מתקן ההתפלה בשורק / צילום: מוטי יאיר
מטרת ביקורו השבוע של מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו בישראל אינה ידועה. אולם ניתן להניח כי בין איראן והסיפוח יעלה נושא ההשקעות הסיניות בישראל, במיוחד לאחר שתת מזכיר המדינה לענייני מזרח תיכון מייקל שנקר אמר לפני כשבוע שישראל צריכה לחזק את הפיקוח על השקעות מסין.
שנקר בדבריו הגיב לפרסומים לפיהם החברה הסינית האצ'ינסון הגיעה לשלב הסופי במכרז לבנייה והפעלה של "שורק 2", מתקן התפלת המים הגדול בעולם ליד בסיס חיל האוויר בפלמחים. אירוע זה מתרחש כחצי שנה לאחר שהממשלה הודיעה על הקמתה של ועדה לניטור השקעות זרות לאחר לחץ אמריקאי בנושא.
אמנם ישראל השיבה לאמריקאים כי המכרז על מתקן ההתפלה יצא לפועל לפני הקמת ועדת הפיקוח ולכן לא ניתן לקיים דיון בנושא באופן רטרואקטיבי. אלא שמבחינת ארה"ב הסבר זה אינו מספק. תהיה אשר תהיה החלטת משרד האוצר במכרז זה, "שורק 2" נתפש כמקרה בוחן ראשון של ועדת ההשקעות. תגובתה של ישראל תשפיע על התנהלותן של סין וארה"ב מולה בנושאי השקעות זרות בטכנולוגיה ובתשתיות.
כיום, כאשר סין נמצאת בשלבי התאוששות ממשבר הקורונה, בארה"ב ובאירופה נשמעות קריאות להתכנסות, ולפיקוח מוגבר על השקעות זרות. אמנם כלכלת סין נפגעה גם היא, אך מסתמנת בה התאוששות מהירה יחסית. ועל אף תלותה של סין, בין היתר, בשיקום שווקי היעד שלה בארה"ב ובאירופה, המבנה הקפיטליסטי-סמכותני שלה מאפשר לה גמישות במדיניותה המוניטרית ומתן אשראי לבנקים.
לכן, יחסית לארה"ב ואירופה, סין תוכל לצאת מהמשבר עם יתרונות כלכליים ופיננסיים שמשמעותם המשך ההשקעה מחוץ לגבולותיה, כולל בישראל. ההשקעה הזרה בישראל מגיעה בעיקר מארה"ב ומאירופה ואולם ההשקעה הסינית גוברת בשנים האחרונות בעיקר בתחום התשתיות, וכן בתחום ההייטק- שני תחומים הנחשבים ע"י ארה"ב כחשובים לביטחון הלאומי. בנוסף, תחומים אלו צפויים להשתקם יחסית מהר ממשבר הקורונה.
בעוד שפעילות המשק הישראלי הוקפאה במשבר הקורונה, מכרזים לבניית תשתיות ממשיכים להתקיים. מגמה זו צפויה להתגבר, שכן השקעה בתשתיות נחשבת לאסטרטגיה טובה לשיפור המצב הכלכלי בעת משבר. אלא שבפרויקטים כאלה, לחברות בינלאומיות יתרונות ניכרים על פני חברות ישראליות, בזכות ניסיונן הגלובלי, אך גם בשל תנאי מכרזי הממשלה, המקנים עדיפות לחברות בינלאומיות.
מכיוון שצפוי כי השקעות החוץ מסין ימשיכו בעוד שאלו מארה"ב ואירופה יצטמצמו, ניתן להניח כי ההיענות הסינית למכרזי תשתיות ישראלים תגבר על חשבון מתחרותיה ומגמה זו מחייבת משנה זהירות, כולל שמירה על עצמאות, ביטחון סייבר ומאגרי נתונים ומידע, והשפעה על יחסי החוץ.
שנית, חברות סיניות צפויות להמשיך להשקיע בטכנולוגיה ישראלית. לפי נתוני IVC, ב-2019 היו משקיעים סינים מעורבים בכ-25% מסבבי הגיוס של חברות הייטק ישראליות. גם לאחר משבר הקורונה, משקיעים סיניים, ממשלתיים ופרטיים כאחד, צפויים להמשיך ולתור אחר ידע וטכנולוגיות חדשניות היכולות לתרום לחיזוק מעמדה של סין כמעצמה טכנולוגית מחד, ולהעצמת יכולת התחרות שלהן כגופים עסקיים מאידך.
בשנים האחרונות גברה ההשקעה הסינית במדיטק ובביוטק בישראל, ובעקבות הקורונה סביר שהשקעות אלו תואצנה. על אף שתחומים אלה נתפשים בארץ כאזרחיים מובהקים, בארה"ב, בקנדה ובאירופה אלו נחשבים רגישים יותר. מנגנוני הפיקוח על השקעות זרות במדינות אלו בוחנים השקעות בתחומי הבריאות באופן מקיף ובארה"ב ובאירופה דנים בתמריצים לחברות בתחומים אלה כדי שלא יזדקקו להשקעה זרה.
המשמעות לישראל היא שבמקביל לירידה אפשרית בהשקעות מערביות, ולאור חסמי השקעה זרה גבוהים יותר בארה"ב ובאירופה, צפויות חברות סיניות להפנות משאבים גדלים לתעשיית הבריאות הישראלית ולהעמיד חלופת מימון אטרקטיבית לחברות ישראליות. מנגד, להשקעות סיניות בתחומים אלו עלולה להיות תגובת נגד אמריקאית חריפה, כפי שהדגים רק בחודש שעבר השיח השלילי בוושינגטון להחלטת ישראל להיעזר בחברה הסינית BGI בהקמת מעבדת בדיקות קורונה.
על ישראל להיערך לשינויים הצפויים בהשקעות הזרות בתשתיות ובטכנולוגיה, במיוחד בצל השלכותיו הכלכליות של הקורונה. על אף חשיבות הקמתו, המנגנון לפיקוח על השקעות זרות מוגבל בפעילותו ובסמכויותיו. המנגנון פועל במתכונת של ועדה מייעצת לרגולטורים, הרשאים לפנות אליה באופן וולונטרי, והמלצותיה אינן מחייבות.
מגזר הטכנולוגיה מוחרג מתחומי אחריותו למרות שארה"ב רואה בטכנולוגיה ובחדשנות את אחד מנושאי הליבה בתחרות עם סין. זאת ועוד, המנגנון אינו בוחן השקעות לא-ישירות (למשל, דרך קרנות הון סיכון), הקמת מיזמים משותפים, או השקעות שאינן מובילות לשליטה, על אף שלעתים הן מאפשרות גישה לידע וטכנולוגיה. כמו כן, כפי שמתברר, המנגנון לא מוסמך לבחון רטרואקטיבית השקעות ורכישות שכבר התבצעו או שלא נבחנו לפני חתימתן. לכן, מגבלותיו של המנגנון וחוסר השקיפות בנוגע לאופן פעילותו עלול לגרום לממשל בוושינגטון לפקפק ביעילותו ולהוביל למתחים נוספים בהקשר זה.
הכותבת היא עמיתה מבקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי ויועצת מיוחדת לתאגיד ״ראנד״