גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נייר מדיניות שהוגש לממשלה: להאריך את תקופת האבטלה ולשלם מס הכנסה שלילי בכל חודש

צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית ממליצים לממשלה לשדרג את רשת הביטחון הסוציאלית ● המומחים טוענים כי ההמלצות רלוונטיות גם לימי הפוסט-קורונה, אך לא הציעו מקור מימון ● "התוכנית שהממשלה יישמה בשבועות האחרונים אומנם חיונית, אבל גם מסורבלת ומקוטעת"

הפגנת ההורים על אסטרטגיית היציאה מהמשבר בתחום החינוך / צילום: כדיה לוי, גלובס
הפגנת ההורים על אסטרטגיית היציאה מהמשבר בתחום החינוך / צילום: כדיה לוי, גלובס

הרחבת דמי האבטלה לעצמאים, הארכת תקופת תשלום דמי האבטלה המירבית לשנה, ביטול הפערים בין קבוצות גיל בזכאות לדמי אבטלה, הגדלת קצבת הבטחת הכנסה לסכום שמאפשר קיום בכבוד והעברת תשלומי מענקי העבודה לבסיס חודשי במקום שנתי. אלה חלק מההמלצות של צוות מומחים וולנטרי שהוקם לצורך גיבוש מדיניות ממשלתית ליציאה ממשבר הקורונה.

מדובר בנייר מדיניות שנכתב על ידי צוות מומחים, בדומה לצוות בראשות פרופסור אביה ספיבק שייעץ למובילי המחאה החברתית של 2011. את נייר העמדה בנושא הביטחון הסוציאלי כתבו פרופסור ג'וני גל, דוקטור רוני הולר ודוקטור אבישי בניש, עבור צוות שבראשו עומדים בניש וד"ר רנא אסעיד, מומחים למדיניות חברתית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית.

דוקטור אבישי בניש / צילום: האוניברסיטה העברית

לגבי העלות התקציבית של הצעדים והמקורות התקציביים לכך - נושא שהנייר אינו מתייחס אליו - אומר בניש כי "אין ספק הצעדים שאנחנו ממליצים עליהם יחייבו הרחבה של אופק המימון של הביטוח הלאומי". בניש ציין בהקשר זה עבודה שעשתה ד"ר מיכל קורן מאוניברסיטת חיפה, הצביעה על השחיקה בהפרשת המעסיקים לביטוח הלאומי - ועל האפשרות להגדיל מחדש את השתתפות המעסיקים כפתרון לצרכי המימון של הביטוח הלאומי.לדברי בניש, ההמלצות בנייר העמדה מיועדות גם לתקופה שלאחר היציאה מהמשבר. "לא רצינו לדבר רק על הכאן ועכשיו כי המשבר הזה רק ממחיש את בעיות היסוד של מערכת ההגנה הסוציאלית, שלא מסוגלת להתמודד לדעתנו גם עם משברים פחות חריפים מהנוכחי. גם מבחינת הכיסוי שלה, שאינו כולל קבוצות רבות באוכלוסייה וגם אלה שכן מכוסות - מקבלים הגנה נמוכה ביותר ביחס למקובל במדינות המפותחות".

המגבלות של מערכת הרווחה

התוכנית שהכין הצוות עוסקת בארבעה תחומים: דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, מענק עבודה והשתלבות בשוק העבודה. "התוכנית שהממשלה יישמה בשבועות האחרונים כדי לספק מזור זמני למאות אלפי משפחות, הנשענת בעיקר על דמי אבטלה, אומנם חיונית - אבל גם מסורבלת, מקוטעת ולא ברור כמה זמן תוכל לשרוד. יותר מכל, תוכנית זו משקפת את מגבלות מערכת הרווחה הישראלית בתקופה שלפני המשבר", כותבים החוקרים.

כרקע למצב הנוכחי מציינים החוקרים כי מדיניות ממשלות ישראל בשני העשורים האחרונים הייתה להגדיל את ההשקעה בהון החברתי, למשל בתוכניות חינוך והעשרה לילדים ובמקביל להקטין את רשתות ההגנה החברתיות. כתוצאה מכך קצבאות הזקנה והנכות למשל, אינן מספיקות לקיום רמת חיים סבירה.

רשת הביטחון למובטלים הפכה לסוגיה מהותית בעקבות גל הפיטורים במשק. הרשת הזו מורכבת מדמי אבטלה, הבטחת הכנסה, מענק עבודה ותוכניות לשילוב אוכלוסיות מודרות. "התוכניות הללו, שסבלו מקיצוצים נרחבים והפרטות, מציעות כיום לזכאים סיוע כספי מועט מדי, הנגישות אליהן קשה, ותנאי הזכאות המחמירים שלהן משאירים ללא סיוע ישראלים רבים הזקוקים להגנתן", כותבים החוקרים.

זכויות לדמי אבטלה בישראל נשחקו בהדרגה בתהליך שהחל בשנת 2002. החלטות ממשלה שהתקבלו בעת משברים החמירו בין היתר את תקופת האכשרה, או את משך העבודה המינימלי שמובטלים נדרשים לעבוד כדי להיות זכאים לדמי אבטלה. על פי הנייר, תנאי הזכאות הנוכחיים מאפשרים רק ל-32% מהמובטלים בישראל לקבל דמי אבטלה, לעומת הממוצע במדינות המפותחות שעומד על 50%.

בנוסף מציינים הכותבים את הדרישה בישראל ל-12 חודשי אכשרה (עבודה מלאה) כתנאי לזכאות וכן את מספר ימי הזכאות הנמוך לדמי אבטלה במיוחד בקרב צעירים עד גיל 27 (בין 50 ל-67 ימים), אך גם בקרב מובטלים מבוגרים שזכאים לעד 7 חודשים (175 יום) - פחות מ-50% של תקופת הזכאות לדמי אבטלה הממוצעת במדינות ה-OECD, שעומדת על 15 חודשים.

מעבר לכך, הסרבול הביורוקרטי במיצוי הזכויות מביא להערכת החוקרים לכך ש"בין עשירית ליותר משליש מהזכאים על-פי חוק לא מצליחים למצות את זכויותיהם בתוכניות אלו". המצב חמור עוד יותר במקרה של קצבת הבטחת ההכנסה. "יותר משליש מהישראלים הזקוקים להבטחת הכנסה לא ממצים אותה", כותבים החוקרים, "ואלה שכן, מקבלים גמלה עלובה שלא מביאה אותם אפילו קרוב לקו העוני, ואינה כוללת אמצעים למעבר אפקטיבי מאבטלה לעבודה".

החוקרים סבורים כי אם רשת הביטחון לתעסוקה לא תחוזק מיד, הנזק המוגבר לשוק העבודה לא יחלוף בעקבות המשבר. "גם לאחר שהמשבר הבריאותי יסתיים", כותבים בניש, גל והולר, "עובדים רבים ייאלצו להישאר מובטלים מכורח, ללא יכולת לחזור לעבודתם הקודמת - אם משום שמעסיקים יצמצמו את היקף המשרות המוצעות ואם משום שהענף שבו עבדו יהיה מהאחרונים שיחזרו לתפקד - לדוגמה, תיירות או מקומות בילוי.

"שוק עבודה כזה יתקשה במיוחד לקלוט אוכלוסיות שכישוריהן או מאפייניהן הופכים אותן לאטרקטיביות פחות בעיני מעסיקים. הנזק של הימנעות מטיפול מקיף בבעיה יהיה כפול: גם פגיעה בצמיחה הכלכלית וביכולת של המשק להתאושש וגם העמקת האי שוויון, העוני והמצוקה בחברה הישראלית".

עידוד השתלבות בשוק העבודה

הפתרון שמציעים הכותבים מבוסס על חיזוק תוכניות קיימות ולא על הוספת תוכניות חדשות. ראשית הם מציעים להרחיב את הזכאות לדמי אבטלה גם לעצמאים ולפרילנסרים (הביטוח הלאומי אפשר לפרילנסרים לתבוע דמי אבטלה באופן זמני ע"ב). במסגרת זו יידרשו העצמאים והפרילנסרים להתחיל לשלם דמי ביטוח לאומי. בנוסף מציעים החוקרים ביטול מוחלט של ההבחנה בין מובטלים בגילאים שונים.

כמו כן, לדעתם יש צורך בהרחבת תקופת הזכאות לשנה לכל היותר, כשדמי האבטלה מצטמצמים באופן הדרגתי במחצית השנייה של התקופה. לגבי קצבת הבטחת ההכנסה ממליצים השניים "לייעל את הליך המיצוי ולנקוט בצעדים שיביאו לכך שיותר אנשים ימצו את הגמלה. בנוסף, יש לקבוע את גובה הגמלה על פי מדד שמאפשר קיום בכבוד, כפי שעושות מדינות אחרות, תוך השארתה כרשת ביטחון ולא כאופציה מועדפת על פני השתלבות בשוק העבודה".

כלי נוסף שהחוקרים ממליצים לייעל את השימוש בו, הוא מענקי העבודה - מס הכנסה שלילי. לדבריהם, כיום היקף המענק מצומצם מדי, רמת המיצוי שלו נמוכה מדי, והוא מגיע לכיסם של הזכאים רק כשנה לאחר שהם זקוקים לו. "על מנת שהמענק ימלא את תפקידו בעידן הפוסט-קורונה, התשלום יצטרך להיות חודשי ולהתבצע באמצעות תוספת ישירה לשכר. בנוסף, יש להגדיל את סכום המענק ואת היקף אוכלוסיית הזכאים לו".

התחום האחרון שבו נדרשת הרחבת התמיכה הממשלתית, לדעת החוקרים הוא בהשקעה בתוכניות לעידוד השתלבות בשוק העבודה בדגש על קבוצות המתקשות בכך: אנשים עם מוגבלות, גברים חרדים, נשים ערביות, עולים חדשים ומחוסרי עבודה כרוניים. לדברי החוקרים, "כבר עכשיו פועלות בארץ כמה תוכניות טובות כמו 'נושמים לרווחה', 'אשת חיל' ו'מרכזי ריאן', אלא שההשקעה הממשלתית בהן נמוכה מאוד. לפיכך, יש לספק לתוכניות אלה משאבים נוספים על פי מודל של השקעה בהון חברתי ולהרחיב באופן משמעותי את מעגל המשתתפים בהן". 

עוד כתבות

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

חזירי בר בחיפה / צילום: Ronen Zvulun

כך מתכנן ראש העיר להתמודד עם התופעה שהכי מטרידה את החיפאים

סוגיית החזירים מעסיקה את תושבי העיר מזה יותר מעשור, ובעוד שראש העיר החדש־ישן אמר שיטפל בה ביד נחושה, דרכי ההתמודדות המתגבשים לא עבדו בעבר ● פרופ' אורי שייניס, מומחה לחקר מינים פולשים, מסביר: "לנסות להתמודד עם החזירים ללא מחקר, זה כמו לנסות להתמודד עם הקורונה ללא מחקר"

תוכנית דירה. האם ניתן לקיים הליך תכנוני ללא הסכמה קניינית? / צילום: Shutterstock

האם ניתן לקיים הליך תכנוני ללא הסכמה קניינית?

תושבים בתל אביב שביקשו להוסיף ממ"ד לדירתם נתקלו בהתנגדות של השכנים, שטענו כי הדבר יפגע בהמשך בהליך התחדשות עירונית ● מה קבעה ועדת הערר?

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

השקל מתחזק מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

השקל מזנק ביותר מ-1.5% מול הדולר; אלו הסיבות

ההתקדמות במשא ומתן על הפסקת האש ושחרור חטופים, העליות בסוף השבוע האחרון בוול סטריט ואלה הצפויות היום, מעלות את הביקוש למטבע המקומי ● אבל התנודתיות בשערו צפוייה להמשך

ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

המועצה השתחררה מהסכמה על הנחה בארנונה על אף שהנסיבות לא השתנו

העליון קבע כי המועצה האזורית עמק הירדן תוכל להשתחרר מהסכם על חיוב ארנונה מופחת, על אף שלא השתנו הנסיבות ● האם יש בכך לכדי שינוי עמדת העליון בנושא?

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: שני לוחמים נפלו בקרב במרכז רצועת עזה

רס"ר במיל' עידו אביב ורס"ר במיל' קאלקידן מהרי נפלו בקרב במרכז רצועת עזה ● משפחותיהם של החטופים קית' סיגל ועמרי מירן קיימו מסיבת עיתונאים בעקבות אות החיים שהתקבל מהשניים בימים האחרונים • דיווח: "ישראל מסכימה לשחרור 33 חטופים", בריטניה: "המתווה יכלול 40 ימי הפוגה" • בלינקן: "העבודה על הסכם הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה קרובה מאוד לסיום" • עדכונים בולטים

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

עליות בוול סטריט; טסלה קופצת ביותר מ-15%

השקל מתחזק במעל 1% מול הדולר, 3.76 שקלים ● דומינו'ס פיצה קופצת אחרי שפירסמה דוחות שעלו על ציפיות האנליסטים ● אילון מאסק בסין וטסלה קיבלה שם בשורות טובות ● שטף הדוחות בוול סטריט ימשך השבוע, אמזון תדווח בשלישי, אפל בחמישי ● לפי הוול סטריט ג'ורנל, יועצי טראמפ מנסחים הצעות חוק להגבלת עצמאות הבנק המרכזי ● ברביעי החלטת הריבית של הפדרל ריזרב, בשישי דוח התעסוקה החודשי

הפקולטה לניהול. אלה העקרונות שיעזרו לכם להיות חסינים במשבר קיצוני / צילום: Shutterstock

לדבר לעצמכם, לעשות במקום לנוח ולהתמקד בכאן ועכשיו: אלה העקרונות שיעזרו לכם להיות חסינים במשבר קיצוני

בחצי השנה האחרונה אנו חווים ימים מורכבים וזקוקים יותר מתמיד לכלים שיסייעו לנו לפתח חוסן אישי, חברתי, קהילתי וארגוני ● כך תעשו את זה נכון

קתי ווד / צילום: Reuters, Hugo Amaral/SOPA Images

הבריחה הגדולה: משיכות של מיליארדים מהקרנות של משקיעת העל

עד כה השנה משכו המשקיעים 2.2 מיליארד דולר מקרנות הסל מקבוצת ARK של ווד, שהפכו לסנסציה לפני כ־3 שנים עת ניהלו 59 מיליארד דולר ● האם הזליגה תיבלם?

רכבים ליצוא בנמל בסין / צילום: Reuters

מהפך: יצוא המכוניות מסין לישראל התרסק ברבעון הראשון

ברבעון הראשון של 2024, יצוא הרכבים החשמליים הסיניים לישראל התכווץ ב-51%, כך לפי נתונים שפרסם המכס בסין. אלו הסיבות לכך ● קבוצת ב.מ.וו חשפה חשמלית חדשה של המותג "מיני", XPENG מתחילה לייצא קרוס־אובר חשמלי חדש ו־DAYUN משיקה סדאן גדולה ומפוארת - וכל אלו יגיעו לישראל עוד השנה ● השבוע בענף הרכב

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

השקל יטוס, הריבית תרד ומה יקרה לאינפלציה? התחזית האופטימית של בנק אוף אמריקה לישראל

בנק ההשקעות הוציא בחג תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית: הצמיחה ב-2024 תעמוד על 2.4%, לעומת צפי של 2% מצד בנק ישראל ותחזית לצמיחה כמעט אפסית של S&P ● במידה וחוסר הוודאות יתפוגג, מעריכים בבנק כי השקל יכול להתחזק ולהגיע לשער של 3.5 שקלים לדולר

החלפת בתים. ''להיכנס לחופשה שונה מאורח החיים שלך'' / צילום: Shutterstock

36 פעמים החלפנו דירה: האנשים שיוצאים לחופשה בחינם

בעלי נכסים ואפילו שוכרים מחליפים דירות ומוצאים את עצמם בחופשה חלומית בבית של מישהו אחר ● מה היתרונות ומה הסכנות, ולמה צריך לשים לב