גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יותר ערבים וחרדים בהייטק? המשבר עלול לפגוע במאמצי הגיוון

הירידה בביקוש לעובדי הייטק תעמיד במבחן את הניסיונות להפוך את התעשייה למגוונת יותר ● מתי צויג מעמותת סקייל-אפ: "המשבר עלול להרחיב את הפערים בתעשייה" ● מה ניתן לעשות, והאם זו דווקא הזדמנות לשינוי?

עובדים בסטארט־אפ ישראלי. שיעור העובדים החרדים גדל בשנים האחרונות / צילום: Associated Press
עובדים בסטארט־אפ ישראלי. שיעור העובדים החרדים גדל בשנים האחרונות / צילום: Associated Press

ישראלים רבים איבדו את עבודתם בעת משבר הקורונה, וגם ענף הייטק נכנס לתקופה של הקפאת גיוסים ואף פיטורי עובדים. גורמים בתעשייה מביעים חשש כי עקרונות של גיוון והכללה, בהן עסקו בתעשייה בשנים האחרונות, הם הראשונים להינטש, והשילוב של עובדים מאוכלוסיות מיעוט ייפגע.

משיחות שקיימנו עם גורמים הפועלים בתחום הגיוון וההכללה בגיוס עובדים להייטק, עולה כי חברות שבחרו להשקיע בגיוון והכללה בעבר זונחות את הנושא בתקופה הזו. לארגונים הפועלים בתחום אין כיום נתונים על הפגיעה בתעסוקת עובדים מאוכלוסיות מוחלשות בהייטק בתקופת הקורונה, אך מהשטח עולה כי הפגיעה הזו מורגשת במיוחד בקרב נשים, חרדים וערבים.

בעת משבר, חברות מבקשות לצמצם הוצאות ולשמר את המזומנים שלהן לזמן רב יותר. זאת, כדי לצלוח את התקופה הקרובה בה קשה יותר לגייס הון מקרנות הון סיכון, והמכירות בענפים רבים נפגעות. לכן, במקום להוציא משאבים על הפיכת מקום העבודה לאטרקטיבי לעובדים מגוונים, גיוס עובדים מחוץ לרשת הקשרים המיידית, או הכשרה של עובדים בעלי רקע יוצא דופן - חברות רבות מעדיפות לגייס עובדים יותר "טיפוסיים", שקל יותר למצוא ולהכשיר. יותר מכך, החברות מנסות לנצל את ההזדמנות כדי לאתר עובדים מיומנים ומנוסים יותר שנמצאים בסטארט-אפים בתחומים פחות יציבים.

"הביקושים בשוק הם יותר נמוכים היום לכלל העובדים, ומי שהיה פחות בשורה הראשונה להיכנס להייטק, שלא הגיע מאוניברסיטאות מובילות ויחידות טכנולוגיות בצבא, הופך לפחות אטרקטיבי", אומרת מתי צויג, מנכ"לית עמותת סקייל-אפ. "מכיוון שחברות הוציאו עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת) ופיטרו עובדים, השוק יותר רווי באנשים. לכן דווקא עכשיו יותר מתמיד, אנחנו צריכים להיות ממוקדים בהכשרות לאותן אוכלוסיות שפחות מיוצגות, כדי שהפערים שכבר הצלחנו להדביק לא יתפסו אותנו בסיום המשבר בצורה חמורה יותר מאשר לפני כן. צריך לשמור את זה באג'נדה של הארגונים המכשירים והמגייסים".

סקייל-אפ הוא ארגון שהוקם על ידי עמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל, ומטרתו היא לפתור את המחסור בכוח אדם בהייטק הישראלי על ידי שילוב של אוכלוסיות הסובלות מתת-ייצוג בענף. העמותה מפעילה הכשרות לאוכלוסיות שונות, כמו נשים חרדיות, אנשים מעל גיל 40, וחיילים משוחררים. את ההכשרה האחרונה פיתח הארגון במיוחד בתקופת הקורונה, מתוך הבנה שחיילים משוחררים לא יוכלו לנסוע בתקופה זו לטיול של אחרי הצבא.

"יש לנו תוכנית הכשרה לנשים חרדיות בסמינרים, והקורונה יצרה לנו האטה. היו איתן תהליכים בשנים האחרונות שהביאו אותן למקום טוב בהרבה משהיה לפני כן, אבל המצב הנוכחי יכול להחזיר אותן אחורה כמה שנים, ולהרחיק אותן עוד יותר מהשתלבות בענף", אומרת צויג.

לפי נתוני רשות החדשנות, 2.8% מהעובדים בהייטק ב-2018 היו חרדים על אף שהם מהווים כ-9% מהאוכלוסייה בישראל. מדובר בכ-8,300 עובדים, שכ-5,600 מהם הן נשים. לפי נתוני המכון החרדי לחקר מדיניות משנה שעבר, 44% מהנשים החרדיות בהיי-טק משתכרות 10,000 שקלים בחודש ומעלה, וכ-25% מהן משתכרות בין 8,000 ל-10,000 שקלים בחודש - שכר נמוך לענף ההייטק, אך גבוה ביחס לממוצע ההשתכרות במגזר החרדי.

מיעוט חרדים וערבים

הצמיחה במספר עובדי ההייטק עשויה להיבלם

מספר עובדי ההייטק צמח מ-2012 ביותר מ-100 אלף עובדים, עד ל-321 אלף עובדים ב-2019. עם זאת, שיעור הגברים נשאר באופן די עקבי על כשני שלישים מכלל העובדים בתעשייה. מאמצי הגיוון נשאו פרי ב-2018 והיה ניתן לראות שיפור קל מבחינת ייצוג בקרב העובדים החדשים שהצטרפו לתעשייה. עובדים מהחברה הערבית היוו באותה שנה 2.1% מכלל העובדים, אך 9% מהעובדים החדשים; החרדים, שכאמור חלקם ב-2018 היה רק 2.8% מכלל העובדים בהייטק, היוו 5% מהעובדים החדשים. עם זאת, הגידול בא בעיקר על חשבון נשים יהודיות לא חרדיות, שהיוו רק 24% מכלל העובדים החדשים, נמוך משיעורם בקרב כלל העובדים שעומד על 31%.

מאה אלף משרות חדשות בשבע שנים

הגידול החד במספר העובדים בתעשייה בשנים האחרונות חייב את חברות ההייטק לחפש עובדים גם מחוץ למעגלים המוכרים והזמינים, ולעשות מאמצים למצוא עובדים מוכשרים גם בקרב קבוצות האוכלוסייה שפחות מיוצגות בהייטק. כעת קיים חשש כי בעקבות המשבר תירשם האטה בצמיחה במספר העובדים, ותהליך השיפור בייצוג שהיה גם ככה איטי, ייבלם עוד יותר.

יפעת ברון, מנכ"לית עמותת itworks אומרת כי גם חברות הייטק רבות שממשיכות לגייס עובדים בימים אלה, עושות זאת בזהירות רבה תוך התמקדות בגיוס של מומחים לתפקידי מפתח, שיוכלו לתרום באופן ישיר להכנסות החברה. itworks היא עמותה ללא מטרות רווח הפועלת לקידום הגיוון התעסוקתי בהייטק. העמותה מלווה חברות ועובדים בהשמה של עובדים ערבים, חרדים, נשים חד הוריות, ואנשים עם צריכים מיוחדים, לתפקידים בשכר שווה לתנאי השוק.

"באופן כללי יש בעיה בתעסוקה של ערבים בליבת הייטק, ומועמדים בלי ניסיון בשוק העבודה או בצבא. יש פחות משרות מכיוון שלא מגייסים הרבה לתפקידים התחלתיים. עכשיו אנחנו רואים שבתקופה הזו, אפילו פחות חברות פותחות משרות התחלתיות ומתמקדות בגיוס טאלנטים", אומרת ברון. לדבריה, לרוב ה'טאלנטים' האלה יהיו בעלי פרופיל תעסוקתי דומה: השכלה אקדמית מתקדמת או ניסיון צבאי, וכן ניסיון תעסוקתי משמעותי בענף הייטק. עובדים מאוכלוסיות שסובלות מתת ייצוג, כמו חרדים וערבים, פחות תואמים את הפרופיל הזה על פי רוב.

"בחברה הערבית, עבודה בהייטק היא דבר חדש יחסית, ולכן הפרופילים המורכבים הללו של מועמדים עם 15 שנות ניסיון, כמעט ולא קיימים. היצע המועמדים שיש לנו למשרות שמחפשים היום הוא מאוד מצומצם. מבדיקה שערכנו עולה ש-80% מהמעסיקים שאנחנו עובדים איתם אומרים שהם הקפיאו את העבודה מולנו בשבועות האחרונים", היא אומרת. בנוסף, לדבריה, מתוך כ-200 עובדים שהעמותה סייעה להם למצוא תפקיד בענף ההייטק, כמעט 40% הוצאו לחל"ת בתקופה האחרונה.

"גיוון עדיין נחשב בישראל כנושא חברתי"

"הערך העסקי של גיוון והכלה בסטארט-אפים תופס גם עכשיו, אבל החשיבה על גיוון דורשת מאמץ ארגוני, ואתה כמעסיק אומר לעצמך: 'עכשיו זה לא הזמן לעשות התאמות ומאמצים'", אומרת גלית דשא, מנהלת היוזמה הישראלית לגיוון והכללה (Power in Diversity) ויועצת ארגונית בנושאי בניית אסטרטגיות שינוי וגיוון חברתי. "ידוע לנו שברגעים של משבר כלכלי הראשונות שהולכות הביתה הן נשים וכן מי שנתפס כניסוי הארגוני - וזה אוכלוסיות הגיוון. ההמלצה לכל ארגון היא לבדוק את עצמו: כמה נשים וכמה גברים הוא שלח הביתה וכן כמה ערבים?".

לדברי דשא, מעסיקים צריכים לזכור את חשיבות הגיוון דווקא בתקופה הזאת. "יש שלושה היבטים מרכזיים לגיוון: התרבות הארגונית, הערך של הגיוון בפיתוח המוצר והערך העסקי. המון מדברים על הערך של האנשים לתרבות הארגונית, אבל שוכחים את הסיפור העסקי. ביום שסטארט-אפ ישראלי נולד הוא מסתכל החוצה לשווקים גדולים, והיכולת שלו להצליח בהם תלויה במידה רבה ביכולת שלו לאמץ חשיבה של הכלה וגיוון, הן בפיתוח המוצר והן בארגון העסקי".

"אני חושבת שלפחות בישראל, עניין הבחירה של עובדים מגוונים בהייטק, עדיין לא הוטמע מספיק חזק כמשהו שיש לו ערך עסקי. זה עדיין נתפס כנושא חברתי, ולכן יש לי חשש שהאוכלוסיות האלה ישלמו מחיר בטווח הקרוב. אבל דווקא במצב הזה שכולם בבית יש יתרון מאוד גדול לצוות שלא כולם בו עובדים אותו הדבר, אפילו מבחינת זמינות. כשיש מלחמה, אם כל הצוות שלך מורכב מאנשים צעירים שנקראים למילואים - הלך הצוות. גם כאן, אם יש צוות מגוון שרמת הזמינות של חבריו היא שונה, אתה אף פעם לא מאבד את המאסה הקריטית של כוח האדם שלך".

מנצלים את הזמן להכשרות

בקרב הארגונים הפועלים בהשמת אוכלוסיות גיוון, מספרים שלצד הפגיעה בתעסוקה של ערבים וחרדים בתקופה זו יש גם מקום לאופטימיות זהירה. הם מקווים כי ניתן יהיה לספק הזדמנויות לשינוי קריירה לאנשים מאוכלוסיות שסובלות מתת-ייצוג בהייטק, ולהכניסם לתעשייה דווקא בתקופה זו. בארגון סקייל-אפ פתחו בשבועות האחרונים הכשרות מותאמות לעת משבר, כמו זו המיועדת לחיילים משוחררים.

גם בעמותת itworks מעלים את קצב ההכשרות, תוך שיתוף פעולה מצד התעשייה. "אנחנו רואים שיש הזדמנות במשבר הזה. אנחנו עושים המון וובינרים (סמינרים מקוונים, י"י) למחפשי עבודה ערבים, קורסים מקוונים וכן הלאה. המועמדים יותר פנויים, ונשות גיוס מהתעשייה מעבירות את הקורסים בהתנדבות מלאה", מספרת ברון.

סמי סעדי, מנכ"ל משותף של עמותת צופן, רואה גם הוא הזדמנות במשבר: "דווקא התקופה הזו נתנה להרבה אנשים להבין מה עדיף מבחינת תחומי התעסוקה. היום במיוחד, ברור להרבה אנשים שיש משרות שייעלמו מהעולם שלנו בעשר השנים הקרונות, וברור שצריך יותר אנשים שיצטרכו להיות מועסקים בהייטק ובחדשנות. זה מאוד מתאים למגמות של השנים האחרונות, של עלייה בלימוד ההייטק בחברה הערבית, על חשבון מדעי החברה והרוח והרפואה", הוא אומר.

"היום מספר הבוגרים והסטודנטים במקצועות ההייטק עומד על יותר מ-5,500 סטודנטים ערבים בשנה, וכך הטיפול שלנו במועמדים ובהשמות גדל משנה לשנה. מספר המהנדסים הערבים שעבדים בתעשייה עבר את ה-8,000", הוא מוסיף. "המסלול שעברה החברה הערבית גם בנושא המודעות לטכנולוגיה וגם במספר הסטודנטים הוא משמעותי, ואסור להפסיק את ההשקעה בכך גם בתקופה זאת".

גם לעובדה שהעבודה בתקופה זו מתבצעת מהבית יש יתרונות, אומר פאדי אלעוברה, מייסד ומנכ"ל משותף של TALENTEAM, חברה לקידום תעסוקה איכותית לאקדמאים בחברה הערבית. "אנחנו עובדים עם מגוון רחב של מעסיקים ויש ירידה בגיוסים, אנשים שיצאו לחל"ת ומשרות שהוקפאו, אבל אני רוצה לדבר על ההזדמנויות שזה יצר. משבר הקורונה איפשר לארגונים להיות הרבה יותר גמישים וחברות נפתחו לגייס אנשים שעובדים מרחוק לגמרי. אנשים שגרים בצפון ובדרום יכולים להגיש מועמדות לחברות בתל אביב בלי להגיע לעיר".

"יש גם פתיחה של משרות חדשות כמו תמיכה בלקוחות שנוספו בעקבות המשבר. יש תחומים שקיבלו דחיפה כמו תחומי המסחר המקוון והדיגיטציה, שרלוונטיים לעובדים הערבים", הוא מוסיף. "עכשיו נדרשת יותר פרואקטיביות מהמועמדים ומארגונים כמונו. תחומים שהתחילו לעלות ימשיכו, ועכשיו כשאנחנו מבינים את הטרנדים צריך להדביק את הפער ולעזור למועמדים להגיע מוכנים. אנחנו עובדים איתם על כל המיומנויות שקשורות לתהליכי הגיוס החדשים - מיומנויות של דיבור בוידיאו כי הראיונות נעשים מרחוק, מיתוג עצמי ונוכחות לינקדאין למשל".

"אני לא עובד עם ג'וניורים ועם משרות סטודנט. הפרופיל שאני מגייס בהייטק הוא אנשים עם ארבע שנות ניסיון לפחות, ואצלם אנחנו רואים בתקופה הזו זירוז של תהליך הגיוס, לפעמים אפילו מכמה שבועות לשבוע ופחות", הוא אומר. "משרות גיוון אלה המשרות הראשונות להיפגע במשבר, אבל כשבא מועמד שהוא מנהיג, הוא נקלט לא בגלל הרקע האתני שלו ולא בגלל השיח על גיוון, אלא כי מחפשים מישהו מוביל, ובמקרה הזה הוא גם ערבי. עכשיו זה הזמן שארגונים יגייסו ערבים ועובדים מגוונים לא כי זה 'נייס טו האב' אלא כי זה משהו שהם צריכים אותו וזקוקים לו. ככה, גם בגל הבא של הקיצוצים הם לא יהיו הראשונים ללכת", מוסיף אלעוברה. 

עוד כתבות

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

פחות מחודש לאחר הקנס על המחירים המופרזים, הממונה על התחרות מטילה על אל על עיצום ענק של כ-110 מיליון שקל בגין ניצול כוחה המונופוליסטי מול ארקיע ● החשד: אל על מנעה מהמתחרה גישה קריטית להאנגרים לתחזוקת מטוסים ● אל על בתגובה: לא נפל כל דופי במעשי החברה

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שמקפיצה את מניית השבבים במסחר המקדים

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית בכ-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

לא רק עם איראן: היערכות למלחמה רב-זירתית

בצל פריסת הכוחות האמריקאית: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● בלבנון דווח כי השגרירות האמריקאית פינתה עשרות מעובדיה ● סטודנטים בטהרן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ ● עדכונים שוטפים

כוחות מקסיקניים ברחובות מקסיקו סיטי / צילום: ap, Ginette Riquelme

השוטר שהפך לברון סמים: החיסול הדרמטי במקסיקו, וההשלכות

מנהיג קרטל חליסקו "אל מנצ'ו" חוסל במבצע נועז של צבא מקסיקו, שהביא לסיומו של מצוד בינלאומי ממושך ● מותו הצית גל נקמה הכולל חסימות כבישים ומהומות אלימות - שהפכו ערי נופש לאזורי קרב ● הכאוס הביא לביטולי טיסות ולאזהרות מסע למדינה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות