".
תועלת נוספת של עבודה מרחוק אמורה להיו ברמת המקרו. "לעבודה מרחוק יש פוטנציאל לתועלת משקית רבה כגון חיסכון בעלויות חיצוניות מנסועה ובעלויות נדל"ן, חשמל וחניה, העלאת הפרודוקטיביות וחיזוק הפריפריה ואוכלוסיות מוחלשות", כותבים המומחים, "מבדיקת עלות-תועלת של יישום עבודה מרחוק בקרב עובדי שירות המדינה, עלה כי צפויה תועלת נטו של כ-80 מיליון שקל נטו בשנה. הרחבת העבודה מהבית לכלל עובדי המגזר הציבורי, צפויה להעלות דרמטית את התועלת הפוטנציאלית נטו אל כ-850 מיליון שקל בשנה".
השימוש במילה פוטנציאל אינו מקרי כפי שמדגים המקרה של הגודש בכבישים. לפי הערכות באוצר, הנזק הכולל הנגרם כיום למשק בשל הגודש בכבישים עומד על 35 מיליארד שקל בשנה, והוא צפוי להאמיר בשנים הבאות ולהגיע ל-74 מיליארד שנה ב-2030 ול-100 מיליארד ב-2040. וזאת, בלי לציין את ההשפעות הסביבתיות של ענף התחבורה, ובהן זיהום האוויר, פליטת גזי חממה, מטרדי רעש ופגיעה בבתי גידול של צמחים ובעלי חיים כתוצאה מהרחבת התשתיות.
אבל, האם עבודה מרחוק תפחית את הגודש בכבישים? "על פניו, לעבודה מרחוק אמורה להיות השפעה חיובית על הגודש בכבישים, אם תתממש ההנחה כי עבודה מרחוק תייתר את הצורך של חלק מהיוממים לבצע נסיעות בשעות השיא", כותבים החוקרים, אך מציינים כי ההישג עלול להתפוגג אם אוכלוסיות אחרות יבקשו לנצל את הכבישים הפנויים ויגבירו את השימוש שלהם ברכב פרטי - או אם העובדים מהבית עצמם יגבירו שימוש ברכב למטרות אחרות.