אישי ציבור ערבים וראשי רשויות מפגינים מול משרד האוצר / צילום: דוברות הרשימה המשותפת
לא לרמדאן כזה קיווה הציבור הערבי בישראל. 67 רשויות ערביות יש בארץ, מקומיות אזוריות, עיריות - וכולן שובתות כבר כמעט שבוע במחאה על אופן יישום הסיוע הממשלתי במשבר הקורונה. בראשית השבוע עתרו ראשי הרשויות לבג״ץ, בדרישה להקצות להם סיוע תקציבי באופן שוויוני.
ההשבתה כוללת את מערכות החינוך, הרווחה, איסוף האשפה, שיטור ופיקוח עירוני, ובעיקר את חדרי המצב לקורונה האמורים לנהל את המאבק בהתפשטות המגפה. השבתת חדרי המצב מסוכנת בעיקר בכמה מהיישובים שנפגעו במיוחד מהקורונה ובהם חורה בדרום, אום אל פאחם בוואדי ערה ודיר אל אסאד בצפון. בכל אחד מיישובים אלה נמצאו מאות נדבקים, ומקצתם הגיעו למצב קשה. ההשבתה עצרה פעולות חיוניות ובהן פינוי נדבקים למלוניות והפרדתם ממשפחותיהם, וכן את הדיווח המסודר אודות החולים. הצעד הקיצוני הזה אומרים בוועד ראשי הרשויות, היה נחוץ כי אף אחד בממשלה לא באמת מקשיב להם ולא מבין את חומרת המצב, הקשה יותר מבמגזר היהודי.
בעתירה לבג"ץ, שהוגשה באמצעות עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, נטען כי מדיניות הסיוע הממשלתית אינה מתחשבת במאפייני היישובים הערביים ומנוגדת לחוק, שאינו מגביל את ההנחה לארנונה לעסקים בלבד. העותרים מבקשים מבג״ץ להורות על קביעת קריטריונים באופן שיתחשב במאפייני הנזק הכלכלי שנגרם ליישובים הערביים. בהיעדר אזורי תעשייה ומתחמי עסקים, עיקר ההכנסה מארנונה של הרשויות הערביות היא מארנונה למגורים.
"אין לנו בפועל מסגרת תקציבית להמשך פעילות"
מודר יונס, ראש מועצת ערערה ויו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות, מסביר כי החברה הערבית סובלת מאפליה מובנית לאורך שנים - אפליה שגם בממשלה הכירו בה, ולכן יצרו את תוכנית החומש 922 שמסתיימת השנה, כדי להקטין פערים. לדבריו, האפליה הזו מתבטאת בהעברת שיעור קטן יותר של תקציבי הממשלה לרשויות הערביות, אף שאלה מצויות באשכולות התחתונים של דירוג הרשויות. במענקי האיזון למשל, נוסחת החישוב (נוסחת גדיש) קובעת סף מינימום לגביית ארנונה שנתית של 1,100 שקל, אלא שממוצע הגבייה השנתי ברשויות הערביות הוא רק 700 שקל לבית אב, והפער הזה מביא לאובדן הכנסה ממענקי איזון בהיקף של 300 מליון שקל בשנה.
"בעידן הקורונה הנתון הבולט שפגע בנו, הוא החלק הקטן מאוד של פיצוי הארנונה לעסקים. רק 1.7% מסך הפיצוי הגיע לרשויות הערביות אף שהן מהוות 20% מהאוכלוסייה", אומר יונס.
עלאא גנטוס, היועץ הכלכלי של ועד הרשויות הערביות, מסביר כי גביית הארנונה למגורים - המהווה 80% מהכנסות הארנונה - הופסקה כמעט לגמרי, מכמה סיבות. האחת היא האבטלה שעלתה מסביבות 15% ליותר מ-40% ובחלק מרשויות ליותר מכך, והורידה משפחות רבות אל מתחת לסף ההכנסה לתשלום ארנונה. כמו כן, ברשויות הערביות רוב התשלומים נגבים בתשלום ישיר בבנק או בקופת המועצה, ולא בכרטיסי אשראי או הוראות קבע, והבידוד והסגרים שכפתה הקורונה הפחיתו את הגבייה בעשרות אחוזים. לצד זה הוא אומר, בשל הגבלות הקורונה, אין למועצות יכולת לבצע פעולות אכיפה וגבייה מהחייבים.
יונס אומר, כי רוב הרשויות הגיעו למצב שהן לא מסוגלות לתת את השירותים המינימליים, שלא לומר פעולות מעבר לכך כמו תרבות, ספורט, חוגים וכדומה. לדבריו, כשהם משוחחים עם הממשלה, "הם אומרים שאנחנו צודקים, נותנים מחמאות על הטיפול בקורונה, אבל מטפלים רק בבעיות תזרימיות שוטפות". כך למשל הוקדמו מענקי האיזון, אבל הם לא הוגדלו בהתאם לצרכים.
"מה אעשה בחודש הבא? מה מצפים שהגזבר שלי יתחייב על כסף שאין, לחודשים הבאים", שואל יונס, "אצלי בערערה ערימות אשפה וגזם בכל הישוב. אין לנו בפועל מסגרת תקציבית להמשך פעילות שוטפת החל מיוני. מגיעים לקריסה ממש, שממנה לא נוכל להתאושש. לא נחזיר את המפתחות כי התושבים והמדינה צריכים שאנחנו נהיה כאן, הסיוע של פיקוד העורף והמשטרה מבורך אבל ברור שבעיית האמון לא תאפשר לממשלה לנהל פה את הדברים כי הציבור לא ישמע לה".
הוא מפנה ביקורת חריפה כלפי מרכז השלטון המקומי, שלדבריו בדיונים עם משרדי הממשלה כיוון לכך שעיקר הסיוע הראשוני יהיה דווקא לשיפוי הארנונה לעסקים - ובכך פגע ברשויות החלשות שבהן אין כמעט ארנונה כזו, לרבות הרשויות הערביות.
עובדים על פתרון ללא השלכות רוחב
הדרישה התקציבית של ועד ראשי הרשויות הערביות לא נראית גבוהה במיוחד. הם מדברים על פיצוי אובדן הכנסות מארנונה למגורים והכנסות גבייה אחרות כמו רישוי עסקים למשך שלושת חודשי הקורונה, בהיקף של 210 מיליון שקל. "זה יעלה לנו את הראש מעל פני המים. אחר כך נדבר על תוכנית אסטרטגית יותר לטווח ארוך שתעלה את הרשויות הערביות למסלול אחר, תוכנית המשך ל-922", אומר יונס. כאן ב"גלובס" פרסמנו כי במשרד לשוויון חברתי של השרה גילה גמליאל הכינו כבר את עקרונות ומסגרת לתוכנית הזו, והיא יושבת על שולחן השר או השרה הבאים שיכנסו ללשכה. במשרד מצדיקים את טענות הרשויות הערביות למחדלים בראשית משבר הקורונה, וגם את דרישתם לסיוע בשל אי גביית הארנונה הביתית.
והתגובות: ממשרד הפנים נמסר כי בחודש מרץ הוקדמו מענקי האיזון בגובה 120 מיליון שקל לרשויות המקומיות, ובהן רשויות ערביות רבות, במטרה להקל על מצוקתן התזרימית ולשמור על הרציפות התפקודית שלהן מבלי שייפגעו השירותים החיוניים לתושבים. לקראת חודש הרמדאן, העניקו משרדי הפנים והאוצר חבילת סיוע בגובה של כ-55 מיליון שקל ל-73 רשויות ערביות.
ממרכז השלטון המקומי נמסר: "השלטון המקומי מקדם סיוע לרשויות הערביות יחד עם משרד רה"מ, משרד האוצר ומשרד הפנים. לצד זה השלטון ומפעל הפיס העבירו ישירות עשרות מיליונים לסיוע מיידי ברשויות הערביות. בימים אלו אנו עובדים על חבילת סיוע נוספת שהוצגה בדיון בוועדת כספים של הכנסת השבוע ותיתן מענה לבעיות הגבייה של ארנונה למגורים".
ממשרד האוצר נמסר כי הוא בוחן ועוקב באופן שוטף אחר השפעות משבר הקורונה על הרשויות המקומיות. ככל שיידרש המשרד יגבש צעדים להתמודדות עם המשבר.
בשיחות לא רשמיות אומרים פקידים העוסקים בסוגיה כי הבעייתיות של הרשויות הערביות מוכרת ונמצאת בהליכי חשיבה לפתרונות ייעודיים. לדבריהם, הפתרון קרוב גם אם לא יהיה בדיוק כפי שראשי הרשויות הערבים מצפים לו.
אחת מהסיבות לכך היא השלכות רוחב על רשויות אחרות. נתוני תקציבי הרשויות הערביות מראים כי אף שירידת ההכנסה שלהם מארנונה גדולה במיוחד, חלקיות הארנונה למגורים מתוך תקציבן הכללי של רשויות אלה קטנה מעשרה אחוזים. משמע, הפגיעה בתקציבן היא באחוזים בודדים. לכן, אם ייקבע שיפוי ממשלתי לארנונה למגורים, מי שייהנה מכך הן דווקא הרשויות היהודיות, שבהן חלקיות הארנונה הזו מהתקציב גדולה בהרבה.
הניסיון מהתנהלות משרד האוצר מראה, כי לא אוהבים שם צעדים בעלי השלכות רוחב מרחיקות לכת. לכן הפיצוי לרשויות הערביות לא יהיה ככל הנראה מוצמד לארנונה מהמגורים. מרוח הדברים במשרדים הנוגעים בדבר ומהתוכניות שהוצעו למל"ל (שפורסמו ב"גלובס" בסוף השבוע) עולה, כי הרשויות הערביות יזכו לסיוע תקציבי משמעותי בהיקף של עשרות רבות של מיליוני שקלים, גם אם זה לא יגיע למלוא הסכום שדורשות הרשויות.
לצד זאת מתכננים במשרדים הללו התייחסות אסטרטגית רחבת היקף לסוגיה. פקיד בכיר אמר ל"גלובס" כי "סוגיית תוכנית החומש הממשיכה המכונה 923 קיבלה חיזוק רב בשל המשבר הנוכחי. המטרה תהיה לבסס את הרשויות הערביות שרובן הוכיחו יכולת ניהול יפה, כך שיוכלו לעמוד במשברים עתידיים טוב יותר, וככלל יעלו את רמת ואיכות החיים של התושבים הערביים, זה אינטרס ישראלי מובהק".