יו"רית רשות ניירות ערך, ענת גואטה / צילום: ענבל מרמרי
רשות ניירות ערך מנחה את החברות הציבוריות כיצד לדווח על תוצאותיהן ברבעון הראשון ב-2020 תחת עננת אי-ודאות חריגה כתוצאה ממשבר הקורונה, תוך שהיא מתווה להן את הדרך לשיקוף השפעות המציאות החדשה על פעילויותיהן. כמו כן, ברשות רוצים לקבל מכל חברה התייחסות ספציפית למשבר הקורונה והשפעותיו על החברה, כמו גם התוכניות של כל חברה להתמודדות עם המצב. כל זאת לא רק עד תום הרבעון הראשון אלא ממש עד מועד פרסום הדוחות, תוך מתן פירוט כמותי ככל הניתן ומתן ניתוח של השפעות תקופות הסגר והמגבלות על הפעילויות השונות תוך התייחסות להיבטי נזילות, מקורות מימוש והמצב הפיננסי, תזרים מזומנים חזוי והערכות שווי מהותיות.
מצד אחד הרשות מדגישה את האי-ודאות הגדול מהרגיל בכל הנוגע לדוחות הכספיים הקרובים אך מהצד השני היא דורשת פירוט נרחב בהרבה מהרגיל בדוחות רבעוניים, בדגש על השלכות משבר הקורונה - כיום ובעתיד.
"ציבור המשקיעים יצטרך להתחשב בכך שחלק מהמידע המוצג בדוחות נמסר בתנאים חריגים של אי-ודאות ומבוסס על הערכות והנחות שונות... סגל הרשות יתחשב כמובן אף הוא באופי המיוחד של דוחות הרבעון הראשון של שנת 2020, על רקע הנסיבות שנוצרו במשק". כך נכתב היום בעמדת סגל שפרסמה הרשות, שמפקחת על הדיווחים לציבור של כל החברות הציבוריות, וזאת באמצעות מחלקת תאגידים ברשות.
עוד הוסיפו ברשות כי "לא ניתן להגדיר מודל גילוי אחיד בנוגע להערכת השלכות המשבר על התאגידים המדווחים", תוך שהם מדגישים כי "על אף היות דוחות רבעוניים ככלל דוחות תמציתיים באופיים, הרי שנוכח הנסיבות החריגות והשינויים המהותיים ביותר שאירעו בסביבה הכלכלית העסקית בתקופת הרבעון הראשון ולאחריו, הרי שיש להקפיד על מתן גילוי מפורט שיאפשר למשקיעים להעריך את השלכות משבר הקורונה על פעילות התאגיד בצורה מיטבית".
הרשות מסמנת סקטורים
וכיצד על הגופים המדווחים לפרט כיצד הקורונה השפיעה עליהם? "במסגרת הסברי הדירקטוריון אודות השינויים במצבו העסקי של התאגיד, תוצאות פעילותו ותזרימי המזומנים שלו, יש לכלול גילוי להשלכות משבר הקורונה, לרבות השלכות המשתקפות בנתונים הכספיים בהתאם לדוחות הכספיים לתקופת הדיווח וכאלה שטרם משתקפות בהם, ולרבות אומדן כמותי של השלכות אלה", קובע סגל הרשות.
עוד רוצים ברשות כי הדוחות הקרובים יכללו "פירוט לגבי תיאור וניתוח המגמות החשובות, סיכונים וחשיפות מהותיים שנוצרו לתאגיד בשל השלכות משבר הקורונה והאופן שבו החברה מתמודדת עימם. לרבות השלכות על הפעילות העסקית היומיומית, ועל הסיכונים שנוצרו לתאגיד כתלות בענף בו פועל, באזור הפעילות ובנסיבות", וכן " גילוי על ההשפעות הספציפיות של המשבר על תוצאות הפעילות של התאגיד, לרבות על הכנסות, עלויות משתנות, עלויות קבועות, ורווחיות התאגיד, והפעולות שננקטו על ידי התאגיד כדי להתמודד עם השפעות אלה", כולל ניתוחי רגישויות.
ברשות ניירות ערך רוצים שהחברות המדווחות גם יתנו פירוט מיוחד ונרחב לגבי האופן בו הושפע הביקוש למוצרים או השירותים הנמכרים על ידי התאגיד. זאת דרך השפעות המשבר על עלויות התאגיד (כולל העלויות החדשות שנוצרו), עבור באסטרטגיה של החברה, לרבות צעדים לחסכון בעלויות הננקטים על ידי התאגיד ושינויים ארגוניים, השפעות על לקוחות מהותיים וההכנסות מהם, השפעות על שרשרת האספקה וערוצי ההפצה של התאגיד המדווח, כיצד הושפעו פרויקטים מהותיים, מהי ההשפעה של תמיכה ממשלתית פוטנציאלית או החזרים מחברות ביטוח, ועד האם יש הפרה או הפרות פוטנציאליות של חוזים מהותיים על ידי התאגיד או על ידי הצדדים עימם התקשר בחוזים אלה.
עוד אומרים אנשי הרשות כי "במסגרת הדוחות הכספיים לרבעון הראשון ולרבעונים העוקבים לפי העניין וההתפתחויות, על תאגידים לכלול גילויים מורחבים ביחס לאלה אשר נכללים בדוחות רבעוניים בימים שבשגרה, באשר לשינויים משמעותיים שחלו במצב הכספי ובביצועי התאגידים, בשל השלכות משבר הקורונה, להנחות שהיוו בסיס לטיפול החשבונאי בעניינים אלה, ולאומדנים ולשיקולי הדעת המשמעותיים שהונחו".
ברשות גם מסמנים כמה ענפי משק שלדעתם צריכים לתת פירוט "קורונה" נרחב וייחודי: נדל"ן מניב, נדל"ן יזמי, קמעונאות, אופנה וליסינג ותיירות, וגם בתי השקעות (נציין כי בנקים וחברות ביטוח כפופים לפיקוח ייעודי של רגולטורים אחרים).