סטודנטים באוניברסיטה./ צילום: Shutterstock אילוסטרציה א.ס.א.פ קריאייטיב
הפגיעה הרב מערכתית של ענף הקורונה, מגיעה גם למוסדות האקדמיים; דווקא במשבר שחידד את נחיצותה המכרעת של עתודה מחקרית חזקה ומשגשגת, מסקר שערכה התאחדות הסטודנטים עולה כי 94% מהנשאלים נפגעו כלכלית ממשבר הקורונה. 84% מהנשאלים עבדו טרם משבר הקורונה, ו-46% מהם הוצאו לחל"ת בעקבותיו, כך שהמשבר עלול לפגוע ביכולתם לשלם את דמי הלימוד רגע לפני שנפתחת שנת הלימודים הבאה.
שלומי יחיאב, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית מזהיר מפני ההשלכות לאחר שהגיש אם חבריו מתווה לאוצר המציע פתרון עבור הצרה אליה נקלעו הסטודנטים. "350 אלף הסטודנטים בארץ הם דור העתיד של המדינה הזאת. בימים אלו, כשהמשק מתחיל להיפתח בחזרה והשגרה כבר מעבר לפינה, הסטודנטים מגלים שדווקא אותם השאירו מאחור. הפתרונות הכלכליים המקיפים שהצענו נשללו והוחלפו בפלסטר דק וחוסר השוויון באקדמיה הולך וגדל", הוא אומר, ומזהיר: "זוהי אינה אזעקת שווא - אנחנו עומדים בפני דור אבוד שיאלץ לוותר על לימודיו לטובת סגירת חובות, למשכן את עתידו ולאפסן את חלומותיו. אני קורא למקבלי ההחלטות באוצר ובמועצה להשכלה גבוהה להתעורר ולהתעשת, לפני שיהיה מאוחר".
סימני השאלה עולים גם באשר לסטודנטים הנעזרים בהוריהם למימון הלימודים. מסקר חדש שערך מכון גיאוקרטוגרפיה עבור קרן אייסף לחינוך, עולה כי למעלה ממחצית מהישראלים (54%) מאמינים כי לא יוכלו לממן את הלימודים האקדמיים של ילדיהם ו-60% מהם משייכים זאת למשבר הקורונה. מדובר בעלייה של 6% בהשוואה לסקר דומה שנערך בשנה שעברה במסגרתו 48% מהישראלים השיבו כי לא וכלו לממן לימודים לילדיהם. עוד עולה מהסקר כי כ-19% אף קיבלו החלטה לדחות את הלימודים האקדמיים בשלב זה בגלל הקושי הכלכלי שנובע מהמשבר.
הסקר, שכלל מדגם מייצג של 500 גברים ונשים המהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, מגלה כי הנתונים בקרב השכבות החלשות כלכלית חמורים אף יותר, שם חלה עליה חדה של 10% לעומת שנה שעברה, וקרוב ל-70% מאלו המרוויחים שכר מתחת לממוצע השיבו כי לא יוכלו לממן לימודים גבוהים לילדיהם. גם בקרב הציבור הערבי יש קושי רב יותר לממן לימודים - 67% מהמשיבים שענו כי לא יוכלו לממן נמנים על המגזר הערבי, זאת לעומת 52% מהמגזר היהודי שהשיבו כך. כמו כן 73% מהמשיבים הערבים משייכים את הקושי למשבר הקורונה ו-26% מהם אף החליטו לדחות את הלימודים לשנה הבאה. זאת, לעומת 57% מהציבור היהודי שמשייכים את חוסר היכולת למשבר ו-17% שהחליטו לדחות.
הנתונים מצביעים על כך כי 62% מתושבי הצפון לא יוכלו לממן את הלימודים, זאת לעומת 52% מתושבי השרון, 51% מתושבי ירושלים והאיזור, 48% מתושבי הדרום ו47% מתושבי המרכז. יחד עם זאת, אלה שמשייכים את חוסר יכולת המימון למשבר הקורונה הם דווקא הירושלמים (כ-64%), אחריהם תושבי הדרום (59%), תושבי הצפון (58%), תושבי המרכז (54%) ולבסוף תושבי השרון (51%).
"הנתונים הללו צריכים להדיר שינה מעיני שר החינוך וחברי המועצה להשכלה גבוהה, בייחוד לאור משבר הקורונה שאנו חווים", אומר תומר סמרקנדי, מנכ"ל אייסף - הקרן הבינלאומית לחינוך. "אם לא די בנתוני ה־OECD לפיהם בישראל רמת המוביליות בהשכלה הגבוהה ירדה ב־22% בתוך 30 שנה וכי הסיכוי של בן להורים לא אקדמאים לרכוש השכלה אקדמית קטן פי 7 מזה של בן להורים בעלי השכלה גבוהה, משבר הקורונה צפוי להגדיל פער זה אף יותר".
אייסף מיפו גם הם את תוצאות המשבר בקרב הסטודנטים אותם הם מלווים. 78% מהם פוטרו או הוצאו לחל"ת, ל-53% מהם פוטר או הוצא לחל"ת אחד ההורים או שניהם, וכרבע מהם דיווחו כי נמצאים במצוקה כלכלית. "אם לא תינקט פעולה מערכתית עכשיו, אנו צפויים לגל של נשירת סטודנטים מהאקדמיה ומיעוט קיצוני בנרשמים לשנה הבאה", מזהיר סמרקנדי. "כבר היום נתוני ההרשמה לאקדמיה מלמדים כי לצעירים מישובים חזקים כלכלית פי 2 סיכוי להגיע לאקדמיה לעומת צעירים מישובים חלשים כלכלית, וללא התערבות ממשלתית מגמה זאת רק תלך ותחמיר".