אפשר גם בלי ביורוקרטיה / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
התפרצות נגיף הקורונה הפכה תוך מספר שבועות סדרי עולם ואת דרך ההסתכלות של בני אדם - החל משמירת המרחק ועטיית מסיכה על הפנים ועד האופן בו גופים במשק מבצעים פעולות מול משרד הממשלה או ממלאים אחר הוראות רגולטוריות שונות. מצב החירום גרם למשרדי הממשלה להבין כי רבות מן הדרישות שלהן מיותרות או לכל הפחות מוגזמות, והחיים יימשכו גם בלי הנפקת היתר, חתימה על טופס או חידוש רישיון.
בשלב זה מדובר עדיין בביטול זמני של פעולות קטנות ומעצבנות כמו הסתפקות בתצהיר במקום רישיון הניתן מראש או הארכתו. התלייה, הארכה או ביטול דרישות רגולטוריות הם סימנים מקדימים לשינוי גדול בהרבה שמתבשל מזה זמן - שינוי הפרדיגמה של רגולציה בישראל מתפיסה של עוד ועוד חוקים, תקנות ונהלים החונקים את המשק לתפיסה של הפחתה בדרישות הרגולציה והפחתת התהליכים הביורוקרטיים הנגזרים ממנה וכן שיתוף המגזר העסקי בדרך קבלתם. בעקבות הקורונה מגיעה אלינו מהפכת הדה-רגולציה, ואם המגזר העסקי ידע להתממשק איתה, הוא יוכל לרתום אותה להאצת היציאה מהמשבר והחזרת המשק לצמיחה.
הניסיונות לבלום את נחשול הביורוקרטיה הישראלית אמנם החלו כמה שנים לפני התפרצות נגיף הקורונה, כאשר הממשלה הקימה בשנת 2014 יחידות דה-רגולציה בכל משרד ממשלתי. יחידות קטנות ויעילות אלה אוישו על ידי צעירים משכילים, עתירי מוטיבציה וחדורי אמונה יוקדת בשיפור פעילות הממשל שלנו. משנה לשנה עלה בידם לקלף עוד ועוד שכבות מיותרות של חוקים, תקנות ונהלים שנכנסו לחיינו לפני עשרות בשנים והיו זקוקים לביטול או עדכון. סביב עניין זה הוקם ענף חדש במשפט, ומשרדי עורכי דין מובילים הקימו מחלקות רגולציה שתפקידן ללוות את החברות במשק בתהליכי הדה-רגולציה שמשפיעים עליהן במישרין או בעקיפין. השתתפות עורכי-דין בדיוני ועדות הכנסת כמייצגים של בעלי עניין הפכה לעניין שבשגרה.
בשנת 2018 פרסם משרד ראש הממשלה כי התוכנית של הממשלה היא ליישם 58 תכניות לצמצום רגולציה שיביאו לחיסכון ישיר בעלויות של קרוב ל-1.5 מיליארד שקל השווים לחסכון בזמן של קרוב ל-8 מיליון ימים בשנה. יישום תכניות הללו הוא תלוי שיתוף הפעולה של מנגנון הפקידות בכל משרד ממשלתי. לפקידות כידוע יש זמן - ממשלה באה, ממשלה הולכת, והיא לעולם נשארת ובטח שלא ממהרת להפחית את הנטל המזין את כוחה והשפעתה. לכן הדה-רגולציה התקדמה בעצלתיים ובלמה בכך האצת צמיחת המשק הישראלי. ואז הגיעה הקורונה.
נגיף הקורונה הפיל הרבה קירות שנחזו כבלתי ניתנים לערעור, ונראה כי יש בכוחו למוטט גם את קיר החזק מכולם - קיר הברזל של הביורוקרטיה התומך ברגולציה עודפת ומיותרת בישראל. המשבר הכלכלי העמוק אליו נקלע המשק הישראלי, הסיוע הממשלתי המבושש להגיע וזעקת הציבור תחת הגבלות חסרות התקדים שהוטלו עליו מקרבות אותנו עוד יותר לשינוי הפרדיגמה הקיימת - במקום הכבדה של נטל הרגולציה, צמצום דרסטי ומהיר שלה שיתבטא בביטול והפחתת דרישות, יצירת דיפרנציאליות, אימוץ רגולציה בינלאומית ושימוש בכלי רגולציה "רכים".
בחמש השנים שעברו מאז הוקמו יחידות הדה-רגולציה במשרדי הממשלה נחרשו התלמים ונזרעו הזרעים למהפך. התפרצות הקורונה הבשילה את השינוי הדרסטי הנחוץ כעת יותר מתמיד - צמצום והתאמת הרגולציה לצמיחה מהירה. זו הזדמנות של המגזר העסקי ליזום ולהוביל סילוק רגולציות עודפות ומיותרות שמכבידות על צמיחה. תאגידים במשק שנפגעו קשות מעצירת המשק זקוקים לביטול רגולציה ישנה כאוויר לנשימה. אם בעבר הרגולציה העודפת רק פגעה ברווחיות החברות הרי שבימים אלה של הידוק חגורות, היא מותחת קו ברור בין עסק חי לעסק עם הערת עסק חי.
בעקבות משבר הקורונה, תאגידים במשק הם לא עוד בעלי עניין לגיטימיים בלבד, בעלי זכות עמידה בתהליך הדה-רגולציה, אלא הם מעכשיו משתתפים רצויים שמלווים אותו למן ההתחלה כיוזמים וכשותפים בשיח המתקיים בין כל הגורמים. חשוב לנצל הזדמנות זו וליזום שינויים ברגולציה המקשה על פעילות המגזר העסקי. הקורונה פותחת אפשרות לשינוי מהותי בתחום הרגולציה. אם המגזר העסקי לא יסתפק בקיטורים על ביורוקרטיה חונקת, אלא יידע בעזרת בעלי מקצוע בתחום להבנות תוכנית עבודה סדורה לדה-רגולציה, כל ענף בגזרתו, התוצאה תהיה האצת היציאה מהמשבר והחזרת המשק לצמיחה.
הכותב הוא עורך דין, ראש תחום רגולציה ושותף במשרד עורכי דין מ' פירון וכיהן בעבר כעוזר מזכיר הממשלה וראש המטה של רה"מ בנימין נתניהו