מדינת ישראל טרם קיבלה החלטה פורמלית האם ובאיזו מתכונת להציל את חברת התעופה אל על מפירוק. הכותרות בתקשורת מלמדות על כוונת הממשלה להעמיד ערבות ממשלתית בשיעור של כ-80% להלוואה מבנקים מקומיים בהיקף של 400 מיליון דולר, על-מנת למנוע את קריסת החברה.
הפנייה הישירה אתמול (ד') של מנכ"ל אל על גונן אוסישקין לראש הממשלה, בצעקת געוואלד על-מנת שינחה את משרד האוצר להתגמש, מהווה שיא נוסף בפרשה עסקית עצובה זו.
למרות הדרמה, אל תהיו במתח גדול מדי - להערכתי מדינת ישראל, בהתערבות המושיע היושב במשרד ראש הממשלה, תחלץ את אל על בסופו של דבר. הכותרות על פירוק החברה ופטירתה מיועדות לצורך שיפור עמדות במתווה ההתייעלות ומאבק על התודעה ציבורית.
אל על היא חברת תעופה אחת מתוך רשימה ארוכה של חברות בענף הגלובלי אשר עומדות על סף קריסה ונדרשות לסיוע ממשלתי גדול ומיידי כדי לשרוד. בארה"ב ההערכה היא כי כשליש מ-750 אלף עובדי חברות התעופה ייגרעו מהתעשייה בחודשים הבאים בשל פיטורים, פרישה מוקדמת או מיזוגים בענף.
הערכה מקובלת בענף התעופה היא כי חזרה לשגרת טרום הקורונה תארך זמן רב. משקיע-העל וורן באפט הרג את התקווה לגבי פוטנציאל ההשקעה בחברות התעופה האמריקאיות הגדולות, כאשר הודה בטעות ומכר את מלוא החזקותיו בחברות הללו.
סקר עמדות ציבור של מרכז הידע והמחקר הלאומי למצבי חירום קבע לאחרונה כי 53% מהישראלים לא יחזרו לטוס גם לאחר שייפתחו השמיים, אלא במקרים חיוניים בלבד. אם כך אכן יהיה, אל על תתמודד עם סביבה עסקית קשה לאורך זמן ותידרש לסיוע נוסף מעבר להלוואה המדוברת כעת.
מנגד, אין להתעלם ממחירי האנרגיה הנמוכים המהווים סביבת פעילות חלומית לחברות תעופה, כך שקיים סיכוי לשיקומן. אולם הבעיה עם אל על היא שגם ערב משבר הקורונה היא הייתה חברה כושלת. מחיר המניה טרם המשבר מעיד על הכישלון, כמו גם שורת ההפסדים המצטברים של החברה בדוחות הכספיים.
השאלה היחידה: כמה שווה אל על למדינת ישראל כעסק חי
מעיון בתוכניות הסיוע לחברות תעופה בעולם ניתן ללמוד כי ככלל-אצבע, 70% מכספי הסיוע נועדו לתמוך בהעסקת עובדים כחלופת תשלומי אבטלה, ורק 30% הופנו למטרות ארגוניות אחרות. תוכניות הסיוע הנדונות בעולם כוללות תמהיל של תרומת בעלים, דרישת קיצוץ שכר וקיצוץ משרות, סגירת קווים והפחתת תדירות טיסות, הגבלה על שכר בכירים, על דיבידנדים, שיפור ממשל תאגידי ומנגנון אפסייד למדינה המסייעת בתרחיש של התאוששות. חשוב כי כך יהיה גם בתוכנית הסיוע לאל על.
הדילמה הממשלתית ברורה: סגירת אל על תביא עמה אלפי מפוטרים, אם מקרב עובדי החברה הישירים או מבין נותני השירותים לחברה. מנגד, אסור שמשבר הקורונה יהפוך לשכפ"צ של אל על, שהתנהלה בחוסר יעילות במשך שנים וגרמה עוגמת-נפש מתמשכת לבעלי המניות.
במדינת ישראל יש מאות אלפי "נפגעי קורונה" שהיו שמחים לקבל אשראי לטווח ארוך בערבות מדינה. אז לפני שמאשרים תוכנית חילוץ גרנדיוזית לאל על, יש לאמץ כללים כלכליים ולא התנהלות אמוציונלית.
אחת הטענות המרכזיות נגד פירוק אל על היא העובדה שישנה חשיבות אסטרטגית-לאומית לזרוע תעופה אזרחית כחול-לבן. חסידי הסיוע הבלתי מוגבל לחברה בכל מחיר מזכירים לנו חדשות לבקרים את צמתי הדרכים בהם הצטלבו דרכי אל על עם דרכיה של מדינת ישראל.
איני מכיר עבודה כלכלית המנסה לתרגם את הערך הכלכלי של אל על עבור מדינת ישראל ומתארת את החלופות האסטרטגיות של המדינה בהקשר זה. הכנת עבודה כלכלית אובייקטיבית היא המפתח להחלטה האם ובאילו היקפים נכון לסייע לאל על. התוצר של עבודה כלכלית כזו צריך לענות כמה שווה אל על למדינת ישראל כעסק חי, ואני מקווה כי באוצר הצטיידו בעבודה מקצועית שכזו ככלי עבודה בקבלת ההחלטות.
שיעבוד נתחים עסיסיים של הקופה הלאומית לטובת חילוץ אל על לא יכול להתקיים על בסיס תחושות בטן וחייב להיות מבוסס על חלופות וערכים כלכליים.
הזדמנות חד פעמית להתייעלות אמיתית
המשק הישראלי ואזרחי המדינה שרדו בהצלחה נפילה והיחלשות של אימפריות עסקיות כחלק מאבולוציה כלכלית. זה המקרה בתעשיית הסלולר, שאיבדה חלק גדול מעובדיה; כך היה בחברת טבע, וכך צריך להיות באל על, אם יתברר כי הפעלת החברה היא סידור עבודה נוח למנהלים וטייסים אך אינה עומדת בפרמטרים כלכליים.
העובדים של אל על הם אוכלוסייה מגוונת ומוכשרת, ומרביתם ימצאו מקומות עבודה חלופיים במקרה שאל על תידרש לטיפול שורש. במקום לזרוק כסף טוב אחרי כסף רע, מוטב לסייע ישירות לעובדים המקוצצים ולא לבעלי המניות או למנהלים הבכירים.
המדינה חייבת לייצר מצב עולם שבו כספי הסיוע יחזרו לבנק המלווה, ויימנע מצב של מימון החברה מכספי המסים של כולנו. המשבר הקשה והלא צפוי שפקד את ענף התעופה, ואת אל על בתוכו, הוא הזדמנות חד-פעמית להתייעלות חדה בחברה, ולא התייעלות למראית-עין ולצורכי הנראות הציבורית.
אך לצד התייעלות נדרש גם לייצר חזון עסקי עדכני, שכן בלי חזון שהולם את תנאי השוק, את יכולותיה ואת מגבלותיה של אל על המקוצצת, כולנו נחזה בסרט האימה "להציל את אל על 2" בעתיד הלא רחוק, כשאנחנו בתפקיד המחלץ.
הכותב הוא יועץ כלכלי, דירקטור וחבר ועדות השקעה בגופים מוסדיים. כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בניירות הערך המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם