גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קיצור שבוע העבודה, חינוך חינם עד גיל 3: התוכנית לשוק עבודה ידידותי יותר להורים

עובדים שגילו מחדש את ההורות בתקופת הסגר שואלים עכשיו איך יחזרו לשגרת עבודה מאוזנת יותר ● ליערה מן, ראש התחום החברתי-כלכלי בקרן ברל כצנלסון, יש תוכנית  איך לעשות את זה: מקיצור יום העבודה לשבע וחצי שעות ועד צמצום הפער בין ימי החופשה של הילדים לאלה של ההורים

משרד הייטק / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
משרד הייטק / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הסגר שכפתה מגפת הקורונה אילץ משפחות רבות לשהות יחד בבתים במשך תקופה ארוכה, כאשר במקרים רבים ריחפה מעל הסיטואציה גם מצוקה כלכלית. רבים חיכו ועדיין מחכים לחזור לשגרה, אבל יש גם קולות אחרים. לא מעט הורים "גילו" את הילדים מחדש והתחילו לחשוב מחדש גם על האיזון בין עבודה לבין חיי משפחה. סגר הוא כמובן אירוע קיצוני, אבל עם החזרה לשגרה, הוא יכול להיות מקפצה למחשבה על שוק עבודה קצת אחר. 

יערה מן, ראש התחום החברתי-כלכלי בקרן ברל כצנלסון, ודוקטורנטית למדיניות ציבורית, פרסמה באחרונה נייר מדיניות שעשוי, אם יאומץ, לשפר את חייהם של ההורים העובדים בישראל ולשדרג את מצבם ביחס לעולם. 

יערה מן / צילום: אור קפלן

"העצירה הכפויה של הקורונה עשתה נזקים רבים, אבל רגע לפני החזרה המלאה לשגרה שווה לשאול אם חייבים לחזור לקיצוניות ההפוכה? לחיים של חוסר איזון בין העבודה לבית, למירוץ וללחץ הבלתי אפשרי, לריבוי שעות העבודה", אומרת מן. 

אין איזון: ישראל במקום רביעי מהסוף 

ילדים זה שמחה, כתב יהושע סובול. כל הורה, ותיק או טרי, יכול להוסיף לשיר שביצעה "הברירה הטבעית" שורה נוספת: ילדים זה יקר. מאוד. לא קל לגדל ילדים בשום מקום, אולם שורה של מאפיינים ייחודים הופכים את המשימה הזאת למאתגרת במיוחד עבור הורים ישראלים.

מה הופך את ההורות כחול לבן לסיזיפית? נתחיל בשוק העבודה המקומי שמעודד, אפילו מקדש במקרים מסוימים, שעות עבודה ארוכות. לכך צריך להוסיף פער מטריד בין מספר ימי החופשה בתשלום שמקבלים הורים לבין מספר ימי החופשה של הילדים במערכת החינוך.

שורה של מחקרים שפרסם ה-OECD לאורך השנים מוכיחים, שחור על גבי מצגת פאוור פוינט, את מה שהרבה מדי הורים מכירים מקרוב. לא קל להיות "הורה 1" או "הורה 2".

הנה כמה נתונים שמעניקים אסמכתא לתחושת הבטן שרובנו מכירים. במדד של איזון בין בית לבין עבודה, ישראל נמצאת במקום הרביעי מהסוף מכלל מדינות ה-OECD והיא מקדימה רק את קוריאה הדרומית, טורקיה ומקסיקו. כבוד מפוקפק.

כאשר בוחנים את מספר שעות העבודה השנתיות לעובד אנחנו נמצאים במקום החמישי עם 1,941 שעות בממוצע בשנת 2018, עשרה אחוז יותר מהממוצע שעומד על 1,734 שעות במדינות ה-OECD. אם מישהו מחפש הסבר לעניין הגובר שמגלים ישראלים בשנים האחרונות בהגירה לברלין הוא יכול למצוא אותו, מעבר למחירי המילקי, גם בעבודה שהגרמני הממוצע מוביל את הטבלה - מהצד הנכון - עם 1,363 שעות עבודה בשנה.

הנתונים האלה מצטרפים למחקרים שמעידים ששעות עבודה מרובות לא מתורגמות לעלייה בפריון. להיפך. עד כמה אתם יעילים, מרוכזים וממוקדים אחרי עשר שעות עבודה? ואחרי שתיים עשרה?

באפריל 2018 קוצר שבוע העבודה בישראל, לראשונה מאז שנת 1995, מ-43 ל-42 שעות. המהלך נתקל בתחילה בהתנגדות עזה מצד המעסיקים, למרות שבעולם מדברים על קיצור משמעותי יותר של שעות העבודה ואף למעבר לארבעה ימי בשבוע.

"המצב שלנו גרוע", אומרת מן בראיון ל"גלובס, "גם אחרי ששבוע העבודה קוצר, אנחנו עובדים יותר מדי. יש גם פער בין שעות העבודה המוצהרות לבין שעות העבודה בפועל שהן ארוכות יותר. אנחנו רואים גם המון מקרים של עבודת יתר - אנשים שעובדים יותר מחמישים שעות בשבוע".

למה זה קורה?

"הנורמה בישראל היא שככה מודדים את העובדים - המעסיקים בוחנים אותם לפי מספר השעות שהם מבלים במשרד ולא לפי התפוקה, מה שיוצר בעיה עבור כולם. זה מתחבר גם לנושא של שעות נוספות גלובליות. הנורמה של העסקה בתגמול גלובלי עבור שעות נוספות מייצרת תמריץ גדול להעסיק עובדים יותר מדי, כי למעשה כל שעה נוספת שהם עובדים לא עולה למעסיק כסף, הוא כבר שילם מראש אז עדיף לו שיעבדו יותר".

מה שאת מתארת רלוונטי לכל העובדים, אבל מצבם של ההורים קשה יותר.

"ישראל היא שיאנית הילודה של ה-OECD, עם 3.1 ילדים לאישה. אלה נתונים שגבוהים אפילו בהשוואה לחלק מהמדינות בעולם השלישי. יש כאן אתוס מאוד חזק של אימהות והמדינה מעודדת ילודה באופן אקטיבי. להורות יש מקום מאוד חשוב בחברה הישראלית. מעבר לזה, אנחנו רואים שיוקר המחיה בישראל גבוה משמעותית ביחס לעולם. צריך לעבוד הרבה יותר כדי להצליח להתפרנס ובסיטואציה הזאת ההורים נמצאים במתח הרבה יותר גדול בהשוואה למי שאין להם ילדים".

"להכניס רעיונות לשיח"

איך אפשר לשפר את המצב? מן מציעה שורה של פתרונות. האופציה הראשונה היא לצמצם את מספר שעות העבודה השבועיות לכ-38, כאשר יום עבודה יימשך שבע שעות ו-35 דקות. במקביל תצומצם האופציה להעסיק עובדים בפורמט של שעות נוספות גלובליות.

סעיפים בולטים בתוכנית

אופציה נוספת היא לצמצמם את הפער בין מספר ימי החופשה של ההורים לבין זה של הילדים ולהאריך את יום הלימודים כך שיימשך מ-7:45 עד 16:30. הסעיף היקר ביותר בתוכנית הוא להחיל שירותי חינוך וטיפול באחריות ובמימון מלא של המדינה מתום חופשת הלידה.

העלות הכוללת של התוכנית מוערכת ביותר מ-30 מיליארד שקל בשנה. מן מודעת לכך שבמשרד האוצר לא ימהרו לאמץ את היוזמה, בלשון המעטה.

אם להתעלם לרגע מהמציאות הפוליטית הכאוטית, ישראל מתמודדת כרגע עם גירעון וקשה לראות ממשלה שתגדיל את התקציב.

"נייר המדיניות נכתב רגע לפני התפרצות הקורונה, וברור שלעצירה של המשק יהיו השלכות תקציביות דרמטיות שאנחנו עדיין לא יכולים להעריך, אבל בטווח הרחוק, צריך להתחיל להתייחס להוצאה על ילדים ועל משפחות כעל השקעה שיש בצדה תשואה.
"לגבי הגירעון, הריבית כרגע בעולם נמוכה באופן היסטורי. הגירעון הוא למעשה הלוואה שהמדינה לוקחת, וכרגע הריבית על ההלוואה הזאת נמוכה מהרגיל. זה אומר שגם מבחינה כלכלית כדאי למדינה להשקיע במדיניות כזאת, שהתשואה עליה תהיה הרבה יותר גדולה ממה שיעלה לממן אותה. זאת ההשקעה הכי משתלמת. בסופו של דבר הצעדים האלה יתרמו לכלל המשק. חשוב לי לציין שלא מדובר ביוזמה שהיא אפס או אחת. גם אם רק חלק מהתוכנית תתקבל זה יהיה טוב. המטרה של נייר העמדה היא להכניס רעיונות לשיח וגם אם משהו נשמע היום לא סביר, בעתיד הוא יכול להתקבל".

עוד כתבות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

איראן תרגלה אש חיה במצר הורמוז; בצעד חריג: הנתיב ייסגר

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; חמינאי: הטילים שלנו? לא עניינה של ארה"ב ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הירידות בוול סטריט נמחקו; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, במטרה לתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס