גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שיטת "השוטף פלוס אף פעם לא תקבל מענק" מגיעה למבחן בג"ץ

רו"ח עופר מנירב עתר לבג"ץ נגד נוסחת הפיצוי ב"פעימה השלישית" לעסקים בעלי מחזור של 1.5-20 מיליון שקל, בשל אי-התחשבות בשיטת התשלומים הנהוגה בארץ והמכונה "שוטף פלוס" שפוגעת בגובה המענק ● לאחרונה דיווח "גלובס" על הבעיה העומדת בלב העתירה

הפגנת העצמאים בישראל / צילום: טל קירשנבאום
הפגנת העצמאים בישראל / צילום: טל קירשנבאום

מנגנון ונוסחת החישוב לצורך בחינת עצם הזכאות של עוסקים למענק "הפעימה השלישית" והיקף שיעורו יוצרים אפליה מובנית בין עוסקים המדווחים על "בסיס מצטבר" לבין אלה המדווחים על "בסיס מזומן", ובעיקר ציבור "בעלי המקצועות החופשיים", בהם עורכי דין ורואי החשבון - כך טוען רו"ח עופר מנירב, נשיא לשכת רואי החשבון לשעבר ובעל משרד רואי חשבון עצמאי, בעתירה שהגיש אתמול (ד') לבג"ץ נגד משרד האוצר ורשות המסים.

השבוע נפתחה האפשרות להגשת בקשות למענק סיוע לעסקים להשתתפות בהוצאות קבועות, המהווה "פעימה שלישית" של תשלום המענקים לעצמאים. למענק זה, בסכום של עד 400 אלף שקל, יכולים להגיש בקשה עסקים בעלי מחזור של 18 אלף שקל עד 20 מיליון שקל בשנה, אשר חלה ירידה של 25% במחזור הפעילות שלהם בחודשים מרץ-אפריל 2020 ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2019.

לטענת מנירב בעתירה, מנגנון ונוסחת החישוב לצורך בחינת הזכאות למענק "הפעימה השלישית" יוצרים עיוות חמור בנתונים ומשקפים באופן חלקי וחסר ביותר, אם בכלל, את היקף הנזקים שנגרמו לאותם עוסקים המדווחים על בסיס מזומן על-פי חוק עקב מגפת הקורונה.

בראשית החודש דיווח "גלובס" על הבעיה העומדת כעת בלב העתירה, הנוצרת בעקבות מסורת התשלומים המפוקפקת הנהוגה בארץ, המכונה "שוטף פלוס".

גם בימים כתיקונם עולות לא מעט טענות נגד השיטה הזו, במסגרתה נותנים עסקים שירות או מוצר אך רואים את כספם רק לאחר 30, 60 או 90 יום; אך בתקופה המשברית הנוכחית שיטת התשלומים הזו גורמת נזק כלכלי ממשי לעסקים, עד כדי כך שהיא גוררת חלק מהם אל מחוץ לתחום הזכאות למענק.

אותם עסקים מקבלים בחודשים אלה תשלומים בגין עבודות ושירותים שניתנו טרום המשבר - אותם תשלומי "שוטף פלוס", ואינם יכולים להצהיר כי הכנסתם בחודשים מרץ עד יוני ירדה ב-25% בהשוואה ל-2019, מאחר שאל חשבונם נכנסים תשלומים עבור עבודות שביצעו לפני מספר חודשים. התוצאה: הם אינם זכאים למענק מהמדינה, הגם שבחודשי המשבר הפעילות שלהם היא אפסית. את המשבר החמור ביותר הם ירגישו ביולי, כאשר ייגמרו תשלומי "השוטף פלוס", וחשבונם יהיה ריק.

הטענות בנוגע לשיטת "השוטף פלוס" הועלו בפני הגורמים הרלוונטיים פעם אחר פעם בישיבות שנערכו לגיבוש תנאי המענק, אך הבעיות לא תוקנו.

10% מענק במקום 35%

על הרקע הזה הוגשה עתירתו של רו"ח מנירב, הטוען כי נפגע אישית מאופן חישוב המענק, ללא התחשבות בשיטת "השוטף פלוס". מנירב מסביר כי משרדו עונה להגדרת "עוסקים גדולים" - עסקים בעלי מחזור של בין 1.5 מיליון ל-20 מיליון שקל, לגביהם נקבע כי שיעור הזכאות למענק יחושב כפונקציה של ירידת מחזור העסקאות בין מרץ-אפריל 2019 לבין מרץ-אפריל 2020.

לטענת מנירב, בעוד הירידה בהכנסות במשרדו, על-פי היקף חשבונות העסקה בתקופת הבסיס ב-2019 (החשבונות לתשלום שהוצאו ללקוחות המשרד בתקופה זו), הייתה בשיעור של 61.2% לאור המשבר - הרי שכשבוחנים את הדברים לפי אופן החישוב בהתאם למתווה הקיים בהחלטה, הירידה הייתה בהיקף של 28.3% בלבד.

כך, נטען, במקום שהוא יזכה לקבל מענק בהיקף של 35% ממקדם ההשתתפות בהוצאות, כפי שמגיע לו בהתבסס על הנתונים לעיל - הרי שהוא יזכה לקבל מענק בגובה 10% בלבד.

עופר מנירב / צלם: איל יצהר

על-פי העתירה, נוסחת החישוב הקבועה בהחלטת הממשלה לצורך בחינת הזכאות והיקף שיעור המענק, יוצרת אפליה בין עוסקים המדווחים למע"מ על בסיס מזומן לעוסקים המדווחים על בסיס מצטבר, כאשר מן העבר האחד, העוסקים המדווחים על בסיס מצטבר יזכו לקבלת מענק במתאם מקסימלי לירידת הכנסותיהם, שעה שהעוסקים אשר מדווחים למע"מ על בסיס מזומן, לא יזכו לקבל מענק קורלטיבי לירידת הכנסותיהם (אם בכלל).

"הותרת מנגנון ונוסחת החישוב לעצם הזכאות למענק ושיעורו במתכונתם הנוכחית, כפי שנקבעה בהחלטה, תעקר מתוכן את מטרתה הנעלה של הממשלה בהחלטתה, קרי, לסייע לעוסקים עקב המשבר במענקים כלכליים, ותוביל בסופו של יום לפגיעה קשה בזכויות עוסקים המדווחים על בסיס מזומן, לרבות אף בזכות היסוד של אותם עוסקים המעוגנת בחוק יסוד: חופש העיסוק, בדמות העמדת אותם עוסקים בפני סיכון ממשי ביחס ליכולתם להמשיך ולנהל את עסקם לאור המשבר ואי-קבלת המענק באופן מלא ומותאם להיקף הפגיעה בהתאם למדרגות שנקבעו בהחלטה", נכתב בעתירה.

רו"ח מנירב מסביר בעתירתו כי באופן כללי, קיימות שתי שיטות דיווח שונות על הכנסות לרשויות מע"מ ומס הכנסה: דיווח על בסיס מזומן ודיווח על בסיס מצטבר. בשיטה הראשונה, דיווח על בסיס מזומן, מועד ההכרה בהכנסה או בהוצאה נקבע לפי מועד התשלום בפועל, ובשיטה השנייה עיתוי ההכרה בהכנסה או בהוצאה הוא לפי המועד שבו התגבשה הזכות לקבלת ההכנסה או החובה לתשלום ההוצאה, וללא קשר לביצוע התשלום עבורם בפועל.

לטענת מנירב, אופן קביעת "מחזור העסקאות" לצורך חישוב המענק, כמחזור לצורך מע"מ, יוצר עיוות קיצוני כאשר מדובר בעוסקים המדווחים על בסיס מזומן. "מאחר שאותם עוסקים שמדווחים על בסיס מזומן - בניגוד לעוסקים אחרים המדווחים על 'בסיס מצטבר' - מחויבים על-פי הוראות ניהול ספרים להנפיק חשבוניות עסקה (חשבוניות לתשלום) עם ביצוע העבודה, ורק במועד התשלום בפועל הם נדרשים להנפיק חשבונית מס ולדווח למע"מ, הרי שהמחזור שלהם לצורכי מע"מ, ביחס לתקופת המענק, בהכרח לא ישקף את מחזור הפעילות המלא שלהם באותו החודש, שכן מדובר בהכנסות שמקורן בעסקאות שבוצעו בחודשים עובר למועד הדיווח בגינן, ובעניינו בחודשים אשר קדמו למגפת הקורונה", נכתב בעתירה.

לטענת רו"ח מנירב, יישום ההחלטה במתכונתה הנוכחית תוביל לעיוותים קשים בחישוב גובה המענק לו זכאים עוסקים המדווחים על בסיס מזומן, וזאת בהיעדר קורלציה בין מחזור העסקאות שידווח על-ידם בגין תקופת המענק לבין העסקאות שבוצעו על-ידם בפועל במהלך תקופה זו.

עוד כתבות

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון