אבי דיכטר, הליכוד / צילום: רפי קוץ
מילת המפתח שלנו היום היא "יסוד": ישיבות יסודיות, חוקי יסוד, דיונים חסרי יסוד בבג"ץ - והצורך לבדוק את העובדות ביסודיות לפני שכותבים על הנושאים האלה. סגן שר הביטחון אבי דיכטר ביקר בפייסבוק את הנכונות של בג"ץ להתערב בחקיקה, לאור העתירות נגד התיקונים בחוק יסוד הממשלה, ונעזר בדוגמה אחרת. "לפני שנתיים זכיתי להעביר בכנסת את חוק יסוד הלאום", הוא כתב. לא רק שהחוק אושר ברוב מוחלט של 62 ח"כים, אלא "מספר הישיבות שהתקיימו עליו היה חסר תקדים - מעל 80! זאת לעומת דיונים בודדים בלבד בחוקי היסוד של 1992". והנה, מאשים דיכטר, בלחץ של גופי שמאל ואנשי תקשורת "בג"ץ החליט לקיים דיון במקום לדחות את העתירות על הסף".
בג"ץ אכן לא סרב לדון בחוק יסוד הלאום. אם לא יהיו דחיות, הרכב מורחב צפוי לדון בעתירה נגדו ברבעון האחרון של 2020. אבל האם חברי הכנסת באמת הקדישו 80 ישיבות לחוק?
הרבה נוסחים של חוק הלאום הוצעו בעשור האחרון, אבל היחיד שהוקדשו לו דיונים אושר בטרומית באמצע 2017. ועדת הכנסת הקימה לכבודו גוף מיוחד: ועדה משותפת לוועדת חוקה ולוועדת הכנסת עצמה. לפי מאגר החקיקה הלאומי, בין 12 ביולי 2017 ל-18 ביולי 2018 קיימה הוועדה הזאת 25 דיונים, ארבעה מהם ביום האחרון. גם אם נספור שני דיונים שהקדישה ועדת חוקה להקמת הוועדה המשותפת, ועוד שבעה שעסקו בענייני מנהלה הקשורים בעבודתה, נגיע רק ל-34 ישיבות.
שאלנו את דיכטר איך הוא ספר 80 דיונים. "השתמשנו במנגנון החיפוש באתר הכנסת", הסבירו לנו בשמו. ואכן, אם תכניסו את שם החוק בשורת החיפוש תקבלו 84 תוצאות. אבל מבט נוסף מגלה שכל ישיבה חוזרת שלוש פעמים: פעם כדיון בוועדת הכנסת; פעם בוועדת החוקה; ופעם בוועדה המשותפת לשתיהן. סוג של באג במערכת.
דיכטר הודה בטעות, ואף מסר כי "בהתאם להערתכם, עודכן הפוסט". בינתיים לא ראינו שעודכן.
בכל מקרה, 25 ישיבות הן לא מעט. ועדת חוקה אכן הקדישה שש ישיבות לחוק כבוד האדם וחירותו וארבע לחוק חופש העיסוק (שתיים מהן משותפות לשני החוקים). חוקי יסוד אחרים שזכו למספר ישיבות חד-ספרתי הם חוק משק המדינה מ-1975 (שלוש ישיבות) וחוק ירושלים בירת ישראל מ-1980 (שבע).
■ בשורה התחתונה: דברי דיכטר חצי נכונים. מספר הישיבות בוועדה שגיבשה את חוק הלאום היה 25 - הרבה יותר מאשר בחוקי חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו מ-1992, אבל הרבה פחות מ-80.
תחקיר: אוריה בר-מאיר