בני קריגר, הבעלים של הבר Benny's Cask Ale Pub בכפר סבא / צילום: תמונה פרטית
בעוד המשק הולך ונפתח, אחד הענפים הבולטים שאין עבורו אופק ברור, הוא ענף המסעדות והברים. אלו היו העסקים הראשונים להיסגר, והם יהיו בין האחרונים להיפתח. את המכה שספגו המסעדנים ניסו חלקם לרכך במידת מה באמצעות שירותי משלוחים או טייק אווי, אך תחום הברים נותר מחוץ לגדר, ממתין לתורו. בני קריגר, הבעלים של הבר Benny's Cask Ale Pub בכפר סבא, ניסה למצוא דרך יצירתית למלא את החור שנפער בחשבון הבנק, כשהוא יושב בביתו בצו מדינה ולא יכול להתפרנס, בעוד הוא משלם מזונות ומממן את משפחתו.
הוא רכש בקבוקים למילוי, והחליט למכור בירה ללקוחות הקבועים ולחולפים על פני הבר. טייק אווי, גרסת הבירה. זה עבד לא רע, והלקוחות הגיעו וקנו. אלא שלאחר שבועיים, למרות שקיבל אישור לכך, התקשרו אליו ממשטרת כפר סבא, "כדי להודיע לי שאסור לי למכור בבקבוקים הביתה. למה אסור? כי הרישיון שלי מאשר רק צריכה במקום. המדינה לא מאשרת לי לעבוד לפי הרישיון. אנשים יכולים לקנות בירה בסופר ממול ולשבת על הדשא מחוץ לבר שלי, אבל לא ממני. זה לומר לי: 'אתה לא תעבוד, הוא כן'. זה מצחיק שמדברים על זה שכולם מכופפים את החוקים במדינה שלנו, אבל לא נותנים לי מענה ולא מאפשרים לי לעבוד כחוק".
קריגר הפסיק את עבודתו, ונשלח לנבכי הביורוקרטיה - מילוי טפסים רבים, שיסבו את רישיון העסק שלו למרכול. "אני ומחשבים לא חברים. רציתי להגיע לעירייה ושיגידו לי מה לעשות, אבל הם לא מקבלים קהל בגלל הקורונה. מי אמר גם שאם אבקש רישיון להיות מרכול, ייתנו לי לחזור להיות בר אחר כך? אני בסך הכול מחפש פתרון כדי שהעסק ישרוד. לי משום מה אין אישור שיש לדוכן מיצים או מסעדה. זו בסך הכול בירה".
מה המצב הכלכלי שלך כעת?
"אשתי מורה, אנחנו חיים כרגע מהמשכורת שלה, למרות שזה קשה מאוד. המצב שלי בבנק הולך ומדלדל. הכסף הולך ונגמר. אני בורח מהבית, קשה מאוד להיות בבית בתחושה כזו, שאתה לא תורם כלום. אני רגיל להיות זה שמפרנס ודואג, אני לא יכול להראות כאן את הפרצוף שלי עכשיו. לא נוח לי במצב הזה של חוסר אונים. אני לא פרזיט. אני מגיע לפאב כל יום כדי לתחזק את הברזים למקרה שנפתח, שותה בירה שנשארה ואולי כבר תתקלקל עד שנפתח שוב".
מה אתה עושה כדי לצוף כלכלית בתקופה הזו?
"ויתרו לי על חודש אחד של שכירות, היו ממש בסדר איתי. אני מבין אותו ומודה לו, אני מוכן לזה שהחודש כבר אשלם שכירות למרות שאני לא עובד. כולם במצב קשה, אני לא יכול לראות רק את עצמי. הספקים שלי קיבלו את כל הכסף, אין לי חובות לאף אחד מלבד לבנק. אני מנסה לעזור פה ושם בשליחויות או כפועל במושב, מנסה לגרד עבודות בכמה שקלים. קיבלתי בפעימה הראשונה 3600 ש"ח, זה יותר נמוך מהמזונות שאני משלם, וגם יותר נמוך מההלוואה שאני מחזיר. אני לא מסתדר עם מחשבים, אז לא הצלחתי להיכנס שוב כדי להגיש בקשה לפעימה השנייה. אני חסר אונים כשצריך להתעסק עם טכנולוגיה, הרבה פעמים לקוחות מהבר עוזרים לי עם זה.
"הלקוחות שלי הם הסיבה שאני עדיין כאן. בערב הסגירה באו לכאן המון אנשים, והם שמו הרבה כסף קדימה בלי שביקשתי. הם שילמו יותר מהחשבון שלהם כדי שיהיה לי סכום בבנק לתקופה הזאת. בשבועיים שבהם עבדתי, הגיעו לכאן וקנו כמה שאפשר, למרות שיש אפשרויות אחרות. זה נותן המון כוחות בתקופה כזו".
כבר בחודש ספטמבר, עוד לפני פרוץ המשבר, החלטנו כאן ב"גלובס" לייחד מדור יומי לקשיים של עסקים קטנים ושל מגזר העצמאים בישראל. חשבנו אז כפי שאנחנו סבורים גם היום שמדובר במגזר שיש לו חלק משמעותי בהנעת גלגלי הכלכלה אך אינו מקבל די הכרה וסיוע ביחס לחלקו. כעת, בחסות הקורונה הוסת חלק מהזרקור הציבורי לבעיה, אולם ככל שמתברר עומק הבור אליו נקלעים עצמאים ועסקים קטנים מתחוור בהתאם עד כמה המדינה לא ערוכה לסייע. בנסיבות הללו החלטנו להרחיב את המדור ולהקדיש מעתה ומדי יום חלק ניכר מהשער האחורי שלנו, כדי להביא את האנשים ואת הקולות שמאחורי הקשיים, בניסיון להניע עיתונות פתרונית, להציף פערים של שנים ובתקווה שזה יהיה חלקנו הצנוע בחזרה לשגרה, אבל אחרת.
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il