גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נייר מדיניות שהוגש לממשלה: להאריך את תקופת האבטלה ולשלם מס הכנסה שלילי בכל חודש

צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית ממליצים לממשלה לשדרג את רשת הביטחון הסוציאלית ● המומחים טוענים כי ההמלצות רלוונטיות גם לימי הפוסט-קורונה, אך לא הציעו מקור מימון ● "התוכנית שהממשלה יישמה בשבועות האחרונים אומנם חיונית, אבל גם מסורבלת ומקוטעת"

הפגנת ההורים על אסטרטגיית היציאה מהמשבר בתחום החינוך / צילום: כדיה לוי, גלובס
הפגנת ההורים על אסטרטגיית היציאה מהמשבר בתחום החינוך / צילום: כדיה לוי, גלובס

הרחבת דמי האבטלה לעצמאים, הארכת תקופת תשלום דמי האבטלה המירבית לשנה, ביטול הפערים בין קבוצות גיל בזכאות לדמי אבטלה, הגדלת קצבת הבטחת הכנסה לסכום שמאפשר קיום בכבוד והעברת תשלומי מענקי העבודה לבסיס חודשי במקום שנתי. אלה חלק מההמלצות של צוות מומחים וולנטרי שהוקם לצורך גיבוש מדיניות ממשלתית ליציאה ממשבר הקורונה.

מדובר בנייר מדיניות שנכתב על ידי צוות מומחים, בדומה לצוות בראשות פרופסור אביה ספיבק שייעץ למובילי המחאה החברתית של 2011. את נייר העמדה בנושא הביטחון הסוציאלי כתבו פרופסור ג'וני גל, דוקטור רוני הולר ודוקטור אבישי בניש, עבור צוות שבראשו עומדים בניש וד"ר רנא אסעיד, מומחים למדיניות חברתית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית.

דוקטור אבישי בניש / צילום: האוניברסיטה העברית

לגבי העלות התקציבית של הצעדים והמקורות התקציביים לכך - נושא שהנייר אינו מתייחס אליו - אומר בניש כי "אין ספק הצעדים שאנחנו ממליצים עליהם יחייבו הרחבה של אופק המימון של הביטוח הלאומי". בניש ציין בהקשר זה עבודה שעשתה ד"ר מיכל קורן מאוניברסיטת חיפה, הצביעה על השחיקה בהפרשת המעסיקים לביטוח הלאומי - ועל האפשרות להגדיל מחדש את השתתפות המעסיקים כפתרון לצרכי המימון של הביטוח הלאומי.לדברי בניש, ההמלצות בנייר העמדה מיועדות גם לתקופה שלאחר היציאה מהמשבר. "לא רצינו לדבר רק על הכאן ועכשיו כי המשבר הזה רק ממחיש את בעיות היסוד של מערכת ההגנה הסוציאלית, שלא מסוגלת להתמודד לדעתנו גם עם משברים פחות חריפים מהנוכחי. גם מבחינת הכיסוי שלה, שאינו כולל קבוצות רבות באוכלוסייה וגם אלה שכן מכוסות - מקבלים הגנה נמוכה ביותר ביחס למקובל במדינות המפותחות".

המגבלות של מערכת הרווחה

התוכנית שהכין הצוות עוסקת בארבעה תחומים: דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, מענק עבודה והשתלבות בשוק העבודה. "התוכנית שהממשלה יישמה בשבועות האחרונים כדי לספק מזור זמני למאות אלפי משפחות, הנשענת בעיקר על דמי אבטלה, אומנם חיונית - אבל גם מסורבלת, מקוטעת ולא ברור כמה זמן תוכל לשרוד. יותר מכל, תוכנית זו משקפת את מגבלות מערכת הרווחה הישראלית בתקופה שלפני המשבר", כותבים החוקרים.

כרקע למצב הנוכחי מציינים החוקרים כי מדיניות ממשלות ישראל בשני העשורים האחרונים הייתה להגדיל את ההשקעה בהון החברתי, למשל בתוכניות חינוך והעשרה לילדים ובמקביל להקטין את רשתות ההגנה החברתיות. כתוצאה מכך קצבאות הזקנה והנכות למשל, אינן מספיקות לקיום רמת חיים סבירה.

רשת הביטחון למובטלים הפכה לסוגיה מהותית בעקבות גל הפיטורים במשק. הרשת הזו מורכבת מדמי אבטלה, הבטחת הכנסה, מענק עבודה ותוכניות לשילוב אוכלוסיות מודרות. "התוכניות הללו, שסבלו מקיצוצים נרחבים והפרטות, מציעות כיום לזכאים סיוע כספי מועט מדי, הנגישות אליהן קשה, ותנאי הזכאות המחמירים שלהן משאירים ללא סיוע ישראלים רבים הזקוקים להגנתן", כותבים החוקרים.

זכויות לדמי אבטלה בישראל נשחקו בהדרגה בתהליך שהחל בשנת 2002. החלטות ממשלה שהתקבלו בעת משברים החמירו בין היתר את תקופת האכשרה, או את משך העבודה המינימלי שמובטלים נדרשים לעבוד כדי להיות זכאים לדמי אבטלה. על פי הנייר, תנאי הזכאות הנוכחיים מאפשרים רק ל-32% מהמובטלים בישראל לקבל דמי אבטלה, לעומת הממוצע במדינות המפותחות שעומד על 50%.

בנוסף מציינים הכותבים את הדרישה בישראל ל-12 חודשי אכשרה (עבודה מלאה) כתנאי לזכאות וכן את מספר ימי הזכאות הנמוך לדמי אבטלה במיוחד בקרב צעירים עד גיל 27 (בין 50 ל-67 ימים), אך גם בקרב מובטלים מבוגרים שזכאים לעד 7 חודשים (175 יום) - פחות מ-50% של תקופת הזכאות לדמי אבטלה הממוצעת במדינות ה-OECD, שעומדת על 15 חודשים.

מעבר לכך, הסרבול הביורוקרטי במיצוי הזכויות מביא להערכת החוקרים לכך ש"בין עשירית ליותר משליש מהזכאים על-פי חוק לא מצליחים למצות את זכויותיהם בתוכניות אלו". המצב חמור עוד יותר במקרה של קצבת הבטחת ההכנסה. "יותר משליש מהישראלים הזקוקים להבטחת הכנסה לא ממצים אותה", כותבים החוקרים, "ואלה שכן, מקבלים גמלה עלובה שלא מביאה אותם אפילו קרוב לקו העוני, ואינה כוללת אמצעים למעבר אפקטיבי מאבטלה לעבודה".

החוקרים סבורים כי אם רשת הביטחון לתעסוקה לא תחוזק מיד, הנזק המוגבר לשוק העבודה לא יחלוף בעקבות המשבר. "גם לאחר שהמשבר הבריאותי יסתיים", כותבים בניש, גל והולר, "עובדים רבים ייאלצו להישאר מובטלים מכורח, ללא יכולת לחזור לעבודתם הקודמת - אם משום שמעסיקים יצמצמו את היקף המשרות המוצעות ואם משום שהענף שבו עבדו יהיה מהאחרונים שיחזרו לתפקד - לדוגמה, תיירות או מקומות בילוי.

"שוק עבודה כזה יתקשה במיוחד לקלוט אוכלוסיות שכישוריהן או מאפייניהן הופכים אותן לאטרקטיביות פחות בעיני מעסיקים. הנזק של הימנעות מטיפול מקיף בבעיה יהיה כפול: גם פגיעה בצמיחה הכלכלית וביכולת של המשק להתאושש וגם העמקת האי שוויון, העוני והמצוקה בחברה הישראלית".

עידוד השתלבות בשוק העבודה

הפתרון שמציעים הכותבים מבוסס על חיזוק תוכניות קיימות ולא על הוספת תוכניות חדשות. ראשית הם מציעים להרחיב את הזכאות לדמי אבטלה גם לעצמאים ולפרילנסרים (הביטוח הלאומי אפשר לפרילנסרים לתבוע דמי אבטלה באופן זמני ע"ב). במסגרת זו יידרשו העצמאים והפרילנסרים להתחיל לשלם דמי ביטוח לאומי. בנוסף מציעים החוקרים ביטול מוחלט של ההבחנה בין מובטלים בגילאים שונים.

כמו כן, לדעתם יש צורך בהרחבת תקופת הזכאות לשנה לכל היותר, כשדמי האבטלה מצטמצמים באופן הדרגתי במחצית השנייה של התקופה. לגבי קצבת הבטחת ההכנסה ממליצים השניים "לייעל את הליך המיצוי ולנקוט בצעדים שיביאו לכך שיותר אנשים ימצו את הגמלה. בנוסף, יש לקבוע את גובה הגמלה על פי מדד שמאפשר קיום בכבוד, כפי שעושות מדינות אחרות, תוך השארתה כרשת ביטחון ולא כאופציה מועדפת על פני השתלבות בשוק העבודה".

כלי נוסף שהחוקרים ממליצים לייעל את השימוש בו, הוא מענקי העבודה - מס הכנסה שלילי. לדבריהם, כיום היקף המענק מצומצם מדי, רמת המיצוי שלו נמוכה מדי, והוא מגיע לכיסם של הזכאים רק כשנה לאחר שהם זקוקים לו. "על מנת שהמענק ימלא את תפקידו בעידן הפוסט-קורונה, התשלום יצטרך להיות חודשי ולהתבצע באמצעות תוספת ישירה לשכר. בנוסף, יש להגדיל את סכום המענק ואת היקף אוכלוסיית הזכאים לו".

התחום האחרון שבו נדרשת הרחבת התמיכה הממשלתית, לדעת החוקרים הוא בהשקעה בתוכניות לעידוד השתלבות בשוק העבודה בדגש על קבוצות המתקשות בכך: אנשים עם מוגבלות, גברים חרדים, נשים ערביות, עולים חדשים ומחוסרי עבודה כרוניים. לדברי החוקרים, "כבר עכשיו פועלות בארץ כמה תוכניות טובות כמו 'נושמים לרווחה', 'אשת חיל' ו'מרכזי ריאן', אלא שההשקעה הממשלתית בהן נמוכה מאוד. לפיכך, יש לספק לתוכניות אלה משאבים נוספים על פי מודל של השקעה בהון חברתי ולהרחיב באופן משמעותי את מעגל המשתתפים בהן". 

עוד כתבות

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן