גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות - המחלוקת שמפלגת את ההון סיכון: האם צריך לסייע להייטק או שהשוק החופשי יעשה את שלו?

משקיעי הון סיכון שמתנגדים לתוכנית הסיוע של המדינה לתעשיית ההייטק תולים זאת באמונה בעקרונות הקפיטליזם ובכך שהחברות החזקות ישרדו ● אך בתעשייה חוששים כי מלפספס את "Wix" הבאה ● האם מאחורי ההתנגדות לסיוע עומדים אידיאולוגיה, אינטרסים או חוסר הכרות עם התוכנית?

עובדי חברת Wix / צילום: אלון צצקין
עובדי חברת Wix / צילום: אלון צצקין

בשבועות (ובחודשים) האחרונים נוצרו בתעשיית ההון סיכון הישראלית שני זרמים - אלו שמאמינים שהמדינה לא צריכה להתערב בתעשיית ההייטק כלל ואלו שחושבים שהמדינה דווקא כן צריכה להתערב, וחלקם עוד יותר מכך - סבורים כי אנשי ההייטק צריכים להפוך להיות קבוצת לחץ (זאת המשמעות של אלו ששואלים למה יש משרד חקלאות ולא משרד הייטק - אבל על זה, אם וכאשר ימנו את יזהר שי לשר הייטק). שתי העמדות הללו באות לידי ביטוי בדיון ציבורי ער על תוכנית הסיוע להייטק. דיון אשר מוצג כפינג-פונג של דעות ממספר דמויות בכירות בהון סיכון.

נקודת הפתיחה של חילופי הדעות הנוכחיים החלה ביוזמה של אריק קליינשטיין מקרן גלילות וטל ברנוח מקרן דיסרפטיב לשלוח מכתב לגופים הרלוונטים במדינה, שבו הם קוראים להגדיל את הסיוע להייטק. בתגובה החליטו ארבעה משקיעים נוספים - אדם פישר מקרן בסמר, מייקל אייזנברג מ-Aleph, רונה שגב-גל מ-TLV Partners וארנון די נור מ-83 North - לפרסם מאמר דעה ב"כלכליסט" שכותרתו "ההייטק הישראלי לא צריך שיצילו אותו". רועי סער מקרן מנגרוב פירסם מאמר תגובה לארבעת המשקיעים שכותרתו: "ההייטק הישראלי לא צריך שיצילו אותו - אבל הוא בהחלט צריך דחיפה קלה".

מאמר הדעה של ארבעת המשקיעים היה חריף בביקורתו נגד התערבות הממשל, ועל כן בחרתי להתמקד בו. במשך השבוע האחרון השקעתי הרבה זמן ומחשבה בטענות שהוצגו בו, וכן ערכתי מספר שיחות בנושא עם גורמים בתעשייה, שחלקם תומך בגישה שהוצגה במאמר.

שוק חופשי ויעיל - האמנם?

במאמר הדעה של ארבעת המשקיעים הם כתבו: "אם ישראל היא מדינה קפיטליסטית, תנו לחברות הסטארט-אפ ולמשקיעים שלהן להתמודד עם המשבר המאקרו-כלכלי כפי שעשינו בעבר, ללא כל התערבות ממשלתית".

הארבעה מציגים פה גישה קפיטליסטית טהורה שבה אין צורך במעורבות ממשלתית מכיוון שהשוק מסדר את עצמו, אבל חייבים לשאול: האם השוק סידר את עצמו כשאותם סטארט-אפים שצריכים להיסגר כי הם לא מספיק טובים (זאת הרי גישת הארבעה) קיבלו בשנתיים-שלוש האחרונות כסף ממשקיעי הון סיכון? האם זה הגיוני שענקיות הטכנולוגיה מסוגלות לבלום תחרות בגלל הכוח הרב שהן צברו והאופן שבו בנויות הפלטפורמות שלהן? האם אנחנו צריכים גם לקבל את זה שרוב העובדים והיזמים בתעשיית ההייטק הם גברים ממרכז הארץ כי זה מה שהשוק החופשי קבע?

ואם כבר אנחנו מתעסקים במעורבות ממשלתית: היא לא זאת שהצמיחה פה את תעשיית ההון סיכון באמצעות תוכנית יוזמה? או שאולי המעורבות הממשלתית פגעה בתעשיית ההייטק כשהיא סיננה והכשירה להם יזמים ועובדים מוכשרים ב-8200 ויחידות טכנולוגיות נוספות - וצמצמה את הסיכון בהשקעות ההון סיכון?

אני לא בהכרח חושב שישראל צריכה להיות קפיטליסטית, בטח לא קפיטליזם טהור, אבל כרגע ננהל את הדיון בתוך השיח הקפיטליסטי - כל כשלי השוק שהצגתי מוכיחים כי השוק לא תמיד מסדר את עצמו ביעילות. גם אלו שתומכים בקפיטליזם סבורים כי הממשלה צריכה להתערב במקרים מסוימים, שבהם יש כשלי שוק (על כך בסעיף הבא). כך או כך, היאחזות בקפיטליזם היא לא טיעון מנצח בדיון הזה.

כשל שוק או שוק משוכלל?

מאחורי הדיון הספציפי הזה עומדת לדעתי השאלה האם יש פה כשל שוק או שאנחנו בשוק משוכלל? למשל, יש שמאמינים כי קיים כשל שוק מימוני - שאמנם יש הון רב בתעשייה, אבל חלקו לא יגיע לסטארט-אפים, למשל מכיוון שמשקיעים זרים סובלים מ- Home Bias ועלולים לצמצם השקעות בישראל (כך סבורים אלו שתומכים במתן סיוע, והם מתבססים על נתונים ממשברים קודמים). יש שסבורים גם כי קיים כשל שוק בתחום החוב, ולכן ארגז הכלים של יזמים ישראלים מוגבל. מנגד, המתנגדים לסיוע סבורים כי אין כשל שוק מימוני כלל, לא בהון ולא בחוב. לפחות בשלב הנוכחי.

אחד הטיעונים של ארבעת המשקיעים שמתנגדים לסיוע הוא נגד תמרוץ מוסדיים להשקיע בסטארט-אפים (ולא בקרנות הון סיכון, כפי שהם כתבו - אבל על זה בהמשך). גם אם אין כשל שוק מימוני בתעשיית ההייטק, בעובדה כי המוסדיים הישראליים לא משקיעים בתעשיית ההייטק יש בהחלט כשל שוק. אפשר להגיד - הם לא יודעים להשקיע בתעשיית ההייטק (ציבוריות, פרטיות או קרנות), ולכן ישיגו תשואה גבוהה יותר בהשקעות בתחומים אחרים. אולם זאת אינה אמירה סבירה. בצורה כזאת או אחרת, צריך לעודד את המוסדיים להשקיע בהייטק בצורה זהירה אך רחבה.

מלבד ההנחה שזה ישפר את התשואות שלהם, או לכל הפחות יאפשר להם לגוון את ההשקעות ולמצוא הזדמנויות השקעה חדשות, אני סבור כי הבנה של תעשיית ההייטק והפיתוחים החדשניים בה, תסייע להם גם בהשקעות בחברות המסורתיות שלהם (אם אתה מכיר את הפיתוחים החדשניים בריטייל טק, אתה יכול להעריך טוב יותר גם את מצבה העסקי של שופרסל). אני מודה שאני לא מבין איך נוצר פה כשל שוק, ולמה המוסדיים לא משקיעים יותר בהייטק מבלי שמעודדים אותם לעשות זאת (חלקם כן משקיעים יותר בשנים האחרונות), אבל המצב הנתון הוא שהם לא עושים זאת.

ואם יש כשל שוק, צריך להתערב?

ארבעת המשקיעים שמתנגדים לתוכנית סיוע כתבו במאמר הדעה: "החברות שיסגרו את דלתותיהן, לא יהיו כנראה החברות המבטיחות ביותר, אלא דווקא החברות הפחות מבטיחות". אין ספק שיש היגיון בטיעון הזה. חברת Airbnb הצליחה לגייס כמה מיליארדי דולרים, חלקם בהון וחלקם בחוב, למרות שתחום הפעילות שלה נפגע אנושות. הגיוס אמנם בוצע לפי שווי נמוך משמעותית מזה שגייסה בעבר, אבל זאת לא השאלה, אלא עצם היכולת שלה לגייס כסף ולהמשיך לפעול.

המשקיע רועי סער כתב במאמר התגובה שלו כי "במשבר 2008 לא היינו רחוקים מלאבד את Wix , ואם כך, אז כנראה שגם מאנדיי (שיצאה מ-Wix) לא הייתה קיימת וכמוה סטארט-אפים רבים שהוקמו על ידי בוגרי Wix, והאם תעשיית השירותים הענפה במתחם נמל תל אביב הייתה קמה?". אני לא מכיר את הסיפור של Wix, אך על כך יש דווקא שאמרו הפוך - העובדה ש-Wix שרדה היא דווקא הוכחה לכך שחברות טובות שורדות. אני לא בטוח שזאת המסקנה הנכונה.

את החברות שהיו יכולות לצמוח להיות Wix ולא צמחו אנחנו לא מכירים (זאת שאלה שצריכה להישאל על ידי אלו שתומכים בסיוע ואלו שמתנגדים לו). השאלה צריכה להיות אחרת - האם משקיעי ההון סיכון נמנעים מהשקעות מסוימות לא מכיוון שחברה מסוימת לא מספיק טובה, אלא כי הם מנסים לצמצם סיכונים (נגיד על ידי הימנעות מהשקעה בתחומי פעילות מסוימים). בשגרה זה קורה, ויכול מאוד להיות שבתקופת משבר התופעה מתרחבת.

אלו חילוקי דעות לגיטימיים, אך אי אפשר להתעלם מהחשיבות של תעשיית ההייטק לכלכלה הישראלית. אולי הצלה של סטארט-אפים שהיו צריכים להיסגר תפגע ביעילות בתעשיית ההייטק, אך לא בטוח שצריך לקחת סיכון. קיים גם חשש כי יהיו פחות ופחות השקעות בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים (השקעות Seed), דבר שישפיע על עתיד התעשייה בטווח הארוך.

אני בהחלט מקבל ומעריך את הטענה כי תעשיית ההייטק ממומנת היטב ועדיף להקצות את הכסף לאנשים ועסקים שצריכים אותו יותר. עם זאת, אפשר להתייחס כאן לדבריו של פרופ' יוג'ין קנדל, שעומד בראש עמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC). קנדל אמר באחרונה כי מניעת פיטורי עובדים משתלמת מבחינה כלכלית מכיוון שעובד שמפוטר יוצר על המדינה עול כלכלי - גם צריך לשלם לו דמי אבטלה גבוהים וגם נגרעים מתקבולי המדינה תשלומי המיסים של אותו עובד. על כך אמר לי אחד המשקיעים כי העובדים האלו ימצאו עבודה במהרה, ומשקיע אחר הזכיר את דוח רשות החדשנות ו-SNC לפיו חסרים בישראל 18 אלף עובדים.

המשקיעים משני הצדדים הם בעלי אינטרס?

במהלך השיחות שערכתי בימים האחרונים ניסיתי להבין עד כמה משקיעי הון סיכון הם בעלי אינטרס. כמובן שמשקיעים של חברות שמקבלות סיוע הם בעלי אינטרס (עדיף להם שהחברות יקבלו סיוע מאשר שיהיו בסכנת סגירה), אולם מה עם אלו שמתנגדים לתוכנית הסיוע? אני אדגיש - אני לא חושב שהמאמר נכתב באופן מובהק מתוך אינטרס, אבל הם עשויים במצבים מסוימים ליהנות מכך. אם למשל יירדו רמות השווי של סטארט-אפים אחרים, עשויות להיווצר להם הזדמנויות השקעה אטרקטיביות, או אם סטארט-אפים שבהם הם מושקעים ייאלצו לגייס הון (כי לא יקבלו הלוואה בערבות מדינה) אז הם יוכלו להגדיל את החזקותיהם בחברות אטרקטיביות.

דיברתי על כך עם משקיע נוסף שמתנגד לתוכנית הסיוע והוא אמר לי: "מה פתאום, הם דירקטורים בחברה ויש להם חובה משפטית לדאוג לאינטרסים שלה לפני האינטרסים שלהם כבעלי מניות. זה גם ייטיב עם ההשקעה שלהם". נשמע הגיוני. אבל אז נזכרתי במשהו שמשקיע אחר אמר לי באחרונה: "קרנות ההון סיכון יכניסו את המוסדיים להשקעות הפחות טובות שלהם, אלו שהם רוצים לשמור אבל מעדיפים לא להשקיע בהן הרבה כסף". המשקיע הראשון הסכים כי זאת אפשרות סבירה. שאלתי אותו: "רגע, אתה אומר לי שהם לא ידפקו את החברה שבה הם מושקעים, אבל לפגוע בחסכונות של הציבור הישראלי כולו אין להם בעיה?". "שאלה טובה", הוא ענה.

הערה אחרונה על מאמר הארבעה

אני מעריך את ההשתתפות בדיון ציבורי והרצון לשמור על קופת המדינה, ובהחלט חושב שראוי וכדאי שאנשים מתוך התעשייה יתרמו מהידע שלהם ומניסיונם. דווקא בגלל זה אני חושב שהמאמר היה מאכזב. תוכנית הסיוע של המדינה מורכבת משלושה חלקים (מענקים מהירים לחברות קטנות, עידוד מוסדיים להשקיע בחברות בינוניות וערבות מדינה להלוואות לחברות הגדולות).

המאמר היה מבולגן וקשה מאוד להבין ממנו על איזה חלקים של התוכנית קיימת הביקורת. בנוסף, היו בו אי דיוקים (למשל, אין בתוכנית סעיף שמעודד מוסדיים להשקיע בקרנות הון סיכון - זה נולד מפייק ניוז שפורסם על ידי פרשן בעיתון אחר). מי שרוצה לקחת חלק בדיון הציבורי, צריך לקחת אחריות ולעשות זאת מתוך ידע והבנה של הנושא הנידון. וזה כולל לא רק הבנה של התחום, שבוודאי יש לארבעת הכותבים אלא גם של פרטי תוכנית הסיוע אותה הם מבקרים. אחרת זה רק פוגע בדיון ויכול להשפיע על המדיניות מנימוקים לא נכונים (האמירה הזאת נכונה גם לגבי עיתונאים). 

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר